האם הרוב היהודי, יסוד קיומה של מדינת היהודים, נמצא בסכנה? אם לא נתעורר, ייתכן שכן. הרוב המוצק היהודי בשחיקה מתמדת, ושערי הארץ פרוצים, כפי שתראו מייד. למלחמה המתחוללת בין רוסיה לאוקראינה עלולה להיות השפעה דרמטית נוספת על המאזן הדמוגרפי של היהודים במדינת ישראל.
על פי נתונים שפרסם קלמן ליבסקינד בטורו בעיתון מעריב לפני כשלושה שבועות, ירד שיעור היהודים במדינה מ-81% בשנות התשעים ל-74% בלבד כיום. לפי פרופ' סרג'יו דלה פרגולה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית ומומחה ליהודי התפוצות ולהגירה יהודית, הסיבה העיקרית לכך היא הילודה הערבית. "הריבוי הטבעי של הערבים עדיין גבוה יותר", מסביר פרופ' דלה פרגולה. "למרות העלייה הניכרת בשנות התשעים, שהביאה תוספת גדולה, הקצב של הילודה הערבית גבוה יותר, וזה מסביר למה אחוז היהודים ירד. לאחוז היהודים יש להוסיף חמישה אחוזים של חסרי דת, כפי שהם מכונים, שאינם יהודים במובן ההלכתי אבל כן שייכים בהקשר היומיומי – מס הכנסה, צה"ל והשפה העברית".
לדבריו, אם סופרים את כלל האנשים בין הירדן לים, יש בערך תיקו בין היהודים לבין הלא יהודים. "אם לא כוללים את חמשת האחוזים שציינתי, אין רוב יהודי בין הירדן לים, אלא כ-48% יהודים, וכל השאר פלשתינים, ערבים ישראלים וכל השאר. אם כוללים אותם, זה עומד על סף תיקו עם רוב מועט לטובת האוכלוסייה היהודית".
דלה פרגולה מציין בעיקר את הילודה החרדית כמגן העיקרי על הרוב היהודי: "הם שמרו על האיזון הדמוגרפי. זאת סיטואציה מעניינית כי יש מתח מסוים בין המיעוט החרדי לרוב הלא חרדי, אבל האוכלוסייה היהודית, אם היא רוצה מעמד של רוב יהודי, היא זקוקה לחרדים. יש פה ברית קדושה ולא כתובה". לשאלתי כמה לא יהודים חיים במדינת ישראל בניכוי הערבים, דלה פרגולה מציין את מספר מוכר, "בערך חצי מיליון", הוא אומר. "הם חלק אינטגרלי מהחברה היהודית, אך לא רשומים כיהודים. לחלקם אבא יהודי, לחלקם אין שום קשר משפחתי ליהדות אך הם כאן מכוח נישואין ליהודי, שזו תופעה שנוצרה בעיקר בעקבות העלייה ממזרח אירופה".
עולים בקודש
חוק השבות, אחד החוקים הראשונים שכוננה כנסת ישראל לאחר קום המדינה ותוקן כמה פעמים, קובע כי כל יהודי, בן לאם יהודייה, זכאי לעלות ארצה. איתו זכאים לעלות קרובי משפחתו: אשתו וילדיו שאינם יהודים וכן נכדיו שאינם יהודים. במרבית השנים היה זניח שיעור העולים מכוח חוק השבות שאינם יהודים, עד שהגיעה העלייה הרוסית לאחר נפילת מסך הברזל ושינתה את התמונה עם מאות אלפים עולים שאינם יהודים על פי ההלכה. מאז ועד היום העלייה נמשכת, בעיקר ממזרח אירופה, אך גם מצרפת ומארצות הברית. באורח פלא, קשה עד בלתי אפשרי לגלות כמה מקרב העולים הם יהודים הלכתית וכמה מהם אינם יהודים אלא בני זוג, בנים של יהודי הנשוי לגויה או נכדים לא יהודים של יהודי. הנתונים כמובן קיימים, אך הם בגדר סוג סוד כמוס.
ובכל זאת כמה נתונים השופכים אור על המתרחש, והמתגלה חושף תמונה לא אופטימית, בלשון המעטה. מדו"ח שפורסם בשנת 2019 עלה כי בשמונה השנים שקדמו לדו"ח היו 61% מהעולים מרוסיה, 34,662 איש מתוך 56,342, לא יהודים. מקרב העולים מאוקראינה היו 66% לא יהודים – 26,256 מתוך 39,740 עולים. לנתונים הללו יש להוסיף המוני אוקראינים ששוהים כאן באופן חוקי ובאופן לא חוקי. מארצות הברית, אגב, 95% מהעולים בשנים ההן היו יהודים.
עלייה לצורך
לצד זכאי חוק השבות יש עוד דרך משפחתית שדרכה זורמים לא יהודים לארץ, השיטה המכונה 'איחוד משפחות', הנעשית לא פעם באופן פיקטיבי. 'עולים' רבים באים מאוקראינה וממדינות אחרות מכוח איחוד משפחות. כלומר, אדם ישראלי, לאו דווקא יהודי, מוכיח כי יש לו זוגיות רצינית עם אישה שאינה זכאית חוק השבות, וכך הוא מעלה אותה לארץ ומאזרח אותה.
בכתבה שפרסם ליבסקינד דובר על כעשרת אלפים בקשות איחוד משפחות שהוגשו רק מאוקראינה בחמש השנים האחרונות, יותר ממספר הבקשות הדומות שהגישו פלשתינים. רבות מהבקשות פיקטיביות ונועדו לצורך עלייה ואזרוח בלבד. "כרגע תופעת העלייה מרעה את מצב הדמוגרפי של היהודים בארץ ישראל", אומר לנו עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת.
ד"ר נתנאל פישר, ראש החוג למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, מומחה להגירה, לעלייה ולגיור, מסביר כי הנתונים על שיעור היהודים מקרב זכאי חוק השבות אינם חשופים לציבור. "אני עובד על מחקר בנושא הזה, כי באמת הנתונים לא חשופים. יש רוב מקרב עולי ברית המועצות שאינם יהודים". לדבריו, גם אם ישנו את סעיף הנכד, זה לא אומר שלא יהודים יפסיקו להגיע לישראל. "הרבה בני זוג וילדים יגיעו. הנקודה המרכזית היא תופעת החתונות של יהודים עם לא יהודים בחו"ל. ברגע שיהודים החליטו להתחתן עם לא יהודים, זה אומר בני משפחה לא יהודים יבואו לארץ. פרופ' אשר כהן כינה את זה פעם 'ההתבוללות עולה לישראל'. מי שחשב שהתבוללות היא בעיה שיש רק בחו"ל טועה. גם בארץ יש סיכוי לא מבוטל שנער יצא עם לא יהודייה. כחברה דתית אנחנו צריכים לדבר על זה עם הילדים ועם התלמידים שלנו".
שב"חים
ליד כל כביש ראשי יש דרך צדדית, ובמקרה של מדינת ישראל מדובר בכביש מהיר בפני עצמו. שימו לב למספרים: מלבד כל זכאי חוק השבות שאינם יהודים שבאו בשנים האחרונות מאוקראינה ומרוסיה, מתברר שזה יותר מעשר שנים ישראל היא גן עדן בכל הקשור להסתננות ולשהייה בלתי חוקית של אוקראינים שאין להם דבר וחצי דבר עם מדינת ישראל או עִם עם ישראל מלבד הרצון להרוויח כאן את לחמם ברווח.
מדו"ח של רשות ההגירה שפורסם בתחילת החודש עולה כי בארץ שוהים כיום קרוב לשבעה עשר אלף אוקראינים שלהם אשרת תייר, וכשנים עשר אלף מהם ברישיון שאינו תקף, כלומר שוהים בלתי חוקיים. נוסף עליהם שוהים בארץ עוד קרוב לשלושת אלפים אוקראינים שהגישו בקשת מקלט בארץ, רובם המוחלט עוד לפני המלחמה. מרביתם נדחו, אך הם עדיין פה.
למספרים האלה יש להוסיף קרוב לחמשת אלפים עובדים זרים מאוקראינה השוהים כעת בארץ מתוך מספר כולל של כעשרים אלף עובדים זרים השוהים בארץ לאחר שפגה להם האשרה. כל זאת בלי להוסיף יותר מעשרת אלפים אוקראינים שנכנסו לארץ בשבועיים שחלפו מאז פרסום הדו"ח, מה שמביא אותנו למספר של כארבעים אלף אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות השוהים בארץ כבר עכשיו.
עו"ד פטר מסביר את הדינמיקה שמאחורי המספרים: "בשנים האחרונות עברו כאן יותר ממיליון תיירים מאוקראינה, שחלקם לא באים לסתם ביקור בגולן אלא כדי לעבוד. הם מקבלים אשרת תייר מאז הסכם הוויזות עם אוקראינה, המאפשר לכל אחד מהם להגיע בלי ויזה. הם יכולים לבוא לתשעים יום אך נשארים שנים ארוכות ופשוט עובדים כאן". לדבריו, "האכיפה מאוד חלשה. כל תייר שמחליט שהוא נשאר, עד שהוא לא נתפס באיזו קטטה או עניין אחר לרוב לא יתפסו אותו. נציין שכן מבצעים הרחקות למי שתופסים, בשונה מהסודנים.
"אנשים רבים מבקשים בקשת מקלט מדיני מאוקראינה, וגם אם היא חסרת שחר והמדינה דוחה את הבקשה, הפרוצדורה והערעור, ואחר כך ערעור למחוזי ולעליון, כל זה שווה לו, כי הוא משתכר טוב בינתיים. ככה הם נשארים שנים ארוכות. במחקר שלי ראיתי תיקים של יותר מעשור. כל ההכרעה השיפוטית הזו היא על הנייר, כי צריך גם להרחיק בפועל, ויש כאלה שנשארים עוד שנים אחר פסק דין חלוט. נוסף על כך יש גם עובדים זרים שהגיעו כחוק ונשארים מעבר לחוק. אנחנו רואים נהירה למדינת ישראל על בסיס כלכלי של אנשים ללא שום שמץ זיקה לעם ישראל".
מתווה שקד, שמאפשר הבאה של קרובי משפחה, לכאורה ללא הגבלה וכרגע ללא הגבלת זמן, לא עלול להביא עשרות אלפים נוספים שפשוט יישארו בסוף?
"קרוב לוודאי שאכן יהיו כאן עשרות אלפים. לא צריך ללכת לעתיד, עד כה הגיעו מתחילת הקרבות חמישה עשר אלף אוקראינים, שמהם שלושת אלפים וחמש מאות זכאי חוק השבות. ליותר מעשרת אלפים אין זיקה לעם ישראל. זה קצב מדהים! עשרת אלפים בתוך שבועיים. בשיא ההסתננות ממצריים היו אלפיים או שלושת אלפים בחודש".
פטר חושש גם מהתערבות מערכת המשפט: "כבר בשבוע האחרון אנחנו רואים החלטות שיפוטיות שמונעות הרחקה של אנשים שבאו ממדינה אירופית אחרת. הייתה אפילו החלטה שיפוטית שמונעת הרחקה של אדם שטען שהוא קרוב של שוהה בלתי חוקי אחר. המדינה אמרה שהיא רוצה להרחיק, אבל בינתיים בלמו מלהרחיק את אותו אדם".
פטר מזכיר את ניסיון העבר: "החוק למניעת הסתננות בוטל כבר שלוש פעמים, וכן חוק הפיקדון. ראינו מה קרה בחמש עשרה השנים האחרונות, אנחנו במצב משפטי בעייתי". הוא מזכיר שמדינת ישראל קולטת גם כך את זכאי חוק השבות, שרובם לא יהודים. "זו כבר הגנה גדולה על הרבה אוקראינים, ואנחנו נותנים להם אזרחות מיידית. זה חסר תקדים, אין לזה אח ורע בעולם".
השתתפת השבוע בדיון בבג"ץ נגד מתווה שקד. מה קרה שם?
"בית המשפט לא אמור לדון בכלל בישות של מדינת זרה נגד החלטה של שר בישראל, זו התערבות זרה, וזה לא שפיט. בית המשפט הוא לא מקום להכרעה בין מדינות. זו שאלת מדיניות נקייה שמסורה לשרת הפנים, גם אם אני לא אוהב את מה שהיא עושה. הוא היה צריך לדחות על הסף את העתירה, ולא דחה לצערי".
פטר מסביר כי בינתיים לא ניתנה החלטה שמשהה את המתווה, אבל השופטים הבהירו למדינה שהם סבורים שעל הצו שמכוחו שרת הפנים פועלת יש סימן שאלה גדול אם יש לה סמכות למנוע כבר באירופה עלייה של אוקראינים למטוס. "הם למעשה מבקשים עוד כשבוע לראות איך מתקדם ומה הוחלט. אם המדינה לא תתקן את הצו או את המתווה, נראה שאלו האיתותים, שבית המשפט יפסוק נגדה, וזו החלטה לא נכונה שיפוטית.
"הסכם ויזות למטרת תיירות לא רלוונטי למצב חירום כמו שלנו, שאף אחד לא יודע לכמה זמן הם באים. אנשים באים בלי כרטיס טיסה חזור. אבל בית המשפט מכרסם במתווה של שרת הפנים, שכבר כעת המתווה שלה מרחיק לכת מדי בעיניי, אין לו סוף והוא חסר נקודות בלימה".
בשולי הדברים חשוב לציין שכל המספרים שצוינו כאן אינם כוללים את המספרים הגדולים של המסתננים שבאו מסודאן ומאריתריאה, ורובם מרוכזים בדרום תל אביב ובאילת. נתוני רשות האוכלוסין מדברים על כשלושים אלף כאלה, אך לרבים אין תיעוד, ולכן ההערכות גבוהות בהרבה.
"מי שרצה לעזוב כבר עזב"
ומה צפוי לנו בזמן הקרוב? איש אינו יודע במדויק כמה זכאי חוק השבות יגיעו וכמה אשרות תייר ואיחודי משפחות יאושרו בחודשים הקרובים, אך הפוטנציאל ענקי ועלול להיות בעל משמעות אדירה לשנים ארוכות קדימה. פרופ' דלה פרגולה מסביר כי אומדני זכאי חוק השבות באוקראינה וברוסיה שונים זה מזה, אבל לכל הדעות מדובר במספרים לא קטנים: "לדעתי באוקראינה יש כארבעים וחמישה אלף יהודים, אבל זכאי חוק השבות יש עד מאתיים אלף". כלומר, רק אחד מארבעה יהודי באופן הלכתי. "ברוסיה, שהיא יותר גדולה, המספר של היהודים מגיע למאה וחמישים אלף, וזכאי חוק השבות כשש מאות אלף. בשתי המדינות יחד יש כשמונה מאות אלף זכאי חוק השבות".
אפשר להעריך כמה יבואו וכמה מהם יהיו יהודים הלכתית?
"באופן כללי זכאים שהם לא יהודים באים עם יהודי. יש משפחות שלמות שבאות בלא שאף אחד מהם יהודי, אבל לעיתים קרובות היהודי הזכאי מביא את קרובי המשפחה מהמעגל הראשון. הסיכוי שיעלו מהליבה היהודית גבוה יותר, כי לאחרים יש ברלין ומקומות נוספים. מנגד, גם הרבה יהודים יעדיפו יעד אחר כמו קנדה או צפון אמריקה.
"רמות ההתבוללות של היהודים בתפוצות, באוקראינה וארצות הברית, מאוד גבוהות. ברגע ששבעים אחוז ומעלה מתחתנים עם לא יהודים חוץ מהליבה האורתודוקסית, וכך במזרח אירופה, מטבע הדברים העולה עולה עם אשתו וילדיו שאינם יהודים על פי ההלכה, וזה גורם לפער בין יהודים ללא יהודים בעלייה".
לדבריו, קרוב לשני מיליון יהודים חיו ברוסיה ובאוקראינה במפקד שנערך בשנת 1959 בברית המועצות, ומרביתם עזבו מזמן. "מאוקראינה באו בשלושים השנים האחרונות כשלוש מאות אלף עולים יהודים ולא יהודים. מרוסיה באו קצת יותר, שלוש מאות ושישים אלף. מי שנשאר בחלקם טוב להם והם מזדהים עם המדינה שלהם, וקשה להם לעזוב. מי שרצה לעזוב כבר עזב במהלך השנים, אף שברור שיותר יבואו בנסיבות הטרגיות הנוראיות, שלא האמנתי שאראה בחיי מחזות כאלה.
"קח לדוגמה את זלנסקי, הוא הרי לא יעזוב, וכמוהו יש כנראה גם אחרים. זה מקטין את הפוטנציאל. חלקם יעדיפו יעד קרוב כמו גרמניה. באירופה הדמוגרפיה בירידה ניכרת, ולכן תוספת של אנשים משכילים כמו יהודי אוקראינה מאוד מאוד מועדפת עליהם, יותר מהגירה ממדינות האסלאם ומאפריקה. לכן יש פוטנציאל גדול, אבל תחת מגבלות הציפייה למאות אלפים מוגזמת. כאמור, רוב הבאים לא יהיו יהודים על פי ההלכה".
עו"ד פטר מציין גם הוא את הפוטנציאל ומזכיר את מצבם הבעייתי של יהודי רוסיה: "אחנו מתעלמים ממדינה נוספת – רוסיה. יש פי שניים עולים מרוסיה בתקופה האחרונה מאשר מאוקראינה. מדינת ישראל יכולה להגיע למספרים גדולים של זכאי חוק השבות, וזה ידרוש משאבים אדירים. יכול להיות שהרבה מדינות לא יקלטו אזרחי רוסיה מסיבות פוליטיות, וממילא מדינת ישראל תהיה המפלט היחידי. זה לא תרחיש תאורטי בכלל! רבים מאוד מאזרחי רוסיה שצופים במה שקורה עם המשטר שלהם, גם מבחינת המשטור הפנימי שהולך ומחמיר, והרבה חוששים מאוד ורוצים להגר החוצה. אנחנו מדברים על פוטנציאל כפול מהפוטנציאל האוקראיני".
"הנושא של לא יהודים צריך לבעור בנו"
אני שואל את ד"ר נתנאל פישר מה לדעתו הפתרון שיש לפעול לאורו בסוגיית העלייה הלא יהודית והנוכחות ההולכת וגוברת של ישראלים לא יהודים במדינת ישראל. "אין פתרון אחד. צריך לחשוב מחדש על חוק השבות, מה בדיוק נכון לשנות בו ואיך. יש לעודד אנשים להימנע מלהתחתן עם גויים כדי למנוע התבוללות".
פישר, ממנסחי חוק הגיור של כהנא, מדבר בכאב רב על נושא הגיור. "גם אם יש ויכוח גדול בתוך הציונות הדתית בנוגע למתווה כהנא, עדיין חשוב לומר שיש בעיה, אין התגייסות ציבורית במגזר הדתי-לאומי לעזור למתגיירים. כולנו מכירים אנשים שהם לא יהודים. אף אחד לא יאמר לך שזה האתגר הציוני-דתי עד שזה יגיע לילדים שלהם.
"העולם שאנחנו מתמודדים איתו כיום כאן בישראל זה לא מה שהיה פעם. לא יהודים חיים בתוכנו, גם אם ישנו את חוק השבות. אנחנו צריכים להתרגל לזה ולהיות מודעים לזה. אם נפעל, נצליח, גם אם לא נסכים על הכול.
"קח את הציונות הדתית, שעשתה דברים נפלאים בעולם החינוך. זה בוער בה, והיא פעילה במגזר ומחוצה לו, בחינוך החילוני ובחינוך המיוחד והבלתי פורמלי, כי זה בוער בקרב הציבור. הנושא של לא יהודים צריך לבעור בנו, ואז גם הפוליטיקאים יעשו ותקציבים יימצאו. אחרת נהיה במצב לא טוב".
אין ברירה, חייבים לשנות את חוק השבות
המספרים כאן מדברים בעד עצמם. העלייה לישראל, זו שהיינו גאים בה כל כך, העלייה שהייתה אחד הסמלים של העם השב לציון ומתקבץ מארבע כנפות הארץ, היא כיום אחד הגורמים לשינוי לרעה של המאזן הדמוגרפי לרעת היהודים במדינת היהודים. ללא כל צל של ספק, ביטולו של סעיף הנכד, שהורתו ולידתו בחטא, ישנה במשהו את תמונת המצב של זהות העולים ויחזיר במעט את מדינת ישראל למסלול ולמטרה שלשמו הוקמה: להיות בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ארץ הקודש.
כל חבר כנסת שדם יהודי ציוני זורם בעורקיו חייב לקום, להזדעק ולפעול, גם אם זה נשמע טוב פחות, גם אם זה גורר התקפות קשות בתקשורת, גם אם זה נראה כמו קרב חצי אבוד. כל חבר כנסת חייב לדרוש את שינוי חוק השבות וביטול סעיף הנכד עכשיו, כי יש גבול כמה עוד שנים נוכל לסבול עלייה שרובה או מחציתה לא יהודית, כי יש לנו אחריות לדורות הבאים, כי בשל בעיית ריבוי הגויים זכאי חוק השבות אין לנו יכולת להתעסק בעולים האמיתיים שאנחנו רוצים למצוא ולקבץ מארבע כנפות תבל, להביא אותם לארץ ישראל, למדינת היהודים, שעליהם אנחנו מתפללים 'שא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ".
זהו צו השעה, שעת חירום אמיתית: חייבים לשנות את חוק השבות.
