הרב יצחק דביר, מכון התורה והארץ
שאלה
אני רואה פרסומים על מצוות ביעור מעשרות, אך לא מבין מה בדיוק זה אומר לי. מה תכלס צריך לעשות?
תשובה
מצוות ביעור מעשרות מחברת אותנו למכלול המצוות התלויות בארץ, המלוות אותנו בכל השנים והשמיטה היא השיא שלהן. מצווה זו, שתחול בחג הפסח הקרוב, היא כעין ראש השנה למצוות הארץ. נהוג לחשוב שלמצוות התלויות בארץ אין תוקף, וכל אחד יכול להפריש מעשרות או חלה כשנוח לו, אולם למעשה המצוות הללו מחולקות למחזורים של שלוש שנים, ובסופן יש לסיים לקיים את כל המצוות השייכות למחזור הקודם ולהתחיל דף חדש.
החיוב הזה כולל את כל מצוות הארץ, אלא שלמעשה רובנו כבר סיימנו לבצע אותם: הפרשת חלה כמעט שאינה מצויה בפסח, רק מי שעדיין לא ביער את החלה שהפריש מהמצות יעשה זאת כעת. תרומות ומעשרות גם כך כמעט שאין בשנת השמיטה, אך מי שיש לו יין ושמן (או מוצר אחר שנשמר לזמן ארוך) יקפיד לעשר ולתת את המעשרות לפני סוף החג, ומי שיש בגינתו פירות נטע רבעי יקפיד לחללם לפני סוף החג.
הביטוי המעשי ביותר למצווה זו הוא ביעור המטבע שעליו מחללים מעשר שני ונטע רבעי בכל ימות השנה. יש מי שמנויים על בית האוצר או קרן מעשרות אחרת, והם מבצעים את החילול בשביל המנויים, אולם מי שמחזיקים מטבע כזה בביתם הפרטי, צריכים להשחית את המטבע או לחלל את קדושתו על שתי כפות סוכר ולשפוך אותו לכיור.
מצוות ביעור מעשרות היא רק הפתיח לשיא שבא לאחריה: מצות וידוי מעשרות. כל אחד מצווה לעלות לירושלים בשביעי של פסח ולהכריז לפני ה' "עשיתי ככל אשר ציוויתני". המשמעות של המצווה הזו רחבה כל כך עד שיש מהאמוראים שפסקו שאפילו מי שנכשל בחטא קל במהלך שלוש השנים האחרונות (הקדים תפילין של יד לשל ראש) איננו יכול לומר וידוי מעשרות.
כאמור, אמירת וידוי מעשרות תלויה לכל הפחות בקיום המצוות התלויות בארץ כתקנן, ובשל כך כבר בתקופת התנאים ביטל יוחנן כוהן גדול את אמירת וידוי מעשרות. גם בימינו לצערנו איננו זוכים לקיים את המצוות במלואן: אנו טמאי מתים, והכוהנים אינם יכולים ליהנות מן התרומה ומן החלה, בית המקדש חרב, ואיננו יכולים לאכול מעשר שני ונטע רבעי, וכן יש מי שאינם מקפידים לתת לעניים מעשר עני וללוויים מעשר ראשון.
בשל כך יש שהורו להימנע מאמירת וידוי מעשרות, כדי שלא ניתפס כדוברי שקר לפני ה', אולם פוסקים רבים הנהיגו זכר למצווה חביבה זו לקרוא את פסוקי וידוי המעשרות באופן שברור שאיננו מעידים בו על מעשינו, ואף הוסיפו בסופם תפילה שבקרוב נזכה לתנאים שיאפשרו לנו לקיים את כלל המצוות כהלכתן.
