ארץ ישראל שלנו היא לעד, אך לא סוד הוא שאל לא מעט מקומות יהודים נמנעים מלהגיע בעקבות נוכחות גוברת של בני דודינו. אחד מהם הוא נחל ייטב, אחד הערוצים הגדולים במזרח בנימין. הנביעה בנחל ייטב יכלה להיות אתר טבעי נקי וקסום, אך עם הזמן התמלא המקום בלכלוך ונעשה רועש מאוד.
את התמונה כולה שינה אירוע אחד שהתרחש השנה באחד מימי שישי שלפני יום העצמאות. הסיפור החל כשתושב מבואות יריחו הגיע עם משפחתו לאזור כדי לנפוש קצת בנחל לפני שבת. הוא החנה את רכבו בחניון הנביעה, וכשחזר אליו אחרי שעות מספר גילה לתדהמתו שהרכב נרגם באבנים ונהרס. לצידו חנו רכבים בעלי לוחית זיהוי פלשתינית, ולהם לא אירע נזק.
"ב"ה לא היה ברכב אף אחד, אבל היה ברור שרק הוא נרגם בגלל שהייתה לו לוחית צהובה, ישראלית", מספר אלעד מזרחי, שהוזעק למקום. "זה לא חדש שמתנכלים ליהודים ככה. ההנחה היא שבגלל שברכב הזה הייתה ניירת בעברית על לוח המחוונים בחרו להתנכל דווקא לו. זה כנראה קרץ לפורעים".
להפוך את התמונה
אלעד הגיע למקום בעקבות התראה בקבוצת וואטסאפ. "הוקפצנו לשם, נתנו נוכחות יהודית, לפני הכול. הזמנו משטרה, קב"ט, כל העניינים, וידאנו שהמשטרה מטפלת במצב וכולם בטוב.
"עמדו שם חבורה של ערבים וצחקקו. נהנו מכל העניין. שוטר לקח פרטים וזהו, חזרנו הביתה לעשות שבת, אבל אני לא הייתי רגוע כל השבת. מאוד חרה לי כל הסיפור. איך קורה שהגענו למצב הזה שיהודי בא לנחל וחוזר לרכב מפוצץ?!
"הסתובבתי סהרורי, ועוד באותה שבת החלטתי: אני הולך להביא לפה יהודים במסות כדי שיהודים יבואו וירגישו בטוחים. חוץ מזה החלטתי גם לנקות את המקום כדי שיהיה נעים. שנהנה מדבשה של ארץ ישראל. אין שום סיבה שנפחד ושנטבע בלכלוך שנמצא שם".
כמה ימים לאחר מכן נחגג יום העצמאות. "גם הפעם הגיעו משפחות לנחל, והיה מצב לא נעים בין יהודים לערבים. הציקו ליהודים. הם לא הרגישו בנוח". אירועי העצמאות הובילו יזמים נוספים לאחד כוחות עם אלעד במטרה משותפת אחת: להביא עוד יהודים לנחל ולנצח את משחק ההצקות הזה אחת ולתמיד.
עוד תושבים פעילים – אליהו עטיה, רז צדק וידידיה אפרתי – איחדו כוחות, כל אחד במקומו. "לפן הכלכלי הצטרפו צבי סוכות ותנועת אמונים, שהחליטו לתמוך בפרויקט מבחינת פרסום וקניית ציוד נופש, ציליות וכדומה. גם מחלקת התיירות ומחלקת הקרקעות של המועצה האזורית בקעת הירדן שותפות צמודות של המיזם".
למרות הרצון והמאמצים לא קל להביא יהודים לכל מקום בארץ ישראל. "פעם אחת באנו לנחל בעשר וחצי בבוקר, בנינו את הצילייה הראשונה – אני ואחד החברים שעוזרים בפרויקט – והוא אומר לי: עזוב, למה לבנות את הצילייה השנייה אם אין יהודים? אמרתי לו: אנחנו נבנה, והיהודים יבואו. פתאום הגיע אוטובוס שלם של חרדים מביתר עלית שבאו לעשות 'וקווי ה' יחליפו כוח'. הערבים ראו את זה – ברחו. מאז באו שפע של יהודים".
שלושה חודשים וזה עובר
לתדהמת המארגנים, רק שלושה חודשים חלפו, והמקום שוקק חיים מדי יום שישי. הקונספט והמיתוג: 'שישי ציוני' – משפחות ויחידים מגיעים לנפוש בנחל ייטב כמה שעות לפני כניסת השבת, מאחת עשרה ועד ארבע בערך, ואז חוזרים הביתה לקבלת שבת, קידוש ושינה בשבת תענוג.
"זה כמו מפעל חיים בשבילי", מספר אלעד בהתרגשות. "אני הולך לשם בכל יום שישי, מדבר עם הקב"ט, מקים את הציליות, מפזר אבובים, מחלקים שתייה קרה שתורמים לנו.
"לפעמים אני עוצר בגופי תופעות של כאלה ואחרים שמנסים להפריע לנופשים. אנשים אומרים לי: עשיתם היסטוריה בבקעה. בשבילי זה היה טריגר להסתער על העניין ולהביא מטיילים למקום. גם ככה כל מה שקשור לבנייה וליישוב הארץ זה בדמי. בגלל זה גם בחרתי להיות מנהל פרויקטים בתחום הבנייה".
מה התוכנית הבאה?
"התוכנית היא להפוך את הכול לאירוע מערכתי", מגלה אלעד. "נכון להיום יהודים באים לעוד שני מקומות, עין סוכות ועין דני, באותו קונספט, בין אחת עשרה לארבע, עם דגלי ישראל, שמחה ונופש. יושבים ונהנים. בע"ה רוצים להרחיב את זה עוד. כל זה עניין של גאולה.
"ממצב של רתיעה מהמקום הזה הגענו למאות אנשים. זה ואו. בעיניי עם ישראל בשיא גאולתו. באים עם גיטרות, סירים. אומנם זה דורש ממני התעסקות רבה. זה תופס לי את כל יום שישי, ויש לי שלושה ילדים. נו, אין ספק, אשתי צדיקה. אבל אין מאושר ממני כשאני זוכה לגאול את ארץ ישראל".
רוצים ביטחון
"אני גר במחולה ופועל ב'שישי ציוני' באזור עין סוכות", אומר תושב מחולה, ממנהלי המיזם. "עין סוכות הוא נביעה יפהפייה שמתרכזת לאגם גדול ויפה. החלטנו להשקיע שם ולהיות במקום ולעשות כיף. גדלתי בגלבוע, והבקעה נחשבה אז מקום לא מעניין. התחלנו לשפץ מעיינות עוד לפני 'שישי ציוני', וראינו שאל כל מקום שהקמנו בו מצפה באים מאות אנשים. כאילו לא היה מקום להיות בו עד עכשיו, וברגע שארגנו מקום לשבת אנשים באים לשם; משפחות, אופנוענים. זה מדהים.
"עין סוכות היה מקום די זנוח, ערבים הגיעו בהמוניהם, ולא היה נעים להיות שם. החלטנו לחזור למקום. זה כלום, אתה מביא צילייה, ואנשים באים. המועצה, המח"ט וכוחות הביטחון איתנו. עד לפני שלושה חודשים לא היה נעים להיות שם, ועכשיו הערבים לא באים או באים ויושבים בצד, בהמשך הנחל. השבוע הם באו דווקא וישבו במקום רחוק יותר. הכול טוב".
מה גורם ליהודים לבוא?
"עוזרת ההבנה שהרבה יהודים באים ושיש אבטחה. התחלנו גם לנקות את המקום עם הנוער, וגם זה עזר לאנשים להתחבר למקום. אנחנו רוצים להראות לעם ישראל שהבקעה היא מקום יפה עם שפע נופים, ושרק יבואו. הבקעה מפוצצת מים, רק צריך לגלות את זה. בע"ה רוצים לבנות עוד דברים שייתנו לאנשים חשק להגיע".
Leads:
אלעד מזרחי: "זה כמו מפעל חיים בשבילי. אני הולך לשם בכל יום שישי, מדבר עם הקב"ט, מקים את הציליות, מפזר אבובים, מחלקים שתייה קרה שתורמים לנו. לפעמים אני עוצר בגופי תופעות של כאלה ואחרים שמנסים להפריע לנופשים. אנשים אומרים לי: עשיתם היסטוריה בבקעה. בשבילי זה היה טריגר להסתער על העניין ולהביא מטיילים למקום"
אלעד מזרחי: "ממצב של רתיעה מהמקום הזה הגענו למאות אנשים. זה ואו. בעיניי עם ישראל בשיא גאולתו. באים עם גיטרות, סירים. אומנם זה דורש ממני התעסקות רבה. זה תופס לי את כל יום שישי"
תושב מחולה: "עין סוכות היה מקום די זנוח, ערבים הגיעו בהמוניהם, ולא היה נעים להיות שם. החלטנו לחזור למקום. זה כלום, אתה מביא צילייה, ואנשים באים. המועצה, המח"ט וכוחות הביטחון איתנו. עד לפני שלושה חודשים לא היה נעים להיות שם, ועכשיו הערבים לא באים או באים ויושבים בצד"
