כותרות חמות :

מה לעש"ות- לא להתעמת עם החרדה
מה לעש"ות- לא להתעמת עם החרדה

מה לעש"ות- לא להתעמת עם החרדה

שאלה

סיימתי שנתיים שירות לאומי, ואני מתחילה לימודים בשנה הבאה. לאחרונה אני מרגישה התקפי חרדה קשים שמלווים בדפיקות לב, תחושת מחנק ועילפון. בגלל הפחד מהתקפי החרדה אני נמנעת לצאת, כי אני לא יודעת מתי זה יתקוף אותי. אני מרגישה חוסר אונים ותסכול, כי יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות, ואני רוצה גם להתחיל לצאת לדייטים. אני לא יודעת מה לעשות.

תשובה

תופעת החרדה מתסכלת מאוד בעיקר בשל תחושת האיבוד שליטה על הגוף וחוסר האונים, והרבה פעמים התסכול גובר בשל הימנעות וחוסר ודאות. תופעת החרדה נובעת ממגוון סיבות אישיות שחשוב ואפשר לברר, אולם עם זאת חשוב תחילה להתבונן באופן שבו אנו מתייחסים לתופעת החרדה.

המושג התקף חרדה עלול לעורר תחושת חוסר אונים אם ההתייחסות אליו היא כאל אויב שתוקף אותנו וצריך לנטרל אותו, וחשוב להבין שהתקפי החרדה הם קריאה של הגוף-נפש להקשיב לחששות, לצרכים או לכאב שאנו נושאים. כאשר תינוק מתעורר בלילה כמה פעמים, סביר להניח שאימו לא תגיד "הילד תקף אותי הלילה ארבע פעמים", משום שהיא מבינה שאם התינוק התעורר ובוכה, יש לו צורך או כאב.

החרדה היא ביטוי להצטברות אנרגטית בגוף של צורך או כאב שאיננו מצליחים לזהות או לתת לו מענה. ניקח לדוגמה מצב שבו אנו מרַצים את סביבתנו, ואיננו מרוצים מכך. אומנם כשאנו מרצים אנו מרוויחים תחושת מוגנות מביקורת, אולם הריצוי עשוי לעורר תחושת תסכול ולעיתים אף ליצור מטעני כעס ומרירות. האנרגיות הללו אינן נעלמות, והן עלולות להופיע כתופעות בגוף-נפש כגון חרדה, וכעוצמת המטענים הרגשיים והטריגרים שמפעילים אותם, כך עוצמת הכאב והסימפטומים שעשויים להופיע. החרדה מאלצת אותנו לעצור ולהתבונן, לזהות ולשנות דפוסים שאינם מתאימים לנו.

יתר על כן, חשוב להקשיב ולהעלות אל המודע את העולם הרגשי שלנו. למשל, במקרה שלך הגיל שלך והשלב שבו את נמצאת בחיים משלבים התחדשות ולא מוכר, דבר שמעורר הרבה פעמים פחדים וחששות. יש אנשים ששלב הלימודים והבגרויות היה קשה להם, ולעיתים העולם הרגשי מגיב בלחץ ובהתנגדות כאשר מתחילים עוד פרק של לימודים. כמו כן לעיתים עם הרצון להתחיל לצאת לדייטים עולים חששות או קושי עתיק בביטחון עצמי ובדימוי עצמי ועוד. חשוב לתת מקום לעולם הרגשי שלנו מתוך שיח פנימי כן ולא שיפוטי, המעדן את הציפיות, את הביקורת העצמית ואת השיפוט הפנימי, אשר אף הם משפיעים על המטען האנרגטי שלנו.

נוסף על כך בזמן חרדה המערכת העצבית שלנו פועלת מתוך הישרדות. יש שיטות העוסקות בהרפיה של המערכת העצבית, כגון נשימות ומדיטציות, אולם חשוב לזכור שאלו רק כלים המאפשרים עזרה ראשונה לטיפול בסימפטומים של תופעת החרדה, וחשוב להמשיך ולעשות עבודה עמוקה יותר כדי לזהות את השורש שפיתח את הסימפטומים.

ההתמודדות עם חרדה מורכבת בשל הרגישות הנפשית שהיא מעוררת, ולכן כדאי להיעזר בטיפול רגשי ובשיטות הרפיה לצורך ליווי, תמיכה והכוונה לצמיחה וגדילה. בהצלחה רבה!

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן