עשרים וארבע שעות של התיישבות

 

ביום רביעי שעבר יצאה תנועת נחלה למבצע גדול: אלפי בני נוער ומשפחות עלו אל נקודות ברחבי יהודה ושומרון כדי לנסות לקבוע עובדות בשטח ולהפעיל לחץ אמיתי על מקבלי ההחלטות כדי שישברו את הבצורת בת עשרים השנים ויתחילו לבנות סוף סוף יישובים חדשים.

"אנחנו כבר הרבה שנים בהקפאה עמוקה של היישובים ביהודה ושומרון", אומר צבי אלימלך שרבף, יו"ר תנועת נחלה. "הממשלות מאפשרות לערבים לבנות ככל העולה על רוחם, ולעומת זאת ההתיישבות היהודית מתקדמת לאט מאוד ולגובה בתוך היישובים".

מה בעצם הייתה המטרה שלכם, הגעה לתודעה או הקמת יישובים בפועל?

"השאלה הייתה איך נצליח להגיע למצב שיקומו יותר ויותר יישובים. אנחנו מבינים שצריך לעורר תמיכה ציבורית רחבה, לגייס חיל חלוץ של משפחות שיסכימו ללכת לפני המחנה בתנאים קשים", מסביר שרבף. "כשסבא שלי הרב לוינגר ז"ל רצה להקים את ההתיישבות ביהודה ושומרון עם הרב חנן פורת והרב אליעזר ולדמן, הם הלכו לממשלה וביקשו לאפשר להקים את ההתיישבות בחברון. אמר להם יגאל אלון, שהיה אז שר בממשלה מטעם מפלגת העבודה: תמיד בהקמת יישובים קודם החלוצים עולים, ואז המוסדות מאשרים.

"השילוב פה הוא הנכון. מצד אחד מתארגנים ועולים לקרקע בתנאים חלוציים קשים, אבל עם זאת כל הזמן לוחצים על ממשלת ישראל שתקים את היישובים".

צבי אלימלך שרבף: "המחסומים פחות הפתיעו אותנו, אבל המכות, אני לא זוכר מאז עמונה דבר כזה. זה היה מוגזם ואגרסיבי. פשוט באו והתחילו לחלק מכות. לא ניסו להוציא את האנשים, הייתה הוראה פשוט לתת מכות כדי להרתיע. ההתנהגות הייתה ברוטלית, ואני לא זוכר הרבה זמן דבר כזה"

מה קורה ברגעים אלו בשטח?

"בשטח כיום יש עשייה: תפילות, חקלאות, סידור שבילים". מבחינת תנועת נחלה המבצע היה מוצלח, אבל זה עדיין לא מספיק. "אנחנו חייבים לצאת לעוד ועוד עליות בשטח ברוב עם עד שממשלת ישראל תכריז על הקמת יישובים". המודל לחיקוי מבחינת שרבף וחבריו מתנועת נחלה הוא העליות של גוש אמונים לעבר נקודות ברחבי יהודה ושומרון. במשך שנתיים וחצי עלו שמונה פעמים לנקודות מסוימות, ובסופו של המאבק הזה הוקמו היישוב קדומים ועוד עשרות יישובים.

"ההתיישבות פרצה בעקבות אותו מאבק. לכן חשוב לנו שהקריאה הגדולה תשוב ותעלה, ובין עלייה לעלייה כל אחד מהגרעינים יעשה פעולות בשטח. אנחנו לא מוכנים לוותר על הקמת יישובים ממש. הפעם היינו שבעת אלפים איש, ובע"ה בעלייה הבאה יהיו עשרים אלף איש, ואחריה חמישים אלף איש. זו חוליה חדשה בשרשרת, ויהיו עוד ועוד עליות עד שהממשלה תאפשר את הקמת היישובים".

