למען חברה טובה יותר

נעים להכיר: חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בת 53, נשואה לאורי, אם לחמישה וסבתא לשני נכדים.

וולדיגר נולדה בבני ברק, וכשלושים שנה היא מתגוררת בעיר הסמוכה, גבעת שמואל.
בנערותה למדה באולפנית בתל אביב, בהמשך התקדמה לתואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ומאז עבדה כעורכת דין במשך כשלושים שנה.
בתפקידיה הציבוריים המגוונים אפשר למצוא חמש שנים שבהן שימשה כחברת הנהלה במתנ"ס גבעת שמואל וכחמש שנים נוספות כחברת מועצת העיר.
וולדיגר החזיקה את תיק הרווחה, שימשה כיו״ר הוועדה למאבק בסמים ובאלימות והייתה חברה בוועדות כספים, תכנון ובנייה וקידום מעמד האישה.
וולדיגר פעילה בתחום בריאות הנפש וההתמכרויות. היא פועלת להסרת הסטיגמות והדעות הקדומות, מסייעת לבני משפחות ולמתמודדים ומקדמת את זכויותיהם.
בארבע השנים קודם כניסתה לכנסת הייתה יו"ר 'בת עמי', עמותה המפעילה ומלווה כל שנה כ־3000 מתנדבים ומתנדבות בשירות הלאומי.
בכנסת ה־24 היא קידמה את התחום החברתי, העלתה למודעות את תחום בריאות הנפש בפרט ואת מצב האנשים עם מוגבלות ככלל.

הנושא של הזהות היהודית נמצא בסל הנושאים שאני מטפלת בהם, במקום חשוב מאוד. אבל חשוב לזכור שלמעשה כל הנושאים החברתיים שאני מטפלת בהם במשך השנים – קשורים לזהות יהודית מהבחינה של 'ואהבת לרעך כמוך'

חוץ מהנושאים החשובים שעסקת בהם, מה עם שאר הנושאים שמעסיקים את הציונות הדתית, למשל זהות יהודית?

"הנושא של הזהות היהודית נמצא בסל הנושאים שאני מטפלת בהם, במקום חשוב מאוד. אבל חשוב לזכור שלמעשה כל הנושאים החברתיים שאני מטפלת בהם במשך השנים – קשורים לזהות יהודית מהבחינה של 'ואהבת לרעך כמוך'. כן, אנחנו חיים את הנושא כל הזמן וקוראים את זה בפרשיות התורה מהילדות". וולדיגר מוסיפה: "זה היומיום של הציונות הדתית, בכל תנועות הנוער מתעסקים בזה. אוספים כספים לצעירים עם מוגבלות, יוצאים להתנדב. המהות שלנו היא להיות סמל ומופת למדינת ישראל לעשייה חברתית".

לדבריה, "כשהוצע לי להצטרף לציונות הדתית – היה לי ברור שאני מגיעה מתחום של סיוע לאנשים עם מוגבלויות. אני מספר 2 ברשימה וזה אומר שהציבור רוצה לעסוק בדברים האלה. גם את בצלאל מעניינים מאוד הנושאים החברתיים, אני מכירה אותו אישית. אבל מה לעשות, התקשורת אוהבת להבליט את הנושאים הנפיצים. יש ערך לדאגה לאדם הפרטי, וזה מה שאנחנו עושים.
"גם בחיי הפרטיים וגם בכנסת ישראל – האדם הפרטי היה לנגד עיניי. האדם הקטן, זה שמרכיב את החברה שלנו. זאת הציונות הדתית הקלאסית: לצד הדאגה לגבולות המדינה, ביטחון המדינה והזהות היהודית – דאגה גם לאדם הפרטי. בסוף אנחנו, כסיעה, פועלים כקבוצה כשכולם מקדמים את כל הערכים של הציונות הדתית, גם אם נראה שכל אחד עוסק במשהו ספציפי".
לדבריה, "נכון, יש חברי כנסת שמתעסקים יותר ביהודה ושומרון וחומש, זה חשוב מאוד ואני שם כשצריך, תומכת ומעלה לסדר היום. לצד זה, צריך חברי כנסת שיתעסקו בתחום החברתי. אבל הכי חשוב: שאף אחד לא דורך על השני וכל אחד מסייע לזולתו".

נבחרתי לאחת מחמשת חברי הכנסת המצטיינים. פעלנו בעזרת השם ימים ולילות כדי לקדם את הנושאים החברתיים בפרט

תני דוגמה לתחום שטעון טיפול.

"מערכת הבריאות שלנו. היא רחוקה מהמקום שהיא צריכה להיות בו. פתחתי אתר מייד כשנכנסתי לכנסת, ואני מקבלת דרכו בכל חודש מאות פניות של האזרח הקטן שלא יודע את הזכויות שלו, בעיקר בתחום הבריאות, אבל לאו דווקא. זה נושא שחשוב לכל עם ישראל, וכציונות דתית – אנחנו דואגים לכולם. זה 'הקו המחבר'".

