קרדיט תמונה: תמר פייס
"מאז שאדם מתחתן אין לו אלא ארבע אמות של קפה שחור", אומרים לצוקי, שפוצח במשבר גיל הארבעים ובחיפוש עצמי.
הכול מתחיל בפגישת מחזור שגרתית למדי. צוקי, שהיה מלך הכיתה בזמנו, פוגש חברים מהעבר, והם מתפלאים לגלות שהוא נהיה 'סתם' מחנך. הם הרי צפו לו גדולות. הוא חוזר לביתו מהורהר ומחליט שהוא רוצה לשנות כיוון מקצועי בחייו. אסתי אשתו לא ממש בעד השינוי, ומכאן העלילה מתחילה להתגלגל.
צוקי מוצא את עצמו במקלט לגברים בלבד, ושם הוא מתאמן בפריקת תסכולים על חייו, על אשתו ועל עבודתו. המאמן שלו מנסה ללמד אותו איך לצאת מהבלגן, ובה בעת אשתו מחליטה שהם צריכים לצאת לטיפול זוגי אצל מטפלת שמאמינה כי אם האישה תקשיב יותר לעצמה, היא תוכל להקשיב לבעלה בצורה הרבה יותר עמוקה.
אם זה לא מספיק, גם אימו של צוקי נכנסת לתמונה עקב החשש שצוקי ואשתו עומדים להתגרש ומנסה ללמד את צוקי את רזי הזוגיות הטובה שעליה היא מתבססת לאחר שנים של עבודה קשה, בעיקר שלה. אז… לחיי החלומות של צוקי?
השחקנים המעולים של תיאטרון עמוקה – ליאור אבשלום, אלחנן אבן חן, כרם וילדר ועידו לוינגר – מציגים את ההתרחשויות בהצגה כנה, אמיתית ונוגעת, וכל זוג נשוי יכול להזדהות איתן. ההצגה מעלה בחן ובהומור רב כל מיני מצבים שרבים מהזוגות הנשואים נתקלים בהן במהלך שגרת היומיום בין הרצון להגשים חלומות למציאות השוחקת, בין ההקשבה לאחר להקשבה לעולמי הפנימי.
למי אין היתקלויות עם החמות שטוענת "כל כלה היא יהלום. יהלום שצריך ליטוש"? למי אין את אם שמאמינה באמת ובתמים כי "לא אנושי למות בלי תואר שני"? ולמי לא מתקלקל לפעמים המייבש, וגורם לאובססיביות יתר לגביו?
מעבר ליחסי האדם עם עצמו ועם החצי המשלים שלו, יש נגיעה ביחסי האדם עם סביבתו, בציפיות של בני משפחה, של חברים ואפילו של מאמנים, של מטפלים ושל אנשים שמשמשים מודל מסוים.
ההצגה שוזרת בתוכה שירים מקוריים שהשחקנים שרים יחד ומוסיפים מאוד לאופי ההצגה. מתחת למעטה הצחוק וההומור מסתתרת אמת כנה ואינטליגנציה רגשית גבוהה שרוצה להעביר מסר. איזה מסר בדיוק? נראה שכל אחד יכול למצוא בהצגה מסר לעצמו לפי הנקודה בחיים שהוא נמצא בה כעת. אין תשובה נכונה אחת ואין תבנית שאם נלך לפיה, תקרה בהכרח התוצאה הרצויה. בכל זאת מדובר באנשים, וכל אחד צריך מישהו שיאמין בו.
במהלך ההצגה יש קטעים חזקים מאוד שמעוררים חשיבה. הם מתובלים בהרבה הומור ומצחיקים מאוד את הקהל, אך במהותם הם נוגעים ברבדים עמוקים. הם קורים כאשר נראה שהעניינים מידרדרים מרגע לרגע. במהלך אותה הידרדרות צוקי פוגש במלאך המוות, שבאופן מפתיע לא בא לקחת אותו אלא למסור לו תובנה. נוסף על כך המאמן שלו מהמקלט לגברים בלבד והמאמנת של אשתו מגיעים לדו-קרב מפתיע, ומתברר שיש ביניהם יריבות ארוכת שנים. מי ינצח?
ההצגה מוצגת באולם קטן ואינטימי שמעורר קרבה בין המציגים לקהל ומאפשר להתחבר לסיפור ולחוש ממש את תחושותיהם של השחקנים. בתחילה קשה מעט להבין את אופי ההצגה המעולה ונדרש זמן להיכנס לסיפור ולהבין את אופי הדמויות ואת האינטראקציה ביניהן, אך לאחר מכן מובטחים הנאה, הומור נהדר וגם מחשבות לקחת הביתה. והכי חשוב לזכור שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן את המייבש.
ההצגה תעלה ביום ראשון, ט"ז בניסן (17 באפריל), בבית מזיא, מסילת ישרים 18 ירושלים. פרטים באתר תיאטרון עמוקה.
נשוי בנס. תיאטרון עמוקה. כתיבה ובימוי: עידו לוינגר
