איה מקום כבודו

מאז חורבן הבית השני ועד השנה ה־74 לעצמאותנו אנו שואלים: איה מקום כבודו של המקדש? השאלות הטעונות אם מותר לעלות להר הבית כיום או אסור ומה מידת השפעתה של העלייה מבחינה פוליטית אינן יורדות מסדר היום, משום שככל שתהליך שיבת ציון הולך ומתקדם מתעצמות החובה והזכות לעסוק במקדש וקודשיו.

בניית המקדש בימינו תלויה בראש ובראשונה בשאלת המפתח: האם אנו מסוגלים לקבוע בוודאות את מקומו של המקדש?

הדעה המקובלת היא שה'צכרה' – הסלע שתחת כיפת הזהב – היא אבן השתייה שעמדה בקודש הקודשים, ולפיה אפשר לקבוע את מקום המקדש, מקום המזבח וגבולות העזרה. האם דעה זו נשענת על מסורת מוצקה? האם יש בידינו כלים מחקריים – היסטוריים וארכאולוגיים – לאשש מסורת זו ולהעניק לה תוקף הלכתי? לשאלה זו יש השלכה גם על קביעת האזורים במתחם הר הבית שאסורים בכניסה לטמאי מת.

הניסיון לקבוע את מקום המקדש עורר פולמוס גדול בין תלמידי חכמים העוסקים בחקר המקדש, אשר במרוצת השנים האחרונות פרסמו את דעתם בכתב העת 'מעלין בקודש' – כתב עת חצי־שנתי בהוצאת בית המדרש 'בית הבחירה' בכרמי צור, העוסק בענייני קודשים וטהרות בעיון ובהלכה מתוך ציפייה למימוש חזון המקדש בימינו.

הדיון הנוקב מתנהל בבמה זו ביישוב הדעת ומתוך כבוד הדדי. כל ראיה נידונה לפרטי פרטיה, וכל רמז ודקדוק בלשונם של הראשונים והאחרונים קיבל תשומת לב רחבה ומפורטת.

בספר 'איה מקום כבודו' לוקטו, נערכו והונגשו המחקרים והדעות השונות בתוספת מבואות וסיכומים. הדיון הרחב והמעמיק הופך ספר זה לספר יסוד בבירור סוגיית מקום המקדש לתלמידי חכמים מעמיקי חקר ומשמש גם צוהר ואבן יסוד לכל הבאים בשערי המקדש המבקשים להכיר את שורשי הדברים.