עדות היא אחד הכלים הראייתיים החזקים ביותר שקיימים בעולם המשפט בכלל, ובעולם המשפט העברי בפרט. רבים מאיתנו מכירים איסורים שונים שקשורים במתן עדות, אך איננו מבינים איסורים אלו לעומק. במאמר זה נעסוק בשאלה האם על פי היהדות מותר להעיד בבית משפט ואם כן מתי ולמה?
מהי עדות?
תחילה, עלינו להבין בכלל מהי עדות? מבחינה מילונית עדות היא תיאור של מאורע או נושא מסוים על ידי מי שחווה אותם בצורה קרובה. בהלכה היהודית, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר וכאשר שני עדים מעידים על בית הדין לקבל את דבריהם. לפי ההלכה עד שהעיד אינו יכול לחזור בו ולהתחרט למעט מקרים בודדים.
מי הוא עד?
לפי ההלכה עד הוא אך ורק אדם שראה במו עיניו או שמע במו אוזניו את העניין עליו הוא מעיד. אין את האפשרות לבצע עדות על דבר שאדם שמע מאדם אחר אלא רק במקרים בודדים כמו במקרים שבהם נותנים עדות בשמו של אדם שמת לדוגמא.
האם אדם אחר יכול להעיד בשמי?
לפי ההלכה כפי שהסברנו לא ניתן לבצע עדות על ידי אדם אחר למעט חריגים, כלומר לא ניתן לבצע ייפוי כוח לאדם אחר על מנת לתת את העדות. בדין של מדינת ישראל, אדם רשאי לבצע ייפוי כוח לעורך דין לדוגמא על מנת לבצע פעולות בשמו אך אם בית המשפט הורה כי על בעל הדין להתייצב בבית המשפט, יהיה על בעל הדין להתייצב ולא ניתן יהיה להשתמש באותו ייפוי כוח לשם מתן העדות.
ייפוי כוח וייפוי כוח מתמשך – מה ההבדל?
ייפוי כוח הוא מתן הרשאה למיופה הכוח עצמו לבצע פעולות משפטיות כלשהן בשם מייפה הכוח כלפי הצד השלישי. ייפוי כוח מתמשך הוא נועד לתת מענה למקרים שבהם יש אובדן כשירות לקבלת החלטות. כלומר, ייפוי כוח מתמשך הוא סוג אחד מן הסוגים השונים של ייפוי כוח ומטרתו לקבוע מי יטפל במקרה של אובדן כשירות בקבלת ההחלטות עבורו.
אז האם מותר להעיד בבית משפט לפי היהדות?
לפי היהדות ישנה חובה במתן עדות. יש מצוות עשה על כל אדם שיודע עדות חברו להעיד בבית הדין. על העד לתת את העובדות כפי שהוא ראה אותן, בצורה ישירה ולא מה ששמעו מאחרים. על העדים לומר עובדות שראו ללא כל פרשנות מהצד שלהם. אם בעל דין ביקש מעד לבוא ולהעיד והוא מסרב, הוא עובר על איסור תורה.
לסיכום, ביהדות ישנה חובה לבוא ולתת את העדות בבית הדין, כפי שאנחנו בתור יהודים מקבלים את סמכותו של בית המשפט במדינת ישראל ככה החובה עלינו לא רק חוקית אלא הלכתית להופיע ולתת את העדות בבית המשפט ולא רק בבית הדין.
