"הרב נריה זצ"ל היה אומר כשקין רצה להרוג את הבל, הוא לא ידע מאיזה מקום יוצאת הנשמה, אז הוא דקר אותו בכל מיני מקומות. גם אנחנו צריכים לחפש כל דרך איפה אנחנו מכניסים את הנשמה. לא ברור לנו, אז כל אחד מה שרק אפשר, בכל דרך איך להכניס את הנשמה.
"אין מרשם איך לחנך לאהבת תורה. צריך למצוא את הדרך כדי להעביר למי שנמצא בהשפעתך, שיכיר מהו הערך האדיר של תורה שאתה מחויב אליה. תורת ה' זה הדבר האדיר ביותר. אנחנו אומרים פעמיים ביום שה' אוהב אותנו: בבוקר לפני קריאת שמע אומרים 'ברוך אתה ה' הבוחר בעמו ישראל באהבה', ובערב אומרים 'אהבת עולם אהבתנו ה' א-לוהינו'. במה באה לידי ביטוי האהבה האדירה הזאת? בתורה ומצוות, חוקים ומשפטים.
"ניקח לדוגמה אדם שנוסע לאיזה מקום. הוא יודע ששם יש שדות מוקשים. הוא חושש לנסוע לשם, הוא חושש לעלות על מוקש. מי שמוביל אותו אומר לו כך: אם אתה הולך לפי המפה הזאת, שבה מצוינים בדיוק שדות המוקשים, אתה יכול ללכת באופן ישיר ובטוח.
"אותו דבר אנחנו: אנחנו יורדים לעולם הזה, שטמונים בו הרבה מוקשים, והקב"ה, ששוכן בנו, נותן לנו תורה ומצוות. זה כאילו אנחנו הולכים בדרך של תורה ומצוות. אז אנחנו ברוך ה' לא נופלים בבור ולא מגיעים בערך וכדומה. 'כי הם חיינו'. התורה היא באמת החיים שלנו, אז זה כמו שאדם אוהב חיים אוהב את התורה, שהיא החיים האמיתיים".
את הדברים הנוקבים הללו על המחויבות שלנו למצוא את הדרך לאהבת תורה אומר הרב חיים דרוקמן (89), זקן רבני הציונות הדתית, בשיחה מיוחדת עם 'עולם קטן' לקראת חג השבועות. רבים מכירים את הרב דרוקמן בכובע הציבורי שלו, כאשר הוא נושא על כתפיו את עול הציבור הדתי-לאומי ונמצא בצמתים רבים שמתקבלות בהם החלטות הרות גורל. אך לצד תפקידיו הציבוריים – כגון יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא – בראש ובראשונה הוא ראש ישיבת ההסדר אור עציון במרכז שפירא, שבה הוא מחנך דורות שלמים של תלמידים לאהבת תורה וליראת שמיים.
הרב דרוקמן כבר אינו צעיר, אך הוא צלול וחד כתמיד. בחדר הלימוד בביתו, המלא ספרים בסדר גודל של בית מדרש, מורגש מקור הכוחות שלו להמשיך לגדל תלמידים גם בגילו המופלג. לא סוד הוא שהשפעתו החינוכית על תלמידיו הרבים ועל רבנים ומחנכים עצומה. במהלך שנים רבות ענה הרב דרוקמן על שאלות רבות בענייני תורה והשקפה שהעמידו לפניו צעירים ותלמידים, ולא נרתע משאלות נוקבות וטעונות כפי שלא נלאה מלענות על שאלות פשוטות ויומיומיות.
"ממש חשוב שלא משאירים את הדברים בבטן אלא שואלים. הייתי אפילו אומר שמעיזים לשאול. אתה רואה שהאנשים כנים, וזה מטריד אותם"
וכאן הבן שואל
שנים רבות התפרסם הרב דרוקמן בשיעוריו המעניינים, מלאי ההתלהבות, שהעביר במסירות רבה בישיבה ובמקומות רבים ברחבי הארץ. כאשר ביקשו תלמידיו להוציא לאור ספרים משיעוריו, הוא לא שיתף פעולה בעניין. רק לפני עשר שנים, כשכבר התקרב לגבורות, הוציא את ספרו הראשון, ומאז המעיין החל לנבוע. הספרים מאופיינים בשיטתיות סדורה, והלומד בהם מקיף את הנושא מכל צד.
את הספרים שהוציא הרב דרוקמן עד היום אפשר לחלק לארבע קבוצות: ספרים על נושא מוגדר ('קמעא קמעא' על משנת הציונות הדתית, 'צמאה נפשי' על תפילה), ספרים של רעיונות ועיון סביב גורם מזמן (פרשת השבוע, מועדים ופרקי אבות), ספרים של פרשנות ועיון במשנת הרב קוק (אורות התשובה, חזון הצמחונות, הקדמת שבת הארץ, ויש עוד בדרך), וכעת שו"ת.
ממאות השאלות שנשאל במהלך השנים רוכז מקבץ שאלות בוערות ואקטואליות במיוחד לסדרת ספרים חדשה, 'ואשיבה' – תשובות אמוניות לצעירים בענייני הדור והשעה. ספרים אלו שונים מקצה לקצה מספריו הקודמים. "הספר הזה הוא לא פחות שיעור מכל השיעורים", מציין הרב דרוקמן. "בישיבה אני מקדיש את יום חמישי בערב קבוע לשאלות ותשובות. תלמידים שואלים, ואני עונה. השאלות האלה מטרידות, וחשוב שתהיה עליהן תשובה. בספר הזה לא הומצאו שאלות אלא יש בו שאלות מהשטח, שאלות של תלמידים".
טעימה על קצה המזלג משלל הנושאים הבוערים שנדרש אליהם הרב דרוקמן במהלך השנים: תנועת נוער מעורבת – לכתחילה או בדיעבד? מהי הגישה הנכונה לבעלי נטיות הפוכות? המאבק הפמיניסטי – טוב או רע? כדאי להשתתף במסע לפולין? מותר לעלות להר הבית בימינו? להתגייס לצבא או ללמוד תורה? מי אמר שהיהדות היא הנכונה? למה יש רע בעולם? בשביל מה צריך כל כך הרבה מצוות? יש בעיה לשמוע שירים לועזיים או חילוניים? אני נמשך לתורת הסוד – מה דעת הרב? כיצד לבחור ישיבה או אולפנה?
"צריך לדעת שכל מה שמשתדלים זה לא רק להקנות לו ידע אלא בעיקר אהבת תורה. אם יש לו אהבת תורה, הוא ישתדל כמה שהוא יכול. מה שחשוב זה אהבת תורה"
יש בספר הזה תשובות קצרות למדי וגם תשובות ארוכות, כמו על ענייני בני עקיבא.
"תלוי במה מדובר. מה אפשר לעשות? כל המגמה הייתה שהדברים יהיו ברורים, שתהיה משנה מסודרת ומקיפה לענייני תורה ותפיסה אמיתית בחיים. אז יש שאלות שאפשר לענות עליהן בקיצור, אבל יש שאלות שמצריכות דברים מורחבים, ויש מורכבות, אז צריך הרבה יותר להסביר. זאת הסיבה שיש תשובות שהן קצרות ביותר או קצרות מאוד. יש תשובות שהן ארוכות יותר – אפילו ארוכות מאוד".
לדברי הרב דרוקמן, צעד זה, שבו אנשים בכלל ובני נוער פונים לרבנים, אינו מובן מאליו, והוא בהחלט מברך על שהיום שואלים. "ממש חשוב שלא משאירים את הדברים בבטן אלא שואלים. הייתי אפילו אומר שמעיזים לשאול. אתה רואה שהאנשים כנים, וזה מטריד אותם, והם שואלים. אני לא יכול להגיד אם יותר או פחות מששאלו בעבר. אבל עצם העובדה ששואלים, אתה מרגיש שמה ששואלים זה באמת שאלות שמטרידות אותם בעבודת ה', והם רוצים תשובה, אם אפשר".
יש אחוז לא מבוטל של נוער בציבור הדתי שעוזב את הדרך. זה בגלל שהם לא מעיזים לשאול?
"אני לא בטוח שזה קשור. אנחנו לא יודעים בנפש מה הסיבה שהביאה אותם לכך. לא יודעים אם זה קלות דעת, אם זה השפעה של אחרים, אם זה החבורה שהם חברים בה. אבל אם זה בא מנוער וצעירים, שהסיבה היא ספקות אמיתיים שיש להם, ודאי שאילו היו שואלים, הספקות היו מסתדרים".
יש עדיין מוטיבציה להוציא ספרים חדשים בעידן הדיגיטל? הנוער יפתח את הספר?
"אני חושב שדווקא ספר של שאלות ותשובות, שזה דברים לא ארוכים, בדרך כלל הנוער ימצא בזה הרבה יותר עניין לעבור עליו".
יש הבדל בדרך שבה הרב עונה תשובות היום בהשוואה לפעם? פעם הרב היה עונה באריכות יותר, והיום הדור רוצה יותר קצר וקולע?
"אני חושב שכן. כי עם כל הטכנולוגיות שקיימות היום, חייבים לקצר את הכול. עכשיו הוא רואה את זה, הוא יכול בתוך שנייה להיות בעולם אחר".
זה בא על חשבון עומק ויסודיות?
"זה שיש כמות גדולה יותר של שאלות זאת התקדמות מבחינה מסוימת, אבל ודאי אם יהיה רק זה, זה לא מספיק. אז בתנאי שמתוך זה יבואו גם לידי בירור יותר רציני, עמוק ויסודי".
חלק מהספרים שהרב הוציא היו על כתבי הרב קוק. זה יותר פירוש על דברי הרב קוק או שהרב מביא את החידושים שלו בתוך הרב קוק?
"אם אני מביא את דברי הרב קוק זצ"ל, אני משתדל להסביר אותו כדי שהוא יהיה מובן. אני לא מכניס את עצמי".
"חשוב שאדם ילמד עד כמה שהוא מסוגל. אם הזמן מתאים ללימוד משניות, שילמד משניות. אם הוא יכול להשתתף בשיעור הדף היומי, זה בוודאי טוב. אם הוא יכול עוד, שילמד עצמאית דברים מסוימים כמו תנ"ך ופרשת השבוע, בכל שנה מפרש אחר. כל אחד יכול לקבל עליו לימוד פרשת השבוע עם אחד המפרשים. זה לא לעיין בפסוק באקראי אלא ללמוד כסדר. שנה אחת עם מפרש אחד, שנה שנייה עם מפרש אחר. כך אפשר לקדם, ללמוד ולהרחיב אופקים"
לא רק דף יומי
מה דעת הרב על לימוד תורה בכלל? האם יש עניין בלימוד עצמאי מספרים או עדיף ללכת לשמוע שיעור חי שמתכתב עם מעביר השיעור?
"בשני הדברים יש ערך. כלומר, שיעור בוודאי הוא מעמיק יותר. יש להניח שמי שנותן את השיעור גם יודע יותר. הוא מביא דוגמאות מספרים אחרים, הוא בקיא במקורות יותר. עם זה ודאי שיש ערך גדול בקביעת עיתים לתורה, שאני קובע עיתים לתורה וכל היום שלי מלא בתורה".
אנשים לומדים הרבה שנים בישיבות הסדר ובישיבות גבוהות, ומשם הם יוצאים לחיים האמיתיים, ובמקרה הטוב לומדים איזה דף יומי. משהו אולי חסר בעולם הישיבות, שלא מכשיר אותם ללימוד העצמאי הזה?
"הרצון הוא שילמדו יותר כמובן, אבל אני מוכרח להגיד לך: אני חושב שיש ויש. אני לא חושב שזה כללי הציור הזה, שתלמיד לומד רק את הדף היומי, זה הכול.
"לא מזמן הזמין אותי תלמיד לשמחת הולדת בתו. הרבה זמן שלא היו לו ילדים, ובסוף השמחה באתי לשם. תוך כדי הדברים שלו הוא הסביר את השם של הילדה, שהיה באמת משונה, ואז סיפר שהוא לומד עכשיו מקוואות, ולפי זה נתן את השם. מדובר על יהודי שעובד בהיי-טק, אבל לומד מקוואות. זה לא הדף היומי".
ובכל זאת, יש תחושה שלדור כיום יש פחות סבלנות לסדרי העיון שיש בישיבות. האם יש מחשבה לשנות, לעבור למשהו שידבר יותר אל הדור הזה? להעמיק פחות?
"אני לא חושב שמישהו שלומד לבד לומד מה שאנשים לומדים בישיבות עיון בדרך כלל. אני לא יכול להגיד 'כל אחד', אבל בדרך כלל זה המצב אצל הבעלי בתים. אבל באותה מידה לא הייתי אומר שהוא לומד באופן שטחי, הוא מעיין כמו הסדר לימוד עיון של הישיבה.
"אומנם הוא לומד לבד, ואין לו ר"ם שבקיא פי כמה ממנו, והוא ודאי יכול להביא שפע של מקורות בשביל לברר את העניין יותר לעומק. זה כמעט בלתי אפשרי כאשר אדם לומד לבד בביתו".
בעצם לתקופה שהוא נמצא בישיבה אין המשכיות כשהוא יוצא לחיים האמיתיים.
"צריך לדעת שכל מה שמשתדלים זה לא רק להקנות לו ידע אלא בעיקר אהבת תורה. אם יש לו אהבת תורה, הוא ישתדל כמה שהוא יכול. מה שחשוב זה אהבת תורה".
"לעודד גיור סתם, אין שום עניין בזה. אבל לעודד גיור של זרע ישראל יש בהחלט עניין. כלומר, לעודד גוי שיהפוך ליהודי, אין שום עניין בזה. אבל אם למשל היהודייה תהיה נשואה לגוי או ההפך, במיוחד להפך, כי אם יהודייה נשואה לגוי, הילדים יהודים, ולהפך הם לא יהודים, ודאי שאם הם רוצים, יש עניין שיתגיירו"
איך מקנים אהבת תורה?
"זה לא בא עם מרשם מיוחד שאדם לוקח. צריך לחנך לאהבת תורה".
יש לרב המלצה לבעל בית איזה סדר לימוד הוא יכול לאמץ לעצמו? משהו שווה לכל נפש.
"אין תשובה נכונה לכל נפש. ודאי שילמד את הדף היומי, וחוץ מזה שילמד גם דברים באמונה, כל אחד לפי יכולתו. אבל אני חייב להגיד שלילדים זה חשוב מאוד. יהיה לזה חינוך בהמשך. כמו בסיפור הידוע על יהודי אחד שהיה בא לדף היומי בכל ערב והיה תמיד נרדם עם תחילת השיעור.
"שאלו אותו: אתה עייף מאוד, קשה לך, אבל למה אתה בא כל יום וישר נרדם? אז הוא אמר: אבל מה יהיה עם הילדים? הם יודעים שאבא הלך ללמוד תורה. ככה אתה מחנך אותם, ככה זה נכון. אני לא רואה בזה מחשבה רק על עצמי, אלא על ילדיי, על בני ביתי. תמיד מה שאני עושה זה גם לחנך אותם".
הרב דרוקמן מדגיש כי העיקר הוא לנצל את הזמן ניצול מרבי. "מי שיש לו קצת זמן, שלא יוותר עליו, שלא יתבזבז, ושילמד דברים שעל ידם יוכל לנצל את הזמן. מה כדאי ללמוד? קשה לי לומר, זה מאוד אינדיווידואלי. יש מישהו שטוב שילמד משניות, ואילו אדם אחר טוב שילמד גמרא. כמובן, טוב לעיין בדברי אמונה ותנ"ך. גם מבחינת הזמנים, אין זמן מועדף אלא כל אחד יקבע את השעה המתאימה לו ללימוד תורה, בהתאם לסדר יומו.
"חשוב שאדם ילמד עד כמה שהוא מסוגל. אם הזמן מתאים ללימוד משניות, שילמד משניות. אם הוא יכול להשתתף בשיעור הדף היומי, זה בוודאי טוב. אם הוא יכול עוד, שילמד עצמאית דברים מסוימים כמו תנ"ך ופרשת השבוע, בכל שנה מפרש אחר.
"כל אחד יכול לקבל עליו לימוד פרשת השבוע עם אחד המפרשים. זה לא לעיין בפסוק באקראי אלא ללמוד כסדר. שנה אחת עם מפרש אחד, שנה שנייה עם מפרש אחר. כך אפשר לקדם, ללמוד ולהרחיב אופקים".
"מי שמגיירים אותו צריך לקבל עליו עול תורה ומצוות. אבל צריך להבין גם שעול תורה ומצוות שהוא מקבל עליו הוא המהות של עם ישראל. יכול להיות שהוא עצמו לא מסוגל לקיים את הכול, אבל יש כאלה שזה אצלם תופס זמן, אז כאן יש עניין"
גיור בכפוף לרבנות
לקראת חג השבועות, החג של רות המואבייה, קשה שלא לבקש מהרב דרוקמן להידרש לסוגיית הגיור, האקטואלית, בוערת ונפיצה מתמיד. אך עוד לפני שניגשתי אל חבית הנפץ שאלתי את הרב דרוקמן עד כמה אנחנו רוצים לעודד גיור ואם יש לנו עניין בזה.
"לעודד גיור סתם, אין שום עניין בזה. אבל לעודד גיור של זרע ישראל יש בהחלט עניין. כלומר, לעודד גוי שיהפוך ליהודי, אין שום עניין בזה. אבל אם למשל היהודייה תהיה נשואה לגוי או ההפך, במיוחד להפך, כי אם יהודייה נשואה לגוי, הילדים יהודים, ולהפך הם לא יהודים, ודאי שאם הם רוצים, יש עניין שיתגיירו.
"כל זה רק אם הם רוצים", הוא מבקש להדגיש. "אבל צריך לעודד שיתגיירו. אף אחד לא מכריח, בשום אופן לא. אבל אם הם זרע ישראל כתוצאה אפילו מעדות, אם הם רוצים, ודאי שצריך לגייר אותם.
"כמובן, מי שמגיירים אותו צריך לקבל עליו עול תורה ומצוות. אבל צריך להבין גם שעול תורה ומצוות שהוא מקבל עליו הוא המהות של עם ישראל. יכול להיות שהוא עצמו לא מסוגל לקיים את הכול, אבל יש כאלה שזה אצלם תופס זמן, אז כאן יש עניין.
"הרב צבי הירש קלישר אמר שיהודי שנשוי לגויה מצווה לגייר אותם ולהחזיר את הילדים שלהם ליהדות, כי 'זרע קודש מחצבתם'. בימי עזרא גירשו את הנשים הנוכריות ולא גיירו אותן, והוא כותב שייתכן שהן לא רצו להתגייר, ואולי הן היו משבעת העממים. אני לא יכול להיכנס בדיוק לפרטים. זה גם לא עניין של התקשורת להיכנס לפרטים. זה עניינו של בית הדין. אבל הכיוון הוא שבוודאי יש חשיבות גדולה בגיור בקרב הגויים שעלו ארצה מרוסיה ומאוקראינה שהם מזרע ישראל. כמובן, זה צריך להיות גיור אמיתי".
"אבל הכיוון הוא שבוודאי יש חשיבות גדולה בגיור בקרב הגויים שעלו ארצה מרוסיה ומאוקראינה שהם מזרע ישראל. כמובן, זה צריך להיות גיור אמיתי"
האם נכון שששר הדתות, כדמות פוליטית, יכריע למעשה בוויכוחים הלכתיים כמו לדוגמה גיור קטינים או קבלת עול תורה ומצוות?
"אני לא נכנס לשיקולים של שר הדתות", מסרב הרב דרוקמן להתייחס במישרין לפן הפוליטי. "אני בעד שרבני ערים יקימו בתי דין ויגיירו", הוא מתמצת את השקפתו. "קודם כול כי בערים רבות בישראל, בוודאי בערים הגדולות, מתגוררים לא מעט עולים חדשים בתחום השיפוט שלהם, כך שבוודאי רבני אותה העיר ירצו לעסוק בנושא.
"כמו כן מובן שעל המתגייר לרצות להתגייר. ברגע שלרבני ערים תהיה היכולת לגייר, סביר להניח שתהיה התעוררות מסוימת במי שצריכים להתגייר. בכל מקרה ברור שכל זה צריך להיות בכפוף לרבנות הראשית לישראל".
אין חשש שיהיו רבני ערים שיקלו מדי?
"גיור יהיה כפי שהוא צריך להיות. העובדה היא שכיום לא כל כך באים להתגייר, אבל אולי לא באים כי הסתייגו מהגישה של בתי הדין הקיימים. אולי ברגע שיהיה משהו חדש תהיה התעוררות מסוימת בכיוון החיובי".
בשבוע הבא צפוי הרב דרוקמן להשתתף בכינוס רבני הארץ הטובה, שבה הוא משמש חבר נשיאות. "מדובר באיחוד בין תלמידי רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שממשיכים את הדרך שלו. כמובן, אחדות היא תמיד טובה, ולכן חשוב לי לתמוך בכינוס הרבנים הזה".
לסיום נשמח לברכת הרב לקוראים לרגל חג השבועות.
"קוראי עולם קטן, דעו לכם שאתם בונים את העולם הגדול, העולם האמיתי, כי העולם האמיתי הוא עולם של תורה. חג השבועות הוא זמן מתן תורתנו. לא נאמר 'זמן קבלת תורתנו'. התורה ניתנה בחג השבועות, אבל לקבל את התורה אנחנו מקבלים כל הזמן. אתם אלה שמאפשרים יותר ויותר, שמעודדים יותר ויותר לקבל את התורה כל השנה כולה. חג שמח לכולם!"
