כותרות חמות :

היהודים חוזרים לעצמם
היהודים חוזרים לעצמם

היהודים חוזרים לעצמם

גם אם יהיו חלילה בחירות שישיות, אפשר בהחלט ללמוד את המגמה: חמש הערות מהשעה שאחרי פרסום תוצאות המדגם, שכן תוצאות האמת ייוודעו רק אחרי הירידה לדפוס

 

1.

תשובה שממתינה שבע שנים – לפני שבע שנים, בעיצומה של פרשת דומה (רצח משפחת דוואבשה), כשטען איתמר בן גביר שוב ושוב שבחקירות החשודים היו עינויים, ומולו עמדה איילת שקד וטענה שמדובר בניפוח, פנה נפתלי בנט לציבור באופן דרמטי ובחצי לגלוג בשאלה הזכורה היטב: "למי אתם מאמינים, לאיילת שקד או לאיתמר בן גביר?"

זאת לא הייתה שאלה נקודתית על פרשת דומה אלא שאלה עקרונית מאוד. השבוע התקבלה התשובה: הציבור הישראלי הכריע. למחיקתה של מפלגת ימינה יש משמעות עמוקה מאוד. היא משמשת סנגוריה גדולה על העם הזה. מי שישבו בממשלה אחת עם נציגי האויב התרסקו מהר יותר משצפינו. ועל כך צריך לשמוח. העם הקדוש הזה בעט בעיטה חדה בתרבות השקר ובבגידה של מפלגת ימינה. ויש לזה חשיבות לא מתוך נקמה אלא כי אמת צריכה גם להיראות.

 

2.

זו המתמטיקה – ועכשיו נתווכח קצת מה מקור ההצלחה של מפלגת הציונות הדתית. כי זה חשוב מאוד. תשובה נכונה יכולה לגרום לחיזוק המגמה, ותשובה שגויה עלולה לגרום לעוד פירוק. אותו פירוק שכבר חווינו פעם אחת יותר מדי.

יש לא מעט סיבות טובות לסבור שהכול בסוף הוא טרנד איתמר בן גביר. כי ברור שהאיש הזה היה כתובת לישראלים רבים שחיפשו דרך להחזיר את הלאומיות שלהם לסדר היום לעומת מציאות של הרמת ראש ערבית ברחוב ובכלל. ובכל זאת אנחנו מתעקשים לחזור למתמטיקה שאנחנו משננים כאן כבר שנים. יש ערך אלקטורלי כמעט נקוב לאופן שבו המפלגות בימין מתארגנות, והוא גבוה הרבה יותר מהאישים שמובילים אותו. ככל שיש פחות מפלגות באירוע וככל שיש יותר איחודים, כך התוצאות גבוהות יותר. וכשיש פריימריז באירוע זה מקפיץ הכול באופן דרמטי.

אנחנו שבים על טענתנו שההצלחה ב-2013 של שנים עשר מנדטים הייתה בזכות שני פרמטרים: פריימריז ואיחוד (חלקי ומקרטע) עם האיחוד הלאומי. לפרסונליות של בנט הייתה השפעה קטנה בהרבה ממה שדמותו הכריזמטית יכולה לעשות באמת. סמוטריץ' ובן גביר הם שני מנהיגים נהדרים, אבל הצלחתם נבעה בעיקר משום שחיברו כוחות ובזכות הפריימריז שעשו במפלגת הציונות הדתית. ככל ששתי הפעולות האלה יתחזקו – ויהיו כאן פריימריז רחבים יותר ומפלגה אחת מאוחדת – כך יגדל הכוח.

כמה מבאס יהיה לפספס את הלקח הכי חשוב באירוע ההצלחה הזה ולהקריס אותו ל"זה היה בן גביר". בן גביר הוא אחלה לגמרי, אבל ההצלחה של להיות מפלגה שלישית בגודלה היא פרומו נוסף, הזדמנות נוספת על זאת שהייתה כאן ב-2013, להבין מה גודל הפוטנציאל שבו מדובר כאן.

מה שצריך לראות בתוצאות האלה הוא שישה עד עשרה מנדטים נוספים שהיו כאן אילו הייתה כאן רשימה אחת לגמרי והציבור היה מדרג אותה במלואה. מה שצריך לראות בתוצאה הזאת הוא את התוצאה שהיינו רואים אם גם האיחוד הזה לא היה מתרחש. סמוטריץ' היה מקבל במקרה הטוב ארבעה מנדטים, והמקסימום שבן גביר היה מפיק באופן נקודתי מגל החזרה ללאומיות היה חמישה עד שבעה מנדטים.

הבשורה שצריך ללמוד ליום המחר מההצלחה הזאת היא שבבחירות הבאות יש סיכוי טוב שבאופן הכי דמוקרטי וללא מחטפים, המפלגה הציונית-אמונית המאוחדת עשויה להיות זאת שמרכיבה את הממשלה. את זה צריך לראות. בצלאל ואיתמר, זה המבחן האמיתי שלכם. אם אתם מחר שיכורי הצלחה ולכן נפרדים או שמא צמאי יעדים ולכן מתאחדים.

3.

החסרים – בהמשך להערה האחרונה, אבל חשוב כדי לפתוח בהערה נפרדת: בתוך כל הקונסטלציה הזאת של בן גביר וסמוטריץ' יש המוני ציונים דתיים שמסיבותיהם לא מוצאים את עצמם באירוע הזה. וזה דבר שצריך לעשות עליו עבודה קשה. יש מי שיגידו שהם כרגע בחוץ בגלל אנינות טעם טהרנית, אבל זה לא פותר אף אחד מלעשות עבודה קשה ויצירתית כיצד להחיות את החיבור הזה מחדש. הבית היהודי מת סופית, והם חייבים למצוא להם בית חדש. אין שום סיבה שהם יחפשו להם משכן במפלגות חילוניות.

 

עם קדוש #2 

בואו נעיף מבט גם אל מפלגות השמאל. כמה משמח לראות כיצד כל המפלגות האנטי-יהודיות שחרתו על דגלן אנטי-יהדות, אנטי-חרדים, פרוגרסיביות מוקצנת – מרצ וישראל ביתנו – צנחו עד לכמעט מחיקה. הלוואי שזה יגרום להן להבין סופית שאנטי-יהדות זה מוצר שמוכר אולי בהתלהמות נקודתית של חיבוק פייסבוק נקודתי, אבל העם הזה כבר מזמן לא שם.
לעומתם יש עתיד, שהתאמצה בדרכה, גם אם צבועה ומפוקפקת, לדבר על יהדות ופנתה למחבבי צהר להצביע בעבורם, הצליחה לשמור על כוח. כך גם מפלגת המחנה הממלכתי, שהשקיעה רבות בשיבוץ המוני דתיים לאומיים לשורותיה ולנסות לנכס, גם אם בצורה מעצבנת מאוד, "יהדות שפויה", הצליחה גם היא לשמר את כוחה. עם ישראל אומר די להסטות, כן ליהדות, כן לתורה.

 

הכרעה – המתקה

לא, המחנה הממלכתי, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם שאשכרה המשפט הראשון שאתם משחררים לאוויר אחרי תוצאות המדגמים זה שוב "לא נשב עם ביבי", שפירושו "אנחנו לא שמים על מה שהעם הזה אמר השבוע". כי די, ביבי זה כלי ההסתה שלכם כלפי קול העם. ואתם אמורים לחדול מזה. לפחות אתם.

יש כאן הכרעה ימנית יהודית פשוטה. יש כאן עם שאמר מה שאמר. וחובה עליכם, גם אם תהיה כאן ממשלת 65 על ימין מלא בלעדיכם, לנסות להצטרף ולחזק. העם הזה רוצה ריפוי. ריפוי באמת. מגיע לכולנו ממשלת 70+ ולהזכיר לעצמנו שאת העם הזה לא מחליפים.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן