כשנתנו לצה"ל לנצח, שינינו את המציאות ביו"ש וכבשנו מחדש את כל הערים. בתוך שנה-שנתיים השגנו שקט מוחלט, ופיגועי הטרור ירדו למינון נמוך מאוד"

קרדיט תמונה:עופר יזהר/דובר צה"ל

אין הרבה מבצעים שהשפעתם ניכרת עד היום כמו מבצע חומת מגן. עשרים שנה בדיוק חלפו מאז אותו מבצע שבו החליטה מדינת ישראל לקחת את גורלה בידיה, לפתוח במלחמת חורמה בטרור הפלשתיני ובעיקר להאמין כי היא אכן מסוגלת להכריע את הטרור שהיכה אז בעוצמה רבה.
במבצע, שהתחיל בחג הפסח של שנת תשס"ב לאחר הטבח הנורא במלון פארק בליל הסדר ורצח בני משפחת גביש באלון מורה בצאת החג הראשון, נכבשו מחדש הערים הפלשתיניות, הוחזרה הנוכחות הצבאית הצה"לית בשטחי A, מחבלים רבים חוסלו, ומעבדות נפץ וטרור הושמדו. עשרות אלפי חיילי מילואים התגייסו למבצע בשיעור גיוס יוצא דופן, ובהם גם אל"ם (במיל') הרב משה הגר, ראש המכינה הקדם-צבאית ביתיר. הוא היה אז סגן מפקד אוגדת המילואים יהודה, שכללה ארבע חטיבות חי"ר וחטיבת שריון.

"האווירה הייתה שזה מבצע הכרחי, לא הייתה מחלוקת על זה בעם. אירועי מגדלי התאומים נתנו עוד חיזוק ולגיטימציה מול האמריקאים להפר את הסכמי אוסלו ולצאת לפעולה התקפית"
"הרוח הייתה אופטימית מאוד, ואחוזי ההתייצבות למילואים היו בלתי רגילים: מאה ושלושים אחוזי התייצבות, כלומר באו גם אנשים שלא קראו להם"

עשרים שנה חלפו, אבל כל נער או אדם בוגר שחי אז זוכר היטב את התקופה שאפשר לסכם כאחת התקופות הקשות בתולדות מדינת ישראל. "בשנת 2000 צה"ל נסוג מלבנון", מזכיר הרב הגר. "ערפאת החליט שגם הוא יכול באמצעות אינתיפאדה להבריח אותנו מיהודה ושומרון, והתחילו פיגועים בארץ וביו"ש, ובהם מאות הרוגים, בעיקר בפיגועים 'כבדים' של מטעני תופת ומחבלים מתאבדים, שהיו מורכבים בהרבה מפיגועי האינתיפאדה הראשונה. שנתיים כאלו עברו עד שיצא צה"ל למבצע חומת מגן, ולפני כן היו רק פעולות מצומצמות יותר, כנראה מתוך רצון לשמר את הסכמי אוסלו".
הרב הגר מסביר: "למעשה צה"ל איבד את השליטה בשטח מאז שנת 1993. לאחר שיצאנו ממרכזי הערים המודיעין לא היה מספק, לא היה מידע על מחבלים. כשאתה בתוך הערים אתה חי את השטח, יש הרבה יותר חיכוך והרבה יותר מודיעין. חומת מגן הייתה המבצע ההתקפי הראשון. עד אז היו סבבים של פעולות הגנתיות בלבד. אורי אריאל טבע אז את הסיסמה 'תנו לצה"ל לנצח'. ואז, כשנתנו לצה"ל לנצח, שינינו את המציאות ביו"ש וכבשנו מחדש את כל הערים. בתוך שנה-שנתיים השגנו שקט מוחלט, ופיגועי הטרור ירדו למינון נמוך מאוד".
ייתכן כי מי שנתן את האות לרעיון של פעילות צבאית התקפית בתוך הערים והשכונות היה אל"ם דרור וינברג הי"ד, שהוביל את כיבוש שכונת אבו סנינה בחברון עוד לפני מבצע חומת מגן, לאחר שלחץ על הדרג הצבאי לשנות את התפיסה ההגנתית. זו הייתה הפעולה ההתקפית הראשונה, והיא הביאה שקט יחסי ליישוב היהודי בחברון.
הרב הגר, מה היה החלק שלכם במבצע?

"רוב הפלשתינים היום לא מעורבים בטרור. זו תוצאה של המבצע ושל העמקת הידע המודיעיני של צה"ל והשב"כ. היום יש העמקה מודיעינית מעולה שהיא תוצאה של הישיבה שלנו בשטח, וזה מה שמביא את השקט היחסי למדינה"

"גייסנו עשרת אלפים חיילים בשלב הראשון, שלוש חטיבות חי"ר וחטיבת שריון. אני עצמי הייתי מגויס שלושה חודשים. החטיבה הירושלמית שכבשה את בית לחם במלחמת ששת הימים היא זו שנלחמה באותו מקום גם במבצע הזה עם גדוד שריון וגדוד הנדסה.
"הכניסה הייתה קלה, כי בניגוד לעזה, המחבלים לא הספיקו לארגן נשק נגד טנקים. המחבלים הסתגרו בכנסיית המולד בבית לחם ארבעים יום, ולאחר משא ומתן חלקם גורשו לעזה וחלק למקומות אחרים כמו קפריסין. חברון הייתה העיר האחרונה שטוהרה, וזה קרה במבצע רוח אחרת, על שם הרוח של כלב בן יפונה, שרוח אחרת הייתה עימו".
שלוש חטיבות השתתפו במבצע. חטיבת חברון בפיקודו של דרור וינברג, חטיבת הנח"ל בפיקודו של חבר מרצ היום יאיר גולן, וחטיבת גולני, שמפקדה היה משה תמיר, המכונה צ'יקו. גם הרמטכ"ל אביב כוכבי השתתף בלחימה כמח"ט צנחנים, בתחילה בגזרת שכם ואחר כך לצד אוגדתו של הרב הגר בבית לחם.
מה היה תפקידך במבצע?
"הייתי סגן המפקד. שירותי הצבאי היה בשריון, ומפקד האוגדה היה מהסיירת. לכן אני נתתי את הפן של השריון, והוא התעסק במבצעים המיוחדים. לבסוף חילקנו את הגזרה לשניים: הוא התמקד בכנסיית המולד, וזה בהחלט היה אתגר גם מבחינת כל התקשורת העולמית שהייתה שם, ואני עסקתי בגזרה הדרומית יותר. מלחמה בשטח בנוי היא עניין מורכב, ולכן היו גם כמה מקרי ירי של כוחותינו על כוחותינו, ולצערנו אף פגיעה במעט אזרחים שאינם מעורבים".
ציינת את הגזרה המקורית של האוגדה בירדן. חיילי צה"ל היו מתורגלים בלוחמת שטח בנוי?
"גם כשהייתי מג"ד השריון וידאתי שהאימונים יכללו לחימה בשטח בנוי לשיתוף פעולה חי"ר ושריון, למרות שהיו מי שהרימו גבה. הדבר הוכיח את עצמו בלחימה בלבנון. היום צה"ל מבין את השינויים שיש בזירות הלחימה, ולכן האימונים ביחידות עברו שינוי גם בעניין לחימה בשטח בנוי".

"ראיתי את השינוי במבצע צוק איתן. צה"ל היה אגרסיבי יותר משהיה בחומת מגן מבחינת שימוש באש. בחומת מגן ירינו שניים-שלושה פגזי טנקים, ואילו בצוק איתן ירו מספר עצום של פגזים. ובכלל חשוב לציין שבצבא המילואים תפיסת העולם השלטת היא שקודם מחזירים את החיילים שלנו בשלום, ורק אחר כך מנסים שלא לפגוע בלא מעורבים"

