אלפי היהודים המגיעים מדי יום לשטיבלאך הידוע "זכרון משה" בירושלים, לא מעלים בדעתם שרבו הראשון של בית הכנסת החרדי הזה היה רב דתי־לאומי, מייסד תנועת המזרחי בירושלים: הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל.
יצחק צבי נולד בעיירה ליד שקלוב (בלארוס), למשפחת ריבלין המפורסמת, אשר כמה מבניה עמדו בראש העדה בארץ ישראל. את פרסומו הראשון קיבל בהיותו בר מצווה: באחד הגיליונות של עיתון 'הלבנון' (י"ד אב תר"ל), לצד כתבות חדשותיות על הנעשה ברחבי העולם הגדול ובקהילות ישראל, פורסם כי בעיר טולטשין חי נער שהוא "עילוי גדול ומפורסם", ושמו יצחק צבי ריבלין. בתחילת הכתבה הקדיש העיתונאי כמה שורות להתנצלות: "אני יודע שרוב קוראי העיתונים אין רוחם נוחה מהמכתבים המלאים תהילות לאיש גדול, ולא בשביל זה נוסד העיתון 'הלבנון', בכל זאת ראוי לספר תהילות האיש אשר נתן ה' מרוחו עליו, והוא עודנו רך בשנים וצעיר לימים, נער בן שלוש עשרה שנים, וכבר חרותים על לוח לבו ושגורים על לשונו בעל פה אלפיים דפי גמרא! כזאת ראוי להודיע בקהל רב וידעו בני ישראל כי עוד לא פסקה תורה מישראל".
הנער יצחק צבי היה בנו של רב העיר טולטשין, רבי בנימין ריבלין, ונין ונכד של כמה מגאוני ישראל ובהם רבי בנימין ריבלין משקלוב, אבי משפחת ריבלין המסועפת. בני המשפחה התהדרו גם בקרבה משפחתית לגאון מווילנה.
ואכן הנער לא אכזב. הוא למד כמה שנים בישיבת וולוז'ין, "אם הישיבות". העילויים בישיבה כונו בדרך כלל על שם עיר מוצאם, ולכן הוא נקרא "העילוי מטולטשין". כינוי נוסף וייחודי שבו נהגו לקרוא לו חבריו היה "הש"ס החי". כינוי נדיר זה ביטא את התפעמותם מגודל בקיאותו האדירה בתלמוד, שלא היה דומה לה בקרב תלמידי הישיבה, גם הגאונים ביותר.
העלייה ארצה
מגיל צעיר כסף ר' יצחק צבי ריבלין לעלות ארצה. את אהבת הארץ הוא ירש מסבו הדגול ר' משה ריבלין ראב"ד ירושלים, וכנראה גם ספג השראה מהשתוקקותו ומניסיונו של הגר"א לעלות ארצה.
לאחר שנולדו לו חמישה ילדים, החליט הרב ריבלין שהגיע הזמן להגשים את החלום. אשתו לא הסכינה לאתגרי העלייה והעדיפה להישאר בגולה. הוא נתן לה גט ועלה יחידי, בשנת תרמ"ד.
לאחר הגעתו לארץ התיישב בשכונת מאה־שערים בירושלים, והקדיש את רוב שעות היום ללימוד. ואם כי מרובים היו גדולי תורה בירושלים, בכל זאת התבלט בגאונותו המופלגת, ובייחוד בכוח זיכרונו הבלתי רגיל, בבקיאותו הנפלאה בש"ס ובפוסקים ובשקידתו העצומה. הרב נחום כהנא שפירא התבטא עליו כי "הוא היה יודע באילו מקומות נמצא כל דבר שבש"ס במידה מדויקת יותר מאשר במסורת הש"ס".
"כבישת הדרך לגאולה"
הרב ריבלין נשא אישה והקים משפחה, ומייד החל לחפש דרכים להרחבת היישוב. הוא התעסק בהקמת מושבות חקלאיות ברחבי הארץ, וכך היה בין הפועלים הראשונים באדמת המושבה פתח־תקווה. הוא גם הצטרף לפעילים מבני משפחתו (כר' יושעה ריבלין ועוד) בהקמת שכונות חדשות בירושלים מחוץ לחומת העיר העתיקה. בקניית הקרקעות הוא ראה מעשה של גאולה, כדבריו: "המצווה על כל איש ישראל להשתדל בקניית שדות בארץ ישראל, כי בזה הוא כובש את הדרך לגאולה" (מתוך הספר "הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל", עמ' 60).
בדרשותיו היה הרב ריבלין מדבר על עליית תלמידי הגר"א ועל דרכי הגאולה לפי שיטת הגאון ותלמידיו מייסדי היישוב. פעם אחת, באמצע דרשתו של הרב ריבלין, התפרץ קנאי קיצוני לדבריו: "מה טוען הרב, הייתכן שהגר"א היה ציוני?" ר' יצחק צבי לא נבהל: "כן, כן, הגר"א היה ציוני, יהושע בן נון היה ציוני, משה רבינו היה ציוני, וגם הקב"ה הוא ציוני, ככתוב: "כי בחר ד' בציון, איווה למושב לו!" ("מוסד היסוד" עמ' 320).
ואי אפשר לדבר על הרב ריבלין בלי להזכיר את הספר השנוי במחלוקת "קול התור", המיוחס לרבי הלל ריבלין, קרוב משפחתו. קולמוסים רבים נשתברו על שאלת זהותו האמיתית של מחבר הספר ואימתי נכתב החיבור. אני סבור שייתכן כי הרב יצחק צבי ריבלין הוא אביו־מולידו של קול התור. במאמרים שפרסמתי בעבר בנושא זה, הבאתי כמה ראיות שהרי"צ ריבלין הוא אכן העורך, ושיש לפקפק בקשר של הספר לר' הלל ריבלין, מרואי פני הגר"א.
תקווה ומעשים
הרב יצחק צבי ידע לחבר את החזון הגדול עם עשייה ארצית. אי אפשר לסקור כאן את כל מפעליו הציבוריים של הרב ריבלין ולתאר את כל תרומתו ליישוב הארץ; נסתפק באזכור תמציתי של כמה מפעולותיו. הוא ייסד כמה חברות לדיבור לשון הקודש, ובראשן '"חובבי שפת עבר", שנועדה "להקים קרן שפתנו הקדושה בעיר קודשנו, ולעשותה לשפה חיה ומדוברת". באגודה זו היו כ־200 חברים. כמו כן הוא הקים אגודות ליישוב הארץ, ובראשן "חברת יישוב ארץ הקודש", שמטרתה הייתה להגביר אהבת עבודת האדמה בקרב בני ירושלים. נוסף על כך, השתתף בקניית קרקעות להקמת מושבות חדשות בארץ ושכונות חדשות מחוץ לחומות בירושלים, וראה בכך כבישת הדרך לגאולה. הוא היה המייסד העיקרי של חברת רמה, שקנתה בתרנ"ד שטח של כ־3,000 דונם ב"מצפה" שעל יד קבר שמואל הנביא.
הקמת המזרחי בארץ
את תנועת "המזרחי" הקים כידוע הרב ריינס, אשר אביו היה מקהילת תלמידי הגר"א שעלו ארצה והתיישבו בצפת. את הסניף הראשון של תנועת המזרחי בארץ הקים הרב ריבלין, נצר למשפחת הגר"א כאמור ומההולכים בדרכו. הסניף הוקם בירושלים בחול המועד פסח תרס"ג. באספת הייסוד נאם הרב ריבלין והסביר כי מטרת האגודה החדשה היא להיות "סניף לאגודות הציונים החרדים הנקראים בשם 'המזרחים', וגם לעסוק פה בארץ הקודש בקניית קרקעות עבור בניין בתים". בהמשך דבריו הביא ראיות מהתורה שבכתב ושבעל פה כי "מחויבים אנחנו להשתדל גם בפועל ביישובה של ארץ ישראל, וכי הגאולה צריכה להיות קמעה קמעה בדרך טבעי, והניסים יבואו אחר כך, וכל המערער על זה אין לו שום יסוד מן התורה".
בשנת תרס"ט התמנה הרב ריבלין לרב שכונת זכרון משה, שבה התגוררו בשלווה ובנחת חרדים ומשכילים. בחודש אלול תר"ע, לאחר סיום בניית בית הכנסת המרכזי "אהלי יעקב" בשכונה (כיום – השטיבלאך המפורסם), התקבל לכהן כרבו של בית הכנסת.
כל חייו המשיך הרב ריבלין לעסוק בדבר הרחבת גבולות ירושלים והקמת התיישבות חקלאית. גם בשנותיו האחרונות, כשפרש מעסקי ציבור, היה עוקב בתשומת לב אחרי כל מאורע התיישבותי. בכל בניין חדש הנוסף בארץ, בכל שטח חדש שנגאל, היה רואה אחד מצעדי הגאולה.
סידור הרבנות הראשית
גם בהקמת הרבנות הראשית השתתף הרב ריבלין. לקראת הוועידה הראשונה לסידור הרבנות, נערכה אספה גדולה בבית הכנסת "החורבה" בעיר העתיקה. אל ועידת הקמת הרבנות הגיע הרב בשמחה יתרה, כשהוא מעוטף בטלית ותפילין. בנאומו באירוע הוא "מתח ביקורת קשה על השמאל הקיצוני, על משכילי זמננו, שחושבים להם לבזות את התורה וללעוג לכל קודשי האומה".
בחודש ניסן תרצ"ד נפטר הרב ריבלין. במודעת האבל הוא תואר: "אחד המיוחד מזקני רבני ירושלים, הרב הגאון הצדיק העניו השקדן העצום והבקי הנפלא המצוין בעבודתו הקדושה במסירות נפש ליישוב ארץ הקודש ובניין ירושלים". בהלוויתו השתתפו אלפי יהודים מכל החוגים, ובאותו יום הכריזה הרבנות הראשית על ביטול מלאכה. יהי זכרו ברוך.
לתגובות: reiyyaa@gmail.com
לידים:
כינוי נוסף וייחודי שבו נהגו לקרוא לו חבריו היה "הש"ס החי". כינוי נדיר זה ביטא את התפעמותם מגודל בקיאותו האדירה בתלמוד, שלא היה דומה לה בקרב תלמידי הישיבה, גם הגאונים ביותר
פעם אחת, באמצע דרשתו של הרב ריבלין, התפרץ קנאי קיצוני לדבריו: "מה טוען הרב, הייתכן שהגר"א היה ציוני?" ר' יצחק צבי לא נבהל: "כן, כן, הגר"א היה ציוני, יהושע בן נון היה ציוני, משה רבינו היה ציוני, וגם הקב"ה הוא ציוני"
הרב ריבלין השתתף בקניית קרקעות להקמת מושבות חדשות בארץ ושכונות חדשות מחוץ לחומות בירושלים, וראה בכך כבישת הדרך לגאולה. הוא היה המייסד העיקרי של חברת רמה, שקנתה בתרנ"ד שטח של כ־3,000 דונם ב"מצפה" שעל יד קבר שמואל הנביא
לקראת הוועידה הראשונה לסידור הרבנות, נערכה אספה גדולה בבית הכנסת "החורבה" בעיר העתיקה. אל ועידת הקמת הרבנות הגיע הרב בשמחה יתרה, כשהוא מעוטף בטלית ותפילין
