קרדיט תמונה:אורי לנז, לע"מ
ענף א'
הדברים הכתובים לקמן לדמותו של מרן הגר"ח אינם השערות אלא על פי שיחות איתו עצמו שבשנתיים וחצי שגרתי בעיר בני ברק לפני כעשרים וחמש שנים הייתי הולך הרבה מאוד אליו בשעות לימודו כמה שעות בכל יום ברוב הימים בכולל חזון איש ומדבר איתו שיחות אף ארוכות שעיקרן במשא ומתן בסוגיות הש"ס והפוסקים ופעמים גם בהשקפת התורה (אין הכוונה בזה להשקפה פוליטית, שזה לא התחום שלי, אלא השקפה על דרך חיי האדם על פי התורה הקדושה).
אם נבוא למצות את תמצית חייו ודרכו, אפשר להגדירם בדברי מדרש תנחומא בפרשת נח שמפרש שעיקר קיום המצוות עשה דאורייתא של "ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" הוא על ידי לימוד תורה שבעל פה בעמל ויגיעה.
ובצירוף לדברי הרמב"ם בהלכות תשובה פרק י הלכה ו (זו ההלכה האחרונה בכל ספר מדע של הרמב"ם) שכתב וזה לשונו דבר ידוע וברור (א"ה זה לשון חריג בדברי הרמב"ם ויש ללמוד מזה עד כמה הדברים דלקמן הם מוכרחים) שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל שבעולם חוץ ממנה כמו שציווה [השם יתברך בתורתו הקדושה בפרשת ואתחנן בקריאת שמע] ואהבת את ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך.
והעולה מצירוף שני דברים אלו הוא דרכו של הגר"ח בהתמסרות עצומה ללימוד תורה מתוך עזיבת כל עניין אחר בעולם.
ועיקר כל דרכו כל חייו הייתה שכל מה שעניין אותו בחיים היה עשיית רצון השם יתברך בכלל ובעיקר על ידי ריבוי לימוד תורה שבעל פה בעמל ויגיעה להבינם היטב ובשינון רב לזוכרם היטב.
והייתה דעתו מאוד חריפה על מה שלמרבה הצער בשנים האחרונות יש ארגונים שלמים ששמו להם למטרה לשכנע אברכים, בעיקר מחוגי היהדות החרדית שתורתם אומנותם, לעזוב את דרכם זו ולתת חלק מזמנם ללימוד איזה מדעי חול או מקצוע וכן לעבוד חלק מזמנם באיזה מקצוע.
ואף שאם יש מי שמאיזה סיבות הכרחיות עשה כן לא פסלו הגר"ח חס וחלילה והתייחס אליו בכבוד (אך המכובדים ביותר בעיניו היו לומדי התורה בעמל) אך אותם אלו שמשכנעים אברכים לעזוב במידה מסוימת את לימודם עבור מקצוע הייתה דעתו כנגדם חריפה ביותר, והורה לי בפירוש גמור לפרסם את הדברים האלה בשמו ובצורה החריפה ביותר ובכל הזדמנות אפשרית למבוגרים בכל הגילים ולצעירים בכל הגילים.
לפני כשש שנים כתבתי חוברת בענייני ההתמדה בתורה. בסיס הדעות שבחוברת הוא על פי רוח הדברים ששמעתי ממנו בשנים מוקדמות יותר, והוא עבר על כל החוברת כולה בלא שום דילוג וכתב מכתב חזק מאוד לעודד הלימוד בחוברת זו וברכות עצומות ללומדים בה ולמלמדים בה, והעיקר למכוונים לדרך זו, ובעיקר הדגיש שאם יש תלמידים שאחרי סיום שמונה שנות לימוד בית הספר או תלמוד תורה יש להם התלבטות אם להמשיך בישיבה שעל טהרת הקודש או ללכת ללמוד במוסד שיש בו גם לימודי חול, מבקש מאוד ללמוד עם תלמידים אלו את חוברת זו כדי לשכנעם להתמסר באופן מוחלט ללימוד התורה בלא שום הוספות אחרות.
החוברת נדפסה בשם 'אהבת תורה' וגם נמצאת כולה בספר 'שיח יעקב' שער שני שנדפס על ידי הרב גמליאל רבינוביץ' שליט"א מבית שמש, ואפשר לקבלו ממנו במייל.
וכן נמצאת החוברת כולה בשינויים מעטים אך שווים בכל עיקרי הדברים בספר 'דברי יעקב' פרקי מחשבה שער שני (בגלל שינויים קטנים שנעשו שם לתיקון הלשון או לתוספת הסבר וראיות וכיוצא בזה לא נדפס בספר זה המכתב מהגר"ח ורק נדפס בחוברת שבפני עצמה וכן בספר 'שיח יעקב' ששם הוא ממש החוברת שעבר עליה הגר"ח).
ענף ב' – קשר נשמתי עם השם
וכמובן השאלה הוא איך מצליחים לחיות בצורה שהדריך הגר"ח להתמסרות מוחלטת ללימוד התורה, ואף אם התמסרות מוחלטת כמו שלו לא כל אחד מסוגל, מכל מקום כל אחד כפי דרגתו גם את זה צריך להבין איך עושים.
והתשובה לזה כתובה בספר על ידי דוד המלך בספר תהלים מזמור קיט, שכתוב שם "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
וכוונת הפסוק שאומר דוד המלך שאם דרך משל מציעים לו ללכת לבורסה לזכות במיליון דולר או באותו זמן ללמוד דף גמרא, הוא מעדיף ללמוד דף גמרא.
ואומר דוד המלך שלא שעושה כן רק מפני שמצווה לעשות כך אלא אף טוב לו הדבר כך, שהוא יותר נהנה מדף גמרא מאשר נהנה ממיליון דולר.
והיאך זוכה לזה? על ידי שיודע שהתורה היא תורת פיך, ופסוק זה הוא המקום היחידי בתנ"ך שמוגדרת התורה תורת פיך (מה שאין כן תורתך כתוב פעמים רבות), ובכל מקום שיש לשון חריג הוא מרמז איזה דבר. וכוונת הדברים כמבואר בספר 'נפש החיים' שער ד פרק יד שכל רגע שאדם לומד תורה, באותה שעה כביכול הקדוש ברוך הוא מלמד אותו את דבר זה, והוא ממש בחינת מעמד הר סיני, ומכלל כוונת הדברים שבאותה שעה בא שפע רוחני מהשם יתברך ונכנס לתוך נשמתו.
ואם האדם מרגיל את עצמו לחשוב בזה, יכול עם הזמן לזכות להרגיש את זה, וכתוב בחזון איש בספר 'אמונה ובטחון' פרק א סעיף ט שלהרגיש בנשמה את הקשר עם השם יתברך זהו התענוג הגדול ביותר שיש בעולם הזה, וכל שאר התענוגים של עולם הזה כאין וכאפס לעומת תענוג זה.
וכדאי מאוד להיות רגיל בלימוד ספר 'נפש החיים' שער רביעי מפרק יא עד סוף הספר, ולעניין הנ"ל בפרט את פרק יד.
ענף ג' – לימודו בעיון
על גדלותו בתורה קטונתי מלכתוב, אך מעט מוכרחים לכתוב שכידוע במשך עשרות שנים מדי שנה בשנה היה גומר את כל התלמוד הבבלי וכל התלמוד הירושלמי וגם המסכתות מהמשניות שאין להן גמרא ומכילתא וספרא וספרי וזוהר ותיקוני זוהר ורמב"ם וארבעה חלקי שולחן ערוך ועוד כמה וכמה מדרשים וספרי חז"ל.
ומלבד זה זכה לחבר מדפים שלמים של ספרים בהרבה מאוד חלקים של התורה ומהם ספרים מקיפים ביותר בעיון רב ועמוק מאוד עניינים ארוכים, והמפורסם שבהם ספרו 'דרך אמונה' על רמב"ם זרעים בארבעה כרכים בעיון רב ועצום.
ענף ד' – בקיאותו וזיכרונו
ובקיאותו בכל מה שלמד הייתה עצומה מאוד בזיכרון פלאי כמו שרואים בספריו את בקיאותו העצומה וכל מה שרואים בהם הוא רק חלק מועט מבקיאותו.
ואציין מעט מראי מקומות למקומות שרואים באופן מיוחד את בקיאותו, הנה בירושלמי במסכת מועד קטן פרק ג הלכה ה (דף טו ע"א) כתבו שאין למדין הלכה מקודם מתן תורה, והובאו דברי הירושלמי בתוספות לבבלי במסכת מועד קטן כ ע"א ד"ה מה חג.
והגר"ח בספרו 'קרית מלך' על הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ה מהלכות תפילה הלכה ו העיר על זה ממקומות רבים מאוד בבבלי כמדומה בערך מאה מקומות.
ודבריו שם בקיצור נמרץ, ובספר 'תורת חיים' לבראשית פרשת ויצא עמוד תעד העתיקו הדברים ופירשו יותר דבריו, אך כדאי לכתוב פירוש יותר מורחב.
עניין נוסף הנה דעת רש"י בשבת ס"ח ותוספות ועוד ראשונים שדין תרומות ומעשרות מן התורה הוא רק בדגן תירוש ויצהר (דהיינו תבואה, ענבים ויין, זיתים ושמן) ואילו בשאר מינים זה רק מדרבנן, והרמב"ם חולק וסובר שרוב פירות האילן נוהג בהם תרומות ומעשרות מן התורה.
ובספרו 'דרך אמונה' בהלכות תרומות ריש פרק ב ציון ההלכה אות ז (הוא בכרך שני דף כג ע"א) אסף רשימה עצומה של עשרות רבות של מקומות שרש"י ותוספות כתבו את שיטתם הנ"ל.
ודוגמאות לבירור עניין בהיקף יש בספרו 'נחל איתן' מעמוד מו עד עמוד סז דברים בענייני הכחשת עדים ומסקנות לדינא בשמונים ואחד חילוקי אופנים ועוד מאמר בספרו 'נחל איתן' מסוף עמוד עו עד עמוד פח בענייני ברכת המצוות בבקיאות עצומה ופלאית בבבלי ובירושלמי ובתוספתא ובראשונים.
ובספרו 'קרית מלך' בקיאות עצומה ונוראה בכל ספרי חז"ל לציין מהם דברים לרמב"ם כמדומה שיש שם לכל הפחות כמה רבבות ציונים, ובספרו 'שיח השדה' בביאורו להקדמת הרמב"ם כמות עצומה של מראי מקום בענייני התנאים ואמוראים ותולדותיהם, עיי"ש.
ענף ה' – כותרת משנה
והמעיין בספריו יראה עוד כהנה וכהנה, והדוגמאות הנ"ל הן חלק קטן מאוד מספריו, וכל זה בלא עזרת מחשבים ואמצעי עזר לסוגיהם, שרוב הספרים הנ"ל נדפסו עוד לפני שהיו קיימים כלל אמצעים אלו. יש לציין שבספרו 'דרך חכמה', שהוא מהמאוחרים שבספריו והוא על רמב"ם בהלכות קדשים, כותב בהקדמה שנעזר במציאת מראי המקום בספר המפתח שבסוף רמב"ם מהדורת פרנקל, ורואים בזה מקצת מענוותנותו ואמיתותו, שלא ראיתי עוד מי שמציין דבר כזה, וגם מזה יש ללמוד ששאר ספריו, שלא כתב בהם דבר מסוג זה, נכתבו בלא שום אמצעי עזר.
כתוב בספרים שבזמן הסתלקות הצדיק אפשר לזכות לקבל אורות עליונים מהשמים מבחינת נשמתו. יהי רצון שנזכה לקבל מאורות נשמתו של מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ונזכה להתמיד בתורה בהתמדה עצומה ונזכה לזכור היטב את התורה ולהידבק בה' יתברך ובתורתו הקדושה בכל ליבנו ובכל נפשנו.
