הרב ד"ר ראובן פיירמן
כידוע, השאלה הראשונה בתורה היא אייכה. איפה אתה? על ידי השאלה הזאת הבין האדם שהוא אינו הוא, כי אם מישהו מסתכל בי ושואל היכן אני, כנראה מה שגלוי לעין איננו אני.
האם ענה האדם ענה על השאלה הא-לוהית? הרב קוק זצ"ל אומר שלא: "האדם… לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת איֶכּה, מפני שלא ידע נפשו, מפני שהאניות האמיתית נאבדה ממנו" (שמונה קבצים ג, כד). אברבנאל על אתר תוהה: מדוע לא השיב 'הנני', כי היא היתה התשובה ההגונה למאמר איכה?"
דבריו של האדם הראשון מעידים שהבין כי אינו פוגש את האני שלו: "את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנוכי ואיחבא". לכן עליו לצאת מגן עדן כדי לחפש את התשובה ולחזור איתה אל הבורא.
מהו האדם במהותו, טוב או רע? צדיק או רשע? אפילו מלאכי השרת לא ידעו את התשובה. לפי הגמרא התנגדו המלאכים לעצם בריאתו של האדם: "אמר רב יהודה אמר רב בשעה שבקש הקדוש ברוך הוא לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבונו של עולם מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו אמרו לפניו ריבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם" (סנהדרין לח ע"ב).
כשהמלאכים שואלים על מהותו של האדם תשובתו של הקב"ה היא "כך וכך מעשיו". מה שמעו המלאכים באמירה הזאת שגרם להם לפסוק שלא לבוראו? כנראה הראה להם ריבונו של עולם את טיטוס, היטלר, אבו מאזן או ח'אמנאי. אם כך, אולי צדקו המלאכים? למה לברוא את המפלצות הללו?
האדם האמיתי הוא משה רבנו, דוד המלך ור' אריה לוין. תפקידם של ישראל בעולם הוא להציל את האדם, להוציא אותו מגיא צלמוות אל אור אינסוף שבנשמתו. להחזיר אותו למהותו הא-לוהית
נראה ששאלה זו עולה לפני כיסא הכבוד בכל פעם מחדש. לא רק אז אלא תמיד היא מרחפת מעל האדם, במיוחד בין ראש השנה ליום כיפור. מעל כל אדם. וכל אחד ואחד חייב לענות על השאלה הזאת: אייכה? לאיזה כיוון אתה הולך בחיים? האם אתה מתרחק מעצמיותך, מתנכר לנשמתך, או שאתה בדרך אליה? תשובתו של האדם איננה מופנית לכל כוח חיצוני שהוא. אל עצמו האדם חוזר, לשורשו הרוחני.
מדוע הוא איננו גונב? בגלל מצלמות האבטחה? בגלל הבושה? בגלל הגיהינום? לא. הוא איננו גונב כי זה לא הוא. זה נוגד את מהותו. לא משום שכך כתוב בתורה הוא בחר שלא לגנוב אלא אדרבה, מאחר שמעשה זה נוגד את מהותו של האדם כתב ריבונו של עולם בתורה את איסור הגנבה. כך כל המצוות, גם אלו שטרם מובנות לו. זהו הטבע הא-לוהי שלו. ודווקא בגלל א-לוהיותו לא יוכל לעולם להכיר את עצמו אלא ממקור א-לוהי, מהתורה.
לא לכוח חיצוני האדם חוזר אלא לעצמו. למקור נשמתו. מלאכי השרת לא הבינו שמעשיו הרעים של האדם הם רק קליפתו ולא מהותו. מובן שיש לשבור את הקליפה, אך העיקר בו הוא אינסופיותו. האדם האמיתי הוא משה רבנו, דוד המלך ור' אריה לוין. תפקידם של ישראל בעולם הוא להציל את האדם, להוציא אותו מגיא צלמוות אל אור אינסוף שבנשמתו. להחזיר אותו למהותו הא-לוהית. את התשובה על שאלת אייכה האדם משיב אל שורש נשמתו. הרב כתב: "התשובה הראשית, שהיא
מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל
הא-להים, אל נשמת כל הנשמות" (אורות התשובה טו, י).
כל ההיסטוריה האנושית היא מאבק קשה נגד גזרתם של המלאכים, כלומר כוחות הטבע, שאינם מאמינים באפשרות שבה אור ה' יתגלה במציאות, יופיע על ידי האדם. וכל הפחיתות נובעת מכך שהאדם שוכח את מהותו הא-לוהית. ממשיך הרב שם: "ודבר זה נוהג בין באיש יחידי, בין בעם שלם, בין בכל האנושיות, בין בתקון כל ההויה כולה, שקלקולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה".
ואם יאמר האדם: לא! לא לעצמי אני משיב תשובה אלא רק לה' יתברך, זאת תהיה תשובה שקרית, כי אי אפשר לחזור להקב"ה בלי לשוב למהותך האינסופית. ממשיך הרב: "ואם תאמר שהיא חפצה לשוב אל ד' ואת עצמה היא אינה מכוננת לקבץ את נדחיה, הרי היא תשובה של רמיה, שתשא על ידי זה את שם ד' לשוא".
לחזור אפשר רק למקום שבו כבר היית. את העצמי האמיתי ימצא האדם, את עצמו הא-לוהי. זאת היא מהותו של יום כיפור, המוחק את כול הקליפות החיצוניות של האדם וחושף את אינסופיותו. אומר הנביא: "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱ-לֹהֵיכֶם וְחַטֹּאותֵיכֶם הִסְתִּירוּ פָנִים מִכֶּם מִשְּׁמוֹעַ" (ישעיה נט, ב) ומפרש רש"י: הא אם לא היו בהם עונות אין כאן הבדלה" (רש"י, סנהדרין סה ע"ב).
או אז יוכל האדם לענות את התשובה האמיתית שכל ההוויה מחכה לה על השאלה הא-לוהית אייכה, והיא 'הנני'. כותב הרב: "על כן רק באמת הגדולה של התשובה אל עצמו ישוב האדם והעם, העולם וכל העולמים, ההויה כולה, אל קונה, לאור באור החיים". וזהו הרז של אורו של משיח, הופעת נשמת העולם, שבהאירו ישוב העולם לשורש ההוויה, ואור ד' עליו יגלה. וממקור התשובה הגדולה הזאת ישאב האדם את חיי הקודש של התשובה באמיתה.
תשובה על השאלה הזאת אי אפשר לענות במילים. השפה היחידה שראוי לדבר בה עם ריבונו של עולם היא שפת החיים. רק על ידי כל חייו האדם מסוגל לומר משהו באמת. על ידי 'אומר חייו' כלומר בחירותיו, מעשיו, שינויי חייו, התמסרות למשהו ועוד. ובתשובה על השאלה הזאת תלוי עצם קיום העולם.
