כותרות חמות :

איך משפחה יכולה להתכונן לימים הנוראים?
איך משפחה יכולה להתכונן לימים הנוראים?

איך משפחה יכולה להתכונן לימים הנוראים?

 

הרב יונה גודמן, סמנכ"ל חינוך ופדגוגיה, רשת ישיבות בני עקיבא

 

מקובל אצלנו לומר שימי האבל של שלושת השבועות אינם מקבלים התייחסות חינוכית ראויה בהיותם נופלים בחופשת הקיץ עת בתי הספר אינם פעילים. אך במובן מסוים צריך לומר גם ההפך. העובדה שזכינו השנה לחודש אלול מלא במסגרות החינוכיות גורמת להורים רבים לסמוך על המורה או על הגננת ולא להתכונן עם הילדים לימים הנוראים. והרי מי כמונו יודעים שעיקר החינוך נעשה בבית, והרושם של צעידה משפחתית לקראת ראש השנה ויום כיפור תורם רבות לחינוך ילדינו.

ננסה להציג כאן מגוון כיוונים מעשיים שבעזרתם הורים יכולים לטפח אווירה משפחתית מיוחדת בימים הנוראים, וכל אחד יבחר את המתאים לו לפי גיל ילדיו ואופיו. רעיונות גדולים וחשובים יש בשפע, ולכן קיבלנו עלינו להעלות הצעות שימושיות, שקל בהרבה ליישם אותן בבית מליישמן בכיתה.

אירועי שיא: נסיעה משפחתית לכותל או למקום קדוש בקרבת מקום המגורים; נסיעה מיוחדת למעמד סליחות מרגש; השתתפות בני המשפחה בערב שירה ייחודי שנועד לפתוח את הלב. בשנים האחרונות רבים ערבי השירה המיוחדים שמיועדים למבוגרים. מוצע לארגן בקהילתכם אירוע דומה המיועד לילדים. אפשר ליזום זאת בעצמכם או לפנות לאחד מהרכזים בקהילה.

לימוד: מסיפורי צדיקים ועד שירים המיוחדים לימים אלו. מהלכות תקיעת שופר ועד מנהגי הסימנים. חבל לעסוק באלו רק פעם בשבוע בסעודת שבת. עד יום כיפור אפשר לקבוע לימוד יומי משותף סמוך לתפילת ערבית או ארוחת ערב, למשל.

תפילה: התפילה עשויה להיות משמעותית ככל שמכירים אותה יותר. מוצע ללמוד על מבנה התפילות המיוחדות של ראש השנה ויום כיפור. כן אפשר ללמוד מנגינות שמקובלות אצלכם בתפילה ובעיקר את צירי התוכן המרכזיים שבתפילה. למשל את המבנה של מלכויות, זיכרונות ושופרות, לראות כמה פסוקים יש בכל חלק, ללמוד על 'עלינו לשבח' ועל מנהג ההשתחוויה שלכם. זאת בצד לימוד על תפילת תשליך ועוד. בה בעת אפשר לתאם בנחת מתי ישתתף הצעיר בתפילה ומתי יצא לשחק.

עיצוב: הצעה פשוטה שמתאימה לילדים צעירים היא להכין לבית קישוטים שהולמים את אווירת הימים הנוראים. גזירה וצביעה, תלייה וקישוט משפיעים על האווירה. אפשר ליצור גם שלט איחול לשנה החדשה ולתלות אותו בסלון או על הדלת או להכין יחד כרטיסי ברכה (רגילים או מקוונים) ולשלוח אותם לקרובים. בה בעת אפשר להרבות בהשמעה בבית של שירי קודש המתאימים לימים אלו.

התבוננות: כל גיל וכל משפחה ומה שמתאים להם. עם הקטנים אפשר לבחון ציור שקשור לראש השנה ולדבר עליו, עם אחרים אפשר לערוך דיון פתוח על המשמעות של שיר מעניין המיוחד לחגים. לפתוחים יותר: לברר יחד היכן אני רוצה להיות בעוד שנה (לא טכנית אלא מהותית ורוחנית), וכן ברוח הסימנים: מה ה'דבש' שנותן לנו מתיקות בחיים, מה הנמשל של להיות לראש וכו'. כמובן, אפשר גם שאלות גדולות יותר: מה עוזר לי לחוש אלול? האם הציפייה לחוש כדגים הרועדים בים היא ציפייה שמתאימה לנו? משפחות ברמת פתיחות גבוהה עוד יותר יכולות לדון בשאלות כמו אילו דברים טובים הצלחתי לעשות השנה וארצה להמשיך גם בשנה הבאה וכו'.

רצון: בתפילה אנו אומרים: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה, טז). במחשבה ראשונה הייתי מצפה למבנה פסוק אחר: משביע את רצונו של כל חי. אבל המשמעות של המבנה הקיים היא שאנו מתפללים שהקב"ה יסייע לנו לטפח את עצם הרצון! ראו למשל מלבי"ם. ואכן, ימים קדושים אלו הם הזדמנות חשובה לבניית קומה נוספת ברצון האישי שלנו.

דוגמה אישית: בכל התחומים. אם בעצמי אסע לערב מיוחד או לתפילה מיוחדת, אם בעצמי אפגוש, אתפלל, אשיר – ילדיי ילמדו המון ממעשיי.

יהי רצון שנזכה לרצות דברים מרוממים וחשובים ולפעול למענם, ומתוך מאמץ מודע אף נזכה בימים אלו לחנך את ילדינו לרצות דברים נעלים.

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן