פעמי מלחמה

 

איך שלא נסתכל על זה, התרגלנו לחיות בשלום. נכון, זה לא השלום של אחרית הימים שהנביאים דיברו עליו. עדיין לא גר זאב עם כבש, והנמרים ממשיכים לטרוף את הגדיים. גם האויבים שלנו לעיתים מרימים ראש, ומבצעים פיגועים קשים עם פצועים והרוגים. ובכל זאת, ביחס לדור הקודם אנחנו חיים בשלום מתמשך. אחרי הכול, מה שווים הפיגועים שלנו לעומת מלחמת ששת הימים? מהו ערבי בודד עם גרזן לעומת המערכה המדממת של יום כיפור?

אבל אולי בקרוב כל זה הולך להיגמר, ויתגלה לנו שבסך הכול היה מדובר בהפוגה ארוכה מהרגיל. המלחמה הבאה, כך אומרים מומחים רבים, עומדת בפתח.

בתרחיש הפסימי ביותר של מערכת הביטחון, לאזרחי ישראל לא יהיה חשמל, מערך התקשורת יקרוס, הבנקים יפסיקו לתפקד והמדינה תגיע לחדלות פירעון. העורף ישראלי ייפגע בצורה הקשה ביותר שידע מאז קום המדינה.

אלוף במיל' גרשון הכהן: "המנהיגות לא ממש מתווכת את האיום באופן ישיר אל העם. נוח לעם ישראל להאמין שצה"ל הוא כל יכול והוא יכול לעשות הכול. אבל צה"ל הוא לא כל יכול, הוא גם מוגבל בהיקף של הכוחות. כמובן, הוא צבא עם הרבה יכולות אבל מלחמה יכולה להיות קשה מאוד, תובענית מאוד"

הצבא מכין את עצמו למלחמה שלא ידענו כמותה

בחודש האחרון ביצע צה"ל תרגיל רחב היקף וראשון מסוגו, "מרכבות האש" – חודש המלחמה של צה״ל. התרגיל דימה מגוון מצבים מלחמתיים ופעילות של שילוב יחידות שונות. בשבוע האחרון, בשיאו של התרגיל, התקיים תרגיל ״מעבר לאופק״ בקפריסין. בתרגיל השתתפו כוחות סדיר ומילואים מעוצבת האש יחד עם טייסות חיל האוויר וכוחות מיוחדים נוספים של זרוע הים וזרוע היבשה, ביניהם שייטת 13, יחידת יהל״ם, יחידת עוקץ וכוחות מאגף המודיעין ואגף התקשוב.

מהצד זה נשמע תרגיל שגרתי, אך מאחורי התרגיל מתחבאת מציאות מורכבת בהרבה: מדינת ישראל, טוענים המומחים, נמצאת לפני מערכה צבאית רחבה, מלחמה קשה אשר שנים רבות לא ראינו כמותה.

למה צה"ל יצא לתרגיל בסדר גודל כזה בעיתוי הנוכחי?

"כדי להבין למה צריך תרגיל של חודש ימים, צריך ללמוד את המציאות החדשה בסביבה האסטרטגית", מסביר אלוף במיל' גרשון הכהן. "דרך התרגיל הזה הרמטכ"ל גם הכין את הצבא למערכה כוללת, וזה גם סוג של התכתבות להעביר מסרים של 'תראו לפני מה אנחנו עומדים'. אנחנו נמצאים במציאות ביטחונית מאתגרת, אחרת לגמרי, אבל לא פחות מזו שהייתה לנו בששת הימים. עם ישראל פשוט חי בשאנטי".

גם  האלוף במיל' יעקב עמידרור, ראש המל"ל לשעבר, מסכים שאנחנו בפתחה של מערכה צבאית משמעותית, אבל טוען שהתרגיל בוצע בלי קשר לאיום ספציפי שעומד על הפרק. "התרגיל עצמו בנה יכולות בלי שיש משהו קונקרטי שהולך לקרות מחר או מחרתיים, אלא זה יכולת שמדינת ישראל רוצה שתהיה לה, והגיע הזמן לתרגל את זה. היא שילמה עליה מחיר כלכלי גדול. זה תרגיל מאוד מורכב".

על דבר אחד גם הכהן וגם עמידרור מסכימים: מגיע לרמטכ"ל כוכבי פרגון רב על האומץ לצאת לתרגיל מורכב כל כך. צה"ל מעולם לא ביצע תרגיל כה רחב היקף בארץ רחוקה ובתנאים לוגיסטיים מאתגרים. התרגיל נועד לבדוק אם לצבא יש יכולת לחימה כזאת, ונראה שהתוצאה היא חיובית. עמידרור טוען כי הרמטכ"ל יכול היה לגלות שלצה"ל אין יכולת לנהל לחימה כזאת. דבר כזה היה עלול להעמיד את הצמרת הצבאית במבוכה, בפרט ביחס לתקציב העתק שהושקע בתרגיל.

 

השאלה היא לא "אם", אלא "מתי" – המלחמה הגדולה תגיע

הכהן מדבר על המערכה הזאת במונחים מפתיעים למדי. "זה משהו אחר, שבחיים לא ראינו, בגלל האיום הרקטי שהוא רחב היקף. לא יהיה מקום במדינת ישראל שיהיה בטוח".

גם עמידרור בטוח כי המלחמה בפתח. "אנחנו לפני מערכה רצינית מאוד מאוד. הצד השני יצר יכולות מאוד משמעותיות. הוא מאיים עלינו, הוא ממשיך להתחמש ברמה שצריכה מאוד להפריע לנו". כמו הכהן, הוא סבור שאנחנו עומדים לפני מערכה שלא ראינו כמותה.

ומה בנוגע לעיתוי? "לשני הצדדים יש עכשיו אינטרס אדיר לדחות את זה", מסביר עמידרור. "נסראללה מצוי במצב שבו כולם מאשימים אותו בהרס לבנון. הוא לא רוצה להרע את המצב שלו, כי אנחנו יכולים להרוס את לבנון. אחרי מבצע כזה לבנון תהיה הרוסה. ואילו מדינת ישראל – אני לא צריך לבוא ולהראות לך מה המצב הפוליטי שלה. אי אפשר היום לקבל החלטה ללכת למלחמה. אין ממשלה בשביל הדבר הזה למלחמה".

גם סא"ל (במיל') ד"ר עידו הכט, חוקר מלחמות מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר־אילן, בטוח שהמלחמה בפתח. הוא מספר כי "בטהרן יש כיכר שנקראת כיכר פלסטין, שם העמידו שלט גדול עם שעון דיגיטלי שסופר את הימים עד להשמדת ישראל. עד שנת 2040 השעון הזה צריך להגיע לאפס". מטרתם הסופית של אויבי מדינת ישראל היא ברורה – השמדת מדינת ישראל, לא פחות. "ב־2015 אמר המנהיג האיראני חמינאי שעד 2040 לא תהיה יותר ישראל. מאז כל שנה, כל מיני בכירים איראנים חוזרים על האמירה הזאת".

 

למה בישראל אנחנו לא שומעים מהפוליטיקאים על המלחמה הקשה הזאת?

"קשה להיבחר בבחירות דמוקרטיות כשאתה מבטיח כמו צ'רציל  – דם, יזע, עמל ודמעות" מסביר אלוף הכהן. "ולכן, המנהיגות לא ממש מתווכת את האיום באופן ישיר אל העם. נוח לעם ישראל להאמין שצה"ל הוא כל יכול והוא יכול לעשות הכול. אבל צה"ל הוא לא כל יכול, הוא גם מוגבל בהיקף של הכוחות. כמובן, הוא צבא עם הרבה יכולות אבל מלחמה יכולה להיות קשה מאוד, תובענית מאוד".

בימים שטרם מלחמת לבנון השנייה, הופעל לחץ אדיר על הממשלה לקצץ בתקציב הביטחון ולהגדיל את תקציב החינוך בהתאם. התוצאה של הקיצוץ התגלתה עם פרוץ המלחמה: הימ"חים היו ריקים וללוחמים היה חסר ציוד בשטח. ועדת וינוגרד, אשר חקרה את כשלי מלחמת לבנון השנייה, קבעה כי לא רק שצה"ל לא היה מוכן למלחמה, אלא הוא אף לא היה מודע לחוסר המוכנות הקיצוני שלו.

המומחים אומרים שאם לא נתכונן למלחמה, זה רק יביא אותה מהר יותר. הבעיה היא שאנחנו לא לומדים מטעויות העבר, והשאננות הישראלית חזרה למקומה.

הכהן: "גם מערך הרקטות של חמאס וגם מערך הרקטות של חיזבאללה פרוסים ברובם בשטח. כל אחד מהם יכול לקבל החלטה לפתוח באש. זה לא ארגוני טרור, זה מערכות צבאיות בנויות, עם פיקוד ושליטה ומערכים עם ייצור ומערכות פיתוח, עם רכב ותשתית. אלו צבאות שמעמידים את נקודות התורפה הישראליות, מרכזי הערים שלנו, תחת איום. וכמה שלא נפתח כיפת ברזל – אנחנו בסוף תחת איום"

ישראל מוקפת באויבים שיצטרפו למלחמה

הכט טוען כי במערכה הצבאית הגדולה הצפויה לנו, ניתקל קודם כול באיראנים. להערכתו, גם חיזבאללה וגם הג'יהאד האיסלמי יצטרפו ללחימה. החמאס, לעומת זאת, יפעל על פי האינטרס הנוכחי שלו. הכט מפרט: "חיזבאללה, ודאי שיצטרפו ללחימה. ג'יהאד אסלאמי – סיכוי טוב מאוד. חמאס תלוי. חמאס הסתכסך עם איראן פעם אחת ושילם את המחיר. חמאס יותר עצמאי. אם יראה שיש בזה יתרון, הוא יצטרף. זה תלוי מתי זה יקרה ואיך זה יקרה, כי יש לו את האינטרס שלו".

עקב פרעות תשפ"א, הכט מוסיף נופח לתרחיש הבלהות, וטוען כי גם ערביי ישראל עלולים להצטרף ללחימה. "לפחות חלק מהם. יש בתוכם אנשים שזו דרך החשיבה שלהם, ואם הם ירגשו שיש פה הזדמנות, זה יכול לקרות". ושוב, הוא מסתייג ואומר "אני לא חושב שזה כולם".

לעומת החזית האיראנית שצופה לנו הכט, עמידרור סבור כי מצפון תיפתח הרעה. האיראנים, כך הוא מתאר, יצטרפו ללחימה בשלב מאוחר יותר, ויגררו אחריהם את הג'יאהד האסלאמי, שמקבל מהם פקודות ללא הפסקה. עמידרור מתייחס גם לאויבים הוותיקים שלנו, ואומר כי בזירת המלחמה הם שחקנים חסרי משמעות: "סוריה בכלל לא פונקציה. אם תעזוב אותם בשקט הם לא יתערבו. אומנם הם יאפשרו לחיזבאללה ולאיראן להעביר כל ציוד שהם רוצים, אבל הם לא פונקציה שתתערב. מצרים תגיד 'נו נו נו', ותשמח מאוד שאנחנו דופקים את איראן".

נקודה משמעותית נוספת שמציג אלוף הכהן, היא שארגוני הטרור כמו חמאס וחיזבאללה כבר לא פועלים בלוחמת גרילה – הם צבאות לכל דבר ועניין. הם למדו עם השנים לגעת בנקודות הרגישות ביותר למדינת ישראל.

אלוף הכהן, אתה בטוח שחמאס וחיזבאללה כל כך מאורגנים? מדובר בארגוני טרור בסופו של דבר.

"היום, גם מערך הרקטות של חמאס וגם מערך הרקטות של חיזבאללה פרוסים ברובם בשטח. כל אחד מהם יכול לקבל החלטה לפתוח באש. זה לא ארגוני טרור, זה מערכות צבאיות בנויות, עם פיקוד ושליטה ומערכים עם ייצור ומערכות פיתוח, עם רכב ותשתית. אלו צבאות שמעמידים את נקודות התורפה הישראליות, מרכזי הערים שלנו, תחת איום. וכמה שלא נפתח כיפת ברזל – אנחנו בסוף תחת איום".

תרחיש הבלהות: פגיעה קשה בעורף הישראלי

את כל מלחמותיה הגדולות ניהלה ישראל בחזית. גם במלחמת לבנון השנייה, כשהרקטות הגיעו עד מרכז הארץ והצפון הופצץ בלי הפסקה, מדובר היה בנזק נסבל, שהעורף הישראלי היה חזק דיו לעמוד בו. הפעם, אומר הכהן, העורף יעמוד בחזית המלחמה. "האזרחים בתוך הערים יהיו תחת איום של רקטות כל ימי המלחמה. יכולים להיות אתרי הרס בתוך המרחבים העירוניים, וגם אם נתמודד עם זה, יכולות להיות הפסקות חשמל. מכיוון שבישראל התשתית היא כל כך מתקדמת, ייתכן שבמגדלים בתל־אביב לא יהיו מיזוג אוויר ומעליות וגם מים, כי המים עולים במשאבה חשמלית. ואם תרצה ללכת לסופר לקנות אוכל – לא תהיה תקשורת חשמלית ואינטרנט, אז האשראי לא יעבוד. מדובר במערכות שלמות שיש להן נקודות תרופה בגלל הקִדמה. הקדמה מייצרת מערכות חלשות. היכולת להישרדות בסיסית במצבי חירום נעשתה נמוכה יותר".

עמידרור מצטרף להערכה הפסימית, וטוען שהעורף הישראלי יספוג פגיעה שלא ידע כמותה. "העורף שלנו יהיה הרבה יותר חשוף בגלל היכולות שיש להם, ואין מאה אחוז הגנה מטילים ורקטות". כדי למזער את הנזק, הוא אומר, "נצטרך לפעול בצורה מאוד אגרסיבית בלבנון נגד יעדים צבאיים. הבעיה שחיזבאללה הציב חלק ניכר מהכוחות שלו באזורים אזרחיים, ולכן ההרס בלבנון יהיה מאוד מאוד גדול".

ד"ר הכט ממחיש את הפגיעה הקשה הצפויה לעורף הישראלי בנתונים: "בלבנון השנייה ירו 4,000 רקטות ביותר מחודש. היום הם יכולים לירות את המספר הזה ביומיים שלושה. הלב של האיום שלהם, מה שהם בנו בעשרים השנים האחרונות, זה שהם יכולים לפגוע באש בכל שטח ישראל, מרחוק. הם כבר לא צריכים לכבוש אותנו, אלא הם יפגיזו אותנו. חיזבאללה הלך לחלופה של ירי רקטות, טילים, כלי טיס בלתי מאוישים. כדי שנשרוד, יכול להיות שנצטרך להיות יותר במקלטים ופחות לסמוך על כיפת ברזל. את כיפת ברזל ייקחו לדברים יותר חיוניים".

ד"ר עידו הכט, אוניברסיטת בר־אילן: "לפחות חלק מערביי ישראל עלולים להצטרף ללחימה. יש בתוכם אנשים שזו דרך החשיבה שלהם, ואם הם ירגשו שיש פה הזדמנות, זה יכול לקרות"

הכי חשוב שנהיה מוכנים

Si vis pacem, para bellum"", הרוצה בשלום – ייכון למלחמה, אמר הסופר הרומי המפורסם וגטיוס. נראה כי צה"ל והרמטכ"ל כוכבי הפנימו זאת היטב, והם נערכים למערכה כללית. ואכן, כל המומחים הצבאיים שאיתם שוחחנו משבחים את ההיערכות מראש, ורואים בה את המפתח לניצחון מהיר ולמזעור נזקים. אבל האם אנחנו, האזרחים, מוכנים? רחוק מכך. מלחמה כוללת נראית לנו כתרחיש בלהות דמיוני, אבל מסתבר שיותר מתמיד היא עלולה להיהפך למציאות.

 

קרדיט תמונה: דובר צה"ל