כותרות חמות :

להוציא את הפרה מהצלחת
להוציא את הפרה מהצלחת

להוציא את הפרה מהצלחת

החברות העמלות בכל העולם על ייצור בשר מחלבון ללא צורך בשחיטה מבטיחות סטייק מעולה, כולל הערכים התזונתיים, וגם בנושא הזה הפיתוחים הישראליים נחשבים עד כה למתקדמים בעולם * האם בשר מתורבת טוב לסביבה? בינתיים מדובר בתהליך יקר יותר מייצור בשר רגיל, אבל נראה שלא ירחק היום והוא ישתלט על השוק * והכי חשוב: האם נצטרך לחכות אחריו כדי לשתות נס קפה?

 

שבת בצהריים. אתם כבר על הספה, עולם קטן ביד. עוברים מדור אחרי מדור, ולאט לאט החמין עמוס הבשר שאכלתם רק לפני כמה דקות מתחיל לקחת פיקוד על ההכרה. העיניים שלכם כבר נעצמות מעצמן, ואתם צוללים למצוות שינה בשבת תענוג כהלכתה.

אבל אז, ממש רגע לפני שאתם נרדמים, יוצאת צעקה ממעמקי המטבח ומעירה אתכם: "אבא! אימא! עד מתי אנחנו בשריים?" הזאטוט בסך הכול רצה לדעת מתי כבר מותר לו לאכול חלבי, אבל השנ"ץ שלכם כבר נהרס, ואתם כמעט נשבעים שזו הפעם האחרונה שאתם מכינים חמין, כי ואללה, בשר זה נחמד, אבל עד השנ"ץ.

אם השורות הללו מתארות את מצבכם, ודאי תשמחו לשמוע שלמדע יש בקנה פתרון אפשרי שיציל את השבתות שלכם: בשר מתורבת.

נתחיל מההתחלה. ממש מההתחלה. בראשית ברא ה' את האדם וציווה עליו להיות צמחוני. וכך התנהל העולם על מי מנוחות עשרה דורות, עד שהגיע דור המבול, ובעקבות חטאיו הותר לנוח ולצאצאיו לאכול בשר. מאז ועד היום בשר הוא חלק עיקרי מהתפריט של האנושות: בתחילה בשר ציד, ולאחר מכן בשר של בהמות מבויתות, בעיקר בקר וצאן.

עם האוכל בא התיאבון: בעבר נאכלו כמויות קטנות למדי של בשר, ובעיקר באירועים חגיגיים, אך השפע שהביאה איתה לעולם המהפכה התעשייתית הביא גם לידי עלייה בצריכת הבשר, וככל שהלך העולם ונעשה עשיר יותר, כך הלכה וגדלה גם צריכת הבשר. ממש לא מזמן, בימי הצנע, הייתה הקצבת הבשר בישראל 75 גרם לנפש לחודש, שהם המבורגר אחד קטן, ואילו היום, לשם השוואה, הצריכה היומית (!) הממוצעת של בשר בישראל גבוהה בערך פי שלושה.

יאיר אילון: "תהליך גידול בשר הבקר המתורבת מתחיל בלקיחת דגימה מתאי הגזע האיכותיים ביותר למאכל וגידולם במכלים גדולים, הקרויים ביו-ריאקטורים. התאים שנבחרו מכפילים את עצמם, וכאשר הם מגיעים למסה הרצויה מוציאים אותם מהביו-ריאקטורים וממיינים אותם לתאי שומן ותאי שריר. התוצר של התהליך הוא בשר העשוי מתאים ורקמות בדומה לבשר שאנחנו מכירים וצורכים, רק שהוא גדל במעבדה ולא בגוף של החיה"

ההמבורגר היקר בעולם

העלייה בשיעורי צריכת הבשר היא תופעה עולמית שקשורה להתמכרות לאורח החיים המערבי הצרכני; ככל שיותר ויותר מדינות מתמערבות, כך גובר הביקוש לבשר. העלייה הזאת עודדה חיפוש אחר מקורות בשר חלופיים, והמובילים שבהם הם תחליפים צמחיים (בעיקר סויה), תחליפים על בסיס חרקים (מי אמר חגבים ולא קיבל?) ובשר מתורבת המיוצר במעבדה.

הראשון שהעלה את הרעיון לייצר בשר במעבדה היה וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה בימי מלחמת העולם השנייה, שהוביל את בעלות הברית לניצחון על הנאצים. כבר בשנת 1931 טען צ'רצ'יל: "עלינו להימלט מהאבסורד שבגידול עוף שלם רק כדי לאכול את החזה שלו או כנפיו, על ידי גידול חלקים אלו בנפרד".

צ'רצ'יל העריך באופטימיות שיידרשו כחמישים שנה עד שהרעיון שלו יהפוך למציאות, אבל את ההמבורגר המעבדתי הראשון ייצר פרופ' הולנדי ששמו מארק פוסט רק ב-2013. ייצור הקציצה, שמשקלה היה כ-100 גרם, ארך שנתיים תמימות, ומחירה היה גבוה לפי כל קנה מידה: 325 אלף דולר, שהיו שווים אז יותר ממיליון שקלים. מאז ירד מחירו של הבשר המתורבת, והיום קילוגרם בשר מתורבת מתומחר בכמה מאות עד כמה אלפי דולרים, תלוי בסוג הבשר. לשם השוואה, קילו בשר רגיל עולה עשרות דולרים לכל היותר.

ובכן, מהו בכלל בשר מתורבת? שלא כבשר רגיל, בשר מתורבת מיוצר במעבדה באמצעות תרבית תאים. בתאוריה התהליך די פשוט: לוקחים כמה תאים מהחיה שאת בשרה רוצים לגדל במעבדה – פרה, כבשה, עוף או דג – ומגדלים את התאים בתרבית בחיקוי של תהליך הגידול הטבעי של רקמת שריר, לעיתים גם בשימוש בטכנולוגיה של הדפסת תלת-ממד, וכל זאת ללא פגיעה בבעלי חיים וללא צורך בהמתתם. לכן התחום זוכה לתמיכה של פעילי זכויות בעלי החיים בארץ ובעולם.

נוסף על כך נטען שלבשר המתורבת יש עוד יתרונות, כגון ניצול יעיל יותר של משאבים סביבתיים והקטנת הזיהום הסביבתי לעומת אלו הכרוכים בגידול חיות משק לבשר, אך הדבר עדיין לא הוכח, ואפשר שדווקא ההפך הוא הנכון, וייצור הבשר במעבדה כרוך בפגיעה גדולה יותר בסביבה.

בכל מקרה, כרגע הבשר המתורבת עדיין יקר מאוד, אבל היות שישראל היא מעצמה עולמית בתחום הבשר המתורבת, המוח היהודי ממציא לנו פטנטים שהולכים להפוך את הבשר המתורבת לנגיש הרבה יותר הודות לחברות כמו פיוצ'ר מיט טכנולוגיות, שגייסה כמעט 350 מיליון דולר למחקר ופיתוח, אלפא פארמס, שמדפיסה סטייקים בתלת-ממד, סופר מיט, החברה הראשונה בעולם שייצרה בשר עוף מתורבת, והסטרט-אפ הצעיר פרופיוז, שמציע פתרון מעבדתי שמקטין בארבעים אחוז את עלויות הייצור של הבשר המתורבת.

אין פלא אפוא שמכל האנשים שבעולם דווקא בנימין נתניהו, לשעבר ראש ממשלת ישראל, היה מהמנהיגים הראשונים שטעם בשר מתורבת ("זה טעים, זה עם חמלה וזה העתיד", אמר לאחר מכן).

 

מה שקורה בסינגפור נשאר בסינגפור?

אף על פי שיזמים חולמים כבר שנים על ייצור של בשר במעבדה, רק בעשור האחרון הושגו פריצות הדרך הטכנולוגיות שמאפשרות את הפיכת החלום למציאות ריאלית. יאיר אילון, מנהל הפיתוח העסקי של חברת מיטק (MeaTech), חברת פוד-טק בינלאומית הנסחרת בנאסד"ק בסימול MITC, מסביר את תהליך הגידול ואת האתגרים שהתעשייה מתמודדת איתם: "במיטק תהליך גידול בשר הבקר המתורבת מתחיל בלקיחת דגימה מתאי הגזע האיכותיים ביותר למאכל וגידולם במכלים גדולים, הקרויים ביו-ריאקטורים, בסביבה נקייה מבוקרת ונשלטת.

"התאים שנבחרו מכפילים את עצמם, וכאשר הם מגיעים למסה הרצויה מוציאים אותם מהביו-ריאקטורים וממיינים אותם לתאי שומן ותאי שריר, שהם התאים המרכזיים המרכיבים את הבשר שאנחנו אוכלים. התוצר של התהליך הוא בשר העשוי מתאים ורקמות בדומה לבשר שאנחנו מכירים וצורכים, רק שהוא גדל במעבדה ולא בגוף של החיה, בשר ללא אנטיביוטיקה, המפחית את הנזק הסביבתי ותורם לרווחת החיות".

מיטק, המתמחה בגידול ובפיתוח של מגוון מוצרי בשר מתורבת וחותרת להשיק נתח שלם ועסיסי של סטייק בר קיימא, צפויה להקים בבלגיה בשנת 2023 מפעל פיילוט ומרכז פיתוח ראשון לייצור מוצרי בשר מתורבת על ידי חברת הבת שלה, Peace of Meat, בזכות היכולת הטכנולוגית המתקדמת של החברה בתחום ההדפסה הביולוגית התלת-ממדית.

נוסף על כך החברה מפתחת מוצרים היברידיים המבוססים על חלבון מן הצומח בשילוב בשר מתורבת: "אנחנו לוקחים נאגטס המבוסס על חלבון מן הצומח ומוסיפים לו שיעור נמוך של עוף מתורבת שאנו מגדלים בחברת הבת הבלגית Peace of Meat. תוספת זו משפרת מאוד את טעמו של המוצר הצמחי. מיטק למעשה מוציאה מהתהליך את בעלי החיים, ובעתיד תאפשר גידול של בשר בתנאים מבוקרים ונשלטים שחוסכים שימוש בזבזני בקרקע, במים ובפליטה של גזי חממה.

"מגדלי בקר זקוקים לעשרה עד עשרים אלף ליטרים של מים כדי לייצר קילו אחד של סטייק, מספר העשוי להשתנות בין שיטות הגידול וסוגי הבשר, ואילו אנחנו פועלים להקטין את הכמות לכמה מאות ליטרים של מים כדי לייצר קילו אחד של סטייק.

"אנשים רגילים ואוהבים לאכול בשר", אומר אילון, "זה חלק מהתרבות שלנו. מאז ומתמיד בשר מייצג שפע ועושר תרבותי. מיטק פועלת למציאת פתרונות המאפשרים את המשך האכילה של מוצרי בשר בהתחשבות בכדור הארץ ובשמירה עליו.

"אנו מאמינים שיש דרך נכונה ומתקדמת יותר לייצר בשר. משווקי הבשר נותנים את הרושם שהבקר מטייל לו בחופשיות באחו הירוק, אבל האמת היא שחלק ניכר מגידול הבקר בעולם נעשה במכלאות ענק ובתנאים קשים. ייצור בשר מתורבת יסייע בהתמודדות עם הבעיות הסביבתיות המורכבות, ובהן משבר אספקת המזון והמחסור הצפוי במים, וכן ישפר את רווחת בעלי החיים".

הבשר המתורבת עוד צריך לעבור משוכות רבות לפני שיגיע לכל שולחן, ובהן משוכות רגולציה, עלות ייצור וישימות הייצור התעשייתי. רגולציה למשל היא הסיבה שכיום אי אפשר למכור או לרכוש בשר מתורבת בשום מקום בעולם פרט לסינגפור.

כרגע יש בעולם כמאה חברות שעוסקות בבשר מתורבת, אך רק אחדות מהן עברו משלב המעבדה לשלב הקמת מפעל הפיילוט או מפעל בהיקף תעשייתי. מיטק, כאמור, נמצאת בשלב הקמת מפעל הפיילוט והפיתוח הראשון שלה בבלגיה, והוא יוכל לייצר בשנה כעשרים טונות של מסת עוף מתורבת.

אם עשרים טונות נשמעות לכם כמות זעירה של בשר, אתם לא טועים: בישראל לבדה צורכים כיום כמאה ושמונים אלף טונות (!) בשר בשנה, ומדובר בשוק שמגלגל מיליארדים, כך שעשרים טונות בשנה הן למעשה טיפה בים.

אבל כל מהפכה מתחילה בקטן, ובהמשך מתכננת מיטק להקים ארבעה מפעלים גדולים על פני הגלובוס, וכל אחד מהם יוכל לייצר בשנה יותר ממאה טונות של מוצרי בשר מתורבת. קשה לדעת מתי המוצרים האלו יגיעו לשוק, אבל טווחי הזמן להגעה הולכים ומצטמצמים. לפי הערכת החברה, מוצרי בשר מתורבת היברידיים יהיו נגישים לאכילה בתוך שנים אחדות, וזה מעורר את השאלה הכי חשובה לנו כיהודים: שאלת הכשרות.

יאיר אילון: "משווקי הבשר נותנים את הרושם שהבקר מטייל לו בחופשיות באחו הירוק, אבל האמת היא שחלק ניכר מגידול הבקר בעולם נעשה במכלאות ענק ובתנאים קשים. ייצור בשר מתורבת יסייע בהתמודדות עם הבעיות הסביבתיות המורכבות, ובהן משבר אספקת המזון והמחסור הצפוי במים, וכן ישפר את רווחת בעלי החיים"

זהירות: חמין פרווה לפניך

אף שעדיין אין בשר מתורבת על המדף בסופר, פוסקי ההלכה כבר מתכוננים למציאות הזאת, והשאלות העיקריות הן אם בשר מתורבת כשר בכלל; אם הוא כשר, אם הוא בשרי או פרווה, ואם הוא פרווה, אם ניתן לאכול אותו עם חלב או שיש לחשוש למראית עין. ועוד: האם יש לחכות שש שעות לאחר אכילת בשר זה?

"שאלת הכשרות של הבשר המתורבת מתחילה באותו תא גזע ראשוני שממנו מייצרים את הבשר", מסביר הרב יוסף צבי רימון, פוסק הלכה בתחומים רבים ומומחה גם בממשק שבין הלכה לטכנולוגיה. "מצד אחד התא הראשוני זעיר ממש, הוא כמעט כלום, ואולי כלל אינו מוגדר אוכל, ולכן אפשר לומר שלא אכפת לנו מה מקור התא ואם הוא בא מבהמה כשרה שנשחטה כהלכה, מנבלה, מטרפה או אפילו מבהמה טמאה.

"מצד שני הבשר הסופי הוא תוצר ישיר של אותו תא ראשוני זעיר, ולכן אפשר לומר שיש חשיבות מרובה לכשרות המקור של אותו תא גזע. בפועל יש מחלוקת בנושא, ויש רבנים ופוסקים, כמו הרב אשר וייס והרב יעקב אריאל, שרואים בבשר המתורבת בשר לכל דבר, ואחרים, כמו הרב דב ליאור, שרואים בו מעין בשר צמחי מן החי שאינו בשרי. למעשה נראה לי שיש לקבל בדברים מסוימים ולהחמיר במקרים אחרים, בכפוף לדיני ספקות. בעתיד אפרסם בע"ה את הדברים".

עד היום היה תהליך הייצור של בשר מתורבת מבוסס אך ורק על תאים שנלקחו מבעלי חיים בוגרים, מקור שנשאר נתון במחלוקת לעניין הכשרות ולעניין הבשריות, ואילו הטכנולוגיות החדשות מאפשרות לייצר בשר גם מתאים טרום-עובריים, תאים שלטענת קבוצה של רבנים בעלי שם אינם בשריים כלל.

לפני כחצי שנה עסקה בחלק מהשאלות האלו קבוצה של רבנים מהמגזר הדתי-לאומי, ובהם מומחים בעלי שם לכשרות המודרנית, כמו הרב זאב ויטמן, הרב של תנובה, והרב אורן דובדבני, ראש מערך הכשרות של צוהר, ופרסמה מסמך הלכתי ובו הקביעה שלא רק שבשר כזה המיוצר במעבדה הוא כשר, אלא שהוא גם פרווה!

לשיטתם, צביר התאים הקטנטן שממנו מתחילים את תרבית הבשר המתורבת בטכנולוגיות החדשות נמצא בשלב התפתחותי דומה לזה של טרום-עובר הנולד עם כל ביצה מופרית. מאחר שאותו צביר תאים ראשוני אינו מוגדר בהמה, ולכן גם אינו בשרי, גם הבשר המתורבת שמיוצר מאותו צביר תאים ראשוני אינו בשרי.

לפי שיטה זו, בשר מתורבת שיוצר מתאים שנלקחו מפרה או מכבשה בוגרות הוא אולי בשרי, אבל בשר זהה לחלוטין שיוצר מתאים שנלקחו מעובר של פרה או של כבשה הוא פרווה לגמרי. "מוצרים המבוססים על תאים אלו וגדלים על מצע צמחי, מעמדם הוא 'כשר פרווה' גם אם מדובר בתאים זהים בהרכבם ובתכונותיהם לתאי שומן או שריר הגדלים בטבע. כמו כן, על אף דמיון חיצוני מסוים של המוצר הסופי למוצרים בשריים, הוא אינו שונה מהותית מתחליפי בשר צמחיים הקיימים בשוק. לכן יש להתיר לבשלו ולאוכלו עם מוצרי חלב, ואין בכך משום מראית עין", קבע נייר העמדה שפרסמו הרבנים.

ד"ר פיטר ברנשטיין, מדען דתי במיטק, מומחה לתאי גזע, מסכים עם הקביעה שעולם ההלכה כבר מבין ששאלת כשרות הבשר המתורבת היא שאלה ריאלית, אך מסתייג: "מאחר שיש כמה שיטות לייצור בשר מתורבת, כרגע לא ניתן לתת הכשר גורף לכל המוצרים, וההכשר, אם ישנו, הוא פר מוצר ואפילו פר אצוות ייצור". ברנשטיין מבקש גם להרגיע את החוששים שתעשיית הבשר המתורבת תייתר את עבודת השוחטים והמשגיחים: "לא צריך לחשוש מזה. ראשית, מדובר בתהליך איטי והדרגתי, זה לא שהחל ממחר יפסיקו לגדל בשר בדרך הרגילה. שנית, גם בסופו של התהליך עדיין יהיו משגיחים שיעבדו במפעלים וישגיחו על תהליך הייצור, כמו שמקובל בכל מפעל מזון כשר.

"אני מאמין כי הכניסה של הבשר המתורבת לשוק תשנה מהיסוד את כל נושא הכשרות, כי לא נצטרך יותר לחשוש לכשרות השחיטה, לדיני טרפות ונבלות או לצער בעלי החיים. בשר מתורבת בעצם פותר מהיסוד את כל השאלות האלו".

ואכן, אם הבשר המתורבת שמקורו בתאים לא בשריים יהפוך לחלק מהתפריט היומיומי שלנו, הוא יחולל מהפכה במטבח ויהפוך את דיני הכשרות למשהו ששייך לעבר. כיור בשרי וכיור חלבי? מיותר, במיוחד אם גם החלב לא יהיה חלב אלא מוצר מעבדה כמו זה שכבר מייצרת החברה הישראלית רמילק (Remilk), העוסקת בייצור חלבוני חלב הזהים לחלבוני חלב מן החי, ללא שימוש בבעלי חיים.

ד"ר פיטר ברנשטיין: "מאחר שיש כמה שיטות לייצור בשר מתורבת, כרגע לא ניתן לתת הכשר גורף לכל המוצרים, וההכשר, אם ישנו, הוא פר מוצר ואפילו פר אצוות ייצור"

התרכובת הכימית הסופית שמייצרת החברה, באמצעות טכנולוגיית תסיסה מבוססת שמרים, זהה לזו של חלב שמייצרות פרות, אבל המוצר הסופי אינו חלבי. למעשה הוא אפילו לא התחיל בפרה. ובכן, גלידה 'חלבית' אחרי חמין בשרי של שבת? בכיף. גם גלידה חלבית אחרי חמין 'בשרי' יכולה להיות פתרון מצוין לכל מי שאינו נוהג לשמור שעה בין בשר לחלב כיהודי הולנד.

הכשרת בשר גם היא הולכת להיות משהו שרק הסבתות זוכרות. כנ"ל ניקור הבשר מחלב ומגיד הנשה. אפילו הלכות שחיטה יהפכו להלכה תאורטית בלבד כשהבשר המתורבת ייעשה למקור החלבונים העיקרי שלנו. כל זאת כמובן בתנאי שכל הבשר שנצרוך יעמוד בתנאים הבסיסיים של מקור התאים וצורת גידולם ובתנאי שהגדרתו בשר לא בשרי תהיה מוסכמת על הכול.

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, לימדה אותנו הגמרא, אבל כמו בכל נושא הלכתי מתחדש, גם כאן יש מחלוקת, ויש פוסקי הלכה הסבורים שהבשר המתורבת אינו כשר משום שמקורו באבר מן החי. בשר מתורבת שמקורו כשר, לפי אותה שיטה, הוא בשרי ולא פרווה.

המחלוקת הצפויה בנושא, שבה חלק מהציבור שומר המצוות יחשיב את הבשר המתורבת לטרף, חלק אחר לבשרי וחלק אחר לפרווה, עלולה לגרום שיהודים לא יוכלו לאכול זה בביתו של זה מחשש שהכלים בבית אחד נטרפו בבישול בשר בחלב. האם יהיה פיצול בעם ישראל בשל הבשר המתורבת? האם לא נאכל זה אצל זה בשל החששות? האם זה שונה מהמצב הנוכחי? בכל מקרה נקווה רק שלא נתחלק שוב לשני מחנות סביב שאלת הרל"ב: רק לא בשר (מתורבת).

 

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן