יהונדב עציון, מנהל מחלקת מחקר ומורשת קרב במדרשת קשת יהונתן
למה בכלל חשוב לעסוק במורשת קרב? התשובות הפשוטות הן הכרת הטוב ללוחמים שבזכותם אנו חיים, פועלים ומטיילים בגולן, וכן היכולת להנחיל לדור הצעיר באמצעות סיפורי הקרבות את ערכי הציונות ומסירות הנפש למען עם ישראל וארץ ישראל.
אבל האמת שיש לכך שתי קומות עמוקות יותר.
הרב קוק מלמד שקדושת עם ישראל מורכבת משני מרכיבים – סגולה ובחירה. הבחירה היא הצד המעשי שבו בוחר כל אדם ללכת, והסגולה היא הקדושה הטבעית המולדת בכל יהודי. באיגרת תקנה המפורסמת הרב קוק קובע שהמרכיב של הסגולה הוא החשוב והעיקרי בקדושת עם ישראל, הרבה יותר מהבחירה המעשית. בהמשך הרב מסביר שהסגולה באה לידי ביטוי בהתמסרות של הפרט למען מטרה לאומית כללית, כגון ההתיישבות במושבות החדשות שקמו בזמנו, שהחיים בהן דרשו ויתורים אישיים רבים, לעיתים עד כדי סכנת נפשות, למען המטרה הלאומית.
ישבתי לאחרונה עם אדם יקר שבעת המלחמה היה חייל פשוט, אך המשיך בצבא בתפקידים בכירים וסיים את שירותו בדרגת תת-אלוף. קבענו פגישה של שעה, וישבנו יחד יותר משלוש שעות, ובהן נגענו ממש בעומקי נשמותינו. בסוף השיחה אמר לי האיש: איני יודע להסביר מה קרה לי. אני בקושי מכיר אותך, ובכל זאת נפתחתי איתך וסיפרתי לך דברים שאפילו לילדים שלי לא סיפרתי". ההסבר שלי פשוט: נגענו יחד בסגולת ישראל, המחברת אותנו בעבותות אהבה!
מאז הקמת המדינה נראה שאחד הביטויים הבולטים ביותר של 'סגולת ישראל' מתרחש בצה"ל, במיוחד בעת מלחמה. קחו לדוגמה את המבצעים האחרונים ברצועת עזה: ברגע שפורץ מבצע כזה כל העם מתאחד, מניחים בצד את הוויכוחים והמחלוקות האינסופיים, וכולם מתגייסים לסייע – בדיבור חיובי, בתרומות, בשליחת אוכל, בתפילות ובדרכים אחרות.
כמעט בכל שבוע יוצא לי להיפגש עם לוחמים ממלחמת יום כיפור. מדובר באנשים שאיני מכיר, מבוגרים ממני בכשלושים שנה, ורובם הגדול רחוקים מאוד מאורחות חיי ומדעותיי האישיות. אף על פי כן רוב הפגישות הללו מגיעות לעומקים נפשיים שקשה לתאר. בפגישות הללו מלווה אותי התחושה שמעבר לכך שהנשמה של היושב מולי נוגעת בזו שלי, שנינו נוגעים יחד בנשמת האומה ממש. כל ההבדלים נמחקים, הריחוק הטבעי מאדם זר ושונה נעלם, ואנחנו מוצאים את עצמנו בוכים יחד, צוחקים יחד, אוהבים זה את זה, ובמילה אחת – אחים!
למשל, ישבתי לאחרונה עם אדם יקר שבעת המלחמה היה חייל פשוט, אך המשיך בצבא בתפקידים בכירים וסיים את שירותו בדרגת תת-אלוף. קבענו פגישה של שעה, וישבנו יחד יותר משלוש שעות, ובהן נגענו ממש בעומקי נשמותינו. בסוף השיחה אמר לי האיש: איני יודע להסביר מה קרה לי. אני בקושי מכיר אותך, ובכל זאת נפתחתי איתך וסיפרתי לך דברים שאפילו לילדים שלי לא סיפרתי". ההסבר שלי פשוט: נגענו יחד בסגולת ישראל, המחברת אותנו בעבותות אהבה!
להבנתנו העיסוק במורשת הקרב של מלחמות ישראל בעת הגאולה הוא אחת הדרכים החזקות ביותר לחשוף את אותה 'סגולת ישראל', שאין ספק שככל שנתחבר אליה, כך ייראו טוב יותר חיינו הלאומיים כאן.
ואז בא גיל ההתבגרות. אולי זה היה השלב של מלחמת יום הכיפורים. גיל ההתבגרות של מדינת ישראל. פתאום הנער מגלה שהעולם מורכב הרבה יותר משחשב, לא הכול הולך בקלות, ולעיתים יש גם משברים מטלטלים. תפיסות קודמות נשברות, סערות נפש מתחוללות, והנער נאלץ לבחון בעצמו במבט בוגר את משמעות חייו
מלחמות ישראל: מקפצות בתהליך הגאולה
אם נתבונן בתנ"ך, נגלה ששיעור ניכר ממנו הוא תיאורי מלחמות ישראל בדורות למיניהם. אחד השבחים של הקב"ה שאנו מזכירים בכל תפילת שחרית הוא "בעל מלחמות"!
מלחמה היא דבר רע, עצוב, כואב ודורש קורבנות בנפש. אך אם היא כבר נדרשת ומתרחשת, אנו בטוחים ש'בעל המלחמות' הוא היוזם והמנהל של המלחמה, וזאת בהתאם להשתדלות ולמסירות הנפש של הלוחמים.
אחד ה'פרקים' בספר אורות של הרב קוק נקרא 'אורות המלחמה'. השם הזה נראה פרדוקסלי לגמרי. איזה אור יש במלחמה? כבר בפסקה הראשונה שם הרב קובע: "כשיש מלחמה בעולם מתעורר כח משיח". שימו לב: כל מלחמה, בכל מקום בעולם, מעוררת את כוח המשיח, או במילים אחרות – מקרבת את הגאולה. ואם כך הדבר על כל המלחמות בהיסטוריה, על אחת כמה וכמה בכל הנוגע למלחמות ישראל בעת הגאולה בארץ ישראל, וביתר שאת מאז זכינו להקים כאן מדינה ולשוב לנהל את חיינו כאומה עצמאית.
נראה שראוי לבחון את מלחמות ישראל מתוך מבט זה ולנסות להעמיק ולשאול: מהי המדרגה החדשה בתהליך הגאולה שחוללה כל אחת ממלחמות ישראל? זוהי שאלת עומק, ואי אפשר לענות עליה במאמר קצר, אך נציע כאן כיוון.
מהרבה בחינות אפשר לראות במלחמת העצמאות מעין לידה לאומית מחודשת. בהמשך הגיעה מלחמת ששת הימים, שהייתה כידוע מלחמה ניסית מעל הטבע, ואותה אפשר לסמן כשלב הילדות של המדינה, שבו האב פותר לבנו את הבעיות מהר וטוב הרבה יותר ממה שהבן יכול לבד. זה עלול לגרום לילד הצעיר לתחושת גאווה, הכול הולך לו בקלות, והוא 'המלך של השכונה'.
ואז בא גיל ההתבגרות. אולי זה היה השלב של מלחמת יום הכיפורים. גיל ההתבגרות של מדינת ישראל. פתאום הנער מגלה שהעולם מורכב הרבה יותר משחשב, לא הכול הולך בקלות, ולעיתים יש גם משברים מטלטלים. תפיסות קודמות נשברות, סערות נפש מתחוללות, והנער נאלץ לבחון בעצמו במבט בוגר את משמעות חייו.
מלחמת יום הכיפורים פוצצה את בועת היוהרה שנוצרה בעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, טלטלה את החברה הישראלית, יצרה משבר עמוק באמון בהנהגה הלאומית וחייבה את עם ישראל להתחיל לברר את שאלות היסוד: בשביל מה בעצם כל זה? מה ערכם ומטרתם של חיינו הלאומיים?
כתוצאה מכך נוצרו תנועות עומק מגוונות, כמו תנועת תשובה משמעותית, תנועת ההתיישבות בחבלי הארץ שנגאלו במלחמת ששת הימים, ומנגד גם תנועות לכיוונים אחרים. מאז ועד היום עם ישראל היושב בארצו ממשיך בתהליך הבירור הזה, והדרך עוד ארוכה, אך כידוע, זה לא מפחיד את עם הנצח.
כדי לחוש בגודל הזה באופן מוחשי אנו יוצאים לשטח, פוגשים את הגבורה, את האחדות ואת מסירות הנפש של הלוחמים. למשל, מספרים על דני ברקוביץ הי"ד, בעל עיטור המופת, סמל מחלקה בשריון, שלאחר שכל הקצינים שהיו לידו נפצעו או נהרגו תפס פיקוד על גזרה שלמה, ניהל את קרב הבלימה בעוז רוח במשך שעות, שלאחר כמה ימים התעקש לרדת מהטנק בשטח רווי חי"ר סורי כדי לסייע לקצין שנפגע ועף מהטנק, ושם נהרג על ידי טנק אחר שלנו עקב טעות בזיהוי.
פוגשים את דמותו של יואב יקיר הי"ד, בעינינו אחד מגיבורי ישראל, מפקד מחלקת הטנקים הדרומית ביותר ברמת הגולן, שבלם בשלושת טנקי מחלקתו חטיבה סורית שלמה, וגם כשנגמרה התחמושת לא ברח והמשיך להילחם בטנקים באמצעות מקלעים עד שנהרג. מספרים עליהם ועל שכמותם, וזה לא מאפשר להימלט מהבירור: בשביל מה כל זה? מה הניע מבפנים את אותם גיבורים צעירים לנהוג כך? ובמה זה מחייב אותנו?
וכנראה לא סתם פרצה המלחמה הזו דווקא ביום הכיפורים, וכך גם נקבע שמה לדורות.
מלחמת יום הכיפורים פוצצה את בועת היוהרה שנוצרה בעקבות ניסי מלחמת ששת הימים, טלטלה את החברה הישראלית, יצרה משבר עמוק באמון בהנהגה הלאומית וחייבה את עם ישראל להתחיל לברר את שאלות היסוד: בשביל מה בעצם כל זה? מה ערכם ומטרתם של חיינו הלאומיים?
מדרשת קשת יהונתן, הקרויה על שמו של יונתן (יוני) וודק ז"ל, לוחם שריון שנהרג ביומה הרביעי של המלחמה, עוסקת זה יותר מארבעה עשורים בהנחלת מורשת קרב לקבוצות הרבות והמגוונות המטיילות בהדרכת המדרשה. לקראת שנת החמישים למלחמה החליטה המדרשה לפתח את העיסוק בתחום זה בכלל ובמלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן בפרט.
