תגובה על הכתבה 'תדפיס לי סטייק בבקשה'
הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר
"יש אפשרות שבמקום לייצר את הבשר באופן א' תעשו את זה באופן ב'?" שאל אחד מרבני צהר את נציג אחת מחברות הבשר המתורבת שסיירנו במפעליהן לפני כמה חודשים. "יש אפשרות תאורטית כזאת", השיב הנציג, "אבל העלות המשוערת של השינוי בשלב הזה תהיה רבע מיליון דולר".
כמה שבועות אחר כך פנה אלינו נציג של חברה אחרת, שנמצאת בשלב ראשוני יותר של הייצור, כדי לבקש הנחיות הלכתיות, ואז כבר יכולתי לתאר לפניו כמה אפיקי פעולה אפשריים שיחסכו לו ולכולנו הרבה כאב ראש.
המפגש בין עולם המזון המתורבת לבין עולם ההלכה תפס את שני הצדדים לא לגמרי מוכנים. עולם ההלכה התעשת ראשון, וכבר כעשר שנים נכתבים מאמרים בנושא הבשר המתורבת. לתעשייה נדרש קצת יותר זמן, אבל גם היא הולכת ומפנימה בשנים האחרונות שהכשרות היא מרכיב שעליה להתחשב בו, וככל שתמהר כן ייטב.
התפעלות רבה אחזה בי למראה הנכונות של רבנים עסוקים וחשובים להקדיש שעות רבות של דיון מדוקדק כדי שיוכלו לצרף את הסכמתם למסקנה הסופית, ואני מקווה שבכך נתווה דרך גם לניירות עמדה עתידיים
נייר העמדה שהוציא ארגון רבני צהר כמה חודשים לאחר הסיור הנזכר לעיל (ונוסח מורחב שלו פורסם בגיליון האחרון של כתב העת 'תחומין') נוצר מתוך הבנת חשיבותו הכבירה של הנושא, שעתיד לנגוע לכל אחד מאיתנו, ומתוך רצון לקחת את הדיון ההלכתי שלושה צעדים קדימה: מן התאוריה אל הפרקטיקה, מעמדה אישית לפסיקה משותפת ומדיון אזוטרי לדיון ציבורי.
- מן התאוריה אל הפרקטיקה
רוב המאמרים שנכתבו בנושא עד כה עסקו בסוגיית הבשר המתורבת כמושג מופשט, תאורטי, והתמקדו בשאלת הדמיון בין בשר כזה לבשר שצלו המלאכים לאדם הראשון בגן עדן או למן שירד לאבותינו במדבר. זהו דיון חשוב ויסודי, אולם ככל שהבשר המתורבת קורם עור וגידים לנגד עינינו, מתברר שכל אחד מעשרות המוצרים שעומדים לקראת כניסה לשוק הוא עולם בפני עצמו.
בצוות שעסק בכך בארגון צהר גיבשנו רשימה של שישה פרמטרים שבאמצעותם אפשר לסווג סוגים שונים של בשר מתורבת לנוכח השאלות ההלכתיות שהם מעוררים, ובהם מקור התאים הראשונים, התהליך שהם עוברים, צורתו הסופית של המוצר ועוד. משום כך נייר העמדה שהוצאנו נדרש לשתי דרכים ספציפיות של ייצור, בהדגשה שכל צורה או אפילו וריאציה חדשה תדרוש דיון מחודש.
- מעמדה אישית לפסיקה משותפת
את רוב המאמרים ופסקי ההלכה בתחום כתבו, באופן טבעי, פוסקי הלכה יחידים. אך מכיוון שמדובר בסוגיה בעלת השלכות ציבוריות, ראינו לנכון לפנות אל מגוון רחב של פוסקי הלכה ומומחי כשרות, ראשי ישיבות ורבני ערים, ולהוציא נייר עמדה אשר קשת רחבה של רבנים עומדת מאחוריו.
כמי שעמד בקשר ישיר עם רוב הרבנים החתומים, אני חייב לציין את ההתפעלות הרבה שאחזה בי למראה הנכונות של רבנים עסוקים וחשובים להקדיש שעות רבות של דיון מדוקדק כדי שיוכלו לצרף את הסכמתם למסקנה הסופית, ואני מקווה שבכך נתווה דרך גם לניירות עמדה עתידיים.
- מדיון אזוטרי לדיון ציבורי
מאמרים כבר פורסמו, כפי שצוין לעיל, במגוון כתבי עת תורניים אשר רובם אינם ידועים לציבור הרחב. הבחירה לפרסם את פסק ההלכה המלא (כולל דברי ההסבר ההלכתיים שניסיתי להבהיר ולפשט ככל האפשר) נועדה לעורר מודעות רחבה לנושא בכל שכבות הציבור: יצרנים וצרכנים, רבנים ותלמידיהם, לעורר דיונים הלכתיים בהיכלי הישיבות ולעודד את החברות למיניהן לכלול את בירור הכשרות כחלק מתהליך הייצור. מודעות כזאת היא חיונית כדי שכאשר יגיעו מנות הבשר המתורבת אל צלחתנו, יהיו לנו כלים להתמודד עימן.
בסופו של דבר חשוב לזכור כי עם הסוגיות ההלכתיות הספציפיות, שיש לדון בהן בכל כובד הראש, המעבר אל הבשר המתורבת הוא חזרה אל רצונה המקורי של התורה. אכילת הבשר הותרה לנח ולבניו רק מפני ההכרח שבדבר, כפי שכתבו הרמב"ם ובעל העקידה, הרב קוק והרב סולובייצ'יק. המצב הנוכחי, שבו מדינת ישראל עומדת בחוד החנית של תעשיית הבשר המתורבת, הוא בראש ובראשונה מקור לגאווה ולשמחה גדולה.
