סכנה ביטחונית, חיזוק כוחו של חיזבאללה וויתור על נכסים אסטרטגיים או הסכם היסטורי? בוויכוח על הסכם הגז המתרקם עומדות על כף המאזניים שאלות של משילות וניהול אסטרטגי מול מדינת אויב וארגון טרור, ויתור מודע על הדרישות המקוריות של ישראל וחוסר ודאות לגבי תקפותו של ההסכם לטווח ארוך, אם ימנע מלחמה או רק ידחה אותה, מול אויב שתאבונו רק ילך ויגדל נוכח הוויתור המדיני.
עננה של גנבה פוליטית מרחפת מעל פני ההסכם שנרקם ונוסח רגע לפני הבחירות ללא אישור הכנסת, שאליה החליט לפיד שלא להביא את ההסכם "בשל ההתנהגות המופקרת של האופוזיציה", כלשונו, מילים מכובסות שמגלות איך פעם אחר פעם השמאל מנופף בדמוקרטיה רק כשהיא נוחה לצד שלו.
בית המשפט העליון יכריע בקרוב אם להתערב ולמנוע את חתימת ההסכם לפני הבחירות, אך בשטח המאבק מעלה הילוך. ראשי מערכת הביטחון הביעו תמיכה בהסכם, אך מומחי צבא אחרים ופרשנים מדינים וצבאיים מדברים על ויתור מוחלט לחיזבאללה וללבנון, קניית שקט מדומה לכמה שנים בלבד.
"אולי בהפקה מכריש בטווח הקצר מאוד יימנע עימות, אבל אי אפשר להימנע מהתמונה הכוללת של מסירת שטח בגודל של סינגפור ללבנונים תחת איום, ואז השאלה היא מה יהיו ההשלכות. ההשלכות לא חייבות להיות בכריש, זה יכול להיות בגבול לבנון, ביו"ש או בירושלים. להבנתנו יש כאן פגיעה כוללת בהרתעה הישראלית, נוצר פה תקדים שארגון טרור מאיים על נכס ריבוני בשטחה של מדינת ישראל בלי שהיא מקבלת כלום"
תנועת הביטחוניסטים, תנועה שמאגדת מפקדים בצה"ל בדימוס, מובילה את ההתנגדות להסכם במישור הביטחוני, ובמסמך מפורט הם מסבירים את התנגדותם להסכם. התנועה החתימה אלפי אזרחים על עצומה נגד ההסכם וניהלה בימים האחרונים שיח נרחב עם ח"כים כדי להסביר איזו סכנה טמונה לדעתם בחתימה על ההסכם המתרקם.
מנכ"ל התנועה תא"ל (מיל') אמיר אביבי הסביר לנו את ההתנגדות של תנועתו להסכם מהזווית הביטחונית ונדרש בין השאר לתמיכת ראשי מערכת הביטחון במתווה. "יש לנו כאן אירוע שבמסגרתו חיזבאללה מאיים עלינו שאם נפיק גז ממאגר כריש, שההנפקה ממנו לא אמורה להיות מותנית בשום הסכם, הוא יגיב בעוצמה. פתאום, במהירות האור, חותמים על הסכם שמתווה נסיגה של מאה אחוזים ביחס למשא ומתן שהתנהל בשנים האחרונות".
לפיד מנופף בהישג הכלכלי של תחילת ההנפקה מכריש ללא חשש מעימות ביטחוני.
"יכול להיות שמנענו עימות ונפיק מכריש", הוא מאשר. "אולי בהפקה מכריש בטווח הקצר מאוד יימנע עימות, אבל אי אפשר להימנע מהתמונה הכוללת של מסירת שטח בגודל של סינגפור ללבנונים תחת איום, ואז השאלה היא מה יהיו ההשלכות. ההשלכות לא חייבות להיות בכריש, זה יכול להיות בגבול לבנון, ביו"ש או בירושלים. זה יכול להתבטא בחוצפה של הירדנים והמצרים.
"להבנתנו יש כאן פגיעה כוללת בהרתעה הישראלית, נוצר פה תקדים שארגון טרור מאיים על נכס ריבוני בשטחה של מדינת ישראל בלי שהיא מקבלת כלום".
אביבי טוען כי ההסכם מתעלם משורה של שאלות ביטחוניות: "כשבאים ומסתכלים לגופו של הסכם לא כתוב בו דבר על ביטחון. אין שום קידום של משהו ביטחוני בהסכם לטובת מדינת ישראל, כמו עמידה על החלטת מועצת הביטחון והסגת חיזבאללה מעבר לליטאני. אז איך אומרים שזה הסכם שמביא ביטחון אם אין בו שום עיסוק בביטחון? אין שם הכרה בקו המצופים וגם לא ציון של אחוזי התמלוגים שישראל תקבל. מבחינת תנועת הביטחוניסטים, כל בר דעת מבין שיש פה שחיקה בהרתעה של ישראל והסכם ביזיוני.
