סיון רהב מאיר
1. כל כך הרבה פעמים במהלך השבת שעברה חשבתי מה קורה עכשיו באוקראינה בכלל, ועם אחינו שבאוקראינה בפרט. במוצאי השבת כתבה לי מרים מוסקוביץ', שליחת חב"ד בחרקוב:
"כתוב שלא אמורים לבכות בשבת, אבל השבת נכשלתי בזה כמה פעמים: ביום שישי בערב היינו בבית הכנסת עם עוד עשרות אנשים, נשים וילדים שמתגוררים במרתף בית הכנסת מאז פרוץ המלחמה. זה המקלט שלהם. אחרי הקידוש התחלנו לשיר את 'נְיֶעט נְיֶעט נִיקַאוָוא', ניגון חסידי ברוסית שאומר שלא צריך לפחד מאף אחד, רק מא-לוהים. בהמשך שרנו 'הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד'. היו גם מחיאות כפיים לטבחים, שעברו לישון בבית הכנסת ודואגים 24/7 להאכיל את כולם, החל מהפליטים מדונייצק שהגיעו עם ילדיהם, ועד לזקן שמפחד לחיות לבד בקומה 5 והצטרף אלינו.
"בשבת בבוקר בירכנו את חודש אדר ב' שיתחיל השבוע, ואמרנו כולנו יחד את הברכה: 'מי שעשה ניסים לאבותינו'. שוב הרגשתי את הדמעות בעיניי. כמה אנחנו צריכים ניסים בחודש אדר הזה.
"בסוף תפילת שחרית יש לנו מנהג יפה בבית הכנסת. נשיא הקהילה שלנו אלכסנדר קגנובסקי מברך אנשים שיש להם ימי הולדת ושמחות בקהילה. הפעם הוא ביקש מכולם להיות בשקט ואמר: 'אני רוצה להודות לכל השליחים שנשארו איתנו. הרבה שנים אתם אומרים שאתם חלק בלתי נפרד מאיתנו, אבל הפעם הוכחתם את זה ברגע האמת'. הוא סיים, חנוק מדמעות, בחיבוק גדול לבעלי.
"במהלך תפילת מוסף הבן שלי, יוסי, היה החזן. כשהוא החל לשיר את 'הוא א-לוהינו' נשמעו רעשים חזקים של ההפצצות שמתרחשות בפאתי חרקוב. הרוסים מנסים להיכנס לתוך העיר. בזמן שיוסי שר שמענו את הבומים, והשירה שלנו התגברה יותר ויותר כדי שנוכל לגבור על הרעש של הפצצות.
"במהלך השבת הילדים החליטו ללבוש תחפושות של פורים, עשו מערכונים ורקדו. הבת שלי מלכה הסבירה לי אחרי הריקוד שלהם שהיא יודעת למה כולם ישנים עכשיו למטה ביחד במרתף: 'בימי פורים המן אמר שהיהודים היו מפוזרים בכל מקום ולא מאוחדים. אז אנחנו צריכים לישון ביחד כדי להראות שכולנו כן מאוחדים'. שבוע טוב ובשורות טובות מחרקוב".
2. אני קוראת בימים אלה את הספר החדש 'מגילת אסתר של הנפש', שכתב הרב חגי לונדין. הוא מסביר את סיפור מגילת אסתר, שנקרא בקרוב בפורים, אבל מראה איך זה לא רק מאבק לאומי היסטורי בין המן לבין מרדכי ואסתר אלא מאבק שקיים בתוך הנפש של כל אחד מאיתנו.
המגילה היא סמל למאבק בין טוב לרע, שבסופו – בעזרת א-לוהים, שלא מוזכר במגילה אבל רוקם את כל הפרטים מאחורי הקלעים – הטוב מנצח. בכל אחד מאיתנו יש אחשוורוש, מרדכי, אסתר והמן. המהפך המשמח שבמגילה הוא ביטוי למהפך אפשרי גם בנפש האדם, שיכול להתגבר על כל הקשיים.
תוך כדי קריאה התחלתי להסתכל ככה גם על החדשות: מה אפשר ללמוד מפוטין? האם יש גם בנו כוחנות ועקשנות כזו, שגורמת נזק והרס? ומה אפשר ללמוד מזלנסקי, נשיא אוקראינה, שנחשב אולי קצת בזלזול ל'נשיא הסטנדאפיסט' ומתגלה כעת כמנהיג מרשים ובעל עוצמה?
ומה אפשר ללמוד מהסולידריות אצלנו? דובר משרד החוץ סיפר לי ששגרירויות אחרות באוקראינה כבר מזמן התרוקנו, בעוד אנשי השגרירות מישראל עוד מחפשים ישראלים בכל פינה ומנסים להעביר אותם את הגבול. שלא לדבר על שליחי חב"ד, שאפשר ללמוד כל כך הרבה ממסירות הנפש שלהם. לא כל אחד יכול וצריך לנהל בית יתומים תחת אש רוסית, אבל איפה אנחנו יכולים לאמץ יותר מסירות ואכפתיות כלפי הזולת?
וגם כאן, כמובן, כמו במגילה, יש בימאי מאחורי הקלעים של כל העסק המסובך והמורכב הזה. הלוואי שנזכה בקרוב גם בימינו ל'ונהפוך הוא' מלא באורה ובשמחה.
3. שטרני וולף בת ה-44 נבחרה בימים אלה ל'אשת השנה' של מדינת סקסוניה, המדינה הרביעית בגודלה בגרמניה, על ידי העיתון הגדול במדינה. היא ילידת הארץ, שליחת חב"ד בעיר האנובר, ולפני כשנתיים נפטר שם במפתיע בעלה, הרב בנימין, מחיידק בדם.
היא ממשיכה את השליחות עם שבעת הילדים שבבית, וגם בתה וחתנה הצטרפו לאחרונה. היא מנהלת בית חב"ד פעיל ושוקק, והפכה לדמות משמעותית עבור יהודים ולא יהודים כאחד. כשדיברתי איתה אתמול היא סיפרה על המסר שחשוב לה להעביר בראיונות שאחרי הבחירה בה:
"קראנו בימים בתורה את פרשת ויקהל, שמתארת את בניית המשכן, המרכז הרוחני שליווה את העם במסע במדבר. התורה משבחת את העשייה של בני ישראל במהלך הבנייה, ובפרט את הפעילות והזריזות של הנשים. הנשים במדבר היו יצירתיות וניצלו את הכישרון המיוחד שלהן לתפירה ולטוויה של יריעות המשכן.
"הרבי מלובביץ' מסיק מכך מסקנה לדורנו: הכישרונות שלנו לא ניתנו לנו רק למען ההתפתחות האישית, אלא כדי להשתמש בהם לטובה, כדי לעשות את העולם ל'משכן', כדי להוסיף בעולם אור וקדושה. הוא מדגיש שהמסר הזה נכון לכולם, אבל בפרט לנשים, ובפרט בדורנו. זו המשימה שלי בגרמניה, ואני שמחה לקבל על כך כזה תואר מכובד, אבל לנצל את היכולות המיוחדות שלנו כדי להפוך את העולם למשכן של טוב – זו המשימה של כל אחד ואחת מאיתנו".
4. יצא לי לאחרונה לסקר שני סיפורים שונים, הפוכים: קורל בת ה-15 הגיעה לאולפן וסיפרה לי על חרם כיתתי שהיא סובלת ממנו. לחץ חברתי בכיתה הוביל את כולם ביחד לנקוט כלפיה נידוי ושיימינג, להעליב ולהשפיל. לצערנו קורל אינה היחידה שסובלת מכך. העוצמה של קבוצה גדולה ומאוחדת יכולה לפצוע נשמות.
אבל באותו יום ראיינתי גם את יניב מעודד, שאיבד את ילדיו בתאונת דרכים שבה הוא ורעייתו נפצעו קשה. יניב השתקם מהר, בצורה שהפתיעה גם את הרופאים, ומייד הכריז על מבצע ששמו "פשוט לעשות טוב". הוא מבקש את כוח הציבור כדי שאשתו הודיה תזכה לרפואה שלמה במהרה. הוא אמר לי שהוא מאמין בעוצמה של עם ישראל כשהוא מתקהל ביחד, ולכן באתר שהוקם נאספו בתוך כמה ימים מיליון (!) מעשים טובים מהציבור לרפואת אשתו, הודיה אילת השחר בת אסתר.
פרשות ויקהל-פקודי, שחותמות את ספר שמות, עוסקות בהתקהלות. משה רבנו מכנס את העם כולו בעבור מטרה טובה. הוא מספר להם גם על השבת וגם על בניית המשכן, שני פרויקטים רוחניים מהפכניים. יש פרשנים שרואים בהתקהלות הזו תיקון להתקהלות העצובה של הפרשה שעברה, שבה התקהל הציבור ורקד סביב עגל הזהב.
כלומר, ממש כמו בשני הראיונות באולפן, את הכוח שיש לאנשים רבים שנמצאים ביחד אפשר לנצל לבניית עגל הזהב, ואפשר לתעל נבעבור השבת והמשכן.
הפרשות האלה הן הזדמנות לכולנו לבחון את הנקודה הזו: כשאנחנו ביחד, בחבורה, בקבוצה, עם בני המשפחה, עם חברים מהכיתה או עם אנשים מהעבודה – איזה סוג של אנרגיה נוצרת בעולם?
חזק, חזק ונתחזק. שבת שלום.