 

לא נכשלנו

דבר אחד בטוח הצליחו להשיג בתנועת נחלה – כותרות. המחיר היה שמשטרת ישראל וצה"ל, בהכוונתו של שר הביטחון גנץ, פעלו ביתר שאת לדכא את הקריאה של נחלה להקמת יישובים חדשים. בסופו של דבר במערכת הביטחון הרסו את התוכניות של נחלה להתבסס בשטח שבועיים ודאגו לפנות את רוב נקודות ההתיישבות כבר ביום העלייה.

מהדיווחים של פעילי תנועת נחלה ובני נוער שהגיעו לשטח עולה כי במשטרה ובצה"ל פעלו ביד קשה נגד הפעילים אף שהפעילים עצמם לא נקטו אלימות כלל. נוסף על כך חסמה משטרת ישראל צירים מרכזיים בכל רחבי יהודה ושומרון וגרמה שיבושי תנועה קשים כדי למנוע תמיכה ציבורית במבצע של תנועת נחלה.

הופתעתם מעוצמת התגובה של מערכת הביטחון?

"כן. המחסומים פחות הפתיעו אותנו, אבל המכות, אני לא זוכר מאז עמונה דבר כזה. זה היה מוגזם ואגרסיבי. פשוט באו והתחילו לחלק מכות. לא ניסו להוציא את האנשים, הייתה הוראה פשוט לתת מכות כדי להרתיע. ההתנהגות הייתה ברוטלית, ואני לא זוכר הרבה זמן דבר כזה".

תכננתם להיות בשטח שבועיים, ובסופו של דבר המבצע הסתיים לאחר יום אחד. יכול להיות שנכשלתם?

"אני חושב שהצלחנו מאוד, ודווקא זה שהם הלכו כל כך בכוחניות מעיד על משהו. במידה מסוימת הרווחנו יותר. מהעלייה ועד עכשיו יש לנו תגובות מדהימות מכל הארץ שאומרות לנו: בעלייה הבאה אנחנו רוצים להצטרף ולהשתתף. מראש הסברה הייתה שיידרשו כמה עליות לשטח ולא נצליח בעלייה הראשונה.

"העלייה הזאת גם חדרה לתודעה הציבורית חזק מאוד, גם המשפחות של הגרעינים כבר יותר מנוסות לקראת העלייה הבאה, וגם אנחנו מקבלים פידבקים מכל רחבי הארץ".

נשמע מהדברים שלך שהיה פה מיקח טעות כלפי הפעילים שהגיעו. נראה שהתכוונתם לכתחילה לעלות בשביל לרדת.

"עלינו לשטח כדי להישאר. אנחנו כמשפחה ארזנו ציוד לשבועיים, ואשתי לקחה חופשה ארוכה מהעבודה לצורך העלייה. את החופשה המשפחתית ורופאי שיניים קבענו לסוף החופש הגדול מתוך מטרה שאם נצליח להיאחז בשטח, יהיה לפחות חודש שלא נצטרך לצאת לשום מקום. וגם אחר כך התכוננו נפשית לגור באוהלים.

"אני חושב שדווקא בגלל שכולנו התכוננו ברצינות לעלייה הממשלה נלחצה ונהגה בברוטליות לא מידתית, ולכן עשינו נכון כשלא נכנסנו לעימות כדי שהדרישה תמשיך ותהדהד. חשוב לי להדגיש שלא עזבנו את השטח. בכל הימים האחרונים יש נוכחות של מאות אנשים בכל הנקודות. יש תפילות, שיעורים, הפנינג והכשרה של השטח, ואנו ממשיכים כל הזמן גם בפעילות הציבורית".

מה הלאה?

"אנחנו יוצאים עכשיו לקמפיין ארצי של תקופה חדשה, ממשלה חדשה, המשך דרישה להקמת יישובים חדשים, מפגינים נוכחות בשטח ומתארגנים שהגרעינים ימשיכו להתכונן מבחינת גיוס משפחות והכנה של תיק משפטי על כל נקודה שאליה עולים. להכין את התשתית הציבורית והמשפטית לקראת המשך הדרישה להקמת יישובים חדשים".

מה היעד שלכם?

"היעד שלנו הוא שבממשלה החדשה תקום ועדת שרים לענייני התיישבות, והממשלה הזאת תקים עשרות יישובים בנקודות אסטרטגיות בכל רחבי יהודה ושומרון ותבלום את ההשתלטות הערבית. מפלגת הציונות הדתית ממש איתנו, בליכוד מתחילה התגייסות, אבל יש עוד עבודה לפנינו. בגדול אנחנו רואים תנועה מאוד חיובית, אבל אנחנו עדיין באמצע. אני חושב שיש סיכוי רב להצליח, אבל זה תלוי בהתגייסות של הציבור הרחב. ככל שתהיה התגייסות גדולה יותר, ככה נצליח יותר. אנחנו בכל מקרה ממשיכים".

צבי סוכות: "המטרה לא הייתה לטרטר את המערכת. לאף אחד אין עניין להביא לשטח מג"בניקים או שוטרים. המטרה היא לגרום למדינת ישראל להתייחס לעניין הזה"

טעם של עלייה ולא של עימותים

"אני חושב שזו הייתה הצלחה מסחררת, הצלחה מרגשת", אומר צבי סוכות, יו"ר תנועת אמונים, שאומנם לא היה מיוזמי המבצע אבל הגיע בעצמו לנקודת התיישבות ליד היישוב ברוכין. "אנשים באו לעשות ציונות, הלכו ברגל דרך ארוכה והקימו אוהלים. דיברו על זה בכל מקום. הקריאה הזאת צפה ועלתה, הרי בלי המבצע הזה אף אחד לא היה שומע על הדרישה להקים יישובים חדשים. זה משהו שהתרגלנו שלא קורה, ואסור להתרגל. בהיבט הזה זו הצלחה ממש מרשימה; זה היה בכל מהדורות החדשות בכל אתרי התקשורת, ושר הביטחון הוציא הודעה שהתייחסה לזה".

סוכות, שהיה ממקימי היישוב אביתר לפני יותר משנה ופועל רבות למען ההתיישבות לאורך השנים, מספר שהתרשם מאוד מהפסיפס האנושי שהצטרף למאבק. "אני חושב שראיתי לא יותר מעשרה אנשים שבאו מיצהר. הרוב המוחלט של האנשים היו דווקא אנשים מאזור המרכז. מי שלא היה שם, קשה להסביר לו את העוצמות של הדבר הזה בכל היבט. אנשים באו לשם, פרסו שקי שינה, הקימו אוהלים והתחילו לסדר שבילים. שרו, רקדו, התפללו ושמעו שיעורים מרבנים. היה אירוע מאוד מאוד מרומם".

יש אנשים שיטענו שתנועת נחלה עשתה רעש לעשרים וארבע שעות וזהו. לא נגעה בנקודה. יכול להיות שצריך לשנות אסטרטגיה?

"קטונתי מלתת ציונים לתנועת נחלה, אבל אני חושב שהמבצע היה מושלם. אני חושב שכל דקה נוספת הייתה יכולה לגרוע. לא חיפשנו עימות, ומהצד השני בני גנץ חיפש עימות. וזה שהחליטו לא לתת לו את זה, אני חושב שזאת הייתה החלטה סופר מוצדקת. הטעם שנשאר לכל עם ישראל, לכל מי שצפה בחדשות באותו יום ובכלל בשבוע האחרון, זה טעם של אלפי יהודים שעלו לנקודות התיישבות ולא טעם של עימותים.

"אני חושב שזה הישג, שזה בסוף מה שמשרת את המטרה. הרי המטרה לא הייתה לטרטר את המערכת. לאף אחד אין עניין להביא לשטח מג"בניקים או שוטרים. המטרה היא לגרום למדינת ישראל להתייחס לעניין הזה, ואני חושב שהמטרה הזאת הושגה בגדול, ואם היו ממשיכים וזה היה נגרר לעימותים, המטרה הייתה מתחילה להתפקשש".

לא היו עימותים עם כוחות הביטחון?

"לא הייתה שום אלימות. כשהשוטרים באו ואמרו לאנשים ללכת, רוב מוחלט של האנשים פשוט קמו והלכו, הם אפילו לא התווכחו. היו מעט שהתווכחו והיו כמה שישבו על הרצפה וחיכו שהשוטרים ימשכו אותם".

סוכות מוסיף שמהיכרותו עם התנהלות המשטרה באירועים כאלה לאורך השנים, המשטרה דואגת לפרסם בתקשורת כל אירוע אלימות מינורי כלפי השוטרים, וכאן אפילו הודעה כזו לא הייתה.

ישראל מימון: "בשלב מסוים הרגשנו שכוחות הביטחון ניסו לקחת את השיח למקום של אלימות משטרתית ולא למקום של דרישה צודקת להקמת יישובים. בעקבות זה החלטנו שלא לנסות להמשיך להיאבק"

מה הפחיד כל כך את מערכת הביטחון?

"לא ברור, הרי מה אכפת לכם? מה יקרה אם כמה אלפי בני נוער יעמדו באיזה מקום ויקימו שם אוהלים? למי זה רע? אלו אדמות מדינה, לא שטח של אף אחד. אבל כנראה שיש פה אובססיה של 'נראה להם מי בעל הבית'. שיטות של מאפיה. דיכוי פוליטי ברמה קשה. המבצע הזה הוא אירוע חוקי. זאת הדמוקרטיה, וכשאתה מגיע והופך את המחאה למשהו לא חוקי זה שיטות של משטרים אפלים".

ניסינו להבין מהפעילים בשטח מה הרגישו בזמן אמת בנוגע להחלטה של נחלה לשנות את הכיוון ולעצור את המבצע שאליו התכוננו הפעילים כמה חודשים.

"באנו חדורי מטרה להישאר בשטח כמה שאפשר, ונערכנו בהתאם", מספר ישראל מימון (22), פעיל במזכירות קריית ארבע של תנועת נחלה. "בהתחלה הגענו לנקודה ליד קריית ארבע, ועם הזמן הגיעו גם כוחות הביטחון, חילקו צווים וניסו לפזר את האירוע. אבל אנחנו המשכנו לנסות להמשיך הלאה בלי להגיע לעימותים איתם. המשכנו לנקודה הבאה, ושם העברנו את הלילה. בצהריים הגיעו כוחות הביטחון לנקודה וניסו לפנות באלימות. עבדנו על זה שהפינוי לא יהיה אלים, שהדיון לא יהיה סביב זה".

כחייל של התנועה, איך הרגשת עם ההחלטה לעצור את המבצע?

"הרגשתי שהתפקיד שבאנו למלא מולא; הדרישה הציבורית עלתה והוצגה לכלל הציבור, והציבור הצביע ברגליים. בשלב מסוים הרגשנו שכוחות הביטחון ניסו לקחת את השיח למקום של אלימות משטרתית ולא למקום של דרישה צודקת להקמת יישובים. בעקבות זה החלטנו שלא לנסות להמשיך להיאבק כדי שלא לגרוע מהדרישה ולהמשיך לפעול במישורים אחרים בנושא".

אתה מאוכזב מתנועת נחלה?

"לא. זה אתגר מורכב ודינמי. גם אם באמת היינו מוכנים לשבועיים, ובסוף אמרו לו שזה יהיה פחות, הבנו שההחלטות האלה מתקבלות מתוך שיקולים כבדים ורציניים. גם ההסברה של נחלה לפעילים בסוף היום הייתה מאוד טובה".