"בהסכם יש הרבה דברים שעלולים להתברר בהמשך כסכנה ביטחונית כי הם לא תפורים ולא סגורים. אנחנו לא רוצים שהאיראנים יקדחו מטר מהחוף שלנו, ובפועל ההסכם פרוץ בהקשר הזה. הלבנונים יוכלו להסתובב בשטח הימי שלנו, ואנחנו לא נוכל להיכנס לשלהם. מה תהיה ההשלכה לדוגמה על חיל הים או על הנחת צינור גז בעתיד? ההסכם עמום מאוד, ולצורך העניין לבנון יכולה בעוד שנה לשנות את דעתה, ואין בו שום הגדרה של מהי הפרה ומה הסנקציה להפרה, אין שם כלום".
"הלבנונים יוכלו להסתובב בשטח הימי שלנו, ואנחנו לא נוכל להיכנס לשלהם. מה תהיה ההשלכה לדוגמה על חיל הים או על הנחת צינור גז בעתיד? ההסכם עמום מאוד, ולצורך העניין לבנון יכולה בעוד שנה לשנות את דעתה, ואין בו שום הגדרה של מהי הפרה ומה הסנקציה להפרה, אין שם כלום"
אביבי מסכם: "האם ההסכם יביא שלום עולמי או יגרום מלחמת עולם שלישית? אנחנו לא יודעים. אבל על ההסכם הזה כהסכם מדינת ישראל לא יכולה לחתום.
"בכלל, כבר הסכמנו שאנחנו מוותרים ונוצרה דינמיקה חדשה. כעת אם בג"ץ יחייב משאל עם או הסכמה של הכנסת, אנחנו בבעיה אחרי שהבטחנו לתת. זה כמו לזרוק רימון לחדר וללכת. יצרנו לעצמנו סד אילוצים שעלול להביא אותנו למצב מטורלל ומסוכן למדינת ישראל.
"הארגון הזה, חיזבאללה, היה באחד הרגעים הכי שפלים שלו: לא הצליח לגייס אנשים, היה חסר משאבים ותמיכה ציבורית. לקחנו ארגון במצב הזה והפכנו אותו בן לילה לגיבור לאומי. יש לנו היסטוריה ארוכה של מעשים כאלה".
הטענה היא שימי מלחמה נגד חיזבאללה עלולים לעלות הרבה יותר כסף מכל רווחי הגז בשטח המריבה.
"זו אמירה שהיא שטות מוחלטת, גם כלכלית. אף אחד לא יודע באמת מה יש בשטח המחלוקת. אולי יש שם הרבה ואולי אין שם כלום. אבל יש אלמנט של כבוד לאומי והרתעה. כל חיים של אדם במדינת ישראל שווים יותר מכל הכסף.
"אנחנו בתנועה מעריכים שהסחיטה באיומים שתהיה והמחיר שנשלם על הפרוטקשן הזה יהיה עצום, כי עם האוכל בא התיאבון. האם אנחנו לא יודעים מה זה ג'יהאדיסטים, אנשים שנשבעו לחסל את מדינת ישראל, שלוחה של איראן? הם ישבו עכשיו תחת גפנם וסוכתם?"
"לא ברור מה נאמר בדלתיים סגורות. ראש הממשלה מתחבא מאחורי הרמטכ"ל וראש המוסד. אל תתחבא מאחורי גנרלים, תביאו את זה לאישור העם והכנסת. אל תדליפו חצאי משפטים מהקבינט. העם הוא שצריך להכריע ולא גנרלים"
מערכת הביטחון תומכת בהסכם.
"אומר את האמת, לא ברור לי כמה הם תומכים וכמה לא. יש כאן מעצמה אמריקאית שגרמה לנו להתיישר לדרישות שלהם, וצה"ל מקבל הרבה כסף מארצות הברית, ארבעה מיליארד בשנה. זה צה"ל שצריך לעמוד מולם? המדינה צריכה לעמוד מולם, זה לא התפקיד של צה"ל.
"לא ברור מה נאמר בדלתיים סגורות. ראש הממשלה מתחבא מאחורי הרמטכ"ל וראש המוסד. אל תתחבא מאחורי גנרלים, תביאו את זה לאישור העם והכנסת. אל תדליפו חצאי משפטים מהקבינט. העם הוא שצריך להכריע ולא גנרלים.
"נניח שמדינת ישראל תחליט לסגת משילה, מקום שישב בו המשכן. משנה מה מערכת הביטחון תגיד? לעם ישראל יש שיקולים נוספים, והוא יקבע כמה חשובה לו שילה.
"אני בשר מבשרה של המערכת הצבאית, אבל מכיר את מגבלותיה. כשכואב משהו באמת למערכת הביטחון, אנשיה ישמיעו את קולם, כמו ראש המוסד, שרץ עד ארצות הברית ודיבר בתקשורת נגד הסכם הגרעין. אם אני אשמע את הרמטכ"ל אומר בקולו שזה הסכם טוב ביטחונית, אז נדבר. זה עוד לא קרה".