"צריך הרתעה חזקה"
אווירת נכאים שררה במדינת ישראל לאחר שנתיים מדממות, והמבצע הזה היה כמו סם חיים. "האווירה הייתה שזה מבצע הכרחי, לא הייתה מחלוקת על זה בעם. אירועי מגדלי התאומים נתנו עוד חיזוק ולגיטימציה מול האמריקאים להפר את הסכמי אוסלו ולצאת לפעולה התקפית.
"הרוח הייתה אופטימית מאוד, ואחוזי ההתייצבות למילואים היו בלתי רגילים: מאה ושלושים אחוזי התייצבות, כלומר באו גם אנשים שלא קראו להם. לא היו מספיק נשקים וחגורים לכולם, וצה"ל לא היה ערוך למלחמה כשרה לפסח. לא היו מצות, והמציות במנות הקרב היו חמץ. מי שתגבר מבחינת האוכל היו אזרחים תושבי יו"ש. בעתניאל, באפרת ובסוסיא וביישובים רבים אחרים ציידו את החיילים באוכל עד אחרי פסח".
המבצע ההוא משפיע עד היום?
"רוב הפלשתינים היום לא מעורבים בטרור. זו תוצאה של המבצע ושל העמקת הידע המודיעיני של צה"ל והשב"כ. היום יש העמקה מודיעינית מעולה שהיא תוצאה של הישיבה שלנו בשטח, וזה מה שמביא את השקט היחסי למדינה".
הרב הגר מבקש להדגיש כי הוא אומר את הדברים בהערכה ולא מידיעה. "אני היום פחות בקיא, אני לא מקבל סקירות מודיעין ולא יושב בישיבות מטה של הפיקוד. יש גם היום אזורים כמו ג'נין שצה"ל לא פועל בהם בצורה חופשית. צריך להחזיר את המצב לקדמותו ולשנות את המשוואה".
אחד האירועים הקשים במבצע היה הקרב במחנה הפליטים ג'נין שליד העיר ג'נין, שבו נפלו שלושה עשר חיילי מילואים ביום אחד. בסך הכול נהרגו במחנה עשרים ושלושה חיילי צה"ל. הקרב הוכרע רק לאחר שהוחלט להכניס למחנה דחפורים, והם הרסו את הבתים הממולכדים בזה אחר זה. ביקורת שהושמעה אז הייתה כי במקום לסכן את הלוחמים בסמטאות, יש להפעיל לפני כניסתם את חיל האוויר, אך נמנעים מלהפעיל אותו מחשש לפגיעה בבלתי מעורבים, והמוסריות הזו עולה לנו בדם חיילי צה"ל.
"אני אתייחס לנוהל שכן, שמאפיין את העניין. צה"ל פעל שנים רבות בהתאם לנוהל שכן. הרעיון הוא לקחת שכן שמכיר את המחבל או את החשוד, והוא דופק על הדלת ואומר למחבל להיכנע. פעם אחת בג'נין המחבל ירה דרך הדלת בבן דודו והרג אותו, ואז החליט בית המשפט העליון שהנוהל לא חוקי. יש להחלטה הזו מחיר של חיילים שלנו שנפצעו ונהרגו. זו תפיסת עולם שגויה, ואנחנו משלמים עליה מחיר.
"ובכל זאת ראיתי את השינוי במבצע צוק איתן. צה"ל היה אגרסיבי יותר משהיה בחומת מגן מבחינת שימוש באש. בחומת מגן ירינו שניים-שלושה פגזי טנקים, ואילו בצוק איתן ירו מספר עצום של פגזים. ובכלל חשוב לציין שבצבא המילואים תפיסת העולם השלטת היא שקודם מחזירים את החיילים שלנו בשלום, ורק אחר כך מנסים שלא לפגוע בלא מעורבים.
"צה"ל של היום לא מדבר באופן ברור על אויב, מדגיש הרבה את 'טרור היחידים' ואת 'מרקם החיים' המשותף, ובינתיים הטרור חוזר לכבישי יו"ש.
"תפיסת העולם של הצבא וגם שלי היא שהערבים לא יתאדו מפה, ולכן צריך לראות איך חיים ביחד. לכן לא צריך להשתמש באמצעים אגרסיביים מדי שיגדילו את השנאה. אין בזה צורך ולא מרוויחים מזה דבר. צריך הרתעה חזקה, אבל חשוב להבחין בין הרתעה לבין מחשבה שכל אירוע הוא עילה למלחמת עולם.
"אני נוסע בכבישים, וזה לא דומה למה שהיה בעבר, לא באינתיפאדה הראשונה ולא בשנייה. גם הוראות הפתיחה באש שופרו. כמובן, צריך להמשיך להילחם בטרור, כי הוא לא נגמר. אנו ממשיכים את מפעל ההתיישבות ביש"ע, וזה קשה לפלשתינים, הם מנסים להיאבק בנו. כיום, אחרי מבצע שומר החומות, אני מרגיש שהמנהיגות הביטחונית התחילה להבין את האיום שעומד בפנינו, המשמעות של מה שיש ביו"ש ובערים המעורבות. הדברים הנכונים נעשים".

