כותרות חמות :

כשאתם מרגיעים אותם אתם מלחיצים אותנו
כשאתם מרגיעים אותם אתם מלחיצים אותנו

כשאתם מרגיעים אותם אתם מלחיצים אותנו

מה שהתרחש ביום שלישי שעבר הוא מהפך לא רק לעומת חמש השנים האחרונות של מערכות בחירות חוזרות מתישות. מדובר בדרמה בהיסטוריית מדינת ישראל. הניסיון למתן ולהרגיע הוא לא רק נחמד ומחווה של נימוס כלפי הצד המפסיד; הוא בעיקר טשטוש. בריחה שלנו ממה שעם ישראל אמר כאן.

הנחת היסוד של מדינה יהודית דמוקרטית היא שהערבים הטובים שמקבלים את היותה של מדינת ישראל יהודית, אכן מקבלים זכויות אזרח וייצוג בכנסת, אבל הם אינם מקימים כאן ממשלה ובטח שלא מכריעים בסוגיות לאומיות של המדינה. על אחת כמה וכמה כשמדובר במפלגות שרובן המכריע מתנגד מדינת ישראל היהודית ומביע תמיכה באויביה. לכן על אף החבלה בקונצנזוס ארוך השנים שנוצר בממשלה היהודית-ערבית האחרונה, כך עלינו להציג תוצאות הבחירות:

מפלגות שמאל יהודיות               מפלגות ימין יהודיות

יש עתיד                24               הליכוד             32

המחנה הממלכתי   12               הציונות הדתית  14

ישראל ביתנו          6                 ש"ס                11

העבודה                4                 יהדות התורה     7

סה"כ                   46                סה"כ  64

18 מנדטים הפרש. זה מטורף. חצי מיליון קולות יותר. זה לא ניצחון, זאת זעקה. אין לאיש זכות לטשטש את התוצאה הזאת.

אבל צריך להיכנס לעוד רזולוציה שאנחנו ממש לא אוהבים להגיד בקול. ממש לא נעים לנו כמעט. חלקנו ממש היה מנסה להטות את תוצאות הבחירות מרוב בושה. גם בתוך הקואליציה יש אמירה לא פשוטה לעיכול: המפלגה החילונית הימנית זכתה ב-23.4% מהקולות; המפלגות הדתיות הימניות זכו ב-24.8% מהם. אל המציאות הזאת צריך להצמיד גם את מה שקרה למפלגות השמאל האנטי-דתיות: מרצ נמחקה, והעבודה מדממת אנושות.

אפשר לברוח מהבשורה עד מחר. אבל העם היהודי נושא פניו אל הימין המסורתי והדתי בפנייה נואשת: תעשו כאן שינוי. עכשיו תורכם. חשוב לחדד שאת האמירה הזאת לא אומרות 'תוצאות הבחירות'; את האמירה הנוקבת הזאת זועק העם

 

אפשר לברוח מהבשורה עד מחר, אבל העם היהודי נושא פניו אל הימין המסורתי והדתי בפנייה נואשת: תעשו כאן שינוי. עכשיו תורכם. חשוב לחדד שאת האמירה הזאת לא אומרות 'תוצאות הבחירות'; את האמירה הנוקבת הזאת זועק העם.

הוא מבקש מהימין הדתי לתת פייט למה שהתרחש כאן שנים ארוכות. כן, הוא בהחלט רוצה את ביבי, אבל הוא רוצה אותו כשאתם דומיננטיים. מביאים את השינוי שלשמו נבחרתם. אין לכם שום זכות למצמץ או למתן. מי שמרגיש צורך למתן כנראה באמת חושב שהוא קיצוני או הזוי. אבל אתם הרי לא קיצוניים והזויים. אתם נושאים קול שפוי ופשוט. העם, מה שנקרא, נתן לכם את האישור הסופי שאתם לא כאלה משוגעים ודוסים מנותקים כמו שחשבתם.

המציאות היא שהדתיים התבקשו, למרות ניסיונות הבריחה שלהם, להנהיג את המדינה הזאת. זה תהליך שאנחנו יודעים מזמן שהיה חייב להגיע, אבל הנה הוא אשכרה הגיע. אז למה אתם מרגישים צורך להסביר שוב ושוב למיעוט ההולך וקטן שאתם לא דורסניים? הרי אתם יודעים שאתם לא דורסניים. אתם יודעים היטב, ויודע גם רוב מכריע בעם הזה, שהתורה לא כופה ולא דורסנית, והיא מלאה אור ובעיקר נוסכת אומץ ושכל להנהיג את המדינה לכיוון נכון יותר, אז למי אתם מנסים להסביר את זה, למיעוט שעוד לא בנוי להבין את זה ובעיקר כנראה לא מעוניין להבין את זה?

הציבור הישראלי מבין את זה. אז אל תרגיעו. תביאו בחשבון שכשאתם מרגיעים אותם אתם מלחיצים אותנו. בעיניים אמוניות פשוטות, הקב"ה הנחית על העם הזה הזדמנות לשינוי, ואסור לפספס אותה. בשפה קצת יותר פוליטית דמוקרטית: העם הנחית על נבחריו משימה ליצור כאן שינוי שאנחנו ממתינים לו שנים רבות, ואין אפשרות שלא לעמוד במשימה הזאת.

אין לכם זכות לפחות משינויים מהפכניים. העם רוצה שינוי עומק. זה מה שהוא זעק בקלפיות. תסגרו את הרדיו ושאר הרשתות לשנה אחת. גם ככה אתם צריכים קצת מנוחה מאינסוף הראיונות שעשיתם במערכת הבחירות. שנה של שקט מהתקשורת שלמדנו שוב שכל מה שמשתקף ממנה התגלה כתמונת שקר, אז תניחו לה. בעוד שנה תחזרו לתקשורת ותציגו את ההישגים שהשגתם ואת המהפכות שחוללתם, ותעניקו גם הסברים. בינתיים זה פשוט מיותר.

הניחו להתנצלות, צאו להנהיג.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן