״בניסן נגאלו, ובניסן עתידין ליגאל״. חודש ניסן כבר פה, ובחודש הזה יש לכל יהודי הזדמנות לצאת ממצריו ולהיגאל. כשהגענו לבודפשט לא שיערתי שהמשפט הזה יסמל את העשייה שלנו פה. מתקבצים פה האחים שלנו. כולם מאותה הסיבה. הארץ שחיו בה בוערת, מדממת, ותפקידנו לסייע להם להשלים את הגאולה הפרטית שלהם בשמחה ובנחת.
בלילה הראשון שלנו אמרה לנו מישהי מההנהלה של בת עמי שנחשוב מה היה קורה לפני שמונים שנה אילו גם ליהודים שברחו מהנאצים היו ממתינים יהודים המבקשים להושיט עזרה לאחיהם. כמה המצב השתנה מאז, ברוך השם. כל יהודי בעולם יודע שבעת צרה יש מדינה שרק מחכה שיגיע אליה הביתה.
כמה טוב לחיות בזמן של נס. מאז שהגענו אני רואה עד כמה הנס הזה ממשי. הפליטים משוועים לחיבוק חם, ליחס אישי. מהרגע שנפתחת פעילות הבוקר שלנו, ילדים לא מפסיקים להגיע, משוועים לקצת שגרה. ולא רק הילדים זקוקים ליחס, גם האימהות שלהם צריכות מילה טובה, גם הסבתות מחפשות עשייה וחברה.
נפגשתי עם עולם שלם של יהדות שלא ממש הכרתי. חלקים גדולים מהעם שלנו נמצאים בארצות זרות, ופה קורה החיבור, האיחוד. בקבלת שבת לצלילי 'שלום עליכם' ו'הבה נגילה' לא היה אפשר לפספס את הדמעות שזלגו. ישבנו עם הילדים המתוקים ועם חברה גדולים יותר מהסוכנות במעגל גדול ומחבק. שבת של שלום על אמת.
אני חושבת שבתקופה הזאת, בין פורים לפסח, יש לנו הזדמנות להעמיק ולברר את הקשר שלנו לעם שלנו: בפורים הבנו שכוחנו באחדותנו ומצב של פירוד מביא עלינו כליה, ועד פסח תפקידנו להתגבש ולבקש את האיחוד. בליל הסדר נוכל להיוולד מחדש כעם.
את אחיי אנוכי מבקשת. פה בבודפשט מתקבצים ארגונים ויחידים שבאים לסייע ולעזור בכל מה שרק אפשר. אנחנו זוכות לעבוד עם ועידת רבני אירופה, הסוכנות היהודית, JCC, קרן קיימת לישראל, רכזי תנועות נוער, ליצנים רפואיים, פסיכולוגיות ועובדות סוציאליות. דבק מיוחד מחבר בינינו, ולרגע אנחנו לא שוכחות שאת הכוח לקום בבוקר בשמחה אנחנו יונקות מהמקור, מארץ ישראל.
אני מרגישה שהחיבור שנרקם כאן בינינו נחרת בליבי לתמיד ויודעת שבכל מקום שאידרש לתת כתף אעשה זאת בשמחה ובאהבה, מתוך חיבור עמוק, וכך אני רוצה לחנך בעז״ה את ילדיי.
החיוכים המרגשים של החברים החדשים שלי – קטיה, דניאל ואמה – יישמרו לזיכרון מתוק ולעולם לא יימחקו מזיכרוני. כי לא המקרה הפגיש בינינו, אנחנו קשורים. אחים!
