רשות הדיבור שובה

 

נְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה

יהושע אודרברג

בְּבֹאִי לְפָנֶיךָ

עוֹד שָׁעָה קַלָּה

לִשְׁפֹּךְ

אִמְרֵי 'סְלַח נָא'

הַעֲבֵר הַחֵטְא

הַפֶּשַׁע

הֶעָווֹן

וְתִתְגַּלֶּה לַכֹּל

אֲהָבַתְךָ

מֶלֶךְ עֶלְיוֹן.

 

בְּבֹאִי לְפָנֶיךָ

לַעֲשׂוֹת כַּסֵּדֶר הַזֶּה

רְאֵה אוֹתִי

בַּאֲשֶׁר אֲנִי שָׁם

גַּם אִם מִטָּתִי וַעֲמִידָתִי

לֹא בְּדִמְעָה תִּמְשֵׂה

הִנְּךָ מַלְכִּי

הַנִּשָּׂא

הָרָם.

 

בְּבֹאִי לְפָנֶיךָ

לְכַלּוֹת שָׁנָה

לַחֲלוֹת מִי שֶׁלֹּא שִׁנָּה

בְּרָצוֹן לְהַעֲלוֹת שִׁבְחֲךָ

בְּאֹמֶץ

לְהַבִּיעַ תְּהִלָּתְךָ

לְסַפֵּר שִׁמְךָ

לְהָעִיד אֱ-לֹהוּתְךָ

לִזְחֹל וְלִרְעֹד

בְּדִפְקִי עַל דַּלְתְּךָ.

פְּתַח נָא…

 

בְּהִתְקַדֵּשׁ יוֹם

הדסה אביעד

 

הִתְקַדְּשׁוּת מֵחֹל לְקֹדֶשׁ

הִתְחַדְּשׁוּת מֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ

הִגִּיעַ יוֹם הַדִּין

הַבָּשָׂר נַעֲשָׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין

 

יִרְאַת מַלְכוּת

דִּמְמַת אַלְחוּט

קוֹל שׁוֹפָר מְרַטֵּט, מַרְעִיד

הַשֶּׁקֶט הַצּוֹעֵק מְזֻמָּן לְהָעִיד

 

בַּלֵּב פְּנִימָה יֶשְׁנָהּ עֲקֵדָה

סִפּוּר שֶׁל עֲמִידָה?

סִפּוּר שֶׁל מְעִידָה?

 

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר

בִּרְצֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר

בְּיָדֵינוּ הַבְּחִירָה כֵּיצַד הַסִּפּוּר יִנָּצֵר

 

הוֹד וְהָדָר הִיא לוֹבֶשֶׁת

אֶת הַפְּצָעִים שֶׁטֶּרֶם הִגְלִידוּ חוֹבֶשֶׁת

תָּדִיר הִיא רוֹגֶשֶׁת וְרוֹחֶשֶׁת

אַף פַּעַם לֹא לַחֲלוּטִין מְלֻטֶּשֶׁת

 

יֵשׁ לָהּ אֱמוּנָה הִיא אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת

אַהֲבַת עוֹלָם כָּל כָּךְ כּוֹבֶשֶׁת

בְּרִית אָבוֹת יְשָׁנָה וּמִתְחַדֶּשֶׁת

 

וְהַנֶּפֶשׁ צָחָה וּבָרָה

וְיוֹדַעַת מָה טוֹב וּמָה רַע

וְאֶת הַדֶּרֶךְ הִיא מוֹרָה

בְּלִי פַּחַד וּמוֹרָא

כָּל כָּךְ טְהוֹרָה

כָּל צֶלַע וָצֶלַע שֶׁבְּחָכְמָה אֱ-לוֹהִית נִבְרְאָה

 

לִכְלַל יִשְׂרָאֵל כָּל הַנְּשָׁמוֹת מְחֻבָּרוֹת

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא חֲזָרָה שָׁרְשִׁית אֶל הַמְּקוֹרוֹת

צִמְצוּם הַפַּעַר בֵּין הַחַיִּים הָאִידֵאָלִיִים לַחַיִּים בַּפֹּעַל

הַעֲמָקַת הָעוֹלָם הַפְּנִימִי, הֲנִשְׁמָתִי – חֵלֶק אֶ-לֹהַּ מִמַּעַל

 

וְעַד זוֹב

תְּחַטְּאֵנִי בְּאֵזוֹב –

וְאֶטְהַר

אָנָּא ה' עֲנֵנִי

תְּכַבְּסֵנִי –

וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין

 

אהבה בחינם
דן

אַהֲבַת חִנָּם, אַהֲבָה בְּחִנָּם

יֵשׁ בִּקּוּשׁ, יֵשׁ הֶצַּע,

אַהֲבָה בְּחִנָּם, אַהֲבָה בְּמִבְצָע.

מִכָּל עֵבֶר מִגְוָן

שֶׁל שְׁלָטִים, פִּרְסוּמִים,

מַצִּיעִים אַהֲבָה

מִכָּל הַסּוּגִים:

אַהֲבָה בְּמַעְגָּלִים

שֶׁל חִלּוֹנִי וּמַאֲמִין,

אַהֲבָה לְלֹא הֶבְדֵּלִים

שֶׁל דָּת, גֶּזַע וּמִין.

אַהֲבָה לְלֹא תְּנַאי בְּכָל רֶגַע שֶׁל פְּנַאי,

אַהֲבָה עִם פָּסוּק

וְצִטּוּט שֶׁל הָרַב קוּק

וְאַהֲבָה בִּמְחִיר מְיֻחָד

שֶׁל אֶחָד פְּלוּס אֶחָד

וּבֵין כָּל הַשְּׁלָטִים

הַמַּבְהִיקִים, הַזּוֹעֲקִים,

וּבֵינוֹת לַדּוּכָנִים

הַמַּבְרִיקִים, הַחֲלָקִים,

אֲנִי מִתְהַלֵּךְ לִי כָּאן,

כִּמְעַט אֲחוּז יֵאוּשׁ,

מָה פֹּה אַהֲבָה בְּחִנָּם

מָה פֹּה אַהֲבָה בִּגְרוּשׁ

וּבְשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט

אֲנִי מַתְחִיל לַחֲשֹׁב

לָמָּה בִּמְּקוֹם

לִצְעֹק בָּרְחוֹב

אַף אֶחָד לֹא מְסֻגָּל

פָּשׁוּט לֶאֱהֹב

 

אחותי, היי צנועה

גל

 

מי אני שאבוא בדרישה, בהצהרה, בתקיפה

אני בא רק בבקשה

אחותי, את יקרה לי כל כך

אני באמת רוצה רק בטובתך

אולי תנסי קצת יותר להקפיד

למרות כל הקושי

למרות כל הרחוב, שסוחף ושואב

להיות קצת יותר צנועה

להקפיד על מרפק, ברך וצוואר

לא ללבוש דברים צועקים

לשמור את עצמך – לעצמך

ולא לאף אחד אחר

לפני שיגיע הזמן,

כי לעולם יהא אדם ענוותן

וגם כי כל כבודה של בת מלך

הוא פנימה, ואת

את באמת מלכה

יש לך עולם פנימי עצום

שלא בטוח שכולם מכירים

וכדאי לך, כדאי לך לשמור עליו

שלא יתמסמס מהחיצוניות

זה באמת בשבילך, בשביל עצמך

ותדעי

שככה ה' אוהב

ככה ה' שברא אותך

ואת כל הסובבים אותך

ואת הטוב שכולנו שקועים בו

מי יותר ומי פחות

ככה אבא שלנו מבקש, רוצה, כוסף

וככה הוא ביקש מדורי דורות

ככה, בדיוק, הלכו האימהות

בענווה, בצניעות, ביופי פנימי ועמוק

שבשעה שהוא נשאר בפנימיותו –

הוא לא משתווה לשום יופי אחר בעולם

ואת

רק את יודעת

כמה את באמת שווה, כמה את באמת יפה.

