ובכן, אנחנו הולכים לאכול הרבה ביחד, אבל יהיה חבל אם לא ננצל את זמן האיכות היקר הזה כדי שיקרו בו עוד כמה דברים טובים בינינו. קבלו כמה רעיונות שימושיים שייתנו לכולנו חוויה משפחתית מרתקת ומהנה שתלווה אותנו עוד הרבה זמן.
בואו נדבר על זה
דברי תורה ודרשות עמוקות הן דבר מצוין, אך יש יתרון גדול לדיון שהנוכחים ממלאים בו תפקיד פעיל, חושבים ומתבטאים. כמובן, יש להתאים את הנושא לנוכחים ולשתף גם את הבן התם ואת הבן שאינו יודע לשאול, שמאזינים מן הצד. קבלו כמה רעיונות:
ליל הסדר – איזה חלק בליל הסדר או בהגדה אתם הכי אוהבים? למה?
"השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין" – מה ה'מִצְרַיִם' שלכם? מאיזה דבר הייתם שמחים להשתחרר קצת יותר בשנה הקרובה? (כיוונים אפשריים: וואטסאפ, צריכת חדשות, עבודה, נשנוש מתוקים, תשומת לב יתרה לְמה שהסביבה חושבת עליי וכדומה). מה אתם מתכוונים לעשות לשם כך? מישהו יכול לספר על שעבוד שהשתחרר ממנו? יש לכם עצה איך 'יוצאים ממצרים'?
"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" – במה שונה בעבורכם הלילה מאיך שהייתם בערב הזה לפני שנה? האם אתם אוהבים שינויים או מעדיפים את המוכר והישן? למה קשה להשתנות? מה יכול לעזור לעשות את זה? כל אחד מוזמן לומר מה הוא מאחל לשנה הבאה לעצמו ולכל המשפחה.
"עבדים היינו לפרעה במצרים" – למה עם ישראל היה צריך להיוולד כעם מתוך סבל נורא של שעבוד ארוך במצרים? מדוע חשוב כל כך לזכור את מה שהיה שם? נסו להיזכר בחוויה לא נעימה או במשבר שעברתם. האם אתם יכולים למצוא דברים חיוביים שצמחו משם? נסו לענות באותו אופן גם על עם ישראל בכלל.
מה אתם הייתם עושים? – מה הייתם עושים לו הייתם במקומן של המיילדות או במקומו של עמרם במצרים? האם הייתם מוכנים לקפוץ לים כפי שעשה נחשון? במה אתם מוכנים 'לקפוץ למים' ראשונים היום? איך אתם מבינים את אותן ארבע חמישיות מעם ישראל שמתו במכת חושך כי לא רצו לצאת ממצרים? מה פשר העקשנות של פרעה לסרב לשלח את ישראל למרות כל המכות הניחתות עליו? האם אתם מכירים תופעות כאלו בימינו?
"כנגד ארבעה בנים דיברה התורה" – עברו על רשימת הבנים וחפשו נקודות טובות שאפשר לקחת לחיינו מכל אחד מהבנים. אם יש לכם הגדה מאוירת, מה דעתכם על האופן שבו ציירו את ארבעת הבנים? האם אתם מסכימים לדמות הסטראוטיפית שהלבישו על כל אחד מהם? האם יש עוד טיפוסים של בנים נוסף על הארבעה שהייתם מוסיפים?
"והיא שעמדה לאבותינו" – אם סבא וסבתא איתכם, בקשו שיספרו את הסיפור הכי מפחיד ומסוכן, שראו בו את יד ה': איך ניצלו מקרב, מהפגזה או ממלחמה או איך עלו לארץ. מאבא ואימא בקשו שיספרו על ליל סדר אחד שלא ישכחו כל חייהם.
"צא ולמד" – מה הלימוד הכי משמעותי שלמדתי השנה?
"ולבן הארמי ביקש לעקור את הכול" – מה עלול בימינו, בתוכנו, לעקור את הכול ולפגוע בקיום שלנו כעם?
"מלמד שהיו ישראל מצוינים שם" – כל אחד בוחר מישהו מן המסובים ואומר לכולם במה אותו אחד מצוין, במה ייחודו ואיכותו.
משחקים והפעלות לשולחן החג
פנטומימה – הציגו מושג מההגדה (והיא שעמדה, חד גדיא) ללא מילים, והנוכחים ינחשו.
סיפור אישי – כל אחד בוחר דמות מההגדה ומספר את סיפור יציאת מצרים מנקודת מבטה (פרעה, כינה ממכת הכינים, אבן מהפירמידות, חרטום מצרי, ערב רב וכדומה). נסו להחיות את הדברים ולהיות יצירתיים ומפתיעים.
מי אני, מה אני – כתבו מראש על כרטיסים שמות אנשים או מושגים מסיפור החג. מכסים את העיניים של אחד המשתתפים במטפחת, מציגים לכולם את הכרטיס, ויש למכוסה העיניים חמש שאלות בלבד לזהות מהו המושג. מותר לענות על שאלותיו בכן ולא בלבד. מושגים לדוגמה: פרעה, אליהו הנביא, הבן החכם, מרור, חרוסת, חמץ, צפרדע.
משחק התאמה – הכינו זוגות תואמים של ביטויים הקשורים בפסח. למשל, "הִלל" על כרטיס אחד ו"כורך" על השני. "עשר" על אחד ו"מכות" על השני. ארבע קושיות; מצה שמורה; כוס אליהו – עד שיהיו לכם די כרטיסים לדחוף מתחת לצלחת של כל אחד מהסועדים. בשלב כלשהו הורו לכל האורחים להרים את הצלחות, לקרוא את הכרטיס ולנסות למצוא את בן הזוג שלהם. כמה זמן לוקח עד שכולם מוצאים את השידוך שלהם?
ספרו חלק מסיפור ההגדה בשגיאות ('למלך מצרים קראו אחשוורוש') ותנו לילדים הקטנים לתקן אתכם.
כששרים חד גדיא בקשו מהנוכחים להוסיף אפקטים קוליים מתאימים לחיות. ילדים נורא אוהבים את זה, וגם המבוגרים לא נשארים אדישים.
בשורה התחתונה: לכו עם הכלל של חז"ל, "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". קחו את הסיפור ההיסטורי מן העבר אל ההווה ושאבו ממנה צידה לדרך לעתיד. בהצלחה וחג שמח
