כותרות חמות :

מה לעשו"ת – סיוע לחקלאים בשמיטה
מה לעשו"ת – סיוע לחקלאים בשמיטה

מה לעשו"ת – סיוע לחקלאים בשמיטה

הרב יצחק דביר, מכון התורה והארץ

שאלה

בני נוער רבים מתגייסים בימי החופש לסייע לחקלאים בעבודות השדה. האם הדבר מותר בשמיטה?

תשובה

מדובר ביוזמה מבורכת. החקלאים הישראלים מתמודדים לבדם עם שנה מאתגרת, שנת השמיטה, וכל תמיכה וסיוע מבורכים, אולם לפני שמשתתפים בעבודות השדה יש לוודא שדיני השמיטה נשמרים כראוי.

בשלב הראשון יש לוודא שהחקלאי מחזיק באישור היתר מכירה על השדה. בלא אישור כזה כל עבודות הקרקע אסורות, וירקות הגדלים בקרקע זו אסורים באיסור ספיחין. אישור זה אפשר לבקש מהחקלאי עצמו או לחפש ברשומות הרבנות הראשית לישראל המפורסמות לכול (כתבו בגוגל: חיפוש חקלאי).

על היתר המכירה קמו לא מעט ערעורים, ולכן רובם המוחלט של הפוסקים שצידדו בהיתר המכירה התירו לסמוך עליו רק לצורך עשיית מלאכות שאסורות מדרבנן, אך מלאכות שאסורות מן התורה התירו לעשותן על ידי גוי בלבד. לכן גם אם מצאנו אישור היתר מכירה לשדה, עלינו לבדוק באילו פעולות מצופה שנשתתף.

למעשה יש מלאכות מעטות שאסורות מן התורה בשמיטה: אסור לזרוע – ולכן אין להשתתף בשתילות. אסור לזמור – בזמירת כרמים בוודאי אסור להשתתף, אך גם זמירת עצים אחרים שנועדה לשם צימוח אסורה לפי פוסקים רבים. לגבי חרישה יש מחלוקת, אך למעשה החמירו הפוסקים לכתחילה, ולכן אסור להשתתף בפעולות חרישה, כגון חפירת בורות שתילה (גם אם מתכוונים לשתול רק בשנה הבאה), תיחוח קרקע, מילוי אדמת שתילה וכדומה.

שאלה מרכזית וחשובה נוגעת לשותפות בקטיף. בפסוקים נאמר "את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור", וחכמים ביארו שהאיסור הוא "לבצור כדרך הבוצרים", כלומר בכמות גדולה וניכרת. לאור זאת הורה הרב קוק שגם פעולת הבצירה תתבצע על ידי גויים בלבד ולא על ידי יהודים. לעומתו דעת הגרש"ז אויערבך היא שאיסור קצירה ובצירה נוהג דווקא בפירות הפקר, אך לא בפירות היתר מכירה, שאותם אין חובה להפקיר. ומסיים הגרש"ז אויערבך: "ואף כי יגורתי מאד להכניס את ראשי בענין חמור זה אשר בגללו הננו עדיין בעוה"ר בגלות הארוכה והמרה, אך למען פרנסתם של עניי ישראל, ולמען למד זכות על רבבות מישראל שלא יהיו ח"ו כעבריינים, מצאתי חובה בנפשי לכתוב את כל דברי אלה, בתור הערה לאלה היושבים על מדין שישימו את לבם לדבר הזה".

למעשה יש להימנע לכתחילה מלהשתתף בפעולות קטיף בכמות גדולה, אולם במקום צורך חשוב, כגון חקלאי שסיוע כזה הכרחי בשבילו, אפשר להקל ולהשתתף בקטיף. מטעם זה יש מקום להקל ולהשתתף גם בקטיף לצורך עניים אם בלא סיוע זה יישאר היבול בשדה ויירקב שם.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן