כותרות חמות :

את מי אתן מייצגות בדיוק? קפה שפירא, פרשת שלח
את מי אתן מייצגות בדיוק? קפה שפירא, פרשת שלח

את מי אתן מייצגות בדיוק? קפה שפירא, פרשת שלח

על תופעת ניכוס הייצוג: 'שדולת הנשים' מייצגת נשים כשם שפרת משה רבנו היא ייצוג נאמן לפרה * נשים, מישהו משתמש בשמכן כדי לפגוע בכן וביקיריכן

 

לפני כמה שנים מימנו קרנות זרות הפגנה בהובלת תושבת לשעבר משכונה בדרום תל אביב. הייתה זו הפגנת ענק תחת הכותרת 'תושבי דרום תל אביב נגד גירוש מסתננים'. אלפי מפגינים, תושבי דרום תל אביב, נשפכו מתוך עשרות רבות של אוטובוסים. מכל רחבי הארץ נהרו תושבי דרום תל אביב להפגין כנגד גירוש הזרים משכונת המגורים שלהם… ככה ניכסו מתושבי דרום תל אביב האמיתיים את הדבר היחיד שנותר להם – זכותם לייצג את עצמם.

השבוע שמעתי את הנורווגית של סער, ח"כ מיכל שיר, משתלחת בליכוד שאינו 'הליכוד שלה', כי עריקה אלמונית היא־היא הייצוג של הליכוד האמיתי. ארגוני להט"ב עתירי כוח פוליטי ותקציבים ניכסו לעצמם את ייצוג כל בעלי המיניות הלא־נורמטיבית עד שאף אחד לא שם לב שהם מוסדות ולא ילד חסר ישע, מבולבל לגבי זהותו המינית. מעטים מחברי הקהילה שאלו את עצמם אם באמת ארגוני להט"ב מייצגים אותם או שמא משתמשים בהם. ומוזר שהשאלה לא עלתה, בהתחשב בכך שאין ולו להט"ב אחד בעולם! כלומר, המדע עדיין לא גילה את האדם שהוא גם לסבית, גם הומו, גם טרנס, גם ביסקסואל ולאחרונה – גם קוויר. או – שאין שום היתכנות לכך שארגון גג אחד יוכל לייצג את האינטרסים המנוגדים במובהק של כל סוגי אותיות הלהטב"ק. עוד תופעה של ניכוס ייצוג כוזב המוצץ כערפד כוח פוליטי ותקציבים שנועדו לסייע לאותן אוכלוסיות שאותן הוא מנצל לשם כך בדיוק. והשקר הזה השתרש כל כך, עד שאפילו מנוצליו מאמינים בו, כל עוד יהיו עצלים מכדי לתהות אם הארגונים הללו באמת משרתים את מטרותיו, רצונותיו וצרכיו או אולי דווקא מסמנים אותם עבורו.

התרגלנו יותר מדי זמן להאמין לשקר, האומר ש'אישה' היא מעמד עצמאי. ממנו נולד מושג שקרי נוסף – 'הפטריארכיה' – תיאוריית קונספירציה פרנואידית כאילו קיים מעמד גברי שגורם לכל הגברים בעולם להעדיף את 'האינטרס הגברי' על פני רעייתם, אימם או בתם. מישהו אי פעם נתקל בתופעה כזו?

עוד תרמית ייצוג בסדר גודל קוסמי היא שדולת הנשים. שדולות מייצגות בעלי אינטרס מסוים. שדולת הזהות היהודית, למשל (גוף שפעם קראו לו 'ישראל') מייצג את כל מי שמעוניין בזהות יהודית במדינת היהודים. 'השדולה החילונית' מייצג (ייצוג אותנטי או כוזב) את כל מי שמתנגד לזהות יהודית.

האם שדולת הנשים מייצגת את כל מי שהוא אישה?

כאנקדוטה לפתיחה, הסרט הדוקומנטרי 'what is a woman' מאת הסופר והקולנוען מאט וולש הוכיח באופן טרגי־קומי שלחוגי הפרוגרס אבדה היכולת להגדיר אישה מהי.

כך בשם 'שדולת הנשים' שמתיימר לייצג את כל הנשים – אפילו למילה שמכלילה את הקבוצה המיוצגת, אין ייצוג מוגדר בשפה.

בישראל הקטנה והקרתנית עדיין יודעים מהי אישה. הבעיה העיקרית היא ששדולה היא מוסד השואב את כוחו הפוליטי מתרמית תעמולה כאילו הוא אכן מייצג 51% מכלל האוכלוסייה בישראל. גם אם זה היה נכון, שדולה שמתיימרת לייצג יותר ממחצית האוכלוסייה היא משהו כוללני מכדי שניתן יהיה לצפות שייצג את סך כל האינטרסים של כל הפרטים הנכללים בייצוג. יתר על כן – ייצוג חצי אוכלוסייה בארגון חוץ־פרלמנטרי, להבדיל משדולות מוגדרות היטב, כמו 'שדולה להצלת החשופית המשובללת', זה כבר כוח פוליטי גדול מכדי לפעול לשינוי מדיניות מבלי שיעמיד עצמו לבחירה.

האמונה כי השדולה מייצגת את כלל הנשים, מעניקה לה כוח פוליטי השקול למחצית מספר המנדטים בכנסת – בלי שכלל הנשים קיבלו הזדמנות לבחור או להיבחר לגוף שמתיימר לייצג אותן. אדרבא, התעמולה של השדולה הצליחה לייצר תחושה כאילו אין פער בינה, כארגון, לבין נשים. נסו לבקר את מדיניותה, ומייד תואשמו ב'שנאת נשים'. ניסיתי. הואשמתי. מייד.

האם שדולת הנשים מאמינה ברצינות שלנשים אין זכות לבחירת מי שייצג אותן? מהיכן נובעת החוצפה להתיימר לייצג את כלל הנשים, להניח שכל הנשים כולן רוצות בדיוק את אותם הדברים? ושהן – האבירות הבלתי נבחרות שלנו – יודעות בדיוק מה כולן רוצות ומה טוב להן? זה נשמע פטרוני מאוד. פטריארכלי אפילו, ואירוני, בהתחשב בעובדה שהמאבק לזכות בחירה לנשים נחשב לסיבת קיומן של ארגוני הנשים.

אם שדולת הנשים הייתה מעמידה את עצמה לבחירות כמפלגה, ספק אם הייתה עוברת את אחוז החסימה. זאת משום שנשים אינן מעמד, ואין שום אינטרס שניתן לבודדו כאינטרס נשי מובהק, פשוט משום שאין שום מצב עניינים שבו רווחתה ואושרה של אישה מנותק מהקשרים המשפחתיים שלה, הכוללים תמיד לפחות גבר אחד – אביה.

התרגלנו יותר מדי זמן להאמין לשקר האומר ש'אישה' היא מעמד עצמאי. ממנו נולד מושג שקרי נוסף – 'הפטריארכיה' – תיאוריית קונספירציה פרנואידית כאילו קיים מעמד גברי שגורם לכל הגברים בעולם להעדיף את 'האינטרס הגברי' על פני רעייתם, אימם או בתם. מישהו אי פעם נתקל בתופעה כזו?

נסו לדמיין סוגיה אחת שמשרתת אינטרס נשי מובהק. מאבק בהטרדות מיניות? נשמע טוב, עד הרגע שמישהי חיסלה לבעלך את הקריירה, שהוציאה אותו לחופשה ללא תשלום, שחיסלה את התוכניות שלך לחופשה בספרד. שוויון לייצוג נשי בדירקטוריונים ממשלתיים? זה טוב, עד הרגע שההעדפה המתקנת פגעה בקידום של בנך למרות נתוניו הטובים יותר. ככלל, חברות ממשלתיות קובעות את עתיד כולנו, כולל נשים, בנושאים קיומיים – כלכליים, מדיניים, ביטחוניים. האם אתגרי המדינה הפכו כה קלים לצליחה עד שניתן להתפשר ולבחור לא בטובים ביותר, אלא באלו שמגיע להן, מסיבות של אפליה מתקנת, להגיע לצמרת מקבלי ההחלטות?

המרדף האכזרי, נטול החמלה, לסחיטת מזונות מגברים גרושים אינו שוויוני או הוגן. אבל לא פחות מזה – הוא פוגע לא רק בגבר, אלא גם בחברה ובאחוות הנשים. אימו הקשישה, למשל, שאליה הוא חוזר מרושש ומדוכא, וכך היא נאלצת בערוב ימיה לכלות את חסכונותיה ואולי אפילו לחזור לעבודה בשל הכורח לפרנס נכדים ואולי גם להרחיק את בנה מסכנת השלכתו לכלא.

'חוק חזקת הגיל הרך' מונע מהאישה את זכות הבחירה להגיע להסכם גירושים שמתאים לה ולקריירה שלה. כך קביעת שכר מינימום למקצועות שנחשבים נשיים, כמו מטפלות, הוא נטל על אימהות עובדות.

דיכוי יתר של גברים והמשך סירוסם לא יפגע ולו בפסיכופת אלים אחד, אלא דווקא בכוח הגברי שמשמש להגנה על נשים וילדים מפני האלימות של האויב הממשי. הדבר הראשון וההגיוני מאין כמוהו, שעושה אישה שנפלה קורבן לגבר אלים – הוא לצעוק לעזרה. גם בשעותיה הקשות ביותר אישה יודעת שהיא יכולה לסמוך על כך שגבר זר לחלוטין, אם ישמע את צעקותיה – יזנק לסכן את חייו בניסיון להציל את חייה

התעקשות בשמן של נשים להכריח את הצבא לקלוט לוחמות היא לא פחות מאיוולת, בכייה לדורות. תודה לא-ל, החברה הישראלית איתנה דייה להעניק פטור גורף לנשים מלממש את עצמן בזכות להרוג ולהיהרג. נדמה לאותן שוטות חסרות אחריות, שהן מבטיחות כך חופש בחירה. כן. אבל לאחר שאילצתן את צה"ל להיערך, בניגוד לרצונו וצרכיו, לקליטת קומץ לוחמות – עולה על דעתכן שיוותרו על גיוס חובה של כלל הנשים לקרבי? ואיך תשיבו לנו את הפטור הנדיב כשזה יקרה? שדולת הנשים 'לקידום חברה שוויונית והוגנת יותר' תוכל לפצות פה נגד שוויון בנטל?

מי בחר בכן? מי נתן לכן רשות לוותר בשם כל הנשים על הפריווילגיה העצומה הזו, הפטור הגורף משירות קרבי?! באיזו דמוקרטיה גוף שאינו נבחר יכול להוביל מהלכים כאלו, שהם דרמטיים כפי שהם מטומטמים?

כמה נוח לייצג את הנשים מבלי לעמוד למבחן הבוחרת, כשאין שום סיכוי לעמוד בו…

כשלא נדרש לעמוד למבחן הבוחר, אפשר לברוא תופעות יש מאין ואז לצאת נגדן למלחמת חורמה. כשנחוץ לשאוב כוח פוליטי מייצוג נשים, נוח יותר להתייחס לכלל הנשים כאילו היו 'מעמד'; וכך גם לכלל הגברים – כמעמד האויב.

כך בין היתר הומצא המושג הכוזב 'טרור גברי'. הוא כוזב לא משום שנשים לא נפגעות מאלימות מצד גברים. אבל אין תופעה כללית של גברים שפוגעים בנשים בשל היותן נשים. מוסלמים רוצחים נשים וגברים וילדים – רק בשל היותם יהודים. זה טרור מוסלמי. גברים (ונשים) פוגעים בנשים (ובגברים) לא בשל היותם אויבי המין השני. גברים לא פוגעים רנדומלית בכל אישה שתזדמן להם אלא באישה הספציפית שאליה הופנו הדחפים האלימים. כל הרוצחים מטעמי טרור, רוצחים כל מי שדומה לאויב שלהם. כל המשפחות האומללות נרצחות כל אחת על פי דרכה.

שדולות אמורות להיאבק או לתמוך בתופעות קיימות במציאות. 'אלימות כנגד נשים' אינה תופעה מובחנת. היא מקרה פרטי של תופעות האלימות האנושית. אי אפשר להילחם באלימות של 'גברים' ככלל כנגד 'נשים' ככלל, כאילו מדובר בקולקטיב אויב. ההפך המוחלט מכך – דיכוי יתר של גברים והמשך סירוסם לא יפגע ולו בפסיכופת אלים אחד, אלא דווקא בכוח הגברי שמשמש להגנה על נשים וילדים מפני האלימות של האויב הממשי. הדבר הראשון וההגיוני מאין כמוהו, שעושה אישה שנפלה קורבן לגבר אלים – הוא לצעוק לעזרה. גם בשעותיה הקשות ביותר אישה יודעת שהיא יכולה לסמוך על כך שגבר זר לחלוטין, אם ישמע את צעקותיה – יזנק לסכן את חייו בניסיון להציל את חייה.

אמנת איסטנבול – אקספרס של חצות

כל אישה יודעת זאת, ולמרות זאת – שדולת נשים שאף אישה לא בחרה בה לייצג אותה, פועלת בשם כולנו בלא סמכות, לכפות על ישראל לחתום על אמנת איסטנבול למאבק ב'אלימות כנגד נשים', תופעה לא קיימת, שמקדמת מועצת אירופה, שתרמה לשדולה בשנה שעברה מאה אלף ₪.

אמנת איסטנבול – הדבר הכי טוב שניתן לומר עליה הוא, שהוכח רשמית שלא הצליחה לצמצם את מקרי האלימות כנגד נשים. לא פלא, בהתחשב בכך שכשממסגרים בעיה מסיבות של העדפה פוליטית מתקנת ולא על פי הגדרה מציאותית – הסיכוי שהבעיה המדומה תיפתר – אפסי.

אמנת איסטנבול – הדבר הכי טוב שניתן לומר עליה הוא, שהוכח רשמית שלא הצליחה לצמצם את מקרי האלימות כנגד נשים. לא פלא, בהתחשב בכך שכשממסגרים בעיה מסיבות של העדפה פוליטית מתקנת ולא על פי הגדרה מציאותית – הסיכוי שהבעיה המדומה תיפתר – אפסי

הדברים הפחות טובים לומר על אמנת איסטנבול הם, שמשמעותה ויתור מוחלט על ריבונות הפרט, ריבונות המשפחה וריבונותה של מדינת ישראל; ומסירת המפתחות למשטור הפרט, המשפחה והמדינה לידי גוף בינלאומי עלום – מועצת אירופה – יבשת שבסיבוב הקודם לא הצליחה לחסל את כולנו. שדולת הנשים מעניקה לה הזדמנות שנייה. כל זה בעבור הזכות הנפלאה לשלם מכיסנו נתח משמעותי מהתל"ג על מכרז מכור לג'ובים עבור כל מי שאי פעם רכשה בורות מתודית בחוגי מגדר.

כל אדם שפוי שקרא את אמנת איסטנבול, הזדעזע עד עמקי נשמתו מעצם המחשבה שהחתימה על כתב העבדות הזה בכלל נשקלה. אלא שאם תשאלו את השדולה, מדובר ב"גופים שמרניים בארץ, לצד מספר חברי כנסת, מנסים למנוע את הצטרפות ישראל לאמנה בשימוש ציני בנתונים שקריים. שלחנו מכתב לשרי הממשלה שמפציר לא להיכנע לתעמולה ריקה".

למותר לציין שהשדולה לא טרחה להוכיח או לתקף את היותם של הנתונים שקריים. כי מיהם בכלל אותם נבחרי ציבור, שמעיזים לערער על החלטות של שדולה, שכל עוד לא העמידה עצמה לבחירת הציבור היא יכולה להמשיך לפעול כאילו היא מייצגת רוב גדול יותר מכל סיעה בכנסת? מספיק לה שמבחינתה כל הנשים קבעו פה אחד שהנתונים שקריים ומקודמים בעזרת תעמולה ריקה. אז מה אם החירות שנטלה על עצמה לדבר בשם כלל הנשים, מבוססת על תעמולה ריקה ושימוש ציני בנתונים שקריים.

למרבה המזל, לא נחוצים נתונים, שקריים או אמיתיים, להוכיח ששדולת הנשים אינה מייצגת נשים. די בכך שנזכיר, שנשים אינן באמת נחותות שכלית. מכאן ששדולת הנשים אינה מייצגת נשים.

ומוטב שנשים יקומו ויאמרו זאת בקול רם וברור – שדולת הנשים הפותות לא מייצגת נשים! לפני שקומץ נשים שכן עונות על הדעה הקדומה הזו תגרורנה אותן כל הדרך למטה, לטמטום הפרטי שלהן, שהן עצמן אשמות בו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן