מעשה בראשית ותפיסת התוהו

לאורך כל הדורות התמודד עם ישראל עם תופעות רוחניות שניסו לפגוע בתורה ולעקור את עיקרי אמונת ישראל, וכיום יש ניסיון פרוגרסיבי חדש: לעקור את הצורה האנושית, את דרך הארץ שקדמה לתורה.

תופעה זו אינה מיוחדת רק לישראל אלא מתרחשת בכל העולם, בעיקר המערבי. לתרבות החדשה יש כמה עיקרים: פוסט-מודרניזם, תקינות פוליטית, פוליטיקה של זהויות, רלטיביזם, ניו-מרקסיזם (התפיסה הדיכוטומית שהעולם מחולק למדכאים ומדוכאים) ועוד. המשותף לכולם הוא תפיסת הפירוק והטשטוש.

לא מעט ספרים באנגלית נכתבו כדי להתמודד עם תופעות אלו, וחלקם אף תורגמו לעברית, בעיקר בקרב התנועה השמרנית, אך נדמה שבקרב בתי המדרש לא התפתח מענה שיטתי שמקורו בתורה. אולי תופעת הפרוגרס לא זכתה למענה תורני משום שהיא אנושית ואינה מיוחדת לישראל, לכן גם בני נח מתקוממים כנגדה, כי יש להם טראומה קוסמית מהמבול. אך לתורה יש מענה גם לבעיות האנושות, משום שהיא גם קוסמופוליטית.

פרשה שיש בה הרבה עקרונות יסוד נגד תפיסת התוהו והכאוס היא פרשת בראשית. אומנם עיקר עניינה של התורה הוא המצוות ודרכים לדבקות בה', אך לא לחינם פתחה התורה בבראשית, משום שלפני שמכירים את הנהגת ה' הניסית בשם הוויה יש להכיר את הנהגת ה' דרך הטבע.

אולי תופעת הפרוגרס לא זכתה למענה תורני משום שהיא אנושית ואינה מיוחדת לישראל, לכן גם בני נח מתקוממים כנגדה, כי יש להם טראומה קוסמית מהמבול. אך לתורה יש מענה גם לבעיות האנושות, משום שהיא גם קוסמופוליטית

התורה פתחה בסיפור הבריאה ולא במצווה הראשונה שנצטוו ישראל משום "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים": דרך התבוננות בהנהגת הטבע אפשר להגיע להכרת הבורא ולרשת את הארץ. חלק מהראשונים אף מונים את בריאת העולם על ידי ה' בעיקרי האמונה, ולדעתי יש בעיקר זה תועלות רבות, ולהלן אמנה כמה מהן:

1. בריאה – "בראשית ברא א-לוהים את השמיים ואת הארץ", ה' ברא את העולם. העולם אינו קדמון ולא נוצר באקראי, יש בו סדר וחוכמה. בזמן האחרון יש אינפלציית אידאולוגיות מודרניות ופוסט-מודרניות כדי ליצור סדר עולם חדש, והכול מתחיל מניתוק מהבורא וחוקי הבריאה.
2. תוהו – "והארץ הייתה תוהו ובוהו". בניגוד לתפיסת התוהו, התורה סוברת שהעולם מסודר. מי שאוחז בתרבות הכאוס והטשטוש מנסה להחזיר אותנו לימי התוהו שקדמו לתורה ולבריאה.
3. הבדלה – יש אור וחושך, יש ים ויבשה, יש טוב ורע. לעומת תפיסת הכאוס, שמנסה לטשטש את ההבדלים, תפיסת ההבדלה טוענת שיש הבדל בין מהויות. הבדל אינו דיכוי אלא שוני. תפיסת השוויון הנוכחית נלחמת נגד השוני שיש בבריאה. גם בהבדלה במוצאי שבת אנו אומרים "המבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים". תפיסת ההבדלה מלמדת אותנו להתייחס לכל דבר ביחס הראוי לו בתוך מארג הבריאה, לכבד אך להבדיל.
4. מהויות – לכל דבר בבריאה יש תפקיד שהבורא נתן לו. לא האדם מגדיר את תפקיד הבריאה אלא הבורא. אין הבניות חברתיות ומגדריות, אלא אנו נפגשים עם הבריאה ולומדים למה א-לוהים ברא אותנו, את הצמחים, את בעלי החיים, את המאורות וכו'.
5. "בצלמנו כדמותנו" – יש לאדם צלם א-לוהים. לא הנטייה המינית שלו מגדירה אותו ולא צבע העור שלו או המין שלו. בניגוד לפוליטיקת הזהויות, שמתייחסת לטפל שבאדם ומעצימה אותו, התורה מגדירה את האדם כבעל צלם א-לוהים, ולאדם הזה יש שכל, לא רק רגשות. וכן בהמשך: "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" – לאדם יש נשמה, בחירה חופשית, אפשרות לעשות תשובה וגם עולם הבא.
6. "זכר ונקבה ברא אותם" – בתורה אין שישים וארבעה מגדרים כמו באירופה אלא שני מינים, זכר ונקבה. אין הבניות מגדריות שבהן האדם בורא ויוצר מגדרים. האיש גם לא מדכא את האישה. הם משלימים זה את זה – ויקרא את שמם אדם. חז"ל אומרים "ודבק באשתו ולא בזכר, ולא באשת חבירו".
7. "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" – לזכר ולנקבה יש תפקיד להביא צאצאים. חז"ל מסבירים שאיש דרכו לכבוש ולא דרך האישה לכבוש. אישה לא צריכה להיות לוחמת בסיירת מטכ"ל.
8. חטיבת דצח"מ – יש מדרגות בבריאה. הצומח מרומם מהדומם, החי מרומם מהצומח, והאדם הוא תכלית הבריאה (וישראל מרומם מעל כולם).
9. "תן דעתך שלא תקלקל את עולמי" – משמעות המדרש היא שהאדם מקושר רוחנית עם הבריאה וכל חטא עלול להרוס אותה. לפי התורה צמחוני אמיתי צריך שלא לחטוא. נוסף על כך המדרש אומר "כל מה שבראתי בשבילך בראתי", כלומר בניגוד לאידאולוגיית האקלימיזם, שטוענת שאין הבדל בין האדם לצומח אלא כולם שווים בשם ערך הקיימות, חז"ל אומרים מפורשות שהצמחים נבראו לשם שימוש האדם. כמובן, אין להשחית פיזית את הבריאה ללא צורך.
10. "אשר ברא א-לוהים לעשות" – אדם יכול ליצור ולפתח את העולם, אך זה צריך להיות בהתאם לתפיסת הבריאה ולא בניגוד אליה. קודם 'אשר ברא א-לוהים', ורק אז 'לעשות'.
11. לשון הקודש – העולם נברא בלשון הקודש, אי אפשר לשבור את האותיות לברוכ.ימות הבאיםות.
12. "וירא א-לוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד" – בניגוד לתפיסה הפרוגרסיבית הפסימית, שרואה בעולם ובאנושות דיכוי מתמיד, ה' רואה בעולם מקום טוב מאוד, יש אופטימיות ואמון בבריאה. ה' טוב ומיטיב, ולכן ברא עולם טוב ואדם שיהיה שותף למעשה בראשית.

פעם בשבוע אנו מציינים את אמונתו בה' שעשה את מעשה בראשית, ביום השבת, שבו אנו נזכרים בבריאת העולם, ביציאת מצרים ובעולם הבא.

בדורנו אנחנו מוכרחים להתחזק בשמירת השבת ובלימוד בעיון של מעשה בראשית, באמונה בה' שברא את העולם לתכלית שכתובה בתורה. פרשת בראשית נכתבה כדי שנזכור שה' ברא את העולם בחוכמה, אחרת אפשר להגיע למצב שאדם דתי שומר מצוות ומאמין כביכול בהנהגת ה' את ישראל אך בה בעת מאמין בערכי הפרוגרס וכופר במעשה בראשית ובחוכמה שבו. לא לחינם מרב מיכאלי, שרוצה לפרק את התא המשפחתי והלאומי ואת השפה העברית, הציבה את המלחמה בשבת כדגל הפוליטי שלה.

שנזכה להתחזק בשמירה השבת הציבורית ובשמירה על מאמרות הבריאה.