עם השיבה לבתי הספר מתחילה עונת בגרויות חדשה של תלמידי כיתות י"א וי"ב. לאחר הרפורמות החדשות לא נותרו הרבה בגרויות חיצוניות בניסוח משרד החינוך, אך אחת מהבגרויות שנותרה חיצונית ומורכבת משאלות וממאמרים פרי בחירתם של אנשי המשרד היא הבגרות בלשון.
יש משמעות לשאלה מי מחבר את השאלות, משום שנראה שמישהו במשרד החינוך החליט בשנים האחרונות להפוך את מבחני הבגרות בלשון לסדנת חינוך מחדש לקהל השבוי, שחייב לקרוא את המאמרים ולענות על השאלות בהתאם למה שהבוחנים מבקשים לקרוא. בשנה שעברה התרעמו כמה מורים על התופעה, אחרים מחו, והיו גם שמשכו בכתפיים והמשיכו קדימה. ואולם התופעה חזרה ונשנתה גם בסוף השנה שעברה, וכמה תלמידים, מורים והורים החליטו שזו כבר פעם אחת יותר מדי.
בחינת הבגרות בלשון מחולקת לחלק ההבעה וחלק הלשון. בחלק ההבעה נדרשים התלמידים לקרוא כמה מאמרים, לענות על שאלות ולנסח הבעת עמדה. שלושה מאמרים הוכנסו לבחינת הבגרות בקיץ של שנת תשפ"א. הנושא: שוויון מגדרי בשפה העברית. מאמר אחד נשא את הכותרת 'למה חשוב לכתוב לכולםן?', הסביר לנבחנים כי העברית המקובלת היא שפה מדירה, "ההדרה הלשונית מהווה מחסום של ממש בדרך לשוויון מגדרי", וקבע כי על כללי העברית להשתנות לשפה שוויונית.
במאמר אחר הסבירה כותבת המאמר שהשינוי בשפה לעבר השוויון המגדרי לא יבוא מלמעלה, בהחלטה של האקדמיה ללשון עברית, אלא מלמטה, מציבור דוברי השפה. מאמר שלישי, שהובא ככל הנראה לשם איזון, מציג את כל אפשרויות הפנייה לקבוצה מעורבת של גברים ונשים ללא שימוש בצורת הזכר, כגון נקיטת גוף שני רבים (למדתם את החומר) או גוף ראשון רבים (למדנו את החומר). בסוף דבריו הציע הכותב לשמור בכל זאת על פנייה בלשון זכר, כפי שמנוסחים התנ"ך וספר החוקים של מדינת ישראל אף שהם פונים לזכר ולנקבה כאחד.
מרים שמחי: "כעסתי מאוד על הטקסטים שהיו בבגרות. היו שם משפטים שהם לא לעניין, ואמרנו לעצמנו שחייבים לעשות משהו ושאי אפשר לשתוק על זה. יש כאן מגמה: משרד החינוך מרשה לעצמו לקדם אג'נדות נגד הזהות היהודית ולהכניס את זה לתלמידים שאין להם ברירה אלא לקרוא, כי הם רוצים לעבור את הבגרות"
מתברר שכבר לאחר הבגרות בשנה שעברה התחוללה סערה בקבוצות מורי הלשון, והם מחו על הטקסטים שהובאו בבגרות. נעמה מושקוביץ, מורה באולפנת שירת הים בנווה צוף ומנכ"לית פורום נשות האברכים 'תורתם אומנותן', סיפרה כי לאחר הבגרות בשנה שעברה החתימה כחמש מאות מורים על עצומה המוחה על ניסוחי המבחן.
"בעקבות המחאה הזו והבלגן שזה יצר הייתה פגישה בקיץ של מנהלים בחמ"ד, וגם אני השתתפתי בה", היא מספרת. "היינו צריכים לשכנע את המפמ"ר שיש כאן בעיה. הסברנו לו שיש כאן דברים שנוגדים את רוח החמ"ד, דברים שיש בהם משום פגיעה בציבור".
ומה קרה בשנה האחרונה? גם בבגרות של קיץ תשפ"ב נתגלו אי-אלו פנינים: במאמר אחד, שעסק בשאלת המשמעת בכיתות, טען המחבר כי בעיית המשמעת שלנו נובעת מהתפיסה העצמית של עם ישראל: "אנו תופסים עצמנו 'העם הנבחר' ומכאן היהירות שלנו", קובע המחבר. "משמעת מחייבת ענווה, ואילו אצלנו השיח הוא 'למה מי אתה' ו'ואתה לא תגיד לי מה לעשות'".
במאמר אחר שנבחנו עליו השנה הובאה דמותה של אליס מילר כדמות לחיקוי. "אליס מילר לא קיבלה בהכנעה את הכללים שהיו נהוגים בחיל האוויר הישראלי, ובזכותה נקבע תקדים לשוויון מגדרי בצה"ל", נכתב שם. "אנחנו מקבלים השראה מהנשים והאנשים הללו, הם מעוררים בנו כבוד ויכולים להיות מודל לחיקוי עבור ילדינו".
כלי להחדרת אג'נדות
בפעם הזו החליטו גם תלמידות האולפנה בבית שאן שלא לשתוק ופנו במכתב מחאה לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון. "נדהמנו לגלות שכשניגשנו לבחינת הבגרות במועד ב' בלשון קראנו בטקסטים משפטים שלהרגשתנו עברו את גבול הטעם בטוב ביחס אלינו, הניגשים לבגרות המאמינים בעם ישראל ותורת ישראל", כתבו לה. "משפט כמו 'אנו תופסים את עצמנו כעם הנבחר ומכאן באה היהירות שלנו' מתנגש עם הערך שאנו רואים בסגולת ישראל ובאמונה שלנו שלעם ישראל יש תפקיד בעולם".
