מה לעשו"ת- ואתחנן

הטוב ביותר האפשרי

כשאני חושבת על ההתנהלות מול הילדים שלי בחופש הגדול, אני בעיקר חשה תסכול ואכזבה מעצמי. חברותיי מעלות לסטורי דברים נהדרים שהן עושות עם הילדים שלהן, ואילו אני רק מחכה שהחופש יסתיים ושהילדים יחזרו למסגרות. מה לעשות?

הפסיכואנליטיקן ויניקוט טבע את המושג – 'אימא טובה דיה' – Good enough mother (שנכון גם לאבות). כהורים אנו משתדלים להיענות לצורכי ילדינו, אך ברור שאין באפשרותנו לספקם באופן מלא. יש בזה לימוד חשוב להתפתחות ההבנה שלא תמיד הילד יוכל לקבל כל מה שהוא רוצה כאן ועכשיו, והדבר מלמד את הילד לווסת את רגשותיו ולדחות סיפוקים. חשוב שתזכירי לעצמך, במיוחד בתקופה מאתגרת זו של החופש הגדול – שאת אימא טובה מספיק.

באופן אישי, אני לא מתה על המילה 'מספיק'. היא מזכירה לי ציון 'לא משהו' בתעודה. אך גיליתי שבמילה הזאת מקופלות המילים 'ספק' ו'סיפוק'.

ואולי זהו סוד הקסם: לדעת לנוע בין הספק – האם אנו פועלים כפי שרצינו ותכננו – לבין תחושת הסיפוק כשאנו מצליחים לעמוד לפחות בחלק מהאתגרים.

מה לעשות?

• תעשו צ'יז – לפי תיאוריית ההשוואה החברתית של פסטינגר, אנו משווים את עצמנו לאחרים כדי להעריך את היכולות והתכונות האישיות שלנו. ואולם רובנו לא מעלים את הרגע של 'לפני ואחרי' התמונה עם החיוך והכיף, ולמעשה, מייצרים מציאות מסולפת כאילו הכול מושלם. אז זהו… שלא. ההשוואה לחברותייך לא מועילה עבורך ורק מייצרת תסכול ורגשות אשמה ונחיתות. זכרי – מה שעובד לאחרים אינו בהכרח נכון לך. אנו אולי רואים פיסת דשא קטנה (וירוקה) של השכן אך לא יודעים על המצוי בביתו. ולכן מומלץ לגבש ציפיות מותאמות עבורנו בהתאם ליכולות ולצרכים שלנו. במקום להתבונן בתמונות – נסי לשוחח שיחה אמיתית מלב אל לב עם חברה ולשתף בקשיים. אני בטוחה שתגלי שאת לא לבד.

• זה הזמן לסלוח – היכולת לסלוח לעצמנו מאפשרת לנו לפעול ממקום טוב יותר. כאשר אנו מופעלים מרגשות אשם, אנו נוטים להגיע למקום של פיצוי או כניעה.

• צעד צעד – מה זה בכלל אומר 'להיות הורה טוב'? בפועל זה מיליון ואחת פעולות קטנות.                                     בחרי דבר אחד קטן שהיית רוצה לשנות כבר מחר בבוקר בהתנהלות שלך מול הילדים, כמו – לפתוח את היום בשיר, להכין יחד ארוחת ערב, למצוא עשר דקות של שיחה אישית עם כל ילד, לברר לשלומו. וצאי לדרך.

• ביי ביי ל'מושלם', ברוך הבא 'כל הכבוד'! – אושר הוא תבלין סודי וחמקמק. לא פעם אנו משחקים איתו מחבואים. נסי להגביר את עוצמתם של הרגשות החיוביים בחייך כמו הכרת תודה, סיפוק ותקווה. פרופ' פרדריקסון ערכה מחקר העוסק באיזון בין רגשות שליליים לחיוביים. לטענתה, יש לקיים יחס של 1:3, כלומר, כדי להרגיש מאושרים עלינו לחוש שלושה רגשות חיוביים על כל תחושה שלילית. נוכל להזמין תחושות חיוביות בכך שנכוון זרקור על הדברים הטובים בחיינו. בתקופה המאתגרת של החופש הגדול חשוב לא רק ללמוד מטעויות אלא גם לקחת אחריות על ההצלחות שלנו. בסוף יום כתבי לעצמך שלושה דברים (קטנים וגדולים) שעשית. (אני מתעדת בקבוצת ואטסאפ פרטית של 'מילים טובות'.) פרגני לעצמך על היש.

• להיות ברגע – מרכיב העשוי להגביר רגשות חיוביים הוא יצירת מעורבות במה שקורה לנו. להביא את עצמנו לתוך החוויה ולהתמקד ביופי ובפשטות שבה. וזה לגמרי הרגע שבו נחוש מספיק טובים. מספיק פלוס.

• לא עליך המלאכה לגמור – הטמעת הרגלים ויצירת שותפות הדדית חשובה לא רק בחופשה אלא כל השנה. ילד השותף למטלות הבית ולתכנון זמן, חש שניתן לסמוך עליו, שהוא תורם ושותף, והוא מרגיש שייך ובעל משמעות, רואה את האחר ומעריך יותר מה שעושים עבורו.

• להיות הטוב ביותר האפשרי – ד"ר טל בן שחר מבחין בין ה'אופטימליסט' (מהמילה 'אופטימום' – הטוב ביותר שאפשר) שמוכן לפעול למען השגת מטרותיו, אך יודע גם ליהנות מהדרך ולהסתפק במצב הקיים הטוב האפשרי; לעומת ה'פרפקציוניסט' שאינו מוכן להתפשר על תוצאות שהן פחות ממושלמות, חושש מכישלון ונותר לבסוף בתחושת אכזבה ואשמה. הלוואי שנצליח להגדיר מראש ציפיות שיזקקו את הגרסה המיטבית האפשרית שלנו.

נעמה מוזס – טיפול זוגי ופרטני, CBT מרצה ומנחת סדנאות. מחברת הספר 'חפשי עיניים טובות' mosesnaama@gmail.com.