 

 

באמת ניסיתי

אברהם כהן
נִסִּיתִי לְהַמְצִיא
אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ
בָּרֶשֶׁת הַחֶבְרָתִית
לְתַעֵד אֶת הַשִּׁנּוּי שֶׁעָבַרְתִּי
אֲבָל שׁוּב נָפַלְתִּי לַתַּרְמִית

נִסִּיתִי בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים
לְפַרְסֵם הֲגִיגִים וְשִׁירִים
בְּדִיּוּק כְּמוֹ פַּעַם
אַךְ רְשׁוּמוֹת פְּרִי כְּתִיבָתִי
הֵחֵלּוּ לְאַבֵּד אֶת הַטַּעַם
גַּם כִּי זֶה לֹא הַזְּמַן וְלֹא הַמָּקוֹם
לִקְרֹא יוֹתֵר מִמִּשְׁפָּט אֶחָד בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

נִסִּיתִי לְנַפֵּץ אֶת תִּקְרַת הַזְּכוּכִית
שֶׁל הָרֶשֶׁת הַחֶבְרָתִית
וּלְבַקֵּר בִּמְחוֹזוֹת חֲדָשִׁים שֶׁנִּרְאוּ בָּאֹפֶק
הָיִיתִי קָרוֹב לְשִׁיר בָּרַדְיוֹ
וְהַפַּרְפָּרִים בַּבֶּטֶן הֶעֱלוּ לִי אֶת הַדֹּפֶק

וְהַמַּהֲלָךְ לֹא צָלַח
אוּלַי כִּי אֲנִי מַגְזִים עִם הַחֲרוּזִים
וּמַחְמִיץ כָּאן אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָאֲמִתִּית בַּתַּכְלִית
שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְבַשֵּׂר
אוּלַי הַחֲרוּזִים צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּסַךְ הַכֹּל מַעֲשֵׂר
וְאוּלַי חֲסֵרָה הַכֵּנוּת וְאֵין מָקוֹם לָאֱמוּנָה
וְעָלַי לְהַכְנִיס יוֹתֵר אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַתְּמוּנָה

וְאַחֲרֵי שֶׁעָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
וְנִקִּיתִי מִשִּׁירַי אֶת רֹב הָרֶפֶשׁ
וְחָדַלְתִּי כְּדַרְכִּי בַּקֹּדֶשׁ לִקְטֹל אִישִׁים

כִּי נֶחְמָד שֶׁיֵּשׁ אֶת מִי לְהַאֲשִׁים

אֲנִי מַרְגִּישׁ חוֹבָה כְּלַפֵּי עַצְמִי
לָתֵת מָקוֹם אֲמִתִּי לַכְּאֵב וְלָרְגָשׁוֹת שֶׁמְּצִיפִים אוֹתִי
וּבֵין חָרוּז לְחָרוּז אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּצְלִיחוּ לִקְרֹא אוֹתִי

 

תחיה את מה שיש

שלומית כץ

הרווח
בין התכנון למציאות –
תבין
שאין פה שום טעות.
בדיוק אז קורים
הדברים הכי טובים
כשהדרכים קצת משתנות
ויוצאים מהקווים.
כשנראה לך מוזר
לא מסתדר, עקום
אתה נלחם מול עצמך
ובוחר לקום
אתה מוצא עוד פתרונות
לבעיות של האתמול
וקולט, התחנות
לימדו אותך לגדול.
הרי בסוף
העולם הזה
הוא גשר צר
ואין מסלול אחד נכון
או שביל קצר.
יש סיפור שאתה כותב
משנה ומתקן
ומזמן לזמן
את הגרסה מעדכן.
ויש שמיים מעליך,
רק תזכור להתבונן,
אומרים א-לוהים צוחק
כשהאדם מתכנן.
ובעצם
תראה
עד כאן היה מדויק,
אז תחיה את מה שיש
ועזוב את המרחק.
הדברים הכי יפים
קורים ברווחים
במקום לחכות שתגיע ליעד
תיהנה
מהדרכים.

 

עַד שֶׁזֶּה יַגִּיעַ

יֵשׁ לִי בַּקָּשָׁה מִמֵּךְ

רבקה

 

אוּלַי כַּמָּה תְּמוּנוֹת פָּחוֹת

שֶׁלָּכֶם מִתְחַבְּקִים, צוֹחֲקִים מְאֻשָּׁרִים

אוּלַי קְצָת לַחֲסֹךְ בְּתֵאוּרִים

כְּשֶׁאַתְּ מְסַפֶּרֶת לִי עַל מַּעֲרֶכֶת הַיְחָסִים

שֶׁלָּךְ

שֶׁלִּי אֵין

שֶׁאֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצָה

שֶׁאֲנִי נִרְדֶּמֶת בְּכָל לַיְלָה עַל כָּרִית רְטֻבָּה

רְטֻבָּה מִדְּמָעוֹת

רְטֻבָּה מֵהַבָּדָד

כִּי עוֹד יוֹם נִּגְמָר

כְּשֶׁאֲנִי לְבַד

 

אוּלַי קְצָת פָּחוֹת

לְשַׁתֵּף בְּהַכֹּל

אוּלַי גַּם קְצָת לִשְׁמֹעַ אוֹתִי

אֶת מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת

וְאֶת מָה שֶׁעָלָיו אֲנִי פָּחוֹת מְדַבֶּרֶת

 

אוּלַי קְצָת פָּחוֹת תְּלוּנוֹת

לֹא כִּי אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה חָלִילָה

אֶלָּא כִּי לִי זֶה לוֹחֵץ

בִּנְקֻדָּה כּוֹאֶבֶת בַּלֵּב

שֶׁאַתְּ מְסַפֶּרֶת שֶׁאַתְּ עֲיֵפָה

תָּבִינִי

אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת לִהְיוֹת גְּמוּרָה

מִבֶּכִי שֶׁל תִּינוֹק

וְלֵילוֹת בְּלִי שֵׁינָה

 

הַלֵּב נִשְׂרַף

אֲנִי מְנַסָּה הַכֹּל

תַּחֲנוּנִים לְאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם

שֶׁיַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא אֶת הָאֶחָד שֶׁלִּי

שֶׁאֶזְכֶּה לְהָקִים מִשְׁפָּחָה

 

אַחֲרֵי שֶׁנִּסִּיתִי אֶת כָּל הַסְּגֻלּוֹת

שֶׁנִּסִּיתִי אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת

כָּל הַבְּרָכוֹת

כָּל הַקְּבָרִים

כָּל הָרַבָּנִים

הַחַיִּים

וְהַנִּפְטָרִים

 

נוֹתַר לִי רַק לְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ

חֲבֵרָה שֶׁלִּי אֲהוּבָה

אוּלַי אֵלַי תִּהְיִי

קְצָת יוֹתֵר רְגִישָׁה

 

סנדרה רובין

כל שנבקש

 

מה כבר ביקשנו?

קצת נחת

קצת שלום

קצת מנוחה

 

והאמת שקיבלנו

הרבה שינויים

הרבה ערעורים

והרבה תהפוכות

 

אז מה נבקש?

האמת,

את אותו הדבר

 

נמשיך להתפלל

לימים טובים יותר

לימים שלווים ובריאים יותר

לרגעים מתוקים של שמחה ואושר

 

כי מדי שנה בשנה

ברוך השם

אנחנו לא מאבדים את התקווה

ואפילו מרשים לעצמנו

לחלום

שכל שנבקש יתגשם.

 

אפשר בלי הסמארטפון? 

משה ליפשיץ

 

יישר כוח לכם על סקירת "שבוע ללא סמארטפון". מעבר לטיפים שהבאתם יש לי טיפ ענק שעובד מניסיון. אצלי, כמו רבים אחרים, אני לוקח את הטלפון כדי לעשות משהו נצרך, ובתוך זמן קצר אני מוצא את עצמי קורא כל מיני דברים מעניינים אך לא נצרכים, ואופס, כבר עברה חצי שעה. הפתרון שלי כולל שלושה חלקים:

1. להוריד לסמארטפון אפליקציית "וואטסאפ ביזנס" במקום הוואטסאפ הסטנדרטי. היתרון מבחינתנו הוא שאפשר להפעיל הודעות אוטומטיות בזמנים מתאימים. לדוגמה, מי ששולח הודעה יראה "אני לא זמין הבוקר בוואטסאפ. דחוף? נא להתקשר בשיחה רגילה".
2. קניתי נוקיה ב-150 שקלים וכרטיס סים בתוכנית הכי זולה (10–20 שקלים).
3. בבקרים כשאני לומד או בזמנים אחרים שאני רוצה להתרכז בהם אני מפנה את השיחות מהסמארטפון לנוקיה, ומשאיר בבית את הסמארטפון.

זה שינה לי את איכות החיים. מצד אחד אני לא דואג שאפספס שיחות חשובות, ומצד שני השתחררתי מהסחת הדעת הבלתי פוסקת. אומנם לי יש הפרעת קשב, והשיפור ממש ניכר, אבל למי אין היום הפרעת קשב מסוימת? זה שווה את ההוצאה. נסו ותראו ישועות!