מרד נעורים: תורה לשמה

תוכן שיווקי

לפני כשמונה שנים הרגיש חובב אוזן, אז נער בין 17 משכונת הדר גנים בפתח תקווה, את טעם התורה הכמוס. "למדתי בישיבה נחלים, והיו לי רבנים מסורים שהצליחו להאהיב עליי את התורה", הוא מספר. "רציתי שכולם ייחשפו למה שחוויתי, אבל לא היה מקום לנוער שבו אפשר לשבת ללמוד, להתחבר מתוך רצון אמיתי ולא כמקצוע פורמלי".

חובב לא אמר נואש והחליט להירתם למשימה גדולה: הקמת בית מדרש לנוער. הוא חבר לחברו הטוב אריאל דרסינובר ז״ל, והשניים החלו להפוך את החלום למציאות.

"קיבלנו קרוון אחד בסניף עמישב הדר גנים, שבו גדלנו והדרכנו. גייסנו תקציב לספרים, וזה הצליח", הוא משחזר, ובקולו ההתלהבות ההיא, שלא פגה. "היינו יושבים שם ולומדים, מביאים מדי פעם רבנים לתת הרצאות לנוער בגובה העיניים. בית המדרש נקרא 'עלה הדס' לעילוי נשמת הדס בן שושן, אחות של חבר טוב שנהרגה בטיול בהודו. הפעילות החלה בערב לימוד שבועי, נמשכה סביב אירועי שיא בלוח השנה העברי, והלכה והתעצמה בהדרגה".

השבר והפריחה

אחרי כמה שנים, שבועות אחדים לפני חתונתו, נהרג אריאל בתאונת דרכים בצומת ברוכין שבשומרון. "הוא הלך לבדוק שם את הישיבה הקדם-צבאית שהייתה עתידה לקום. בכ׳ באב תשע״ח, יום ההולדת שלי, שלושה שבועות לפני החתונה שלו, הוא נפטר והשאיר אחריו חלל גדול וגם חלום של מהפכת לימוד תורה לשמה, שאת היסודות שלה הניח בעצמו״.

חובב התגייס, התחתן, הקים משפחה ועבר ללשם, אך החלום על בתי מדרש לנוער בפריסה ארצית לא פג. מיזם בית המדרש לנוער, ששמו הדו-משמעי הוא תורהנוער, התרחב בחסות עמותת סולמות שבראשות הרב יוסף צבי רימון.

"המטרה היא שיהיה בכל מקום בית מדרש לנוער שבו הוא יוכל להתחבר לרוחניות ממקום של בחירה. חברותות, שיעורים, לימוד עצמי, כל בית מדרש בונה את הקונספט שלו לפי מה שמתאים לאוכלוסייה. אנחנו בתורהנוער מלווים את מי שמעוניין לפתוח בית מדרש בגזרה שלו קודם כול במתן עצות. הרי התחלנו מאפס את בית המדרש בפתח תקווה, והוא עבר לא מעט שינויים.

"את הליווי אנחנו נותנים לכל מי שחפץ להגדיל תורה ולהאדירה במקום מגוריו. יש לנו רכזי מלווים שצמחו מהשטח, הם עובדים עם הנוער המקומי שיוזם את הקמת בית המדרש ונותנים להם את כל הכלים כדי שזה יצליח, מגיוס התקציב ועד טיפים לגיבוש הנוער סביב בית המדרש ובניית תוכנית לימוד שתחזיק מעמד לאורך זמן".

"אפשר גם לעשות בגרות, גם להתנדב וגם ללמוד תורה. בגיל הזה יש פריווילגיה לעשות הכול ולעצב את האישיות. למה לחכות למסגרות המשך תורניות כשיש כל הזמן שבעולם?!"

יש פריחה בכמיהה

עד לא מזמן פעלו כעשרים סניפים של תורהנוער בירושלים, במודיעין, ברעננה, בפרדס חנה, בראשון לציון, ברחובות, בתל אביב, ביישובי השומרון ועוד. כ-5,000 תיכוניסטים משתתפים בפעילות השוטפת. בחנוכה האחרון יצאו בתורהנוער במהלך להכפלת מספר הסניפים. "הקמפיין רץ רק בווטאסאפ, ויותר ממאה חבר'ה השאירו פרטים ואמרו שהם רוצים להקים בית מדרש באזור מגוריהם.

"כעת, לקראת שבועות, אנחנו מסיימים הקמת חמישה עשר בתי מדרש חדשים. בשבועות הזה תהיה הרבה יותר תורה לנוער, ברוב עם, ומגוון שיעורים בעשרות נקודות. יש בנוער כמיהה אדירה ללימוד תורה. אנחנו רואים את זה מדי שנה בחג השבועות, שבו אלפי בני נוער פוקדים את בתי המדרש שלנו בכל רחבי הארץ".

איפה היה הנוער עד תורהנוער?

"כנער היה לי ברור שבשבועות לא הולכים לישון. מה עשינו? זרמנו. פעם אחת ישבנו ולמדנו ספר שופטים, כי זה מה שהיה בשטיבל. היינו מחזיקים מעמד בלימוד עד חצות, ואז יוצאים, מסתובבים, מושכים את הזמן עד הנץ ונרדמים על הסטנדר בקדושה של שחרית.

"פעם אחת שבוע לפני שבועות נשרף הקרוון שהיה לידינו, והיה אסור לנו להיכנס לבית המדרש שלנו בשבועות. החלטנו שלא לוותר. הוצאנו כיסאות לרחוב וערכנו שיעור ברחוב. שבעים חבר'ה השתתפו במרתון שיעורים עד שלוש בלילה".

מה מושך את הנוער לתורה?

"אני בן 24. את האייפון הראשון שלי קיבלתי בכיתה ט'. אח שלי, שכעת הוא בן 19, קיבל את האייפון שלו כבר בכיתה ד'. זו תמצית ההבדל. הדור הנוכחי חי במצב שמעורר צמא גדול יותר למשמעות. הם רואים שמה שנוצץ בחוץ לא אמיתי ולא מחזיק מים. זה אולי קליל אבל לא מחיה אותם.

"בתי המדרש של תורהנוער נכנסים בדיוק בזמן. אנחנו נותנים את הכלים לקבל משמעות, העיקר שיפגשו את התורה, ועל כל אחד זה ישפיע לטובה איך שישפיע".

אם למדנו, זה שלנו

לפני פסח ערכו בתורהנוער מבצע גיוס המונים. "היו לנו שבע מאות שגרירים, הרמנו עשרה חמ"לים, והחבר'ה גייסו 550,000 שקלים על חשבון החופש שלהם", מספר חובב. "בעיניי זה כל הסיפור על רגל אחת: הנוער רוצה תורה, והיא חשובה לו הרבה יותר ממה שנראה לנו. לצערנו הרבה פעמים המפגש היחיד שלהם עם תורה הוא דרך בגרויות ושיעורים בבית הספר. הם מרגישים שהם כאילו יודעים מהי תורה, אבל הם ממש לא יודעים מהי 'תורה לשמה'".

איך אתה יודע?

"לפני כל הקמה של בית מדרש חדש אני יושב עם הגרעין המייסד, תיכוניסטים מכל מוסדות הלימוד ותנועות הנוער. יש קונצנזוס בקרב הנוער שכל עוד זה לא מיוזמתם והם לא לומדים 'לשמה', לא משנה הכמות, זה לא נכנס ללב שלהם. אני שואל אותם: 'אבל זאת אותה תורה, לא?' והם אומרים לי: 'אבל אנחנו לא בוחרים בזה!'

"סוד ההצלחה פה הוא בעמל התורה במובן הרחב. לא רק של הלימוד עצמו אלא של כל הלוגיסטיקה מסביב. ולכן בתי המדרש מתנהלים בעצמאות כלכלית, זה עוד ביטוי לאחריות לקרנה של תורה.

"אנחנו נותנים להם מטרייה של שירותים כמו גרפיקה, הכשרות, ליווי, ייעוץ וארגון אירועים רשתיים, שיוצרים תנועה גדולה יותר. בליל הושענא רבה הפקנו אירוע שיא עם ארבעה מסלולי לימוד ושלושים שיעורים, והשתתפו בו 3,000 בני נוער מכל הארץ, ועוד 10,000 הצטרפו אונליין. סיימנו את הלילה בהתוועדות מרוממת עם הרב שמואל אליהו, הקירות ממש רעדו סביבנו".

"אח שלי, שכעת הוא בן 19, קיבל את האייפון שלו כבר בכיתה ד'. זו תמצית ההבדל. הדור הנוכחי חי במצב שמעורר צמא גדול יותר למשמעות"

מרד הבעד

לכאורה רוב בני הנוער מעדיפים לדחות את לימוד התורה לתקופה בוגרת יותר.

"לפני יום העצמאות ישבתי עם מובילי נוער דתי-לאומי וחרדי. אחת הנקודות שעלתה היא האחריות של אחינו החרדים לקיומה של חברת הלומדים, שבט לוי. אנחנו מאמינים שאפשר לעבוד את ה׳ בכל אחד מתחומי החיים, אבל הנוער זכה כי הוא לא צריך לבחור: אפשר גם לעשות בגרות, גם להתנדב וגם ללמוד תורה. בגיל הזה יש פריווילגיה לעשות הכול ולעצב את האישיות. למה לחכות למסגרות המשך תורניות כשיש כל הזמן שבעולם?! זה גם משפיע על כל הסביבה. הרבה מבתי המדרש שלנו נהיו אבן שואבת גם למבוגרים ואף היו השראה להקמת בתי מדרש קהילתיים".

איך אתה מסביר את זה?

"שמעתי מהרב שרקי שכמו בהגדרה של פסח, שבה אמרו התלמידים לרבותינו: 'הגיע זמן קריאת שמע של שחרית', לפעמים יש לצעירים כוח לומר: 'הגיע זמן הגאולה', שהיא כידוע כאיילת השחר. הנוער רואה ב'בעיות' הזדמנות לפרוץ, להקים מיזמים חשובים.

"הנוער, שהראש שלו פנוי, יכול להביא משהו חדש וכביכול למרוד בתפיסת המושג 'תורה' ולשים אותה במרכז העניינים. בני הנוער שלנו בהקמת בתי המדרש אומרים: אנחנו רוצים תורת חיים. אנחנו רוצים להתחבר אליה ממקום נקי וטהור. אנחנו רוצים שהיא תשפיע עלינו את כל שפע הטוב ההתחדשות והיופי שנמצאים בה, שעדיין לא גילינו".

"לפני כל הקמה של בית מדרש חדש אני יושב עם הגרעין המייסד, תיכוניסטים מכל מוסדות הלימוד ותנועות הנוער. יש קונצנזוס בקרב הנוער שכל עוד זה לא מיוזמתם והם לא לומדים 'לשמה', לא משנה הכמות, זה לא נכנס ללב שלהם. אני שואל אותם: 'אבל זאת אותה תורה, לא?' והם אומרים לי: 'אבל אנחנו לא בוחרים בזה!'

אם גם אתם רוצים להקים בית מדרש משלכם, חפשו ׳תורהנוער – רשת בתי מדרש׳ והשאירו פרטים באתר או בפייסבוק