עוד התלוננו התלמידות: "המסרים שאתם מנסים להחדיר לנו מזלזלים בערכה של היהדות ובדת של העם היהודי… ומהווה פגיעה וזלזול בציבור שלם שמתוך אמונות אלו פועל למען עם ישראל והמדינה. המפמ"ר בלשון לא יעלה על דעתו להכניס לבחינות הבגרות תוכן העוסק בקדושת המשפחה, ובפסילת 'המשפחות' הלהט"ביות, ולכן מתוך אהבה לעם ישראל ולמדינת ישראל נצפה גם שלא יעלה על דעתו להכניס תוכן שמתנגד לערכי המדינה היהודית. למען השמירה על הדמוקרטיה וחופש הביטוי של כולנו, בחינות הבגרות אינן צריכות לשמש כלי להחדרת אג'נדות מזלזלות".
מרים שמחי, בוגרת כיתה י"א באולפנת בית שאן, היא מיוזמות המכתב. "כעסתי מאוד על הטקסטים שהיו בבגרות", היא משתפת. "היו שם משפטים שהם לא לעניין, ואמרנו לעצמנו שחייבים לעשות משהו ושאי אפשר לשתוק על זה. יש כאן מגמה: משרד החינוך מרשה לעצמו לקדם אג'נדות נגד הזהות היהודית ולהכניס את זה לתלמידים שאין להם ברירה אלא לקרוא, כי הם רוצים לעבור את הבגרות". זה דיקטטורי, לטענתה. "גם בבחינת הבגרות בעל פה באנגלית היו טקסטים על כנסיות. זה לא הגיוני וזה לא צריך להיות ככה".
שמחי ותלמידה נוספת שדיברנו עימה קוראות לכל תלמידי התיכון שלא לעבור על סדר היום: "אנחנו חייבים להתעורר ולא לתת לדברים כאלה לקרות, אסור לנו לשתוק. כשיש דברים כאלה צריך לפעול. משרד החינוך צריך לעשות תשובה ולא להשתמש בכוח שלו לקידום אג'נדות".
נעמה מושקוביץ מספרת: "לכאורה היה שיח והקשבה איתנו וניסיון להבין אותנו, אבל ההמשך מוכיח אחת משתיים: או שהמפמ"ר לא הבין או שזו אג'נדה. יש התלהטות בקבוצות המורים, והביקורת הולכת וגדלה. יש כאן מסרים שבאופן שיטתי לא תואמים את רוח החמ"ד, ולכן מורים נזעקים, ולא רק מורים מהחמ"ד מתלוננים על המסרים.
"אנחנו בונים כרגע את הצעדים שלנו לאחר הבגרות האחרונה, מתייעצים עם אנשים בכירים מהציבור שלנו, כי מבחינתנו יש כאן קו אדום".
נעמה מושקוביץ: "לכאורה היה שיח והקשבה איתנו וניסיון להבין אותנו, אבל ההמשך מוכיח אחת משתיים: או שהמפמ"ר לא הבין או שזו אג'נדה. יש התלהטות בקבוצות המורים, והביקורת הולכת וגדלה"
מושקוביץ מספרת בין השאר על יחידת רשות שנשלחה לכל המורים, ובהם מורי החמ"ד, לרגל יום האישה. "הרעיון היה שלעברית יש כוח בשינוי תפיסות, ולכן צריך שיח בנושא המגדר כדי לעצב מציאות. בתוך זה היה חלק של החמ"ד וחלק כללי, ורואים שם שחור על גבי לבן את התפיסות שרוצים להנחיל בנושא הרב-מגדריות. גם ביחידה של החמ"ד נקודת המבט הייתה לא טובה בעיניי. התחושה הייתה שיש כאן אמירה שלאישה דתייה 'תקרת זכוכית' רחבה יותר משיש לאישה חילונית, היא יותר מדוכאת וצריך עוד יותר לדחוף אותה. זה סוג של להאשים את היהדות בשוביניזם".
גם פורום ההורים למען מסורת בראשותה של עו"ד רוני ססובר שלח מכתב מחאה ליו"ר המזכירות הפדגוגית הגב' מירי שליסל בתביעה לקרוא לסדר את תומר בוזמן, מפמ"ר לשון. "אנו דורשים את התערבותך נגד התנהלותו של המפקח הראשי ללשון מר תומר בוזמן", נכתב במכתב. "בשנתיים האחרונות מוביל מר בוזמן אג'נדה פרוגרסיבית… הנושא עליו בחר מר בוזמן להעלות במאמרים בבגרות האחרונה בלשון עסקו בהאדרת פריצת המסגרות הן בבתי הספר והן בתחומים אחרים… אנו מאמינים בהטרוגניות במערכת החינוך וביכולת של כל הורה לשלוח את ילדיו למערכת המחנכת לערכים איתם הוא מזדהה.
"תפקיד בחינות הבגרות לבדוק ידע, ולא יעלה על הדעת כי בחינות הבגרות יהפכו לפלטפורמה להעלות רעיונות השנויים במחלוקת". הפורום מעיד כי לא מדובר בפעם הראשונה ומבקש "לקרוא לו לסדר ולבקש התחייבותו כי יעסוק במקצוע ולא בקידום דעותיו. אם לא יתחייב לכך, לא לאפשר לו להמשיך בתפקידו".
