בעת כתיבת שורות אלו עדיין לא ברור מה יהיה בסוף: פיזור הכנסת עוד השבוע, פיזורה בשבוע הבא, או ששפן אחר יצוץ מהכובע, כמו הקמת ממשלת ימין חלופית בראשות נתניהו, כפי שקרה בלילה ההוא עם שאול מופז. אי שם באמצעיתו של העשור הקודם חבר מופז לנתניהו ברגע האחרון, וכך נמנעה הקדמת הבחירות. בכנסת הנוכחית ישנם למעלה מ־65 חברי כנסת המצהירים על עצמם כימין אידאולוגי, וזה עוד לפני שספרנו חלקים מישראל ביתנו וחברי כנסת נוספים מכחול לבן של בני גנץ. כפי שהדברים נראים כרגע, מה שמכונה בשם הגנרי "שנאת ביבי" יגבר גם הפעם על הכול, וישראל בדרכה למערכת בחירות נוספת.
כך או כך, שורת חוקים, רפורמות ותהליכים ממשלתיים עתידים להיתקע בפקק ארוך בשל פיזור הכנסת והמעבר לממשלת מעבר. כנסת שהתפזרה לא מעבירה חקיקה פרטית, וגם כך כידוע הרוב של הקואליציה לא עמד לה גם בחודשים האחרונים. שרי הממשלה יכולים לכאורה להמשיך לעבוד בהתאם לתקציב שעבר השנה, אך חשוב לזכור שבממשלות המעבר הקודמות כל החלטה שלהם הייתה נתונה לזכוכית מגדלת ציבורית ומשפטית גדולה במיוחד, בחשד לכלכלת בחירות. האם הייעוץ המשפטי ינהג עם שרי בנט ולפיד כפי שנהג עם שרי הליכוד והימין? נדע זאת בהקדם.
עשרות רבות של חוקים מחכים עוד מלפני התפזרות הכנסת להעברתם במליאה, חוקים שנדחו בשל קושי בהשגת רוב קואליציוני. לא ניתן למנות כאן את כולם, אך נמנה כמה מהם ומהתהליכים שעלולים להיתקע או להשתבש.
ללא יכולת אכיפה
רבות כתבנו כאן בשנה האחרונה על רפורמות הכשרות והגיור של השר – היום סגן השר – מתן כהנא. טיוטת חוק הגיור, שמטרתה הייתה להעניק אפשרות לרבני ערים לפתוח בתי דין עצמאיים לגיור, לא צלחה אפילו קריאה ראשונה בכנסת, ולעת עתה היא תיקבר בוודאות.
לגבי חוק הכשרות, המצב מורכב הרבה יותר. החוק עבר בעת חקיקת חוק התקציב כחלק מחוק ההסדרים. כזכור חוק הכשרות קבע כי כל תאגיד כשרות שיאושר על ידי 'ממונה כשרות' שיעמוד בראש מערך הכשרות, יוכל להעניק תעודת הכשר בכל הארץ. זאת, על פי כללים אחידים שתתווה הרבנות הראשית, ובפיקוח מפקחים ארציים שימונו באחריות אותו ממונה כשרות. גם רבנות מקומית תוכל להמשיך להעניק כשרות בכפוף לאישור הממונה, ותאגידי כשרות ובד"צים יוכלו לקבוע תו תקן כשרותי עצמאי על ידי עקרון 'שלושת הרבנים'.
חוק הכשרות אמור להיכנס לתוקף מלא באחד בינואר הקרוב. אלא מה? אומנם החוק עבר בכנסת, אך כהנא טרם טרח להעביר את הפרק העוסק באכיפה ומעניק למפקחי הכשרות את השיניים שאמורות לאפשר פיקוח יעיל, וכלל לא התקדם בעניין מינוי ממונה הכשרות. חמור מכך. משרד האוצר עדיין לא הוקצה תקנים למפקחי כשרות, והממשלה הבאה תיכון לכל המוקדם בסוף חודש נובמבר. כהנא ציפה לכמאה תקנים כאלה לכל הארץ, אך בינתיים רק ארבעה אושרו וטרם החליט סגן השר מי יאייש אותם.
לא מן הנמנע שבש"ס, יהדות התורה ובציונות הדתית ידרשו לבטל את הרפורמה או לערוך בה שינויים רחבים. עד אז האנדרלמוסיה בעולם הכשרות, שגם כך נחשב כתחום מורכב ולא סדור, עלולה להיות אקוטית.
מחלוקת מינויים
בישראל רשימה ארוכה של ערים שבהן לא מכהן כיום רב עיר באופן קבוע. בין השאר מדובר על רמת־גן ותל־אביב, טבריה, חיפה ועוד. סגן השר כהנא יתקשה מאוד למנות רבני ערים בתקופה הזו. שני רבני ערים שעליהם דובר למנותם באופן מיידי, הם הרב דרור טוויל, שיועד לרבנות שדרות, והרב יאיר בן־מנחם, שיועד להיות רבה של תל־אביב. בנושא הזה צפוי מאבק לא פשוט בין הציונות הדתית, שכבר זמן רב רוצה ייצוג טוב יותר בקרב רבני הערים, ובין מפלגת ש"ס, שתדרוש מן הסתם את תיק הדתות בתמורה להצטרפות לכל ממשלה שהיא.
גם בכל הנוגע לרבנות הראשית יש משמעות דרמטית לנפילת הממשלה. הבחירות לרבנות הראשית מתחילות להתקרב, וכהנא מאוד קיווה להשפיע על התוצאות. הדרכים שבאמצעותן תכנן לפעול הן בשינוי הגוף הבוחר, יוזמה שאותה ניסה לקדם ללא הצלחה ולא תקודם עוד בכנסת הנוכחית, וכן בהשפעה בעת הליך הבחירות בשבתו כשר הדתות ועל ידי השליטה של שקד במשרד הפנים.
גורלן של ההצעות
הצעת חוק שאולי כן תעבור, היא ההצעה להעניק סיוע כלכלי לעצמאים בתקופת האומיקרון. אם תצליח ההצעה להגיע למליאת הכנסת, גם האופוזיציה צפויה לתמוך. מנגד, ההצעה להעלאת שכר המינימום תתקשה מאוד להגיע למליאה ולצלוח אותה. עוד בתחום הכלכלי – חוק התקציב הבא לוודאי יתעכב. אם תורכב הממשלה הבאה בסביבות חודש דצמבר, לא סביר שתקציב 2023 יעבור לפני חודש מרץ של אותה שנה.
עוד בחקיקה. על פי הכלל הנהוג, כל הצעות החוק שעברו בכנסת בקריאה טרומית אך לא התקדמו לקריאה ראשונה, 'מתאפסות' עם פיזור הכנסת. כדי לחוקק אותן בהמשך צריך לפתוח בהליך חקיקה מחודש בכנסת הבאה. אולם הצעות החוק שכן עברו בקריאה ראשונה, עשויות באופן תיאורטי להמשיך גם בכנסת הבאה.
ההימור שהצליח
שר הביטחון בני גנץ מאוד רוצה למנות רמטכ"ל, ולפי כל ההערכות הוא סימן את סגן הרמטכ"ל הרצי הלוי. מינוי כזה בזמן ממשלת מעבר הוא בעייתי וספק אם יצליח.
ואם כבר בגנץ עסקינן, בשנה האחרונה הוא הוכיח מוטיבציית יתר בהריסת מאחזים ביהודה ושומרון, במסגרת 'תנופת' הריסה שלא נראתה שנים רבות באזורים אלו. כעת, עם פיזור הכנסת, ייתכן שהמוטיבציה הזו רק תעלה, ללא ההגבלה של גורמי ימין, כאורבך ושקד שלוחצים מכיוון זה. גם פינוי ישיבת חומש עומד על הפרק וכלל לא מן הנמנע שיתרחש בזמן הקרוב, אם גנץ יחשוב לנכון שהמהלך משתלם פוליטית.
ומי ניצל? תושבי יו"ש נשמו לרווחה, ותקנות יו"ש ימשיכו באופן אוטומטי עד לכינון הממשלה הבאה. ההימור של האופוזיציה הצליח בגדול: גם הקואליציה נפלה וגם התקנות יחולו כסדרן.
תקנות יו"ש היא לא הוראת השעה היחידה שכעת, עם פיזור הכנסת, אמורה להימשך באופן אוטומטי. בין השאר מדובר על הוראת שעה למניעת ההסתננות לישראל, וכן הוראת השעה בנוגע לפטור משירות צבאי לבנות דתיות.