רמטכ"ל דתי? לא בהכרח
לאחר שחרורו משירות סדיר למד הרב הגר בישיבת מרכז הרב והיה ממייסדי היישוב בית יתיר. בשנת תשנ"ב הקים את המכינה הקדם-צבאית ביישוב, אחת המכינות הוותיקות, ומאז הוא עומד בראשה. "חגגנו השבוע שלושים שנה למכינה. עברו אצלנו כבר כאלפיים בוגרים.
"כבר יש תלמידים שהם בדרגה הצבאית שלי, יש לנו חמישה או שישה אלופי משנה, יש מפקדי בסיסים ומח"טים. גם בצבא המילואים יש לנו הרבה לוחמים ומפקדים. אני חושב שמה שהמכינות יצרו, בהמשך לישיבות ההסדר, הוא שהרבה אנשים איכותיים הגיעו לשכבת הפיקוד הזוטר. חשוב מאוד שליבו של הצבא יהיה מורכב מאנשים שיודעים את הדרך".
אתה לא שואף לרמטכ"ל דתי?
"לא בהכרח, רוב האנשים שהגיעו לעמדות של פיקוד גבוה התיישרו עם הקו המקובל של תפיסות עולם מוסריות הומניסטיות מוגזמות. אנחנו מייצרים דור חדש, מרקם של אנשים שחושבים שקודם צריך להחזיר את החיילים בשלום ורק אחר כך לוודא שפלשתינים שאינם מעורבים לא יפגעו".
נראה שהזינוק בנהירה אחרי המכינות נבלם.

"צריך הרתעה חזקה, אבל חשוב להבחין בין הרתעה לבין מחשבה שכל אירוע הוא עילה למלחמת עולם"

"הייתי ראש איגוד המכינות עד לפני כמה שנים, אני לא יודע איפה זה היום. יש חברה מצוינים שהולכים לישיבות גבוהות, ויש הרבה אנשים שעושים שירות מלא אחרי לימוד בישיבת הסדר או בישיבה גבוהה. השירות המלא והמשמעותי הוא לא בבלעדיות של המכינות. אנחנו עובדים הרבה על המוטיבציה".
אתה חושב שטוב שבני הישיבות ישרתו שירות מלא? בסוף זה על חשבון שנות לימוד תורה.
"כשבן-גוריון החליט להקים את הנח"ל הוא ידע שיש חשיבות עצומה להתיישבות, ולכן השירות התחלק אז לשנה וחצי בהיאחזות נח"ל ושנה וחצי בלבד בצבא. לימוד התורה חשוב לעם ישראל, וחשוב שיש מי שמשלבים לימוד תורה עם שירות צבאי וממשיכים לשרת במילואים, ועם ישראל רק מרוויח מכך. נכון שכדי להשפיע על שדרת הפיקוד צריך שירות קצת יותר ארוך. אגב, גם רוב בוגרי המכינות לא נשארים בקבע לאורך זמן, ואני מדבר על שדרת הפיקוד הזוטר".
בסוף מי שמחליט זה הפיקוד למעלה, לא הפיקוד הזוטר, שאין לו השפעה.
"אני חושב אחרת ממך. התרשמתי ממבצע צוק איתן, מתלמידים שהשתתפו בו, שלדרגים הזוטרים הייתה השפעה עצומה על המציאות. ודאי שמי שמגיע לעמדת פיקוד בכירה יותר, יש לו יותר השפעה".