לא שכחנו אותך

פעם, זה אומר לפני פחות משלושים שנה, ג'יפ אחד החזיק את כל גזרת חברון.

אחר כך היה צריך גדוד וחצי להחזיק את כל גוש עציון. היום יושבת שם חטיבה שלמה.

לפני מעט יותר מעשרים שנה נחשבה אבטחת היישובים של גוש קטיף משימה לג'ובניקים. היחידות הקרביות התביישו אם קראו להן לאבטח שם. נערים ונערות מבני עקיבא נשלחו לנצרים לשבוע עבודה בתוך חממות העגבניות ואחר הצהרים היו יוצאים לבדם לטייל בחוף הים. זה לא בדור הקודם. זה בדור הבוגרים של ימינו.

היום את עוטף עזה מחזיקה אוגדה! אוגדה היא כוח צבאי בלתי נתפס. לצה"ל יש בסך הכול 5 אוגדות מרחביות. כמות הכסף שנשפכת כדי להתגונן מפני רצועת עזה היא הזויה. מכשול תת־קרקעי מטורף שנבנה. מערך תצפיתנים ענקי, מערך כיפת הברזל, עוד סבב שעולה הון תועפות. וכל סבב הופך להיות יקר יותר ויותר, כי הוא דורש כוחות שלא השתמשו בהם בעבר.

הנערה הכאובה והזנוחה הזאת – חבל עזה – שייכת לארץ הזאת. אולי היה לנו נוח לעטוף אותה בכמה סמרטוטים, להשליך אותה לפח הקרוב ולהתעלם מקיומה. אבל היא לא הלכה לשום מקום

ועוד חורבן.

ועוד מצור לתושבי הדרום.

צה"ל מסיים עוד סבב ומסכם בסיפוק את המטרות, אבל כולם יודעים שעוד סבב בפתח.

עוד סבב חסר תכלית. כי אין יעד. אין מטרה.

פחד מדומיין מארגוני טרור שלצה"ל יש היום הרבה יותר כוח מאי פעם כדי למוטט אותם אחת ולתמיד. כמות מטורפת של כוח ומשאבים כדי לברוח מהכרעה.

אבל הפחד הוא תמיד מהיום שאחרי. מה נעשה עם חבל עזה שיחזור לידיים שלנו.

יהודים ציונים אנחנו, ומקובלנו מאבותינו שאין לנו באמת דרך לברוח מייעוד. הוא גדול מכולנו. אם צריך להגיע לארץ ישראל, נגיע גם אם מישהו יחשוב שנכון יותר להגיע לאוגנדה.

אצלנו כתוב בתורה שחבל עזה נמצא בתוך גבולות ארץ ישראל. לא הגבולות הרחבים והשנויים במחלוקת, אלא בתוך סט הגבולות הבסיסי שאין עליו עוררין. חבל עזה הוא ארץ ישראל בדיוק כמו יהודה ושומרון, תל אביב וירושלים. ובמעמד הלכתי גבוה אפילו יותר מעכו ורמת הגולן.

הנערה הכאובה והזנוחה הזאת – חבל עזה – שייכת לארץ הזאת. אולי היה לנו נוח לעטוף אותה בכמה סמרטוטים, להשליך אותה לפח הקרוב ולהתעלם מקיומה. אבל היא לא הלכה לשום מקום. היא כאובה. בעולה לזרים. ממתינה לעמה שיחזיר אותה אליו. שיתפייס איתה. שיפריח אותה.

ובינתיים אנחנו מפציצים אותה מגבוה. כותשים אותה. עוד חורבן ועוד סבל שאנחנו גוזרים על העולם רק כדי לברוח מאחריות. מדברים על כמה לא מוסרי לשלוט בעם אחר, אבל מתאכזרים בעוד השמדה ושיטוח של המקום הזה.

לא, תושבי עזה תחת שליטה ישראלית לא יצביעו לכנסת. מי שמנסה להפחיד כאן בנשק הזה מתעתע בעזרת עולם מוסרי מדומיין שאינו קיים בשום מקום בעולם. ברור שאוכלוסייה עוינת לא צריכה לקבל אזרחות ובטח לא זכות הצבעה. אפילו במזרח ירושלים יש תעודות זהות כתומות. ואפילו בארה"ב אזרח צריך לעבור תהליך ארוך כדי לזכות בגרין כארד. בטח שאזרחי חבל עזה יצטרכו לעבור תהליך ארוך כדי להיות כאן גרים תושבים שאפשר יהיה לבטוח בהם.

אבל העיקר יהיה במה כן – חבל הארץ הזה ישוב לפרוח. יישובי גוש קטיף יחזירו למקום הזה את החקלאות. את האור. את הברכה. אזרחיה האומללים של חבל הארץ הזאת אולי ישובו להתפרנס בכבוד בלי ששלטון החמאס עושק אותם.

סקר שהזמנו כאן ב'עולם קטן' לפני קצת יותר משנה ובוצע על ידי מכון 'מאגר מוחות' בראשות פרופ' יצחק כ"ץ בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בישראל מעל גיל 18 מלמד את הנתונים הבאים:

ובינתיים אנחנו מפציצים אותה מגבוה. כותשים אותה. עוד חורבן ועוד סבל שאנחנו גוזרים על העולם רק כדי לברוח מאחריות. מדברים על כמה לא מוסרי לשלוט בעם אחר, אבל מתאכזרים בעוד השמדה ושיטוח של המקום הזה

53% מהיהודים בישראל תומכים בהפלת שלטון חמאס, 28% מתנגדים. 19% נותרים מתלבטים.

אבל גם בסוגיה הפחות פופולרית – הקמת היישובים היהודיים בגוש קטיף מחדש, התגלתה תמיכה מדהימה. בלי שום קמפיין ובלי שום הסברה 47% תמכו בהקמה מחדש של גוש קטיף. 38% התנגדו ו־15% נותרו מתלבטים.

עוד נשוב. אם תרצו.