"במשך שלוש השנים האחרונות אני עוסקת מבוקר עד לילה בנושא תפיסת המשפחה, לומדת, חוקרת, רואה מחקרים מהעולם ויודעת שאני היחידה שיכולה להביא כאן סדר יום חדש לחיזוק של כולנו כמדינה יהודית, שורשית, שמחה ויציבה", אומרת נעמה זרביב, אחת הנשים המסקרנות המתמודדות בפריימריז של הציונות הדתית, לקראת הבחירות לכנסת הקרובה.
זרביב גדלה בכפר־מימון, וכיום מתגוררת בכרמי־קטיף. היא אימא לשישה ילדים, בעלת תואר שני במִנהל עסקים מהמכללה למנהל, ותואר ראשון בחינוך ולשון עברית.
במהלך חייה מילאה תפקידים משמעותיים, כולם קשורים לעשייה חברתית. זרביב עסקה בהקמת פרויקטים, שיווקם וניהולם בחברה האזרחית. בנוסף ניהלה את היישוב קטיף בתקופת הגירוש בתפקידה כמזכ"לית היישוב. "הנהגה נשית בלי שריונים ובלי אפליות מתקנות", היא מדגישה בעניין המשרה שנשאה באותם ימים. "תודות לניהול הזה, יש לנו זכויות בכך שקטיף נשארה קהילה מאוחדת ברובה". בהמשך ניהלה את הגרעין התורני ברמלה, והובילה שם מהפכה של ממש. "הוצאתי אותם מחובות כלכליים כבדים לפריצה משמעותית של פרויקטים ופריחה חברתית, עירונית וכלכלית משמעותית", מספרת זרביב.
והנה עוד צבעים בפרופיל הציבורי המעניין שלה: היא ניהלה עמותה חרדית לבעלי תשובה, "שם גם פגשתי מקרוב את עולם בעלי התשובה – שגם הוא תחום שזקוק לתשומת הלב שלנו, ויש לנו הרבה מה לפעול בנושא", היא מוסיפה.
אבל הרזומה העשיר שמגוללת זרביב, הוא רק הפתיחה לנושא המרכזי שבו היא עוסקת ואיתו היא צועדת לעבר בחירות הקרובות לכנסת. לפני כשלוש שנים הקימה את תנועת שוברות שוויון, שנוסדה כדי להחזיר את השיח על נשיות, אימהות ומשפחה. "המטרה היא לצאת נגד התפיסות של הפמיניזם הרדיקלי והפוסט מגדרי, המפרק את היסודות של החברה", היא מסבירה. לאחרונה עזבה זרביב את שוברות שוויון כדי להתמודד לפריימריז בציונות הדתית, ולהביא לקדמת הבמה את הנושאים החשובים האלו כחברת כנסת מן המניין.
"אנחנו יצרנו את המונח פמיניזם משפחתי. התפיסה של הפמיניזם הרדיקלי גורסת שלאורך ההיסטוריה גברים דיכאו נשים ושימרו לעצמם עמדות של כוח כדי לשלוט באמצעותן. בנוסף אליה רווחת התפיסה של הפמיניזם הפוסט מגדרי, שלפיה גברים ונשים מובדלים אלו מאלו רק במערכת הרבייה שלהם ולא מעבר, ואין קשר למעשה בין הגוף ובין הנפש. לעומתן, הפמיניזם המשפחתי, שאותו אני רוצה לשים על סדר היום, מכיר באיכויות של נשים וגברים, ויודע שלכל אחד מהמינים יש מהות אחרת, שונה ומשלימה. הפמיניזם המשפחתי מכיר ביסוד המשפחה כמרכיב זהותי חשוב"
אחת ההצלחות של שוברות שוויון בהובלתה, פורטת זרביב, הייתה ש"יצרנו את המונח 'פמיניזם משפחתי', שזהו מונח שפונה לשני המינים, ומבקש להשתמש במושג פמיניזם במובן המתוקן שלו. הרעיון הוא להבדיל בין פמיניזם רדיקלי, בעייתי, לפמיניזם־משפחתי, שהוא בשורה מבורכת של הדור הזה".
מה ההבדל בין שני המושגים?
"התפיסה של הפמיניזם הרדיקלי גורסת שלאורך ההיסטוריה גברים דיכאו נשים ושימרו לעצמם עמדות של כוח כדי לשלוט באמצעותן. בנוסף אליה רווחת התפיסה של הפמיניזם הפוסט מגדרי, שלפיה גברים ונשים מובדלים אלו מאלו רק במערכת הרבייה שלהם ולא מעבר, ואין קשר למעשה בין הגוף ובין הנפש.
"לעומתן, הפמיניזם המשפחתי, שאותו אני רוצה לשים על סדר היום, מכיר באיכויות של נשים וגברים, ויודע שלכל אחד מהמינים יש מהות אחרת, שונה ומשלימה. הפמיניזם המשפחתי מכיר ביסוד המשפחה כמרכיב זהותי חשוב".
איך הפמיניזם הרדיקלי בא לידי ביטוי ביומיום שלנו?
"אירועים או לימודים בהפרדה מגדרית נתפסים כהדרת נשים, והיו מי שכינה אותם 'אלימות'. בעיתונות רואים לעיתים תמונה של אלימות ולצידה כותרת על אירוע בהפרדה מגדרית", אומרת זרביב, ומגדירה זאת כהנדסת תודעה. "המערכת משווקת כל הזמן לציבור הרחב שאירועים בהפרדה הם הדרת נשים, ונשים הן קורבנות בסיפור הזה. למעשה חוקי השוויון נתפסים כמצילים את הקורבן המדומה שהם יצרו. אנחנו באות להגיד שהקורבנות האמיתיים כאן הן נשים שרוצות ללמוד בהפרדה, או להופיע בהפרדה – לזמרות שלנו אין במות להופיע בהן. כיום אולמות לא מוכנים להשכיר את המקום לאירועים בהפרדה. ההפרדה "מותרת" בשם החוק רק כאשר היא במרחב הפרטי או בבית הכנסת. מדוע? למה אנחנו לא זכאיות להשתמש במרחב הציבורי כשווי זכויות?"
"מטרתי להפוך את כל המקומות שבהם מדברים על שוויון מגדרי, למקומות שבהם יחזקו את המשפחה. בכל התחומים שבהם עושים חוקים לטובת נשים, נבחן מחדש האם זה אכן לטובה או שזה מקטין את הנשים ומשאיר אותנו במגרש של מקופחות ומסכנות"
איך תטפלי בזה? נשמע שהנושא הזה כבר צרוב היטב בתודעה הציבורית
"כשהקמנו את שוברות שוויון והלכתי לדיון בכנסת בנושא הפרדה מגדרית באירועים, שאותו יזמה הוועדה לקידום מעמד האישה, הייתי יחידה. והנה לפני כחודש הייתי בדיון באותו נושא בדיוק ועם המשנה ליועמ"ש, ולשמחתי כבר ישבו לצידי באולם מעל שישה ארגונים שמייצגים את אותו הקו מכיוונים שונים. ומה התחדש? בסוף הישיבה המשנה ליועמ"ש הודיע שיקבע פגישה עם כל הגופים השמרניים שנכחו בוועדה. בעיניי זה הישג ענק.
"מה שעשיתי יחד עם חברותיי בשוברות שוויון בשנים האחרונות ויחד עם ארגוני המשפחה, זה לשקף לציבור את התפיסות שנכנסות אלינו בעקיפין ובדרכים מתוחכמות ומייצרות הרס של המשפחה והחברה".
את יכולה לתת דוגמאות?
"למשל כשהתחילו להוריד את אבא ואימא מהטפסים ועברו להורה אחד והורה שניים, אמרו: מה הבעיה שלכם עם הטופס, הרי צריכים להיות רגישים למי שאין לו אב או אם. אבל היום מבינים שזה לא העניין! התפיסה הפוסט מגדרית אומרת שמכיוון שאין הבדל בין גברים לנשים, אזי יש להוציא מהמילון כל מילה שיש לה משמעות של זהות
"משתמשים כל הזמן בכותרת 'שוויון מגדרי', שזו צירוף מילים שנשמע מאוד יפה ומתקדם אך למעשה מאחוריו מסתתרת אג'נדה הרסנית שמטרתה לפרק את כל ערכי היסוד של קיומנו. לא מדובר רק בפירוק זהות שלא איש ואישה, אלא גם זהות משפחה וזהות לאום! הדבר הראשון שאעשה זה להחזיר למשרד החינוך חזון שמטרתו העמקת זהותנו ולא פירוקה".
כיצד מתקשר לזה עניין הנקודה בשפה העברית?
"מנסים לשנות לנו את השפה העברית. למה? מה הבעיה? שוב, ניתן לקרוא באותיות הקטנות שבעיית העברית היא שהיא "שפה ממוגדרת". לשוננו, שפת הקודש, בעיניהם בעייתית כי היא מבחינה בין זכר לנקבה.
"מילה כמו דרוש/ה מחייבת אותי לבחור אם זה בן או בת. דרוש או דרושה. אך הם מציבים נקודה – דרוש.ה – כדי להביע שאינם רוצים שיחייבו אותם לבחור בן או בת, הם רוצים גם וגם. זה בדיוק חלק מפירוק הזהויות שמתרחש באמצעות הפמיניזם הפוסט מגדרי".
איך תשני את זה כשתגיעי לכנסת?
"מטרתי להפוך את כל המקומות שבהם מדברים על שוויון מגדרי, למקומות שבהם יחזקו את המשפחה. בכל התחומים שבהם עושים חוקים לטובת נשים, נבחן מחדש האם זה אכן לטובה או שזה מקטין את הנשים ומשאיר אותנו במגרש של מקופחות ומסכנות. על פי מחקרים שנעשו בעולם, הניסיונות לקבוע 'שריון' או לבצע 'אפליה מתקנה' גורמים בדיוק לפעולה ההפוכה", מציינת זרביב.
"אנו נחזיר את אבא ואימא לטפסים, נפעל להחזרת לימודי היהדות כבסיס האומה, נבחן את נושאי ה'רב תרבויות' וה'שוויון', שדרכם מקדמים תפיסות זרות, ובעיקר נפעל לחיזוק המשפחה כאבן היסוד של קיומנו".
"אנסה לתקן את הנקודות הבעייתיות, וביחד נזיז את ההגה חזרה לטובת המשפחה", מסכמת זרביב. "עם בריא וחזק, המחובר ליהדותו בעומק ליבו, רואה ביהדות משהו שניתן להתפאר בו. אם אתם כמוני חושבים שנושא המשפחה הוא החשוב ביותר לעסוק בו, אתם מזומנים להצטרף אליי ולתמוך בי".
