מתברר שאנחנו בכל זאת שונים

מדע אסור חלק ג'

לפני שבועות אחדים הופיעה בעיתון 'בשבע' כתבה המדווחת בזעזוע על יוזמתן של שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון והשרה לשוויון חברתי מרב כהן להשיק תוכנית פיילוט ל'חינוך לשוויון מגדרי' ב-77 גני ילדים בתשע רשויות מקומיות בארץ. לדברי מנהלת היחידה להפעלה פדגוגית לחינוך קדם־יסודי, ד"ר מרב תורג'מן, מטרת התוכנית היא למנוע 'הסללה' בכל דרך, ולכן כעת הילדים יקראו רק בספרים כשרים מגדרית ולא בספרים 'בלתי שוויוניים' כמו 'האריה שאהב תות' או כאלו המעודדים הפגנת כוח פיזי כ-'מלך האריות'. בנות תוכלנה לשחק במשאיות (מי מנע מהן עד היום?) ובנים בבובות, אך רק בבובות כשרות, כגון בובות כהות עור, בובות של נשים 'חזקות' וכדומה. הילדים כמובן ייחשפו ל'משפחות חדשות' מכל הסוגים. נותר לשאול האם במיטב המסורת של 1984 ופאבליק מורוזוב הסובייטי ילמדו הילדים גם להלשין על הוריהם ולדווח על פשעי מגדר נסתרים.
למרות הזדהותי המלאה עם הסלידה של הכתבת, חגית רוזנבאום, מהתוכנית המדוברת, לא יכולתי שלא לחוש החמצה בביקורות שבכתבה. הכתבת והמרואיינת השמרנית מארגון 'שוברות שוויון' הביעו במילים שונות את דעתן שהתוכנית מנוגדת לטבע האדם ולדרכו של עולם. לעומתן, ד"ר תורג'מן הגיבה שאין פה דבר נגד הטבע אלא רק "כמה שיותר חוויות", משל היה מדובר בחלוקת קרטיבים בטעם חדש, עניין של טעם וריח, ואדרבה, זו הדרך לפתור בעיות יסוד חברתיות כמו 'מקומן הפחות של נשים בדרגות השכר ובאקדמיה'. ונשאלת השאלה: האם מדעי החיים והחברה אינם מספקים לנו די מידע כדי להכריע האם הרעיונות הנ"ל מנוגדים לטבע? האם יש למשל יסוד סטטיסטי מוכח לחשוב שתוכנית זו תגרום ליותר נשים להפוך למרצות למתמטיקה? הרי אם מדובר רק בשאלה של אמונות ודעות, אז רשאית השרה ביטון (שוודאי מייצגת בעיני בוחריה דמות שומרת מסורת משום מה) להכריז שכך לימדה אותה הרבנית שלה למגדר, ואין לקוראי עיתון 'בשבע' אלא לשלוח את ילדיהם לגן אחר של רבניות אחרות, נאורות פחות בעיני השרה, ולקוות לאוטונומיה חינוכית. ואם דווקא קוראי 'בשבע' טועים בהבנתם את טבע האדם, האם לא יהיה ראוי לכפות עליהם לגדל את ילדיהם כך שיוכלו לממש את מלוא כישוריהם?
למען הסר ספק: בחלק משאלות אלו כבר אמר המדע את דברו, והוא אינו בצד של השרה. בביאור הסוגיות אסתמך בעיקר על כמאה עמודים מתוך ספר בשם Human Diversity: The Biology of Gender, Race, and Class מאת גיבורנו מפרק א' בסדרה זו, צ'ארלס מארי, ואשלים מעט את דבריו ממקורות נוספים שרק את חלקם אציין, אך כולם זמינים ברשת באנגלית. נוסף על זאת נרשה לעצמנו גם לתהות על עמדות שגויות ואולי אף מזיקות העולות בתוך ציבור שומרי המצוות, עמדות שלהבנתי מזינות בלא משים שיבושים מגדריים כגון אלו של השרה.

עניין באנשים לעומת עניין בחפצים, סידור לעומת הבעת אמפתיה
לפני יותר ממאה שנה קבע Edward Thorndike, ממייסדי הפסיכולוגיה החינוכית, כך: "לגברים עניין רב יותר בחפצים ובמנגנוניהם, ולנשים עניין רב יותר בבני אדם וברגשות". ב-1944 האנס אספרגר, החוקר שעל שמו תסמונת אספרגר, העלה השערה שאוטיזם אינו אלא 'מנת יתר' של אינטליגנציה גברית, מה שמסביר את העובדה ש-80%-90% מהאנשים על הספקטרום האוטיסטי הם גברים. השערה זו פותחה מאוד על ידי החוקר סיימון בארון־כהן, שטבע בספרו משנת 2003 את האפיון של גברים כ'מתעניינים בסדר' (systemizers) ונשים כ'מתעניינות בהבעת אמפתיה' ((empathizers, כשפירושה של 'אמפתיה' היא 'הבנת רגשות הזולת'. הבדל זה יסודי ביותר בהבנת הבדלים רבים בין גברים נשים, החל מהבדלי אישיות ושכיחותן היחסית של מחלות נפש שונות אצל כל מין (בצירוף גורמים ביוכימיים שלא נוכל להיכנס אליהם משיקולי אורך. ראו נתונים בטבלה), עבור בכישורים קוגניטיביים שונים, ועד לבחירת מקצוע, גם ובעיקר אצל נשים מוכשרות מאוד ועצמאיות, שכל האופציות פתוחות לפניהן.
הבדלים אלו מולדים. השרה הייתה יכולה לחסוך את הפיילוט אילו הייתה בודקת, משום שחלק מהניסויים המפורסמים המוכיחים זאת הם מתחום ההבדלים בבחירת צעצועים בין בנים ובנות. בממוצע, רוב גדול של בנים אכן מעדיפים משאיות ורוב מובהק של בנות מעדיפות בובות, וכשייתנו לבנים בובות הם ישחקו במלחמה בין הבובות ובנות ישחקו עם משאיות במשחק של 'אבא משאית ואימא משאית'. נעשו מחקרים על גם תינוקות כמעט בני יומם שבדקו את זמן קשר העין שלהם ומצאו שבנים עוקבים זמן רב יותר אחרי צעצוע בתנועה, ובנות אחרי פנים אנושיות. נציין גם שילדים וילדות משחקים באופן טבעי בעיקר עם בני מינם; השרה תצטרך מאמץ על־אנושי כפשוטו כדי לחנכם מחדש.
גאונות שונה – אינטליגנציה גברית ונשית
האם גברים חכמים יותר מנשים? עבור רוב האוכלוסייה התשובה היא חד־משמעית לא. גבר אקראי אינו זוכה לציון גבוה יותר במבחני IQ או פסיכומטרי מאישה אקראית. אך זו הכללה בלתי מספקת, ויש הבדלים קריטיים בין המינים. ראשית, השערת השונות הגדולה של זכרים גורסת שמסיבות אבולוציוניות של ברירה מינית, התפלגות ה-IQ מראה שונות רבה יותר אצל גברים. כלומר, אם נביט בהתפלגויות של שני המינים נראה יותר גברים בקצות ההתפלגות – טיפשים מאוד או חכמים מאוד – ואילו את ההתפלגות הנשית נראה ממוקדת יותר מסביב לממוצע. תופעה זו יכולה להסביר חלקית את הדומיננטיות של גברים בין זוכי נובל והעילית המדעית מחד גיסא ובין אוכלוסיית חסרי הבית והכלואים בבתי הכלא מאידך גיסא. כך למשל באחוזון העליון של היכולת המתמטית אצל בוגרים (לפני גיל בגרות העניין נזיל יותר) נמצא מעל פי חמישה גברים, וככל שנעמיק משם לתחומי הגאונות המתמטית יגבר אחוז הגברים. נתונים מעין אלו הם סדין אדום בפני פמיניסטיות באקדמיה, ובאירוע אקדמי נדיר נגנז מאמר של פרופ' תיאודור היל על השערת השונות הגדולה של הזכרים לאחר שכבר פורסם בכתב עת מתמטי, בגלל זעמה של אגודה לקידום הנשים במתמטיקה, וכספי המחקר של היל הופסקו. אפילו נשיא אוניברסיטת הרווארד, הכלכלן פרופ' לארי סומרס, נאלץ להתפטר מתפקידו לאחר שהזכיר תיאוריה זו כהסבר אפשרי למיעוט הפרופסוריות הבכירות בתחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). נציין שאשתו, פרופ' קריסטינה הוף־סומרס, בעלת בלוג הסרטונים הקצריםThe Factual Feminist , היא מבקרת חריפה של הפמיניזם הרדיקלי שאף חיברה ספרים נגדו, והוא מכיל לדבריה "נשים מאותגרות סטטיסטית העושות מחקר רע מסיבות אידאולוגיות".
אך קיימים הבדלים קריטיים ביכולת הקוגניטיביות גם אצל גברים ונשים בעלי אותו IQ, על ציר של 'אנשים לעומת חפצים'. בממוצע, נשים זוכות בניקוד גבוה משמעותית במבחנים המודדים יכולות טיעון מילוליות, קריאה, ומעל הכול כתיבה, לצד יתרונות גדולים בכישורים כמו הבנת תקשורת בלתי מילולית, ניתוח מדויק של רגשות הזולת, סוגים של מוטוריקה עדינה ועוד. לעומת זאת, גברים זוכים לניקוד גבוה בהרבה ביכולות חזותיות־מרחביות, הבנת עקרונות מכניים, ניווט שטח ועוד. דוגמה אחרונה זו של ניווט מדגישה את ההבדלים בין גברים ונשים באותן משימות ממש. גברים נוטים לנווט על סמך מפות וכיוונים, ואילו נשים על סמך ציוני דרך בולטים. בעקבות הבדלים בסימטריה בין אונות המוח, גברים ונשים פותרים את אותן השאלות המתמטיות בעזרת חלקים אחרים של המוח.
מחקר SMPY
במחקר שהחל בשנת 1971 איתרו חוקרים כ-500 נערים ונערות בני 13 שתוצאות מבחניהם מיקמו אותם במחצית האחוז הגבוה ביותר של היכולות המתמטיות בארה"ב. במבחני IQ שעשו לאורך השנים נתגלה שלכל המשתתפים IQ של לפחות 140, גאונות קיצונית. יש להדגיש שהבנות במחקר היו כולן עירוניות שגדלו בשנות השיא של המאבקים הפמיניסטיים, השנים שבהן חוקקו חוקים יסודיים לקידום נשים ואף אפליה מתקנת לנשים. הן קיבלו מהוריהן עידוד רב לפתח את כישוריהן עד תום ולא חונכו לדפוסים נוקשים של נשיות. בשנת 2013 פרסמו החוקרים את ניתוח מסלול חייהם של הנחקרים והנחקרות. הגברים והנשים הביעו במשאל הסכמה גבוהה עם משפטים מגדריים 'סטראוטיפיים': חפצים מול אמפתיה, עניין גבוה של הגברים בקריירה, בסיכון, בתגמול כספי ובהשפעה, ושל הנשים במשפחתן, בפעילות בקהילה, במערכות יחסים טובות ובשבוע עבודה של 40 שעות בלבד. הגברים והנשים קיבלו ציונים גבוהים מאוד בהערכת רמת האושר בחייהם ולא נצפו בזאת הבדלים בין המינים.
בתחומי ההשכלה נתגלה אחוז כמעט זהה של בעלי ובעלות תארים מתקדמים, וסך התארים המתקדמים ב- STEM היה כפול מאשר באוכלוסייה הכללית. אך התפלגות התארים היא המרתקת: גברים נטו ל-STEM, ואילו כמות התארים במדעי הרוח והחברה ומנהל עסקים הייתה כפולה אצל הנשים מאשר אצל הגברים. יתר על כן, התארים ב-STEM התפלגו על פי 'חפצים ואמפתיה': נשים נטו למדעי החיים וגברים למתמטיקה ופיזיקה. גם נשים מבריקות אלו, שיכלו להשיג בקלות כל תואר או משרה מדעית־טכנולוגית בשוק העבודה, בחרו מרצונן אחרת. ניתוח מדויק של מחקר זה ומחקרים נוספים גילה עיקרון מרתק: בני אדם אוהבים לעבוד בתחום שבו הם הכי טובים, גם אם הם מצטיינים בתחומים נוספים. הנשים שבחרו במדעי הרוח והחברה היו בעלות כישורים מתמטיים חריגים, אך הן היו בעלות כישורים מילוליים חריגים עוד יותר, ולכן בחרו ללכת אחר 'המומחיות הראשית' שלהן.
מחקר רוחב נוסף מן השנים האחרונות זכה לפרסום רב בתקשורת בשל היותו נוגד את האינטואיציה ואת כוונתם של מבצעי המחקר עצמם: מחקר שביצעו חוקרים מארצות סקנדינביה – הארצות השוויוניות ביותר בעולם ביחסים בין המינים – הראו שככל שהמדינה זוכה לדירוג טוב יותר במדד הפערים הבין־מגדריים (GGGI), כך יש במדינה זו פחות נשים בתחומי STEM, ולא יותר! כלומר, במדינות עשירות ושוויוניות כמו בסקנדינביה נשים חשות משוחררות מכל אילוץ בבחירת מקצוע לחיים, ולכן הן בוחרות במקצועות נשיים, ואילו במדינות הכי פחות שוויוניות (ארצות האיסלאם ואפריקה) נשים תבחרנה בכל מקצוע בעל הכנסה מספקת, והן פחות מופעלות ממניע של מימוש עצמי.
ממחקרים אלו עולה, ראשית – ששוויון מלא בייצוג בתחומי ההייטק בארצנו אינו אפשרי, ושנית – הוא לא יהיה הצלחה אלא כישלון, משום שפירושו של דבר יהיה ששוק העבודה הישראלי לא הצליח לספק לנשים מוכשרות מאוד משרות שבהן הן תחושנה מימוש עצמי מלא, כגון ביו־טק, מחקר חישובי במדעי החברה והחיים, משרות ניהול מתאימות וכדומה. נטייתן של נשים כישרוניות למקצועות אחרים מאשר גברים מוכשרים היא גיוון מבורך, לא בעיה.
מסקנות וביקורת עצמית
מכל הנ"ל עולה שלפי המדע אכן יש טבע גברי וטבע נשי, ואין טעם להילחם בו, כי אין אפשרות לנצח אותו בטווח הארוך. עם עוד מקום אפשר היה להיכנס לפסיכולוגיה אבולוציונית או להבדלים בתחום האישיות ולהראות ממצאים מרתקים על התפלגות הפשע האלים, האמונה הדתית, שוני בדפוסי בחירת בני זוג ועוד. מוטב תעשה השרה שאשא־ביטון אם תגלה עניין במדע, הן בתחום חיסוני הקורונה והן בתחום המגדר.
אך חשוב מאוד להתבונן גם פנימה: ללא כל קשר למגמות ההרסניות של הפמיניזם הרדיקלי, העובדות ההיסטוריות הן שהתנועה הפמיניסטית בשלביה המוקדמים אכן שחררה את האישה מרבים מכבליה החוקיים והחברתיים, החל מעצם הפיכתן של נשים לבעלות מעמד חוקי הזכאי לרכוש או להגנה מפני אונס בידי בעליהן, ועד לפתיחתם המבורכת של כל תחומי הלימודי האקדמיים וכל המשרות החופשיות היוקרתיות לנשים מוכשרות.
מי שימצא במחקרים הנ"ל גיבוי לדעה שלא נכון לאפשר לבנות אולפנה לעבור בגרות בגמרא, ללמוד פרק יומי ברמב"ם או להבין רעיון קבלי עמוק, טועה בהבנתו, גם אם הוא בכיר בחמ"ד. המחקרים הנ"ל כן מסבירים את הצלחתן הפנומנלית של רבניות כמו ימימה מזרחי או הדסה פרומן המלמדות תכנים עמוקים בהשראה קבלית וחסידית לנשים. הרי אלו התחומים התורניים העוסקים ב'אמפתיה' ומערכות יחסים, וממילא נשים נמשכות אליהם.
יש לי חבר שאשתו מחזיקה בתארים בפיזיקה והנדסת חשמל מהטכניון, אך באולפנה השמרנית מאוד שבה למדה שידלו אותה ללמוד הוראה. חוויות דומות עברו כל בנות משפחתי גם באולפנות מיינסטרים שמרניות פחות. מגמות אלו מספקות נשק רטורי בידי הפמיניזם הרדיקלי, אך הן קודם כול מאמללות ללא כל סיבה רבות ממיטב בנותינו. סגירת אפשרויות הלימוד והעיסוק עושה עוול דווקא לתפיסה המבקשת לכבד את השונות בין המינים. הניסיון האנושי מלמד שככל שהאפשרויות ייפתחו לשני המינים, יתאפשר מיון טבעי לכל אדם על פי כישרונותיו מתוך בחירה אישית. "כבד את ה' מהונך – ממה שחננך ה'".

בוקסה
הבדלים בין המינים בהפרעות אישיות
מצב רפואי
– החל מגיל ילדות מין עם שכיחות גדולה אחוז מן המקרים (מקורב)
ספקטרום אוטיסטי גברים 80-90%
הפרעת התנגדות ODD גברים 75%
הפרעת קשב וריכוז ADHD גברים 66-75%
סכיזופרניה גברים 60%

דיסלקציה / לקות קריאה גברים 66-75%
תסמונת טורט גברים 75-80%
גמגום גברים 70%

מצב רפואי
– החל מגיל בגרות מין עם שכיחות גדולה אחוז מן המקרים (מקורב)
אלכוהוליזם והתמכרויות סמים גברים —
דכאון קליני נשים 66%
הפרעה דו-קוטבית נשים —
הפרעת חרדה מוכללת GAD נשים 66%

הפרעת פאניקה נשים 70%
הפרעה טורדנית-כפייתית OCD נשים 60%
הפרעה פוסט-טראומטית PTSS נשים 66%
בולימיה נשים 75-80%
אנורקסיה נשים 75%