קרדיט תמונה: אבישג שאר יישוב
כמו הר געש מתעתע שכולם בטוחים שכבה כבר מזמן ואז במפתיע מתפרץ משום מקום, אחת לכמה שנים עף לאברי גלעד הפקק ומתעוררת סערה, לפעמים סערה שהוא עצמו לא התכוון לה, ודוגמאות לא חסרות. בכלל נראה שמאז המהפך האידאולוגי שעשה גלעד לפני כשתים עשרה שנים כשעבר ממחנה השמאל למחנה הימין במעבר רשמי ומתוקשר, הוא מושך אליו לא מעט אש, ובמקרים רבים נראה שזה אפילו נעשה בכוונה.
לפני עשור כינה גלעד בשידור חי את הבדווים בנגב "עבריינים חסרי בושה". הביטוי הסעיר לכמה ימים את המגזר הערבי וגרם לרבים להאשים את גלעד בגזענות ולקרוא לפטר אותו מעבודתו בטלוויזיה. לפני שבע שנים קבע גלעד בריאיון לעיתון גלובס: "בשמאל אין אהבת אדם", והביא את מעט החברים שעוד נותרו לו במחנה הפוליטי שנטש לנתק את הקשר איתו.
גלעד עורר סערה של ממש כשבתוכנית הבוקר שהגיש בשעתו הגיב במילה "יופי" על מעשי נקם שעשו יהודים בכפר קוסרא ביום שלאחר ניסיון לינץ' בילדים יהודים שיצאו מאחד היישובים הסמוכים לטיול בר מצווה. גלעד הוסיף ואמר בהמשך אותו יום כי מול הטרור הערבי "צריך להפגין נוכחות אלימה", וכן: "זה לא נורא אם הופכים איזה אוטו". עצומות רשת רבות קראו לרשות השנייה להדיח את גלעד.
את המהפך הפוליטי שלו החל גלעד בימים שבהם הגיש את 'המילה האחרונה' עם אורי אורבך ז"ל וג'קי לוי יבדל"א. לימים סיפר גלעד כי השניים היו כותשים אותו שוב ושוב בכל ויכוח שעלה, והוא נדהם לגלות שגם לאנשי רוח מובילים בשמאל אין תשובות. מאז הוא הספיק להתנצל שוב ושוב לפני ציבור המתנחלים על שנים שבהן השחיר את דמותם ללא הצדקה. כל אלה הפכו אותו ליקיר המגזר ולחביב הימין, אולם גם שם לעיתים לא יודעים איך לאכול אותו.
גלעד, שאומנם מפרגן ללא הפסקה לציבור הדתי ובפרט לנוער הדתי-לאומי, בה בעת מבקר את המלחמה של הציונות הדתית בלהט"ב. לפני שלוש שנים סיפור במעורפל כי הוצע לו תפקיד בגוף פוליטי ימני כלשהו, אולם הוא סירב במילים "אין מצב שאני וצועד מצעד הבהמות (בצלאל סמוטריץ', א"מ) נחיה תחת קורת גג אחת".
גלעד נחשב לאחד המבקרים החריפים של יו"ר האופוזיציה נתניהו, ואין מילה שהוא לא בוחל בה כדי לתאר עד כמה הרסני האיש בעיניו. את חברי הכנסת של הליכוד התומכים בנתניהו הוא מכנה "עדת חנפים".
לפני שלוש שנים הודה גלעד בריאיון לעיתון "מקור ראשון" כי הוא גם משלם מחירים על דעותיו: בעבר היה אחת הדמויות המחוזרות ביותר להובלת קמפיינים פרסומיים, ואילו בשנים האחרונות הוא נחשב למוקצה.
"כל מערכת יחסים של אדם שסובל מהפרעת קשב עם אדם שאיננו כזה כרוכה בסבל, כי הצד השני חושב שאתה לא רוצה, לא מחויב, לא אחראי או לא מספיק משתדל, ובאופן כללי מרוכז מדי בעצמך. זה מתכון בטוח למתח, במיוחד בזוגיות. לעומת זאת כששני אנשים עם הפרעת קשב כורכים את חייהם יחד, למשל כמו שעשינו אני ואשתי, הם מבינים שמה שמנהל את בן או בת הזוג זה לא אגו אלא מצב נירולוגי"
יש לך קטע להיות הילד הזה שכל פעם צועק "המלך הוא עירום"?
"אני לא רוצה ומעולם לא רציתי להיות הילד הרע, אבל כמי שסובל הפרעת קשב, אין ספק שהיא תורמת לצורה שבה אני מתבטא. אנשים לא מודעים לעד כמה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים, על כל החלטה ומחשבה".
תוכנית מאזינים יומית, כמו זו שיש לך בגלצ, נשמעת כמו מתכון ממש לא מוצלח לאיש עם הפרעת קשב.
"להפך. כל שלוש דקות בא מישהו אחר, ולכן לרגע לא משעמם. אם עולה מישהו משעמם, אני נפטר ממנו כמה שיותר מהר. זו יכולת שפיתחתי לאורך השנים כדי להגן על עצמי, ועל הדרך הפכה אותי למעניין. תכלס כל מה שנהיה ממני עד היום זה בזכות הפרעת הקשב".
איך שומרים על סביבה לא משעממת?
"מקיפים את עצמך באנשים שסובלים מאותה בעיה. כל מערכת יחסים של אדם שסובל מהפרעת קשב עם אדם שאיננו כזה כרוכה בסבל, כי הצד השני חושב שאתה לא רוצה, לא מחויב, לא אחראי או לא מספיק משתדל, ובאופן כללי מרוכז מדי בעצמך. זה מתכון בטוח למתח, במיוחד בזוגיות.
"לעומת זאת כששני אנשים עם הפרעת קשב כורכים את חייהם יחד, למשל כמו שעשינו אני ואשתי, הם מבינים שמה שמנהל את בן או בת הזוג זה לא אגו אלא מצב נירולוגי. כשאתה יודע שזה לא אישי, סף הגירוי שיביא לידי פיצוץ צריך להיות מאוד מאוד גבוה. זו הסיבה שמבחינה סטטיסטית רק 20% מהאנשים בעלי הפרעת קשב יצליחו לשמור על הזוגיות שלהם לכל אורך חייהם".
אחרי הפסקה של כארבעה חודשים מהנחיית תוכנית הבוקר לאחרונה חזר גלעד לטלוויזיה בתוכנית אקטואליה חדשה ברשת 13 שמשודרת בערב שעה לפני המהדורה המרכזית. עניין נוסף שחזר אליו אחרי שנים ארוכות של הפסקה הוא עריכת טקסי חופה אזרחיים. לפני כשבועיים הוא פרסם בפייסבוק רשומה: "אחרי שישנתי מספיק, והבראתי משנים של קימה בארבע וחצי, יש לי שוב כוח לערוך טקסי חתונה כפי שעשיתי שנים. אז אם אתם רוצים אותי בטקס שלכם, וזה קורה במרכז, בכלת הפקקים, אשמח לקבל מכם מייל".
למה אתה עורך חופות אלטרנטיביות?
"כי אני אוהב את זה. אני אוהב לשמח חתן וכלה, וזו סיטואציה משמחת לעומת המקומות האחרים שבהם אני עובד, שמתאפיינים בתחרותיות, במתח ובהישגיות. יש בחתונה שמחה נקייה, ואני מוקיר את זה מאוד".
אתה מצטייר כמי שמחובר מאוד לזהות היהודית שלו. אם כך, למה הפכת את עצמך לכביש עוקף רבנות?
"אני חושב שהשאלה שלך נובעת מהתפיסה שיש לחלק מאנשים שגורסת שאם דעותיי הפוליטיות השתנו, אז החבילה כוללת בהכרח גם את נושא הדת והמדינה. צר לי לאכזב, אך האידאולוגיה שלי בתחום הזה לא השתנתה מעולם. אני חושב שבני זוג זכאים להתחתן בדרכם או בדרכן, ולתפיסת העולם שלי אין זכות לאף אחד להכתיב מה נכון או איך צריך. מי שרוצה להתחתן חתונה יהודית-הלכתית, זכותו כמובן עומדת לו. אבל אני הייתי ונותרתי אדם חילוני. אני מכבד כל מי שחי אורח חיים יהודי, אך באותה נשימה אני שמח להיות כתובת למי שלא רוצים בכך".
איך זה מתכתב עם העולם התרבותי שלך, שמכיל המון סממנים יהודיים?
"לא הבנתי. האם אני חייב להיות אדם מאמין כדי לשאוב השראה מהבאר היחידה שיש לי בנחלתי? היהדות היא באר מים חיים, וכדי לשאוב ממנה אני לא חייב לקיים תרי"ג מצוות. לא גדלתי בבית מאמין, מעולם לא האמנתי, ואין לי מושג איך הופכים לאדם מאמין. אני נהנה ללמוד יהדות כי זה שלי וזה מעשיר אותי, ולא צריך לעשות מזה יותר ממה שזה".
הפרדת דת ומדינה תפרק את המתח הקיים כיום בין דתיים לחילונים?
"אני לא חושב שיש מקום לשאלה הזו, כי היא פשוט לא מציאותית. מספר הדתיים והמסורתיים עולה משנה לשנה, ומספר החילונים יורד במקביל. הפתרון היחיד טמון לדעתי באמנה דוגמת זו שניסחו בשעתו הרב מדן ופרופסור רות גביזון, רק עם עוד כמה עדכונים נחוצים. אני מדבר על אמנה שתאפשר לכל אדם לחיות בדרכו ללא כפייה, ובמקביל תשמור על מרחב ציבורי שכולל מרכיבים יהודיים בולטים".
אתה חושב שיש חיה כמו מדינה יהודית-חילונית?
"חד-משמעית לא. בתפיסתי אי אפשר להתקיים ללא שורשים. אני פוגש לא פעם חילונים שאומרים לי שהם זרם ביהדות. אני לא חושש לומר להם שהם מרמים את עצמם. הם לא זרם ובטח לא יהדות. אדם שלא שולט לפחות קצת בפרשת השבוע, מכיר כמה פרקים בתנ"ך, יודע לצטט מעט מדברי חז"ל, הוא לא יותר מגידול הידרופוני. אי אפשר לגדול על מים שהיום הם פה ומחר הם במקום אחר. כדי לחיות במדינת ישראל צריך שורשים חזקים בעיקר משום שהתנאים פה קשים. מי שאין לו שירוש וצידוק עמוק להמשך החיים פה, לא ישרוד.
"אני מודה שבחיי האישיים אינני מקיים שום מצווה דתית, אך יש בי כבוד אינסופי לאנשים דתיים כל עוד הם לא כופים עליי דבר ולא עוברים את הגבול. זו הסיבה שאני רוצה מדינה יהודית עם סממנים יהודיים. אם הייתי רוצה מדינה חילונית, כבר מזמן הייתי גר בניו יורק וחווה שם קוסמופוליטיות ברמה יומיומית.
"היהדות שומרת עלינו, חד-משמעית, ואילו החילוניות לא שומרת על אף אחד. חילוניות כשיטה העומדת בפני עצמה היא פיקציה. הרוב המוחלט של החילונים בישראל לא יודעים בעצם מה זה אומר להיות חילוני. אם חילונים היו גדלים על תפיסת עולם ליברלית אמיתית ועוסקים בפילוסופיה, לא הייתי אומר דבר כזה. בפועל זה לא קורה, ולכן חילוניות בימינו היא בעיניי לא יותר מכסות לקיום נטול מחויבות מכל סוג שהוא. אם חילוניות היא זרם, מדובר בזרם של חולות נודדים".
גורדון, אחד העם וביאליק היו חולות נודדים?
"ודאי שלא, אבל זה בזכות העובדה שהם באו מבתים דתיים, ולכן היה להם שורש ומטען. למי מהחילונים היום יש מה שהיה להם? אתה מדבר על דור אחד ויחיד שאחריו השתלט ואקום מוחלט. זו הסיבה שאני לא קונה את הרומנטיקה המתפרקת על בן-גוריון ובני דורו ששלטו בתנ"ך. מדובר בלא יותר מעלה תאנה שנועד להסתיר את העובדה שהדורות הבאים אחריהם ממש לא כאלה".
מהי אמונה בשבילך? אתה מאמין בקיומו של א-לוהים?
"גדלתי בבית אתאיסטי נטול זהות שבו אוכלים ביום כיפור. אבא שלי נהג לומר שא-לוהים מת בכבשנים של אושוויץ, ובבוא יומו הוא רוצה להיקבר בארון בקבורה אזרחית. אז אם אתה מדבר על א-לוהים כסמכות גבוהה יותר, אני לא מאמין בזה. עם זאת אני מאמין שיש חוקיות עליונה יותר מזו האנושית. אני רואה את החוקיות הזו בעיניי בכל יום. בכל פעם שאני מפר את החוקיות העליונה אני אוכל אותה. בכל פעם שאני הולך איתה אני מתברך. אבל מפה ועד לאמירה שאני מאמין בא-לוהי ישראל שנתן לנו את התורה, ארץ ישראל והמצוות, הדרך רחוקה".
החוקיות העליונה הזו רציונלית?
"ודאי שלא. אני מסכים לחלוטין עם הקביעה שלעולם לא נוכל לתפוס את השיטה של החוקיות העליונה. אבל זה לא אומר שאני מאמין בחוקיות של המצוות. אני מאמין למשל בחוקיות העליונה כפי שהיא באה לידי ביטוי בתורתה של ימימה אביטל, שהצליחה בדרכה לסמן קווים של חוקיות טבעית כללית. זה מתפרט למיליון עניינים שפוגשים אותי בכל יום מחדש".
בסדר היום שלך יש זמן קבוע ללימוד?
"כבר שנים שכל בוקר נפתח אצלי בלימוד משנתה של ימימה. בכל בוקר אני ניגש למאמר אחר שלה, כותב את ההבנות שלי ואיפה הדברים פוגשים אותי, ובכל פעם אני נדהם מחדש לגלות עד כמה הלימוד היומי היה מדויק ופגש אותי עם הנושאים שהוא מעלה בהמשך היום. יש אנשים שזה יישמע להם מיסטי, אבל לי אין צל צילו של ספק שבכל בוקר ניתן לי מאמר מיוחד לאותו יום ספציפי".
בריאיון שנתת לפני יותר משנה לרוני קובן הצמדת לשמה של ימימה את התואר "זכר צדיקה לברכה".
"אומרים שצדיקים במותם קרויים חיים, ומהי ימימה אם לא צדיקה כשרואים עד כמה משנתה ותורתה משפיעה שנים כה רבות לאחר פטירתה? היא הייתה צדיקה בכך שחייתה אנשים בעודה בחיים, והיא צדיקה בכך שהיא ממשיכה להחיות אנשים לאחר הסתלקותה.
"ימימה ראתה אמת ברורה ופשוטה, ללא תוספות של נפש סוערת ועמוסה כמו שיש לרובנו. היא עשתה חסד עם כולנו כשחלקה את התובנות שלה איתנו. עצם העובדה שהמילים שלה מצליחות לגעת בלבבות של כל כך הרבה אנשים וליישר את לבם לטובה הופך אותה לצדיקה בעיניי".
"היהדות שומרת עלינו, חד-משמעית, ואילו החילוניות לא שומרת על אף אחד. בפועל זה לא קורה, ולכן חילוניות בימינו היא בעיניי לא יותר מכסות לקיום נטול מחויבות מכל סוג שהוא. אם חילוניות היא זרם, מדובר בזרם של חולות נודדים"
מתי פגשת את תורתה של ימימה לראשונה?
"לפני עשרים שנה. זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון. במשך חצי שנה הגעתי לשיעורים ולא הבנתי מילה ממה שדיברו שם. זאת היית חוויה קשה לאדם כמותי, שיש לו הפרעות קשב קשות. נסיבות חיי באותה תקופה הביאו אותי אז לייאוש עמוק כל כך שהרגשתי שאין לי ברירה אלא להמשיך לבוא. אחרי חצי שנה העסק החל נפתח בעבורי, ומאז משנתה הפכה אצלי למשקל הנגד לכל ההבל שאני עוסק בו בחיי המקצועיים. מבחינתי ימימה היא קשר לתורת הנפש היהודית. זה המקום שבעבורי הוא מקור.
"אני מוצא את זה גם בחסידות. זה המקום שבו אני מרגיש בבית. זה המקום שפותר לי עניינים שהפסיכולוגיה לא נותנת לי עליהם תשובות. ניסיתי בעבר את הבודהיזם, וגיליתי שבעבורי בודהיזם הוא בלתי אפשרי. בחסידות לעומת זאת, ולא משנה איזו חסידות, וכך גם ימימה, יש מנגנונים וכלים שמזיזים אותי והופכים אותי לאדם טוב יותר, אולם בשונה מאנשים דתיים, לי יש רשות לנפות מתוך הדברים את האמונה הספציפית בבורא עולם ולהפוך אותה לאמונה כללית.
"זה עובד לי מצוין למרות שאני לא מניח תפילין וכנראה גם לא אניח תפילין בעתיד. אין בי רגש דתי כי לא גדלתי עליו. פולחן לא מדבר אליי בשום צורה ודרך. לעומת זאת הבנה עמוקה של הנפש ואיך עובד העולם זה דבר שמעסיק אותי ללא הרף. לכן אני לא מדבר על א-לוהים אלא על חוקי היקום".
בריאיון לרוני קובן אמרת שאתה נשאר בטלוויזיה כי זה מה שאתה יודע לעשות. נשמע כאילו אתה לא אוהב לעשות טלוויזיה ומדובר בגזרת גורל.
"אני אוהב לעשות טלוויזיה כשאני מצליח. אני שונא את זה מאוד כשאני נכשל. אני מאוד לא אוהב את התדר של התעשייה הטלוויזיונית ואת מה שזה עושה למי שעסוק בזה ולמי שצורך את זה. זאת תעשייה שמלבה מדנים, מרבה שטחיות, ויש בה עוד המון בעיות אחרות".
אז למה אתה שם?
"איזו מין שאלה זו? אם אני לא אהיה שם, מי יהיה? אני משתדל להיות הצדיק הבודד בתעשייה הזו, ומהתגובות שאני מקבל כל יום עולה שאני כמעט היחיד ששומעים ממנו קול אחר. אני עדיין בתעשייה כי אני יודע לשחק בחוקים שלה תוך כדי הליכה נגד החוקים. להיות גם בפנים וגם בחוץ. אני גם משתתף וגם משקיף ומבקר. אני לא אוהב לנקוט את המילה 'שליחות' ביחס לעצמי בכל מה שקשור לטלוויזיה, אבל כך אני מרגיש. בחלקה הקטנה והשולית שלי אני משתדל לעשות את מה שאני יכול על מנת לאזן את התמונה. מהבחינה הזו ברור לי לחלוטין שיש לי שליחות בטלוויזיה".
לא מאמין שיש אנשים רעים
אנו נפגשים בשעת אחר צהריים בגינת ביתו הרחב של גלעד בשכונת דן שבצפון תל אביב ביום שאחרי הודעת פרישתה הדרמטית של יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן מהממשלה. חצי שעה לפני פגישתנו סיים גלעד להגיש את תוכנית המאזינים היומית שלו בגלי צה"ל שבה כינה את סילמן "מבריזנית", עניין לא מפתיע לנוכח תמיכתו הגלויה של גלעד בממשלת לפיד-בנט.
את פרישתה של סילמן הוא מסמן בצער כמסמר הראשון בארון הקבורה של הממשלה, ואת האשם הוא תולה במפלגות השמאל. על מנסור עבאס, במפתיע, יש לו רק מילים טובות, מה שאין כן לגבי עמיתיו למפלגת רע"ם.
"לא יודע מה עבר לסילמן בראש כשהחליטה להתפטר ולהכניס שוב את המדינה לסחרור אפשרי של בחירות חמישיות", הוא אומר. "לא הסתרתי בשום שלב שמבחינה עקרונית אני בעד הממשלה הנוכחית. קיוויתי שהיא תשלים את ימיה, וכעת ברור לי לחלוטין שזה לא יקרה. האמת היא שככל שנקפו הימים מרגע שהוקמה התברר שהמישמש האידאולוגי שמרכיב אותה לא ישרוד".
למה?
"כי השמאל, והשמאל הקיצוני בוודאי, לא יכולים להיות פרטנרים אמיתיים לשלטון. אין לי ספק שהממשלה הייתה שורדת אילו לא היו בה מפלגת העבודה על שלל תקלותיה, מרצ על שלל אתגריה וכמובן רע"ם, שלמרבה הצער עדיין לא יכולה להיות שותפה בשלטון ישראלי.
"אני חושב שמנסור עבאס עשה ועושה מאמצים הרואיים כדי שזה יתאפשר, אבל החברים שאיתו לא משתפים פעולה. התנועה האסלאמית מעצם קיומה לא יכולה להיות חלק משלטון בישראל. בעיניי היא גם לא יכולה להיות חלק מכנסת ישראל.
"צריך גם להודות על האמת שהציבור לא מעוניין בממשלה הזו. לפני חודש וחצי עלתה התוכנית החדשה שלי בערוץ 13 ('מדד ישראל עם אברי גלעד', א"מ), והתמונה שעולה בכל הסקרים שאנו עושים בתוכנית מדי יום מראה שוב ושוב כי יש חוסר אמון מוחלט של העם בממשלה הזו על כלל מרכיביה, רעיונותיה ותפקודה".
כל זה היה ידוע גם כשהוקמה הממשלה. למה קיווית? מה חשבת שיקרה?
"קיוויתי שכל אחד מהשותפים יתמקד בתפקיד שלו בשקט, בנאמנות ובחריצות, בלי לטלטל את הספינה על שטויות. חשבתי שאולי הפעם הפוליטיקאים שלנו יתעלו על עצמם ועל הפיתוי לקרוץ שוב ושוב לקהל הבוחרים הביתי שלהם. קיוויתי שהם יבינו שיש פה שליחות גדולה של איחוי השסעים המזעזעים שיצרו בנימין נתניהו וחבר אוהדיו השרופים. אין ספק שכדי שזה יקרה כולם היו צריכים לשלם מחיר, אבל בעיניי התמורה הכוללת הייתה שווה את זה".
"התפיסה שיש לחלק מאנשים גורסת שאם דעותיי הפוליטיות השתנו, אז החבילה כוללת בהכרח גם את נושא הדת והמדינה. צר לי לאכזב, אך האידאולוגיה שלי בתחום הזה לא השתנתה מעולם. אני חושב שבני זוג זכאים להתחתן בדרכם או בדרכן, ולתפיסת העולם שלי אין זכות לאף אחד להכתיב מה נכון או איך צריך. מי שרוצה להתחתן חתונה יהודית-הלכתית, זכותו כמובן עומדת לו. אבל אני הייתי ונותרתי אדם חילוני"
נשמע קצת נאיבי כשזה בא מפיו של איש תקשורת ותיק ומנוסה כמוך.
"אני אדם נאיבי. מודה באשמה. אולי יש לי תדמית של איש מתוחכם, אבל בסוף הכלי היחיד שמנחה אותי הוא מה שאני חושב באותו הרגע. אני לא מאמין שאנשים הם מניפולטיביים מטבעם או שהם חורשי רע במהותם. זו גם הסיבה שאני לא סובל קונספירציות. אני לא מבין תככים, והאמת היא שתמיד הייתי כזה".
תרחיש שבו בנימין נתניהו חוזר להיות ראש ממשלה הוא חדשות רעות?
"בשבילי אישית בוודאי שכן. רוב הרעות החולות שאנחנו מתמודדים איתן כעת קרו תחת שלטונו. איבוד המשילות בנגב, ההזנחה, ההחלשה המתמשכת של המשטרה, החוק וכל המוסדות הקשורים בעניינו של נתניהו קרו רק כדי שהוא יוכל לצאת מהאישומים נגדו. בעיניי מה שהאיש הזה עשה לעם הזה הוא עוול בל יכופר.
"המדינה האוטונומית הבדווית שקמה לנו בנגב רשומה על שמו, ועל שמו בלבד. ההסתה, הפילוג והשנאה בינינו רשומים גם כן על שמו. זה התחיל באותו ביקור מפורסם אצל הרב כדורי שבו הוא לחש על אוזנו 'החילונים שכחו מה זה להיות יהודים'. זאת אמירה מזעזעת, משום שהחילונים לא יכלו לשכוח מה שהם מעולם לא ידעו כי מעולם לא לימדו או קירבו אותם".
ברור לך שכרגע אין שום פוליטיקאי שמתקרב ליכולותיו של נתניהו כמדינאי.
"מעולם לא טענתי שהוא לא אדם מבריק. גם אני חושב שהוא אחד האנשים האינטליגנטיים שיש היום בעולם. הוא רטוריקן בחסד ומדינאי מוכשר, אבל הלב שלו לא מונח במקום הנכון. נתניהו הוא אדם של העמדות פנים. הוא איש פוליטי שחושב על האינטרס שלו יותר מדי. אם הייתה לו מתישהו תודעת שליחות, היא כבר מזמן התמסמסה, וזאת מחמאה. אני חושב שכל מי שהולך אחריו הוא לא יותר מפתי".
"מספר הדתיים והמסורתיים עולה משנה לשנה, ומספר החילונים יורד במקביל. הפתרון היחיד טמון לדעתי באמנה דוגמת זו שניסחו בשעתו הרב מדן ופרופסור רות גביזון, רק עם עוד כמה עדכונים נחוצים. אני מדבר על אמנה שתאפשר לכל אדם לחיות בדרכו ללא כפייה, ובמקביל תשמור על מרחב ציבורי שכולל מרכיבים יהודיים בולטים"
"אני פוגש לא פעם חילונים שאומרים לי שהם זרם ביהדות. אני לא חושש לומר להם שהם מרמים את עצמם. הם לא זרם ובטח לא יהדות. אדם שלא שולט לפחות קצת בפרשת השבוע, מכיר כמה פרקים בתנ"ך, יודע לצטט מעט מדברי חז"ל, הוא לא יותר מגידול הידרופוני"
יש ימין אידאולוגי היום במדינת ישראל?
"ודאי שיש. בליכוד ודאי שיש כמה כאלה, רק לצערי לא שומעים אותם כמעט. איפה אבי דיכטר למשל? הליכוד הקלסי שדיכטר למשל מייצג הוא בוודאי ימין אידאולוגי".
יש מישהו שהיית רוצה לראות כראש ממשלה?
"אני לא מזהה כרגע אף אחד כזה. גם בני גנץ, שיש מי שנושא אליו עיניים ורוצה לראות אותו כראש ממשלה, אני לא רואה את הצידוק. גנץ הוא לא איש עילג כפי שמנסים לצייר אותו, אבל הוא גם לא מספיק כריזמטי כדי להחזיק עם. הוא לא מספיק משוכלל כדי להוליך את העם המשוסע בעת הזאת. ייתכן שאתבדה. על כל פנים זה לא על הפרק כרגע".
יש לאברי גלעד חרדות או רגשות אשם?
"ממש לא. ברור שיש לי מעט חרדות, כמו לכל אדם נורמלי. התוכנית החדשה שלי בטלוויזיה כרגע לא מצליחה מאוד מבחינת רייטינג, לפחות לא ברמת הציפיות המוקדמות. ודאי שזה מעורר קצת חרדות בנוגע לשאלה אם היא תימשך, ואם לא, ממה אתפרנס. מצד שני, זה לא משהו שאני לא מכיר מהשנים הרבות שבהן אני בטלוויזיה. רגשות אשם ודאי שאין לי, ולו משום שאני משתדל לעשות טוב כל הזמן, וזאת התרופה הבדוקה ביותר לרגשות אשם".
איך הופכים לאדם לא חרדתי כשגדלים לאבא ניצול שואה?
"לא הייתה לי ברירה. הבית שגדלתי בו היה חרדתי בצורה דרמטית כל כך שהייתי חייב לפתח מערכת חיסון לחרדות. כשהפכתי בעצמי לאבא המערכת הזאת קיבלה חיזוק כשהבנתי שאני לא רוצה להעביר את החרדתיות לדור הבא.
"אחרי שהתחלתי ללמוד ימימה קבלתי חיזוק לכך שלכל אדם יש חובה להתחיל שרשרת דורות חדשה, כי אף אחד לא צריך להיות קורבן של השרשרת הקודמת. אפשר להיות החוליה האחרונה בשרשרת הקודמת ובמקביל להיות החוליה הראשונה בשרשרת חדשה, וכל זה בלי לחבר בין השתיים. כל אחד חייב להתחיל סיפור חדש. כל אחד חייב להאמין שיש לו הסמכות לעשות זאת. זה נכון בהורות, בזוגיות וגם ביכולת לשנות דעה פוליטית".
בוקסה
יש לי קושיה
לא נותן לבנותיו לשמוע את עומר אדם ונועה קירל * חושב שהנוער הישראלי אומלל, מקנא בנוער הדתי-לאומי וחושב שהשמאל הוא תקלה * אין לו ספק שלכל אדם יש שליחות, אבל זה לא אומר שאי אפשר לרצות כסף, והרבה * אברי גלעד שולף
אילו לא הייתי איש תקשורת הייתי: מורה.
בית כנסת: לא הולך.
שבת: שקט וחופש. שקט מאקטואליה, מחדשות, מהטלפון, ממסחר ורכושנות. כל זה לצד חופש להיות מי שאתה, חופש לטייל, חופש לעשות מה שבא לך.
הנוער: אומלל. הרשתות החברתיות, דימוי הגוף, הסלפי, האינסטגרם והטיקטוק יוצרים דיכאון עמוק. אני בגילם לא הייתי צריך להתמודד עם הדברים הללו.
הנוער הדתי-לאומי: היוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל. אין יום שאני לא מקבל שיחה או הודעה מקומונרית או מחבר'ה מאיזו ישיבה שמבקשים עזרה ומספרים שהם מארגנים חתונה לעולים או למעוטי יכולת או לחלופין מתרימים לקייטנה של ילדים עם צרכים מיוחדים. אני נדהם בכל פעם נדהם מחדש מכמות הטוב והיופי שיש בנוער הזה.
סמארטפון: התמכרות מעציבה. גם שלי. אני לא מכור לרשתות חברתיות, אבל מבלה הרבה יותר מדי זמן בקריאת חומרים במכשיר הזה.
פרקי אבות: מתיקות מרוכזת.
אורי אורבך ז"ל: מתיקות מרוכזת.
תל אביב: כבר לא בשבילי. אני מתגורר בפאתי העיר, באזור שקט וירוק שמזכיר כפר קטן. לתל אביב העיר אני לא נכנס יותר אם אני לא חייב. פעם הייתי תל אביבי ברמ"ח איבריי ושס"ה גידיי, היום אני לא מכיר אותה לא מבחינה גאוגרפית ובוודאי לא מבחינה אנושית.
כסף: כמה שיותר, אם אפשר.
חרדים: אי אפשר להכליל. מגזר מורכב. יש בהם נהדרים ויש כאלה שממש לא.
שמאל: תקלה. בשמאל ככל שאתה מקצין, כך אתה אוהב פחות את האנשים סביבך. ככל שרוממות זכויות האדם בפיך עולה, חרב השנאה שבידך מתחדדת. הם לא אוהבים את השכנים שלהם, אפילו לא את בני הזוג והילדים שלהם. הם לא אוהבים אף אחד.
מוזיקה: לבנותיי אני משמיע רק את שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. אין להן מושג מי זה עומר אדם או נועה קירל כי הן לא שמעו מעולם תו אחד שלהם. עכשיו אנחנו לומדים את שירתה של נעמי שמר. אני כשלעצמי שומע רוב הזמן ביטים רק בגלל הפרעת הקשב. ביט אף פעם לא משעמם.
הפרעת קשב: מתנה גדולה באריזה מאוד בעייתית. קשה לפתוח את האריזה, אך מי שמצליח ימצא שעל אף כל הסבל וההרס ההיקפי שזה גורם ביחסים, בלימודים, בעבודה ואיפה לא, יש שם גם יהלום. היהלום הזה הוא שיאפשר לאדם לעשות את שליחותו בעולם.
שליחות: מאמין שיש כזאת לכל אדם.
אברי גלעד: הפרעת קשב שמתבטאת דרך אדם.
