לשם מה להוציא סדרת ספרים נוספת המתארת את תולדות עם ישראל? מה החידוש שלך? שאלתי השבוע את הרב זאב סולטנוביץ', ר"ם בישיבת הר ברכה ומרצה בבית אצ"ג ובמכללה למדינאות. "החידוש טמון בסקירה הפנורמית, ביכולת להביט על כל הפרטים השונים בסקירה כוללת ואחדותית", השיב הרב סולטנוביץ'.
"המיקוד שלי הוא בהתפתחותה של תודעת האדם: ההתקדמות של הרוח האנושית בכל מלוא מובן המילה. המיקוד שלי הוא בהיסטוריה של עם ישראל, אך מובן שזה נוגע לכל בני האדם. זה פרויקט גדול שאני לא יכול להקיף אותו מכל צדדיו, אבל פטור בלא כלום אי אפשר.
"לא הגעתי לריב או לזלזל בכל הוגה אחר, אבל מבחינתי הרב קוק הוא פסגת המחשבה היהודית"
"זה היתרון שלי: היסטוריונים שעוסקים במחקר מתמקדים בדרך כלל בנישה צרה כזאת או אחרת. לעומת זאת אני היסטוריוסוף, ומנסה לקחת מכולם ולבנות את התמונה הגדולה. מבט כזה היה נפוץ יותר במאה ה-19, ועם השנים הוא נהיה פופולרי פחות בקרב חוקרים. זאת הנקודה שאני משיב לאדם שמתעניין במקורות העומק של הזהות היהודית שלו. כמובן, אני שם את הדגש על מערכת היחסים של עם ישראל עם האנושות, מה השפענו החוצה ומה הפנמנו פנימה".
ואכן, הכרך השלישי של 'בינה לעיתים' הוא בשורה גדולה לחובבי היסטוריה, וחשוב מכך: לכל המעוניין להבין טוב יותר את זהותו היהודית והישראלית. הכרך הראשון מתמקד בעולם מבראשית ועד חתימת המשנה ומרד בר כוכבא, והכרך השני מתמקד בתקופת חיבור התלמוד ועד גירוש ספרד. הכרך השלישי עוקב אחר אחת התקופות הרלוונטיות ביותר לימינו אנו: מתקופת האנוסים ועד הנאורות והמהפכה הצרפתית.
דומה כי מפעלו חובק העולם של הרב סולטנוביץ' יוצא בדיוק בזמן. ד"ר דניאל שליט כינה פעם את האדם הנולד לתרבות פוסט-מודרנית 'אדם אנטי-היסטורי', כלומר, אדם החי בתחושת תלישות ובחוסר שייכות לנרטיב הגדול מסך חלקיו; נרטיב אשר ביכולתו לצקת משמעות על-זמנית אל תוך חייו הארעיים.
הקונפליקט עם ההיסטוריה של האדם בן זמננו בא לידי ביטוי נהדר בשיר 'הכול עוד לפניי' של 'התקווה 6': "הנה אני כאן! באתי לעולם לתת את הזמן! אהלן, כל מי שקיוויתי שיהיה פה כאן… נעים מאוד, אני מוכן!"
וכאן תמיד עולה השאלה: אם הכול עוד לפניי, האם מה שהיה מאחוריי בכלל רלוונטי לחיים שלי? אם פשוט הגחתי לכדור הארץ מתוך ביצת הפתעה, האם יש משמעות כלשהי למסע שלי כאן על הפלנטה? ואכן, המשכו של השיר מחזיר את האדם, אפילו בעל כורחו, להתבונן בעבר: "באתי להבין את היעוד שלי, מה המטרה של הביקור שלי… אני רוצה להבין את מקורות אדם, לנסות לשנות כמה סדרי עולם, להשאיר חותם".
כך בשיר פופולרי צף לו אחד הפרדוקסים של חיי האדם: כדי להבין את ייעודו הוא נאלץ לנבור בקורות האנשים שחיו כאן לפניו, במחשבות שלהם, במאבקים שלהם, בכישלונות שלהם ובתקוות שלהם ולדלות מהם משמעות לחייו הוא.
אולי כאן טמונה הסיבה שבגינה אנחנו אוהבים היסטוריה והתשובה על השאלות מדוע לעיתים היא מציפה בנו רגשות עזים ולמה (למרות מאמציה של שרת החינוך שאשא ביטון) אנחנו לא באמת מסוגלים להימלט ממנה: היא נותנת לנו הקשר, סיפור מסגרת תרבותי וערכי שאנחנו כפרטים שואפים להתחבר אליו. היא מספרת לנו מי אנחנו ולאן אנחנו צועדים.
ואם אין לכם באמת יכולת להימלט מההיסטוריה, אולי כדאי שתתחברו אליה דרך ספריו של הרב סולטנוביץ'. אי אפשר לנתק בין מפעלו הנוכחי לבין הביוגרפיה האישית שלו: המשקפיים שדרכם הוא מביט בהיסטוריה מושפעים במידה רבה ממי שהוא רואה בו את גדול ההוגים התורניים בעשרות השנים האחרונות: הרב קוק.
"לא הגעתי לריב או לזלזל בכל הוגה אחר, אבל מבחינתי הרב קוק הוא פסגת המחשבה היהודית", הוא אומר. עם בנו של הרב קוק, הרצי"ה, זכה הרב סולטנוביץ' לחברותא אישית בימי לימודו בישיבת מרכז הרב, ולצד בינה לעיתים זכה הרב להוציא כמה ספרי ביאור למשנתו של הרב קוק, בין היתר לספרי 'אורות', 'אורות התשובה', 'מידות הראיה' ולספר שלא זכה עד כה לביאור שיטתי ומסודר: 'אורות הקודש'. אם כן, החידוש של בינה לעיתים הוא שילוב של ניתוח רציונלי נוקב ומסודר עם תפיסה אמונית היונקת מבית מדרשו של הרב קוק ותלמידיו.
ומילה קצרה על הכרך הנוכחי. מעבר לסקירה חדה של השפעת גדולי עולם כמהר"ל מפראג והרמח"ל, ולהבדיל (אלף אלפי הבדלות) השפעתו של הפילוסוף ברוך שפינוזה, הפרק שעניין אותי במיוחד היה זה שעסק בתיאור הנאורות וההשכלה. דווקא לקורא הדתי-לאומי חשוב מאוד להכיר את מורשתו הטרגית של הפילוסוף ר' משה מנדלסון, אשר בשם כוונות טובות ביקש לחדש ולהפרות את היצירה היהודית אגב קבלת החיים בגלות כאידיאל, אך רעיונותיו גרמו שבסופו של דבר ארבעה מששת ילדיו התנצרו, ורק נכד אחד מכל המשפחה נותר יהודי.
הספר מומלץ במיוחד למחנכים המבקשים להקנות לתלמידיהם מבט רחב אופקים על הזהות היהודית בספר בהיר ומונגש. כעת נותר רק לחכות לכרך ד.
בינה לעיתים, עיון בהיסטוריה ובזהות יהודית מתקופת האנוסים ועד המהפכה הצרפתית. הוצאת מכון הר ברכה תשפ"ב
