התנחלות רבע שעה מהכינרת? זה בערך מה שמנסים לקדם אנשי הגליל. התזמון למבצע הקמת היישובים החדשים ביו"ש של תנועת נחלה אינו מקרי. העלייה לקרקע בפועל תהיה רגע השיא של מאמץ ממוקד של כמה חודשים שנועד להחזיר את מדינת ישראל למדיניות של בניין יהודה ושומרון. לצורך זה הוקמו עשרות גרעיני התיישבות, וחברים בהם כאלף פעילים ברחבי הארץ שהצטרפו למהלך הקמת יישובים חדשים בכל רחבי יהודה ושומרון.
זו אינה הפעם הראשונה שמנסים בתנועה להקים נקודות יישוב חדשות, אלא שהפעם, שלא כבעבר, צורפה למהלך גם נקודת התיישבות בגליל שכבר שנים מחכה לרגע שבו תהפוך מרעיון למציאות: רמת ארבל.
רמת ארבל, כמתחייב משמה, מתוכננת לקום בצפון הגליל התחתון, בסמוך לגן הלאומי ארבל ובצמוד ליישוב מסד, ממש בין היישובים הערביים עיילבון ומע'אר ולא רחוק מדיר חנא, טורעאן, סח'נין וכפר כנא. הרעיון להקים יישוב חדש בגליל התחתון עלה עוד בתחילת שנת 2001, כשהחליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להקים את היישוב בכפוף לאישור הממשלה.
דוד קירשנבום: "מאז 2013 נמנעת הממשלה מהבאת הנושא לאשרור, בכל פעם מסיבות פוליטיות ולא רלוונטיות. וכאשר הוועדות מתנהלות כפי שתואר והממשלה לא מוצאת חשיבות לאשרר את החלטתה הקודמת, השטח לא נשאר כשהיה. בסמוך לקרקע, ובשנים האחרונות אף בחלק מהקרקע עצמה, הולכת ונבנית שכונה של פולשים. במקום נבנו סככות, פחונים, אנטנות לקליטה סלולרית, חיבור גנוב למים ולחשמל, שטחי מרעה מגודרים ועוד. והכול לעין כול וללא כל תגובה של רשויות האכיפה והפיקוח"
עשרים שנה עברו, ובשטח לא השתנה דבר, והיישוב הוא עדיין רק שרטוטים על הנייר (ראו תיבה). בינתיים מספר היהודים בגליל הולך ופוחת ואילו מספר הערבים רק הולך וגדל, וטעימה מהמציאות הקשה בגליל קיבלנו רק לפני קצת יותר משנה, בפרעות מאי תשפ"א, כשנחסמו חלק מצירי התנועה באזור בידי ערבים ישראלים שהציתו צמיגים ויידו אבנים לעבר כלי רכב של יהודים. יהודים שנכנסו בטעות ליישובים ערביים בסביבה הותקפו, כולל ניסיון לינץ' בחסיד חב"ד שנקלע לכפר כנא ובמשפחה יהודית שנכנסה לכפר שיח' דנון.
בשל המאורעות הורתה המשטרה לסגור כבישים בגליל עם רדת החשכה ולא לאפשר לתושבים היהודים לנוע בדרכים. עכשיו, בתקווה לשנות את המגמה ולהשפיע על הדמוגרפיה של הגליל, מנסים אנשי רמת ארבל להתניע מחדש את ההתיישבות בנקודה הצפונית במקביל למבצע ההתיישבות ביהודה ושומרון.
"בכ"ב בתמוז בשעה ארבע אחר הצהריים, יום למחרת מבצע ההתיישבות ביהודה ושומרון, "נערוך הפנינג משפחות ברמת ארבל", מזמינה אורית שפיץ, תושבת הגליל התחתון וממובילות גרעין ההתיישבות בגליל. "המטרה היא להעלות למודעות את נקודת ההתיישבות הזאת, שכבר עשרים שנה מחכה לעלות לקרקע.
"כרגע כמעט אף אחד לא יודע שיש כזו נקודה, אבל ברגע שזה יגיע למודעות אני מאמינה שנצליח, כי הדבר היחיד שחסר הוא חידוש החלטת ממשלה שלא יושמה". שפיץ, לשעבר דוברת מטה צפון של התנועה לחיזוק צפון השומרון וגוש קטיף, מסבירה מדוע בחרו להצמיד את מיזם ההתיישבות הגלילי למיזם ההתיישבות ביו"ש: "אנחנו רוצים לחזור וליישב את המדינה. מבחינתנו אין הבדל מהותי בין יהודה ושומרון ובין הגליל או הנגב.
"יש לנו שיתוף פעולה מלא עם כל הגופים המיישבים האחרים, וההבדל היחיד בין יהודה ושומרון לבין הגליל הוא שבאזורנו כל השטח 'צבוע', אין שטחים שמצבם לא ברור. לכן גם לא נראה פה תמונות של פינויים כמו שראינו ביהודה, בשומרון ובחבל עזה".
"בשנת 2001 נפגשתי עם ראש המועצה האזורית גליל תחתון ועם מתכננת המועצה", מספר עורך הדין דוד קירשנבום, שיזם את המהלך להקמת רמת ארבל, "והם הסבירו לי את החשיבות הרבה שבהקמת יישוב גדול וחזק בנקודה הזאת: המאזן הדמוגרפי בגליל בכי רע, הקרקע נמצאת במקום אסטרטגי, צמוד לכביש ארצי 65, המוביל מצומת גולני צפונה, ומאחר שמדובר בהר טרשים קירח, גם אין שום פגיעה בערכי טבע".
קירשנבום, שעסק באותה עת ביוזמה להקמת הערים ביתר עילית ומודיעין עילית וגם שכונות חדשות בקריית אתא, השתכנע והסכים להירתם למשימה. הוא פנה לכמה מלקוחותיו, והם רכשו שטח גדול בחלקה המדוברת. אחרי שחצה את כל המשוכות הבירוקרטיות והגיע גם לבג"ץ, וזה קיבל את עתירתו, נתקל קירשנבום במשוכה שעצרה את כל התהליך: ממשלת ישראל.
"מאז 2013 נמנעת הממשלה מהבאת הנושא לאשרור", הוא אומר, "בכל פעם מסיבות פוליטיות ולא רלוונטיות. וכאשר הוועדות מתנהלות כפי שתואר והממשלה לא מוצאת חשיבות לאשרר את החלטתה הקודמת, השטח לא נשאר כשהיה. בסמוך לקרקע, ובשנים האחרונות אף בחלק מהקרקע עצמה, הולכת ונבנית שכונה של פולשים. במקום נבנו סככות, פחונים, אנטנות לקליטה סלולרית, חיבור גנוב למים ולחשמל, שטחי מרעה מגודרים ועוד. והכול לעין כול וללא כל תגובה של רשויות האכיפה והפיקוח".
"הערבים משתלטים על האזור", מסכימה שפיץ, "בונים חופשי, מעלים עדרים, נוטעים זיתים וקובעים עובדות בשטח. ליהודים אין מענה לזה. בעוד כמה שנים נקום בבוקר ונגלה שאין יהודים בגליל ושהערבים השתלטו על כל שטח פנוי. לכן חשוב לעבות יישובים קיימים וגם להקים נקודות התיישבות חדשות.
צבי אלימלך שרבף: "היוזמה של רמת ארבל היא יוזמה שצמחה מהשטח. כרגע המטרה היא לסמן את המקום, להעלות את הדרישה ולהתחיל לעורר תמיכה ציבורית ופוליטית בהקמת יישובים רבים גם בנגב ובגליל"
"יש מצוקת דיור עצומה בגליל. המון חבר'ה צעירים באים אומרים: אנחנו רוצים לגור פה, אבל אין להם איפה. ברגע שמגיעים למכסה שהוקצבה אי אפשר לבנות יותר, ומשפחות צעירות עוזבות את היישובים. כשאין אופק לבנייה אנשים פשוט מתייאשים ועוזבים".
"חשבנו להקים נקודת התיישבות חדשה בגליל במסגרת מבצע ההתיישבות ביהודה ושומרון", מגלה צבי אלימלך שרבף, מנכ"ל תנועת נחלה, "אבל היוזמה של רמת ארבל היא יוזמה שצמחה מהשטח. כרגע המטרה היא לסמן את המקום, להעלות את הדרישה ולהתחיל לעורר תמיכה ציבורית ופוליטית בהקמת יישובים רבים גם בנגב ובגליל.
"כדי לקדם את החלטות הממשלה בנושא, בשלב זה אנחנו עדיין לא עולים באופן קבוע לשטח. אני מאמין שעצם הדרישה להקים את היישוב תוביל לבסוף להחלטה הנכונה; אם לא, יכול להיות שבהמשך תהיה הדרך האפקטיבית לעלות לנקודה ולהקים שם יישוב". בתומכים בהקמת רמת ארבל נמנים ראשי המועצה האזורית גליל תחתון ואנשי תנועת השומר החדש, וגם חבר הכנסת אופיר סופר ממפלגת הציונות הדתית.
"אנחנו עושים את זה עכשיו כדי להכשיר את השטח להקמת היישוב", מסכמת שפיץ, "ובע"ה כשתקום ממשלה, כשיהיה למי לבוא ולבקש להחליט מחדש על הקמת היישוב, לא נבוא בידיים ריקות, אלא עם גרעין מייסד של מתיישבים. הכול כבר יהיה מוכן ולא תהיה שום סיבה לחכות, רק להקים".
ואם בבחירות תעלה לשלטון ממשלת שמאל-מרכז?
"זה לא מפחיד אותי. היו שטחים בעוספיה ובמירון שפלשו אליהם דרוזים, וכשהמשטרה באה הם גלגלו אותה מראש ההר. זו לא הדרך שלנו, כמובן, אבל אנחנו נחושים להעלות יישוב בגליל, וזה יקרה. הדגל היה מקופל, ועכשיו אנחנו מניפים אותו מחדש. הולך לקום יישוב בגליל. לא 'רוצים להקים', לא 'אולי יקום', יקום. נקודה. על זה אני חולמת, על להצליח להקים עוד יישוב יהודי בגליל. אני עצמי כבר גרה בגליל, כך שלא אעבור לגור שם, אבל בע"ה ילדיי ונכדיי יגורו שם".
לפני כמה חודשים השמיע שר הביטחון גנץ נבואת זעם בדבר עתידו הקודר של היישוב היהודי בגליל כשאמר: "בתוך כמה שנים נהיה במצב שהמדינה היהודית תהיה בין גדרה לחדרה". האם אחרי הבחירות הבעל"ט הוא יהפוך את המילים הללו למעשים ויתמוך בין היתר בתוכנית להקמת ההתנחלות היהודית הראשונה בגליל מזה עשורים? ימים יגידו.
אורית שפיץ: "אנחנו נחושים להעלות יישוב בגליל, וזה יקרה. הדגל היה מקופל, ועכשיו אנחנו מניפים אותו מחדש. הולך לקום יישוב בגליל. לא 'רוצים להקים', לא 'אולי יקום', יקום. נקודה. על זה אני חולמת, על להצליח להקים עוד יישוב יהודי בגליל"
תיבה
כרונולוגיה של מקלות תקועים בגלגלים
בתחילת שנת 2001 החליטה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להקים את היישוב, וכחצי שנה לאחר מכן אישרה את ההחלטה הוועדה הבין-משרדית להקמת יישובים חדשים. ביולי של שנת 2002, השבוע לפני עשרים שנה, החליטה ממשלת שרון להקים את היישוב, והתוכניות עברו לאישור הוועדה המקומית והמחוזית.
בסוף שנת 2004, במהלך הכנת התוכניות, צומצם דרסטית גודל היישוב מ-1,600 יחידות דיור ל-500 בלבד כדי לשמור על הגדרת היישוב כקהילתי. באמצע שנת 2006, לאחר הכנת תסקיר איכות סביבה, עברו התוכניות מהוועדה המחוזית לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, וב-2007 החליטה הוועדה הארצית שלא לאשר את הקמת היישוב, בנימוק שיש באזור עתודות מספקות של יחידות דיור, ויש להיצמד לעיקרון של הרחבת יישובים קיימים.
זמן קצר לאחר מכן עתרו יוזמי היישוב לבג"ץ כנגד ההחלטה, ובסוף שנת 2009 פסל בג"ץ את הדיון ואת ההחלטה והורה לערוך דיון חוזר בתוכנית להקמת היישוב. הדיון נערך רק בתחילת שנת 2013, ובו הוחלט להשהות את הדיון בהקמת היישוב עד לקבלת עמדתה העקרונית של הממשלה בנושא. מאז כלום לא השתנה, ככל הנראה מסיבות פוליטיות.
