רשות הדיבור מטות

 

פרדה מהמוצב

ארז

מודה אני לפניך ה' אלוקיי ואלוקי אבותיי,

ששמת חלקי מיושבי בית הכנסת של המוצב,

ולא שמת חלקי מיושבי פינת העישון.

שאני משכים, שאני משכים כדי להתפלל במניין.

אני עמל, אני עמל בלימוד תורה.

אני יוצא מהבסיס, אני יוצא לישיבה, לבתי כנסת ביישוב, למשפחה.

אני שומע, שומע שירים קדושים וטהורים.

 

יהי רצון מלפניך, אלוקיי ואלוקי אבותיי,

כשם שעזרתני לסיים את התקופה הזאת בצבא,

בצורה טובה מבחינה פיזית ורוחנית,

כן תעזרני להתחיל תקופות ושלבים אחרים ולסיימם,

ובהם ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה.

וזכות כל הרבנים ותלמידי החכמים והקצינים והחיילים יראי השמיים

תעמוד לי ולזרעי, שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.

 

"וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי"

חנן

האמת? זה פשוט מדהים. מדהים לראות עד כמה אנחנו מסרבים לראות מה הקב"ה רוצה מאיתנו בעת הזאת. מדהים לראות איך הימין אוכל את עצמו לדעת שוב. ושוב. ושוב. עזבו ימין, מדהים לראות את אותם פוליטיקאים שמתיימרים לייצג את הצד האמוני במפה הפוליטית, אלה שטוענים שדבר ה' בפיהם וכל חפצם הוא הקמת ממשלה ימנית לאומית־דתית, לא מצליחים לעשות את הדבר הבסיסי ביותר – להתאחד. ולא מדובר כאן על בלוק טכני, על חיבור בדבק מגע, על אמירה מלאכותית שרצים ביחד או כל דבר כזה – מדובר כאן על להיות מפלגה אחת. אבל באמת אחת.
איך יכול להיות שאחרי כל מה שעברנו בשנתיים האחרונות יש עדיין 4 מפלגות (אם לא יותר) לציונות הדתית?! איך ייתכן שדווקא אלה שמנסים לשלב בין קודש לחול, לזרוק רוח אלוקים חיים בגווייה הציונית, פשוט לא מצליחים לרוץ ביחד בתור רשימה אחת שקוראת בשם ה'?!

מה אתם עוד רוצים שהקב"ה יעשה פה? הוא שולח אותנו לאינסוף מערכות בחירות, מקים קואליציה אנטי ציונית ואנטי יהודית, אויבי ישראל הפכו להיות שותפים לגיטימיים בקבלת החלטות על העם היהודי – ורק אצלנו מדברים על 30%-70% או 50%-50%. רק אצלנו, במפלגה שאמורה לקרוא בשם ה' – ממשיכים לדון אם יהיו 4 כיסאות למפלגה מסוימת בעשירייה הפותחת או 5. מישהו בכלל יודע מה ההבדל בין 'הציונות הדתית' ל'עוצמה יהודית'? מדוע 'נעם' ממשיכה עם הדברים החשובים שהיא עושה – אבל לבד? ויודעים מה, גם אם יש כל הסיבות הכי חשובות בעולם לפירוד – לא הגיע הזמן למפלגה אחת אמונית, ברשימה אחת, שמה שיוביל אותה יהיה התורה? זה לא מגיע לציבור שלנו? זה לא מגיע לעם ישראל?
איילת שקד ונפתלי בנט בפירוק ההוא לפני שנתיים ובהקמת הממשלה האחרונה לא היו הבעיה. הם היו הסימפטום לבעיה. הם גם לא היו אשמים. האשמים היחידים בשנתיים האחרונות הם אלה שלא מוכנים לרוץ ביחד. אבל באמת ביחד. אלה שממשיכים להחיות תתי־מפלגות שלא מוכנות להתאחד לאיחוד אמיתי ברשימה אחת, מכל סיבת שקר שהיא, וממילא רואות עצמן יכולות להתפלג בכל עת שיחפצו, ברגע שלא יהיה נוח, ברגע שיתאים להן.

כל מי שלא מוכן לרוץ ברשימה אחת וללא דבקים מלאכותיים – שיסתכל במראה כשהממשלה הבאה שתקום תהיה גם היא אנטי ציונית ואנטי יהודית.

 

נפקדים
ה"א, מסיים שמינית

אני רוצה לפנות אליכם – חבריי לכיתה ולישיבה, חבריי לשבט, לסניף וליישוב, ואליכם השביעיסטים, השמיניסטים ואפילו בחורי הישיבות.

אתם, שכבר ארבע שנים דנים בלהט ומתווכחים על איחוד הימין, הימין החדש, עוצמה, ימינה, נעם, הליכוד… אתם, שתרמתם את זמנכם הפנוי להתנדבויות במפלגה שאתם תומכים בה; שעמדתם בצמתים בחום, חילקתם פלאיירים ותליתם שלטים; שנסעתם להפגנות בכל הארץ ולפעמים גם הרמתם אותן בעצמכם. אתם, שמחכים לזמן שבו סוף סוף תוכלו ללכת לקלפי ולהצביע בעצמכם –

איך זה שדווקא אתם, הנוער האידיאליסטי והמתלהב, לא מתפקד בהמוניו למפלגות השונות? לא קופץ בהתלהבות על ההזדמנות להשפיע באמת? לא מתפקד כי "ככה אי אפשר לעבוד בבחירות"?

הנקודה כאן היא לא למי להתפקד, הנקודה היא להתפקד! להביע עניין ורצון להשפיע! ואף שבעיניי עדיפה ההתפקדות לציונות הדתית, שם גם אפשר להשפיע על רשימת המועמדים.

ומה להגיד למי שבכל זאת חשוב בעיניו יותר לעבוד בבחירות? אני לא יודע, נאמר רק שגם בהנחה שאכן ימצא עבודה ויחליט לעבוד באמצע זמן חורף, כדאי שיחשוב מה הוא מוכן למכור בשביל עוד כסף…

אז קדימה! תתפקדו. לציונות הדתית, לעוצמה יהודית, לנעם, אפילו לליכוד. העיקר שתפסיקו להיות נפקדים ותתחילו להיות מתפקדים.

 

תפילה במסע

זושא

ריבונו של עולם,

עוזרני, חזקני, אלוקי ישעי, שממך אירא ומכל מי לא אפחד

היה לי לצור לגלות את מעוזי, שגם בעת בדידותי אהיה בגדולתי

שאבטח בך שהכול לטובה גם כשאמרה לי "לא" הבחורה

ביטחון גמור, ביטחון שלם, שהרי עליך כבר עוד הושלכתי מרחם

שאדע בכל כולי שאתה תמיד עימי, אוהב אותי עם כל אשר לי

שלא אתאונן ואתלונן בשום פינה בליבי, וארנן לך עם כל דמי וחלבי.

ריבונו של עולם,

אלוקיי תקוותי, שימה דמעתי בנאדך ואעירה עיניי פן אישן בדרך

שלא אירדם בתהליך ובמסע, שאשים לב לכל אוצר וכל פנינה

חסדך עליי! נעשיתי יותר רגיש ומרגיש, ובעיקר מרגיש לליבו של אחר

יצאתי מלהיות תקוע בהצלחותיי, ובשברי הכלים גיליתי ניצוצות!

גיליתי איך בכל כוחות נפשי לצפות ולקוות, להשתוקק ולרצות, ושאזכור זאת

ואחרוט בלבבי שבאותן תכונות ותנועות אשתמש לעבודתך, להשתוקק לרצונך

לקוות לישועת עמך, לרצות בטובת בניך ולצפות לבית מקדשך.

תודה אבא, למדתי לשיר מעט במשפט ולא רק בחסד

למדתי לבכות, להקשיב ולא מעט להתבזות.

ובעיקר למדתי להיות איתך ולא בגלל אף אחד ואחת, לבד איתך ואותך לבדך.

אבא'לה, בצר הרחבת לי – אפילו בתוך המצר עצמו.

ויהי רצון מלפניך שבין המצרים יהפכו לבין מועדים

והחורבות והחורבנות מהרה ייבנו מתוך המון חתונות!

הרי שמנו קראת בשמך, וחורבננו חורבנך.

בקרוב בבית מקדשך, בקרוב בבתים הנאמנים של כולנו!

ובסוף בסוף, אחרי ככלות הקול והמכתב, קשה לי ומר לי מר

ואין לי לפנות, רק לך. בידך אני ומבקש – אנא ד' הושיעה נא!

 

שיר השירים

כפיר גולן

עטוף במחרוזות עלי תאנה

נאדר ואזור בשיר

צלילי נעימות מתנגנים בחופזה

בכל סמטאות העיר

 

ואני – אך עלם רך

כגדי היונק אל תוכו

מיני ארזים כטל הדק

השב אל בית מעונו

 

וחורשת עצים עטופה בתוגה

נהירות וקולות בוכים

וליבי, אוי ליבי האכזר

נשסע לאלפי רסיסים

 

ומנגינת הנפש פורצת באחת

מכל בית וניר

על מקדש שחרב ומלך שנדד

עיני דמעות אביונים

 

ובעת אחפש בסתר, בלאט,

מרגוע לנפשי שדאבה

לבית כנסת אפסע

שם נפשי ששצפה

תבכה בכי תמרורים

 

וכל איש ישראל והמון לאומים

לשלהבת אחת יתלכדו

ובאש האחווה

אז רקיע ייבקע

ושרפי אש יתגלו

 

ואדון כול

מלך כביר

אז קולו יישא בגאון

וכל תינוק קט ועלם רך

אליו יצביעו בהמון

 

ואכן מה נורא

יהיה יום הנשגב

עת שברי תימהון יתנפצו

ועיניים דומעות

ועיי חורבות

לשמחה אדירה יתנקזו

 

ומשיח נגלה

מעוטר כפריחה

וכתר חבוש לראשו

ובורא שיצהל

ובריאה מרנינה

תהדהד אל מול שמחתו.