צרכני חדשות הכלכלה לא החמיצו את האייטם הכלכלי שתפס את מהדורות הכלכלה השבוע: בנק ישראל החליט, ולא בפעם הראשונה בזמן האחרון, להעלות את הריבית, ולאחר שנים ארוכות שבהן הייתה הריבית בישראל כמעט אפסית, כעת היא עומדת על 0.75%.
כותרות העיתונים בישרו בקדרות על סכומי הכסף שיצטרכו משלמי המשכנתאות להוסיף בכל חודש ועל עליות המחירים שהביאו ואולי יביאו בהמשך לידי עוד העלאות ריבית.
מהי אינפלציה, מדוע היא קשורה להעלאת הריבית, והאם מדובר בדרמה גדולה כפי שהוצג בכלי התקשורת המרכזיים בישראל? מיכאל תבור, מנהל חברת ייעוץ כלכלי ומחבר הספר 'מונופול', עושה לנו מעט סדר.
"אינפלציה היא בעצם מצב של עליות מחירים", מזכיר תבור. "זה אומר שהכסף שווה פחות כי בכל שקל אתה יכול לקנות פחות". את רמת האינפלציה מודדים על פי מדד המחירים לצרכן, שנמדד על בסיס מחירי סל מוצרים ממוצע של 'משפחת ישראלי', ובאותו סל בוחנים כמה הסל התייקר או הוזל מחודש לחודש. מוצר שערכו שני אחוזים מהסל ומחירו עלה בעשרה אחוזים ישתקף בתרומה לאינפלציה של 0.2 אחוזים. תבור מבהיר שלפעמים מחיר המוצר עולה רק בסוף חודש, וגם אם ההתייקרות גדולה, התרומה שלו לאינפלציה החודשית קטנה, כיוון שהמדידה חודשית.
"אנחנו צורכים בין היתר בעזרת שימוש באשראי. ככל שמעלים את הריבית, אנשים אמורים להיזהר יותר, וזה משפיע על דפוסי הצריכה וממילא על המחיר. משכנתא יקרה יותר אמורה להשפיע על רוכשי הדירות. המטרה אינה למנוע מאנשים לקחת משכנתא אלא שאנשים יחשבו יותר על לקיחת המשכנתא בשל עלויותיה"
מהי רמת האינפלציה כיום?
"ארבעה אחוזים. זה לא דרמטי יחסית לשמונה אחוזים בארצות הברית ומספרים גבוהים גם באירופה. הייתה בישראל בתקופות מסוימות, כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים, אינפלציה באזור של ארבעים אחוזים, לאחר מכן הייתה תקופה של 100%–130%, ובשנת 1984 הגענו לכמה מאות אחוזים. בטורקייה למשל יש בימים אלה אינפלציה של עשרות אחוזים".
מה הגורם המרכזי לעלייה כאן בארץ?
"ארבעה אחוזים זה מצטבר. אבל אם תיקח את החודש האחרון ואת החודש הבא, גורם חשוב היה הנסיעות לחו"ל. עם ישראל נוסע הרבה לחו"ל, יש עלייה בביקוש, ומחירי הטיסות עלו. לכן גם בחודש הקרוב, מאי, החלק של הנסיעות יהיה גדול. בתחום מחירי הדיור מביאים בחשבון רק את מחירי השכירות, עניין שמעוות קצת את המדד במונחים של יוקר מחיה כולל".
העלאת הריבית באה בעקבות רמת האינפלציה, ותבור מסביר את הקשר ביניהן: "אם אני נותן לך הלוואה של עשרת אלפים שקלים, ואתה צריך להחזיר לי אותה בתום השנה, ואחרי שנה האינפלציה היא עשרה אחוזים, בפועל אתה תחזיר לי פחות ממה שקיבלת, וגם אם לא הייתי רוצה לקחת ממך ריבית אני כבר מפסיד, שכן 10,000 השקלים שנתתי לך יכולים לקנות 10% פחות מוצרים. לכן העלאת הריבית בזמנים של אינפלציה משקפת את עליית מחיר הכסף, כי מחיר הכסף כולל את ירידת ערך הכסף ואת זכות השימוש בכסף.
"הבנקים יצטרכו להעלות את הריבית בכל מקרה, כי הכסף הוא הנכס שלהם. הם נותנים הלוואה, והכסף שחוזר שווה כעת פחות, אז הם חייבים להעלות את הריבית.
"אם כך, למה בנק ישראל צריך להעלות את הריבית? הבנקים בכל מקרה היו חייבים להעלות, ובנק ישראל יודע שיש לפעולה שלו השפעה רוחבית. באופן פשוט הוא רוצה להקטין את הביקושים ולאותת לשוק מה היקף עלייה המומלץ.
"אנחנו צורכים בין היתר בעזרת שימוש באשראי. ככל שמעלים את הריבית, אנשים אמורים להיזהר יותר, וזה משפיע על דפוסי הצריכה וממילא על המחיר. משכנתא יקרה יותר אמורה להשפיע על רוכשי הדירות.
"המטרה אינה למנוע מאנשים לקחת משכנתא אלא שאנשים יחשבו יותר על לקיחת המשכנתא בשל עלויותיה. כאמור, ההתייקרות היא עובדה קיימת, ואתה חייב להעלות את מחיר הכסף. בנק ישראל עושה את זה באופן רוחבי ומתחיל את התהליך, ואז לבנקים קל יותר לעשות את זה במתאם עם בנק ישראל, כי בנק ישראל מספק לבנקים כסף במחיר קצת יותר גבוה. העלאת הריבית מפחיתה את הביקוש. זה כלל שוק, כשיש פחות ביקוש המחירים יורדים, וכך האינפלציה יורדת".
"אני ועוד הרבה כלכלנים חושבים שאינפלציה של שניים-שלושה אחוזים זה דבר טוב. ברגע שאינפלציה יוצאת משליטה, זו כבר בעיה, אבל לכך נצרך הסבר ארוך. אצל היפנים לדוגמה תקופה ארוכה הייתה אינפלציה של 0%, וזה גרם להם בעיה.
אם העלייה היא כתוצאה מביקוש, למה צריך להילחם בה? במילים אחרות, מה רע באינפלציה?
"הבעיה בכיוון ההפוך מתחילה אם האינפלציה יוצאת משליטה ומגיע לשמונה או לעשרה אחוזים, כי אז מתחילים להקדים קניות, שמא יעלו מחירים, וזה מעלה יותר את הביקוש. אז מפעלים מתקשים לתכנן, כי הם לא יודעים כמה יעלה חומר הגלם. זה מכניס אי-ודאות בשוק, ואי אפשר לסגור עסקאות בלי התניות והצמדות. רמת אי-ודאות גבוהה פוגעת בעסקים, כי מפטרים אנשים ומקטינים הזמנות".
"אני ועוד הרבה כלכלנים חושבים שאינפלציה של שניים-שלושה אחוזים זה דבר טוב. ברגע שאינפלציה יוצאת משליטה, זו כבר בעיה, אבל לכך נצרך הסבר ארוך. אצל היפנים לדוגמה תקופה ארוכה הייתה אינפלציה של 0%, וזה גרם להם בעיה"
נפילות שערים
הכותרות השבוע אומנם בישרו באותיות אדומות על עליית שיעור הריבית, אך תבור נוטה להמעיט ברמת הדרמה. "הבכי והנהי שאתה שומע במהדורות התקשורת זה ייצור חדשות בכוח", הוא קובע. "עלייה של 0.4 אחוז עכשיו, גם עם מה שהיה קודם, זו לא עלייה מאוד דרמטית. נכון, מי שלקח משכנתא יצטרך לשלם עוד מאה או מאתיים שקלים לחודש, לפי גודל המשכנתא והפריסה ולפי חלוקת המשכנתא לריבית קבועה ולריבית משתנה.
"נניח שמדובר במקרה הרע בעוד 150 שקל לחודש. אף אחד לא רוצה שייפלו לו מהארנק 150 שקלים, אבל זו לא דרמה. הרי בכל פעם שמישהו דופק לך את האוטו זה עולה כמו עשרה חודשים כאלה. יצאו השנה לחו"ל עשרה מיליון איש, חלקם נסעו פעמיים או שלוש. מי שקשה לו לשלם 150 שקל, שייסע נסיעה אחת פחות או יוריד יומיים מהחופשה. הבכי וההיסטריה ממש לא מצדיקים אייטם בחדשות. יש לזה השלכות, אבל לא יותר מדי. עליות שמסתכמות במחיר של יציאה לסרט ופופקורן עם הילדים בסינמה סיטי".
יש מי שמרוויח?
"מי שהולך על פיקדונות בנקאיים מרוויח קצת, מאפס אחוז לחצי אחוז, ובכל מקרה מי שמפקיד שם הוא לא במקום חכם מבחינת השקעות. צריך לדעת שיש נפילות שערים כרגע בעולם. הן מיוחסות בין השאר למלחמה באוקראינה ולמשבר בסין, שגורם קשיי אספקה ולכן לא עומדים בלוחות זמנים, וגם לאינפלציה.
"תיק הנכסים העולמי של אנשים, אם מסתכלים על כספם של משקיעי העולם, ירד מינואר ועד היום בכמה אחוזים. בטכנולוגיה ירד הרבה, באיגרות חוב קצת פחות, אבל כולם הפסידו כסף. לא משהו רציני, וזה יחזור לעצמו להערכתי בתוך כשנה".
מילה על מצבה של הכלכלה הישראלית?
"הכלכלה הישראלית נמצאת במקום טוב", הוא פותח. "היא די איתנה, חלק מזה בזכות הטכנולוגיות וחלק בזכות הגז, כי בסופו של דבר הצליחו להתגבר על החוכמולוגים שהתנגדו להסדר הגז, והיו עוד חוכמולוגים שניסו למנוע את המשך חיפושי הגז, ומזל שממשיכים לחפש. שני האלמנטים הללו חשובים, ולכן באופן כללי ישראל צומחת היטב והאינפלציה שלה פחותה מבמקומות אחרים".
