כותרות חמות :

באיזו כשרות אתם אוכלים?
באיזו כשרות אתם אוכלים?

באיזו כשרות אתם אוכלים?

תגובה על מאמר המערכת

הרב ישראל סמט, חבר מועצת רבני צהר
במאמר המערכת של 'עולם קטן', פרשת ויקרא תשפ"ב, נטען כנגד ארגון צהר: "הגענו למדינה כדי לייצר מערכות לאומיות חזקות, בוודאי בכל הקשור לקודש". אין לי אלא להסכים. השאלה היא מהי הדרך הנכונה לעשות זאת. כל מדינה רוקדת ריקוד עדין בין הצורך לחזק את סמכותה ואת מוסדותיה לבין הצורך ביוזמה ומעשה שצומחים מלמטה. שילוב נכון ביניהם יוצר מדינה חזקה.
לפעמים המדינה אינה מסוגלת לעשות את המוטל עליה מסיבות פוליטיות ואחרות. כשהמדינה לא יכולה, הציבור יכול להתגייס ולעזור. למשל, המדינה לבדה אינה יכולה ליישב את כל חלקי הארץ. לכן יש מי שמקבל עליו את המאבק הציבורי כדי ליישב את הארץ. יש שסוברים שהחינוך שהמדינה מעניקה אינו טוב דיו. הם יוזמים חינוך פרטי או חצי פרטי. האם קם קול זעקה בציבור הדתי שמתנגד למעשים אלה?
כולנו מבינים שכדי לחזק את המדינה צריכים לדחוף אותה מלמטה. למעשה גם המדינה מבינה זאת. המפעל המפואר של הגרעינים התורניים בנוי על ההנחה, גם של המדינה, שמדינה זקוקה לגופים פרטיים שיפעלו בתחומים חברתיים ותורניים. אפילו בתחום הבריאות ברור למדינה שהיא אינה יכולה ליטול את עול הבריאות על כתפיה. מערכת הבריאות במדינה בנויה גם על גופים פרטיים או חצי פרטיים. המדינה משגיחה על רמת השירות הרפואי שהם נותנים אבל היא אינה מעניקה את השירות הזה בעצמה.
חזונה של הרבנות הראשית בישראל היה ליצור גוף שמייצג ומנהיג מבחינה רוחנית את העם כולו, על כל חלקיו. ארגון צהר שם לו למטרה לקרב את כל חלקי העם זה לזה בפנים שוחקות וציוניות. מיזם החתונות של צהר היה הצעד הראשון שנועד להחזיר לרבנות את היכולת להידבר עם הציבור. כמדומה שאין חולק על שהתחרות בתחום הנישואין היטיבה עם הרבנות. זו רק דוגמה למה שיכול לקרות בתחומים נוספים.
מיזם הכשרות של צהר מראה שגם בתחום זה אפשר להקפיד על כשרות אמינה באופן מקרב. גם כאן תחרות תוכל לשפר לא רק את רמת הכשרות בארץ אלא גם את אופן הפעילות של הרבנות עצמה ולחזק את מעמדה. אם אתם רוצים לשפר את רמת הכשרות במדינה וגם לחזק את הרבנות הראשית, אכלו בכשרות צהר!

תגובת עולם קטן:
בניגוד למיזם הנישואין, שפועל למעשה בחסות הרבנות, מיזם הכשרות קם כמתחרה לרבנות הראשית ולרבנויות המקומיות. מיזם הנישואין זכה לתמיכה רחבה של זקני הציונות הדתית, ובהם הרב יעקב אריאל, ששימש אז נשיא ארגון צהר. מיזם הכשרות נתקל בהתנגדות חריפה מקיר לקיר. כמעט כל רבני העיר, כל מומחי הכשרות, הרבנים הראשיים ורבני הציונות הדתית, רובם ככולם, מתנגדים למיזם הכשרות ולרפורמת הכשרות של השר, ועל דפי העיתון הסברנו כמה פעמים את הכשלים הקשים שברפורמה ואת הבעיות שיש בה.
די לציין את עמדתו של מי שהיה נשיא צהר, הרב יעקב אריאל, וכן את עמדתו של הרב מיכה הלוי, שגם הוא היה חבר בצהר, ולהבין כמה רבה ההתנגדות לרפורמה. אי אפשר להימנע מלהזכיר כאן שוב את התנגדותה של צהר ואת הכשלת החוק שהוגש כבר לפני כחמש שנים והיה אמור לפתור בעיות רבות במערכת הכשרות. חרף כל אלה החזרה על האמירה שהמטרה היא בעצם לחזק את מעמדה של הרבנות הראשית תמוהה, שלא לומר מטרידה.
אנו עומדים על דעתנו, ואוחזים בשיפולי גלימות רבנים חשובים רבים הסבורים כך, שכדי לחזק את מערכת הכשרות הממלכתית יש להימנע מלאכול במסעדות שיש בהן כשרות צהר.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן