כותרות חמות :

משאבות הכינרת חזרו לפעול
משאבות הכינרת חזרו לפעול

משאבות הכינרת חזרו לפעול

עונת הגשמים עוד לא הסתיימה, אבל אפשר כבר להגיד שהייתה כאן עונת גשמים מבורכת

אם יש דבר אשר אינו מפתיע אך גם לא רצוי במיוחד, זהו מזג גשום וקר בשבוע חגיגות הפורים. אבל ודאי תשמחו לשמוע שהאקוויפרים, או בשמם הפחות רשמי – מקורות ומאגרי המים בישראל, מקבלים את הגשמים בברכה ומושפעים מהם לטובה. ומה לגבי המאגר הלאומי האחד והיחיד, הלא הוא הכינרת? אף שהמוביל הארצי חדל לשאוב ממנה מים עבור כל אזורי הארץ, מהצפון ועד לדרום, ומאז מפלסה עולה יותר יותר, עדיין גם היא נהנית מהגשם, ובזכותו התאפשר לאחרונה להפעיל שם את המשאבות ביתר ביטחון.
פרופסור חיים גבירצמן, המלמד הידרולוגיה ומשאבי מים באוניברסיטה העברית, ובעבר שימש חבר במועצות המנהלים של חברת מקורות, רשות הטבע והגנים ומועצת רשות המים, מרחיב לנו את ההסבר בנושא השפעות הגשם הנדיב.
על פי דו"ח השירות ההידרולוגי, אחוזי הגשם בחודשים דצמבר וינואר האחרונים היו גבוהים באופן משמעותי, בחודש פברואר מעט פחות, אך בסך הכול היה לנו חורף גשום מאוד.
הגשמים הרבים הנאגרים במקורות המים, הכרחיים מאוד, מכיוון שלאחר מכן, בזמני היובש, מרבית המקורות מסתמכים על הנוזלים שאגרו או שנאגרו במקור אחר המזין אותם. קחו למשל את נהר הירדן. הגשמים שירדו בחודש פברואר במעלה אגן הכינרת, בעיקר לקראת סיומו, העלו את ספיקת הבסיס (ספיקה היא כמות המים העוברת דרך שטח נתון ביחידת זמן מסוימת. החישוב דומה מעט לצורה שבה מודדים מהירות של רכב העובר מרחק בזמן מסוים) של נהר ירדן באופן משמעותי. נוסף על כך, בתחילת פברואר נצפתה בנהר ספיקה נמוכה, שההסבר לה היה כנראה כמויות השלג הרבות שירדו במורד החרמון והשהו את הזנת המעיינות. אך לאחר מכן המצב התהפך, והפער במילויו החוזר של הדן צומצם בזכות 900 מ"מ שירדו עד תחילת מרץ במורדות החרמון, שנאמדו בשיעור של 120 אחוז ביחס לממוצע. בכך הסתיימה תקופה של חמישה חודשים שבהם הספיקה הייתה מתחת לממוצע.
"החודשים העיקריים של החורף הם דצמבר, ינואר ופברואר", מציין פרופסור גבירצמן. "אלו החודשים בהם אנחנו מצפים לגשמים ולכל תסמיני החורף בעוצמתם הגבוהה ביותר. כיוון שחודשים אלו היו השנה גשומים במיוחד, החורף הזה נחשב מועיל מאוד למאגרי המים. סך הכול, אנחנו נסיים את החורף הזה עם סדר גודל של 110 אחוזי גשמים יחסית לשנה שעברה. מאגרי המים בכל רחבי הארץ וגם הכינרת התמלאו, וזה דבר טוב מאוד. זה כמובן רק מפרה ומעשיר את האדמה".
ומה בקשר לאגם הכינרת? אין צורך כמובן לדאוג. מעבר למשקעים הרבים שכמובן מילאוה באופן תדיר במהלך החורף, השאיבה ממנה הופסקה לחודשיים לצורך תיקונים ועבודות במוביל הארצי. אם לא הרגשתם בכך, כדאי שתהיו ערים לעובדה שהכינרת כבר שנים רבות לא מספקת מים לתושבי המרכז והדרום, ומזינה בדרך כלל רק את השטחים הקרובים לה.
"בעבר הכנרת הייתה מאגר לאומי, אשר המוביל הארצי שאב ממנה לשאר חלקי הארץ," מספר פרופסור גבירצמן. "ממנה העבירו מים גם לסביבת הכינרת וגם למרכז ולדרום. בעשור האחרון המצב השתנה מבחינת זה שהכינרת איננה מספקת מים לכל האזורים, אלא לסביבתה הקרובה. היום מי שמספק מים למרכז ולדרום, אלו בעיקר מרכזי ההתפלה ומי הקולחין. הכינרת היא למעשה מאגר מקומי, שמשמשת את עמק החולה, הגולן, ובמסגרת הסכם השלום גם את ממלכת ירדן ועוד.
"בהשוואה לעשרות השנים הראשונות של מדינת ישראל, בהן המצב של הכינרת הוגרע בעקבות שאיבה רבה, השנה ניתן לומר שמפלסה זכה לעלות בקצב מוגבר.
"אני לא רואה שינוי מהותי ביציבותה של הכינרת עקב ההפסקה, וגם עקב השאיבה המחודשת. כמות הליטרים הנשאבים ממנה, מליוני הקובים, שנשמעים כמות רבה, היא מזערית לעומת השנים הקודמות.
"אנחנו למעשה צריכים לשמוח על כמויות הגשם הרבות אשר מרוות את האקוויפרים. השפיעה של המעיינות התגברה מאוד, במיוחד הדן והבניאס, שהגיעו לנביעה ותפוקה גבוהה יחסית לשנים קודמות".
אם כן, אף שהמתחפשים השבוע התאכזבו ממזג האוויר הגשום, אפשר בהחלט גם להתעודד מכך: כל כמות משקעים נוספת שנרוויח בזמן הנותר לנו מהחורף, תכין לנו אביב וקיץ פורחים במיוחד.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן