הרב יוני לביא
להיות זוג מאותגר פוריות זה לחגוג יחד את יום הנישואים החמישי סביב שולחן עם נרות רומנטיים ועוגת לבבות, אבל לשבת בתוך בית נורא מסודר ודממה צורבת ששום ילד לא מפריע לה.
זה ללכת לברית ולהתלבט האם להיות קוואטער ו'להכריז' לפני כולם על הבעיה שלכם או להיבלע בתוך הקהל הצוהל בלב בוכה.
להיות זוג מאותגר פוריות זה לראות את האחים הקטנים שלכם מתחתנים אחריכם, הופכים להורים לפניכם, ואין לכם מושג מתי תזכו גם אתם (אם בכלל).
זה לדמיין את החיוך המתוק שלו, את הריח המשכר שלו, את צליל השם שתתנו לו, ולדעת שהכול בראש שלך ואולי כך יישאר תמיד.
להיות מאותגרת פוריות זה לשבת עם נשים במעגל שיח ספונטני ולהיקלע לדיון על היריון, לידה וגידול ילדים, ואין לך שום דרך להצטרף לדיון אפילו שגם את אישה כמותן.
זה ללכת ליד גן שעשועים ולהרגיש שזה מועדון סגור ואת מחוץ לתחום.
זה להתגבר ובכל זאת להיכנס פנימה ולשבת על הספסל רק כי את זקוקה לחברה.
להיות מאותגר פוריות זה לראות את כל הילדים החמודים מצטנפים סביב האבות שלהם בברכת כוהנים, ואתה נותר לבד תחת הטלית עם עצמך.
זה להיות האחראי בשמחת תורה על שקיות הממתקים לילדים ולחלק לכל ילדי הקהילה חוץ מלילד שלך.
להיות מאותגר פוריות זה להיות מוזמן ל'שולם זוכער' ולבריתות, לזבדי הבת ולבת מצוות, לאירוסין ולחתונות, ולהשיב להם כגמולם רק בהזמנה לחנוכת הבית שלכם.
להיות מאותגר פוריות זה לשמוע את אבא שלך אומר קדיש על סבא שלך ולזכור שבינתיים אין אף אחד שיגיד קדיש עליך.
זה לשמוע אנשים שאומרים לך: "תנצל את הזמן הזה שאין לכם ילדים. אתם עוד תתגעגעו לזה" ולרצות לתת להם אגרוף.
להיות מאותגר פוריות זה לראות את אשתך בוכה בשקט בלילות, ואתה הגבר והמשענת שלה, אבל לא יכול לעשות כלום כדי לעזור לה.
להיות מאותגרת פוריות זה להיגרר לאירועים משפחתיים שכל הפעילות בהם היא סביב הילדים, ואת צריכה להיות עוזרת ושומרת, כי תכלס את הכי פנויה.
זה לשמוע את הילדות של השכנות מתלחששות עלייך או אומרות לך בפנים שאת… עקרה.
זה להרגיש לא נעים כשהחברות הכי טובות שלך מרגישות לא נעים כי שוב הן בהיריון ואת עוד מחכה.
להיות מאותגר פוריות זה להחזיק את עצמך לא לכעוס על בן או בת הזוג שבגללו, לכאורה, הבעיה, ולהבין שהכול משמיים.
זה להאמין שהשידוך שלכם מדויק ומכוון מלמעלה ולהשתיק את המחשבות ש"אם הייתי מתחתנ/ת עם מישהו אחר זה היה שונה".
להיות מאותגרת פוריות זה רצון אדיר להיות כמו כולם אבל להרגיש שהגוף שלך בעייתי. זה להיות מוכנה לעשות ה-כ-ו-ל אבל להבין שזה לא תלוי בך. זו כמיהה עזה להיות אימא, להעניק ולהניק, ולצידה פחד משתק שאולי לעולם לא יהיה לך ילד.
להיות מאותגרת פוריות זה לספר פעם ועוד פעם את ההיסטוריה הרפואית שלך לכל רופא חדש או אחות במיון ולהציף את הכול שוב.
זה לאבד שליטה על הגוף (הורמונים, הורמונים, הורמונים) ולהרגיש מופקרת כשכל חודש מחדש את על הכיסא בבדיקה והרופאים נוגעים ומתעסקים.
זה ללכת לטיפולים אינטנסיביים ולהיעדר בלי סוף, להתלבט אם לספר למנהל ולתת לו לחדור לפרטיותך או אולי לעזוב את העבודה ולשים את הילד כמטרה הבלעדית.
להיות מאותגרת פוריות זה להסמיק מבושה כשרופא אומר לך מתי להיות עם בעלך.
זה לעשות מאמץ שה'ביחד' האינטימי יהיה משמח ומקרב ולא טכני, אפילו שהוכתב לכם מבחוץ.
זה ללכת לטבול ולהיות ביחד גם כשאת יודעת שהחודש הזה כבר אבוד.
זה לקרוע את השמיים בתפילות, להתחנן ולצפות ושוב להתאכזב כל חודש מחדש.
להיות מאותגרת פוריות זה לחייך כשאומרים לך "בשעה טובה" על ההיריון, ובפנים למות מפחד שהוא לא יסתיים.
זה לשמוע נשים מדברות על הריונות ולידות בשמחה וביטחון, כשאת יודעת שבשבילך היריון לא בהכרח שווה ילד.
זה לא להאמין כשהבדיקה חיובית ולהיות בטוחה שהפעם זו טעות. זה לדעת שגם אם זה כן חיובי, יש סיכוי שזה לא יחזיק יותר משבועיים.
להיות זוג מאותגר פוריות זה להתמודד עם שאלות שמנקרות בלב כמו: למה לאחרים כן ולנו לא? האם אלוקים לא סומך עלינו? האם הוא מעניש אותנו על חטא שעשינו?
זה לקבל טיפים וסגולות מוזרות מכל העולם ולהרגיש שמרחמים עליכם וחושבים שאתם מסכנים.
להיות זוג מאותגר פוריות זה להתחזק באמונה שהקדוש ברוך הוא יודע בדיוק מה ומתי הכי נכון לנו, אפילו שקשה לראות את זה.
זה לשכנע את עצמכם כל יום מחדש לקום ולשמוח כי כל יום קורים ניסים, ואולי היום יהיה הנס שלכם.
להיות זוג מאותגר פוריות זה להתעצבן על התינוק המתוק שלנו כשהוא בוכה, ולהתבייש כי חיכינו לו כל כך…
* הדברים נכתבו בשמם של אלפי זוגות יקרים שנלחמים לזכות לדבר היקר ביותר בעולם – ילדים.
