הרב קוק במזרחית

זה לא סוד שהציונות הדתית נתפסת לעיתים אשכנזית. אפשר להתווכח על כך, אך קשה להתעלם מנוסח התפילות המקובל יותר ומהאווירה האשכנזית הכללית, גם אם רוב הזמן ב"ה היא אינה נוכחת והמגמה המבורכת בציונות הדתית היא התחברות בין העדות למיניהן בלי לעשות מכך עניין גדול.

החיבור בין מזרח למערב עולה שלב כעת הודות לעולם המוזיקה: פיוט ספרדי חדש שמהלל את רבני הציונות הדתית. על ההפקה: ישיבת ההסדר קריית גת. "מדובר בפרויקט שהתחיל לפני שלוש שנים", מגלה את אוזני יאיר צפלביץ, בוגר הישיבה המשמש כיום אחראי לקשרי החוץ שלה. "חשבנו איך להכניס לישיבה יותר את עניין השירה בחתונות וסעודות שבת. חיפשנו שירים שיאפיינו אותנו יותר.

"רצינו גם לתת במה לכישרונות הצעירים בישיבה; יש לא מעט תלמידים שיש להם קול יפה או כישורי נגינה. חשבנו הרבה זמן על הנושא, ולפני כמה שנים הקלטנו את השיר הראשון, 'יפה ותמה'. עשינו גם קליפ עם החבר'ה, ויצא נהדר ב"ה".

הרעיון מצא חן בעיני תלמידי הישיבה הוותיקים והחדשים, ורבים התנדבו לשיר ולערוך את הקליפ. את העלות של הפלייבק (כאלף שקלים) נידבה הישיבה. שנה לאחר מכן הפיקה הישיבה את הפיוט 'אעופה אשכונה'. "בשנה השלישית כבר היה דיבור שהשיר הזה נהיה מסורת בישיבה, והחבר'ה התגייסו לעומק העניין", מספר צפלביץ.

כך נולד שיר מיוחד במינו: 'שיר הצדיקים'. "החבר'ה ישבו אצלי לאכול סעודה בחג השבועות, ואחד התלמידים העלה את ההצעה שהשיר השלישי שלנו בישיבה יהיה 'שיר הצדיקים'. לא הכרתי את השיר הזה, והתלמיד סיפר לי שמדובר בשיר שאורכו שבע עשרה דקות ומזכירים בו המון שמות של צדיקים.

"אחרי החג שמענו את השיר וגילינו שאין שם כמעט בכלל שמות של רבנים ציוניים דתיים, אולי חוץ מהרב מרדכי אליהו. זה קרה לדעתי כי עשו את השיר הזה חרדים". בישיבה החליטו ש'שיר הצדיקים' הוא השיר הבא שיקליטו התלמידים, אבל – וכאן מגיע אבל גדול – השיר ישתנה ויכלול שמות של צדיקים העולים בקנה אחד עם האג'נדה של הישיבה הציונית-דתית הייחודית.

עממיים לכאן

"הישיבה שלנו מאופיינת בעממיות", מספר צפלביץ. "זה לאו דווקא עניין של עדתיות. מדובר בחבר'ה שגדלו בישיבות עירוניות תיכוניות מכל הארץ. הרב אלישע לימד הרבה שנים בישיבה, והוא הגדיר את זה יפה. הוא אמר שקריית גת וערים אחרות הן 'העיירות הטבעיות'".

מה זה אומר?

"אתה נכנס לתל אביב לבית כנסת ורואה קרוון. בקריית גת ובשאר העיירות הטבעיות זה הפוך. המקום מתאפיין בבתים פשוטים ובבית כנסת מושקע יותר. זה הדבר הטבעי, שבית הכנסת מפואר, לא?"

ובחזרה לשיר הצדיקים המדובר. "החלטנו שאת השיר נעשה ככה: נכניס לתוכו את הרבנים שגדלנו עליהם: מרן הרב קוק, הרב גורן, הרב הנזיר, הרב אברהם שפירא, הרב משאש ועוד אנשי תורה עצומים וציונים. בסופו של דבר יצאה לנו רשימה ארוכה, ואם היינו מזכירים את כולם זה היה עובר את העשרים ושתיים דקות. החלטנו לצמצם ככל האפשר, ויצא לנו שיר רגיל, סביב חמש דקות".

איך מחליטים מי נכנס ומי לא?

"זאת שאלה גדולה", מסכים צפלביץ. "בסופו של דבר ראש הישיבה הרב שמעון פרץ פסק מי ייכנס ומי לא. היו ויכוחים נוקבים. אבל השיר מוגבל בזמן, ולצערנו אין יותר מדי ברירות. בגדול, מי שעלה לדיון לא הכנסנו, כי אין לדבר סוף.

"אפשר לומר שאצלנו מי שמוזכר בשיר משתייך לקבוצות הדמויות התורניות שכולם מסכימים עליהן שהן גדולי הרבנים בציונות הדתית. אבל יש כאן מטרה גדולה יותר: שישיבות אחרות ייקחו את הרעיון הכללי ויעשו הקלטה עם תוספות משלהן, לפי הרוח שלהן. שיר בסגנון כזה מאוד חשוב שיהיה לציבור. אצלנו בבית הכנסנו את השיר הזה לשולחן שבת. הילדים שרים אותו ונהנים.

"זה כמו תמונות של רבנים בסלון. ככה מתחברים לצדיקים וזוכרים מי המצפן שלנו בחיי היומיום, כי השיר הזה בתודעה שלנו. במקום שתתנגן לנו בראש פרסומת, זה מה שמתנגן לנו בראש מדי פעם".

להאזנה: https://youtu.be/f5DfI88_zGc