מהם ההישגים שתוכלי להציג מהכנסת היוצאת?

"מלבד הצעות חוק רבות, השתמשתי בכל הכלים העומדים לרשותי. נבחרתי לאחת מחמשת חברי הכנסת המצטיינים. פעלנו בעזרת השם ימים ולילות כדי לקדם את הנושאים החברתיים בפרט.
זה כולל טיפול מגוון נושאים: בעיות התחבורה ביו"ש, פוליגמיה בחברה הערבית והבדואית, הנושא של נשות האברכים וההנחות למעונות היום, איסור הכנסת הדגל לבן גוריון, פעלנו נגד בקשות האסירים הביטחוניים, עבדנו על הצעת חוק למעונות יום שיקומיים, פעלנו למען העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים. אלו דברים מגזריים וחוץ־מגזריים שצריך לטפל בהם.
קח למשל את נושא בריאות הנפש – זה תחום שנוגע לכולם, לאו דווקא לאנשים שחולים. כל שכן בתקופת הקורונה, שבה כולנו עברנו טלטלות. הגשתי הצעת חוק שמתמודדים יוכלו לבחור את מקום הטיפול, למשל. זה לא משהו שקורה היום. גם מסגרות בציונות הדתית שמתאימות למתמודדים – לא קיימות. גם בזה אנחנו מטפלים. דואגים שמשרד החינוך יטפל בזה, יארגן כיתות שיהיה בהן כוח אדם שעבר הכשרות. שיעזרו לילדים האלה כמו שצריך".

להמשיך את מה שהתחלנו, כי אנחנו רק בתחילת הדרך. המטרות המרכזיות שלי הן שנשפר את מערכת הבריאות כולה ואת היחס בין האזרח לקופות החולים

ומה בתכנון לכנסת הבאה?

"להמשיך את מה שהתחלנו, כי אנחנו רק בתחילת הדרך. המטרות המרכזיות שלי הן שנשפר את מערכת הבריאות כולה ואת היחס בין האזרח לקופות החולים. יש מערך גדול שחורק. התקשורת בין הצדדים לא מתבצעת כמו שצריך, והאזרח סובל. חוץ מזה, נטפל במערכת הרווחה שחסר בה כוח אדם ואין אופק תעסוקתי למי שכבר עובד בה. צריך לשנות את תנאי השכר ולהפוך את העבודה למשתלמת. וחובה כמובן לדאוג לחינוך – שם נמצא הבסיס לכול".

שטחים בוערים

וולדיגר מגיעה מעולם השירות הלאומי, ולדבריה "השירות הלאומי הוא משאב ענק למדינת ישראל וזאת הסיירת החברתית שלנו. צריך להשקיע בסיירת הזאת. לצערי, גם לזה אין מספיק מודעות ותקציבים".

מה לגבי גיוס בנות לצבא – איך את רואה את הדברים?

"אני חושבת שהנושא הזה מורכב מאוד. אני לא רבנית. שכל בת תלך לרב שלה שמלווה אותה ותשאל אותו מה לעשות. אבל כשבת דתית כבר בוחרת ללכת לצבא – צריך לתת לה את כל המעטפת ברמה הדתית והאישית".

מה הגישה שלך ביחס לרבנות הראשית?

"הרבנות הראשית היא גוף שהקימו גדולי הדמויות הרבניות עוד לפני קום המדינה. כעת זה גוף ממלכתי, ואני רואה אותו כעמוד התווך של המדינה. לצערי, נכנסה לשם פוליטיקה, כך זה בעיניי. צריך לתקן, לא להרוס. אני נגד להרוס, וקל להרוס. אני בעד לעשות שינויים. אבל בשביל זה צריך תקציבים לכל הדברים שהרבנות הראשית מפעילה".

לימוד תורה.

"לימוד תורה וקביעת עיתים לתורה – זה הדבר הכי חשוב, הדבר ששומר על חוסננו וביטחוננו. גדלתי על הידיעה הזאת, והיא הבסיס של הציונות הדתית: תורה וארץ ישראל. היהדות שאני מאמינה בה היא יהדות של בחירה. כל אחד בוחר במה להשקיע יותר, אבל אין ספק שתורה היא היסוד המרכזי שלנו. זה חלק ממני בכל מקום שאליו אני הולכת".

מיכל מסכמת את הריאיון ואומרת: " 24,000ויותר שבאו להשפיע, יכולים ליצור רשימה משמעותית שנוכל לגרוף על ידה מנדטים רבים ככל האפשר. אני בונה על דו־ספרתי כדי שנוכל להשפיע טוב על מדינת ישראל. רשימה צריכה להיות מגוונת; ביטחון, הצד הלאומי, חינוך יהודי, זהות והצד החברתי של ערבות הדדית, 'ואהבת לרעך כמוך'".