הזריחה בחופש לא מאוחרת יותר?

הרב אורי סדן, רב המושב נוב

שאלה

אני נורא רוצה להתפלל, אבל מאוד קשה לי לקום מוקדם בבוקר, בעיקר בחופש. מבחינתי 'הנץ הנראה' הוא השעה שבה אני רואה את השמש. מבט חטוף בשעון מראה משהו כמו 10. אם אתפלל בשעה כזו, יהיה מי שיקבל את תפילתי שם למעלה?

תשובה

ברוך ה' שאתה מצליח לשמר בך את הרצון להתפלל. בסביבה הרוחנית שבה אנחנו נמצאים היום זה דבר ענקי ובכלל לא מובן מאליו. אשריך! כמו כן חשוב שתדע שבכל שעה שתתפלל יהיה מי שישמע אותך, ותפילתך תתקבל ותהיה חשובה לפני הקב"ה גם אם חרגת מהזמן, אלא שתפילה בזמנה עדיפה ממנה הרבה יותר, ובלשון הגמרא על מאחרי קום: "שכר תפלה נותנים לו, שכר תפלה בזמנה לא נותנים לו" (ברכות כו ע"א בתרגום חופשי מארמית).

השעון העברי – בבואנו להגדיר את זמני התפילה עלינו להכיר קודם כול את אחד השפה ההלכתית המשמשת את ההלכה לקביעת זמני התפילה. אחד המונחים המורכבים הוא המונח 'שעות זמניות': היום כולו מזריחת החמה ועד שקיעתה מתחלק לשנים עשר חלקים, וכל חלק כזה הוא שעה זמנית אחת. שעה זו אינה שווה בהכרח לשעת שעון, שכן בחורף היום קצר יותר, וממילא כל שעה זמנית קצרה יותר, ואילו בקיץ היום ארוך יותר, וכל שעה זמנית ארוכה יותר.

לדוגמה (כל הזמנים בתשובה זו לפי אזור ירושלים): השבוע הזריחה בשעה 5:38 והשקיעה בשעה 19:53, ולכן אורכה של שעה זמנית יהיה 72 דקות (יש לציין כי הדברים אמורים לדעת הגר"א, הגאון רבנו אליהו מווילנה, ואילו לדעת המגן אברהם היום מתחיל מוקדם הרבה יותר ונגמר מאוחר הרבה יותר, לכן השעה הזמנית ארוכה יותר, אבל זמן שחרית מוקדם יותר. הסתבכת? לא נורא, נמשיך הלאה).

זמן קריאת שמע – בקריאת שמע נאמר "בשוכבך ובקומך", ולמדו חכמים שיש לקרותה בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם קמים, ושיערו חכמים שבני אדם קמים עד סוף השעה שלישית (השבוע 9:10. זוכרים? שעות זמניות!) ולכן קבעו את הזמן המאוחר ביותר שבו ניתן לקרוא קריאת שמע לשעה זו, והקורא את שמע לאחר מכן לא קיים מצוות קריאת שמע כלל ואינו אלא כקורא בתורה.

זמן תפילת שחרית – זמן תפילת שחרית מתחיל בזריחת השמש, וזהו גם הזמן המובחר ביותר להתחלתה, שכן זוכה להיות הראשון לשבח את בוראו. זמנה נמשך עד סוף ה'בוקר' בהגדרת חז"ל, כלומר עד ארבע שעות (השבוע: 10:21). בדיעבד מי שהתפלל קודם לכן (מעלות השחר ועד הנץ החמה) או לאחר מכן (מארבע שעות ועד חצות היום) יצא ידי חובתו, אלא שאין לתפילתו ערך כשל תפילה בזמנה. יש לציין כי מי שאיחר את תפילתו לאחר ארבע שעות אינו יכול לומר כלל את ברכות קריאת שמע, ויתפלל תפילת עמידה בלבד.

יישום נושא – אם השכמת קום השבוע בשעה 8:45, תספיק בשקט להניח תפילין, לקרוא את שמע ולהתפלל בזמן. אם התעוררת רק בשעה 9:45, פספסת את מצוות קריאת שמע, אבל אם תזדרז, עדיין תוכל להתפלל כרגיל את כל התפילה. אם גררת את עצמך מהמיטה רק בשעה 10:45, תניח תפילין, תאמר ברכות השחר ופסוקי דזמרה, תקרא את קריאת שמע בלי ברכות (דלג מ'יוצר אור' עד 'שמע', ומ'אמת' עד 'שמונה עשרה'). אם קמת ישר לארוחת צהריים בשעה 12:45, תניח תפילין ותתפלל מנחה, את שחרית כבר פספסת.

בשולי הדברים, לא פחות מחשיבות החינוך למסגרות, חשוב לאדם להרגיל את עצמו לפעול גם כאשר אין מסביבו מסגרת. החופש הוא הזדמנות נפלאה שבה האדם בונה בכוחות עצמו את המסגרת של היום שלו וממלא את המסגרת בעשייה חיובית ובונה. הכלי המרכזי המעצב ליהודי את סדר היום וקובע לו את הכיוון הכללי של החיים הוא התפילות, כי הן מחייבות עמידה במסגרת זמנים (גם אם גמישה למדי) ויוצקות למסגרת תוכן רוחני של חיבור וקשר לקב"ה. שווה לנסות, רק תרוויח.