ממש לא במקרה בעולם קטן כותבים לא רק דתיים לאומיים. כבר שנים זה ככה, ולאחרונה זה גובר. לא כי אנחנו לא דתיים לאומיים; להפך, אנחנו מודים לה' על הזכות ללמוד מתורת הרב קוק זצ"ל, שהזריח לעולם אור ה' שלא היה כאן. התורה הגדולה הזאת כפי שהוא לימד אותנו חבויה בהרבה מאוד חלקים ומחוזות בעם הזה. לימדו אותנו תמיד שהאמת הגדולה תלויה כל כך באחדות, וגם למי שעדיין לא שומרים תורה ומצוות יש אמת גדולה שחייבת לצאת החוצה, ורק ביחד ניגאל, ואם כל אחד יהיה לבדו, זה פשוט לא יעבוד.
אבל אז הגיעה תאונת דרכים קשה. והאמת היא שהתאונה הזאת הייתה משהו שהייתה תחושה חזקה שיגיע. פתאום כל הדיבורים האלה על חיבורים לקחו אזימוט מסוכן למקום של טשטוש. היו מי שאת כל התורה החיונית הזאת של חיבורים אימצו כהצדקה להימשך אחר תרבות המערב הנוצצת והגוועת.
במקום לתור אחר החלקים בעם שגם אם התרחקו מהקודש בגלל כל מיני סיבות הם מחפשים אותו ושומרים לו אמונים, חלקנו בחר ללכת אל מי שפניו בדיוק אל המגמה ההפוכה.
במקום ליצור בריתות רחבות של המוני ישראל – אשכנזים וספרדים, חרדים ודתיים, אינטלקטואליים ופשוטי עם שפניהם אל חזון ממלכת כוהנים וגוי קדוש – ואיתם יחד להגביר את הזרם גם בעבור מי שפניו למערב הגווע, תחת זאת רצנו היישר אל מי שעוד רגע כבר נבלע שם בתוך המערבולת המתבוללת הזאת, ובמקום למשוך אותם החוצה אל הזרם הצונן והמתרענן שמפכה בנהר הישראלי שמחוץ לתקשורת ולממסד, מצאנו את עצמנו נמשכים איתם, נבלעים עם ערכי המוות שאליו צועדים תרבות הלהט"ב ותרבות טשטוש הלאומיות וטשטוש הערכים.
כך נוצרו מיזמים כמו 929, שבמקום לקחת את הצמא של העם לתנ"ך ולמקורות למעלה, אל המסורת ואל חכמי ישראל, קידשו את המגמה ההפוכה: לקחו את קודש הקודשים והפכו אותו לעוד טקסט שמבולל את כולנו לדעת. כך נוצרות גם קרנות כמו קרן מנדל, שמחפשת להשתמש ברצון התמים והחשוב הזה של חיבורים כדי לשאוב עוד ועוד יהודים אל עבר מחיקת הזהות היהודית והתרחקות מהקודש. לא בכדי גם החיבורים שעושים כמה וכמה ארגוני הנגשת יהדות לחילונים מריחים ככאלה שבמקום להתרומם יוצרים התאמות 'עדכניות' ליהדות.
וכך נוצרה הממשלה הנוכחית, זאת שלקחה את אידאל החיבור והפנתה אותו אל מי שעוד רגע כבר נטמאו בתרבות הגויים. מוחקים את היהדות מהמדינה בלי שהם בכלל קולטים את מעשיהם. כי המשאבה הזאת של החיבור המטשטש גדולה מהם.
אור המסורת
אבל אנחנו עם המונים בציונות הדתית לא התייאשנו מהחזון של החיבור. של חיפוש אחר האמת שלא נמצאת רק אצלנו. חיפוש אחרי בני ברית וחיבורים גדולים לנהר הקודש הלאומי שישראל צריך להביא לעולם.
כך לפני יותר משנה הגיעו לכאן חברי פורום קפה שפירא, אינטלקטואלים שהחלו במסע אדיר ממחוזות האקדמיה, שוויתרה על היהדות וממילא גם על ההיגיון האקדמי, אל עבר האמת של התורה שאנחנו והם נושאים בקרבנו לאור נביאי ישראל וחכמי הדורות. לאור מסורת ישראל.
כך זכינו להביא לכאן גם את מני אסייג, שמביא איתו מסורתיות שורשית, שגם אם עדיין אינה נמצאת כמו כולנו בתוך האידאל הא־לוהי הצרוף, אליו בהחלט היא שמה את פניה. בניגוד לחלקנו הם הצליחו למרות שטיפות המוח שלא לוותר על חזון היהדות של המדינה, על המסורת, על בית המקדש.
גם רוני ססובר, בסגנון אחר ומרקע חברתי שונה לגמרי, חושפת לפנינו המוני תל אביביים שחייהם לא נמצאים בתורה ובמצוות אבל מבינים ממקום מושבם שמשם, מתל אביב, מחייהם העמוסים והמלאים, הם חייבים להביא מכוחם אל זרם הקודש הנוהר בעם ישראל.
בחירה בטוב
הערה קטנה לפני ההמשך: את הדברים שלהלן אנחנו כותבים בזהירות וברגישות הראויה לאחר בקשת רשות מגלי בת חורין. איננו בוחנים כליות ולב מהעבר ואיננו רוצים לחטט בחייו של שום אדם, אבל יש כאן בירור ודיוק שחובה עלינו לעשות לצורך הרבים.
השבוע כמו הרבה אנשים גילינו לראשונה שאחת הכותבות החשובות שלנו, גלי בת חורין, מי שעומדת בראש המפעל היהודי המדהים של פורום קפה שפירא, שמפרק לגורמים את מגמות הפרוגרסיביות של האקדמיה, שמגביר ומגלה מחדש את המקורות של תורת ישראל, של הלאומיות של העם הזה, בעברה, בהיותה שמוצניקית צעירה, התחתנה לצער הלב עם גוי. נולדו לה ממנו שלושה ילדים יהודים, והיא המשיכה את מסעה לאט לאט. היום עם עברה המורכב מצאה את עצמה אחת ממובילות המחנה שנלחם על לאומיות ויהדות.
ואז הגיעו כל מיני נשמות טובות שמאוד לא אהבו שביקרו את מיזם 929 על ששם על דגלו פרזנטורית ערבייה שהיא סמל ההתבוללות, לוסי אהריש, שהתחתנה עם יהודי, וחשפו שהנה עולם קטן גם הוא נותן במה למי שנשואה לגוי. ואולי הבירור הזה באמת חשוב בדיוק על רקע מסע החיבורים שאנחנו מנסים לעשות.
גלי בת חורין היא יהודייה, וכמו כל אחד מאיתנו עשתה גם בחירות לא נכונות בחייה. להתחתן עם גוי זאת בחירה לא נכונה באופן הכי ברור ופשוט. אבל בדיוק כאן מתחיל האירוע: מה אנחנו עושים עם בחירות לא נכונות שעשינו, מקדשים אותן ועושים מהן אידאולוגיה או מקטלגים אותן בצד של החולשות שלנו?
במקום ליצור בריתות רחבות של המוני ישראל – אשכנזים וספרדים, חרדים ודתיים, אינטלקטואליים ופשוטי עם שפניהם אל חזון ממלכת כוהנים וגוי קדוש ־ ואיתם יחד להגביר את הזרם גם בעבור מי שפניו למערב הגווע, תחת זאת רצנו היישר אל מי שעוד רגע כבר נבלע שם בתוך המערבולת המתבוללת הזאת
לא סתם אנשים בקושי מכירים את הפרט הביוגרפי הזה בחייה, וזה לא רק שלא תשמעו אותה לרגע מקדשת את המורכבות הזאת, אלא שמדובר בטיפוס עוצמתי שכנראה בגלל עברה וההיכרות שלה עם זרמי העומק במלחמת התרבות הזו היא בוחרת באומץ שאין שני לו לשכב על הגדר ולשכב על הרימון התודעתי כפי שהרבה דתיים כמונו לא יודעים לעשות.
המצב שבו היא נמצאת כרגע, שבו תפיסת עולמה הפוכה מהמעשה שעשתה בעבר, הוא אישי שלה ומורכב לניהול ברמה האישית והרגשית, ולכן אליו אין אנחנו רשאים להיכנס.
מולה, לוסי אהריש היא אישה לא יהודייה שנישואיה ליהודי הפכו לסמל להתבוללות ולמחיקת הזהות היהודית לפי התורה. התקשורת משתמשת במודל המתבולל של משפחתה כדי להאדיר את התופעה.
האחת היא אישה שאוחזת בבחירתה בצד הטוב, זה שמחזק יהדות ומגמתו אל הקודש, והאחרת נמצאת לצער הלב בצד הרע, שמרחיק מיהדות ומגמתו להתרחק מהקודש.
הנה צומת בירור חשוב כל כך: האם את החיבורים שלנו אנחנו בוחרים לעשות עם מי שמסמל יציאה מהקודש או עם מי שפניהם אל הקודש?
עכשיו תראו איך זה עובד. מהצד הליברלי תוקפים אותנו מי שקוראים לחבק ולהכיל אוקראינים גויים שיש להם איזושהי זיקה רחוקה ליהודים מדור קודם, פתאום הם קוראים לנו להוקיע מתוכנו את מי שעוברים תהליך מופלא של בירור והתעלות. פתאום הלוחמים למען חיבוק לוסי אהריש והאוקראינים קוראים לנו לדחות אישה מדהימה כמו גלי בת חורין.
אבל גם את הצד השמרני שחושש ובצדק רב ממתן לגיטימציה להתבוללות, אנחנו לא ממש מצליחים להבין. הרי כל המערכה התרבותית שכולנו עושים למען היהדות, היא בדיוק בשביל שאנשים כמו גלי בת חורין עם עבר מנותק מערכי היהדות, ישנו כיוון ויחזרו אל הקודש. אז כשעומדת מולנו מישהי בדיוק כזאת שאת כל כוחות חייה מקדישה כדי שאחרים לא יחזרו על טעויותיה, אתם מבקשים מאיתנו לדחות אותה? זה המסר – שמי שנמצא בתהליך תיקון אין מקומו איתנו כדי שלא יקלקל לנו את הנוער?
אז במחילה מכל התוקפים משני הצדדים, אנחנו הקטנים, לאחר התייעצות עם שני מנהיגים רוחניים ידועים בציונות הדתית, סבורים שאין כאן מתן לגיטימציה להתבוללות אלא שותפות כנה לדרך למען העמקת הזהות של היהדות וכנגד תופעות כמו התבוללות.
הרי כל המערכה התרבותית שכולנו עושים למען היהדות, היא בדיוק בשביל שאנשים כמו גלי בת חורין עם עבר מנותק מערכי היהדות, ישנו כיוון ויחזרו אל הקודש. אז כשעומדת מולנו מישהי בדיוק כזאת שאת כל כוחות חייה מקדישה כדי שאחרים לא יחזרו על טעויותיה, אתם מבקשים מאיתנו לדחות אותה? זה המסר – שמי שנמצא בתהליך תיקון אין מקומו איתנו כדי שלא יקלקל לנו את הנוער?
אנחנו משוכנעים שבני נוער שנחשפים למורכבות כזאת, כשהם יודעים ושומעים שוב ושוב שמגמתנו היא אל הקודש והתורה, לא ישמעו בשום אופן לגיטימציה להתבוללות אלא את ההפך בדיוק. אבל קטונו מלהטיף למי שבכל זאת חושש מכך. אנחנו שמחים על השותפות החדשה עם הציבור המסורתי, שמחים ברוני ססובר, במני אסיג ובגלי בת חורין, גם אם אנחנו כמובן מאמינים בצורך בשמירת מצוות על הצד השלם ביותר. אלו לאו דווקא הפרסונות אלא המגמות שהם מייצגים. תיקון והתעלות לאור מסורת ישראל.
זאת אחדות נשמת כנסת ישראל הגדולה יותר מכל חסרונותנו. הלוואי ונזכה להיות כלים לאורה.
