הפרעות קשב וריכוז הפכו בשנים האחרונות לאחת הסיבות המרכזיות לפנייה לאבחון ולטיפול, הן בקרב ילדים ובני נוער והן בקרב מבוגרים. למרות המודעות הגוברת, רבים עדיין מתלבטים מתי נכון לפנות לאבחון, כיצד להבחין בין קשיי קשב רגילים לבין הפרעה של ממש, ומה היתרונות של זיהוי מוקדם. במדריך מקיף זה נציג את כל מה שחשוב לדעת: מהם הסימנים, אילו מצבים דורשים התייחסות מקצועית, כיצד מתבצע האבחון ומה ניתן להרוויח מהתהליך.
מהי הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו התפתחותית, שמקורה במבנה ובתפקוד שונה של מערכת העצבים המרכזית. היא מתבטאת בקושי להתמקד, לשמור על ריכוז לאורך זמן, לנהל משימות בצורה אפקטיבית ולשלוט בדחפים (אימפולסיביות). לעיתים, במיוחד בילדים, מתווספת גם תנועתיות יתר (היפראקטיביות).
ההשפעה של ההפרעה ניכרת בכל תחומי החיים: בלימודים, בעבודה, ביחסים החברתיים, בדימוי העצמי וביכולת לנהל חיי יום יום. חשוב לזכור: הפרעת קשב וריכוז אינה נובעת מעצלנות, מחוסר אינטליגנציה או מהורות לקויה אלא מהבדלים בתפקוד המוחי. לקביעת אבחון לחצו כאן
סימנים אופייניים לקשיי קשב וריכוז
כמעט כולנו חווים מדי פעם קושי להתרכז או חוסר שקט. אך כאשר קשיים אלו נמשכים לאורך זמן, פוגעים בתפקוד התקין ומופיעים במספר תחומי חיים, כדאי לשקול פנייה לאבחון. הנה כמה סימנים מרכזיים:
סימני קשב וריכוז בילדים ובני נוער
- חוסר יכולת לסיים משימות, במיוחד כאלה שאינן מעניינות במיוחד
- מעבר תדיר בין פעילויות ללא סיום
- שכחת חפצים, אובדן ציוד לימודי באופן קבוע
- נטייה לעשות טעויות של חוסר תשומת לב (למשל, בשיעורי בית)
- קושי להקשיב להוראות עד הסוף ולהבינן
- פיזור נפשי, חלומות בהקיץ בכיתה
- אימפולסיביות: קושי להמתין לתור, נטייה להתפרץ לדברי אחרים
- תנועתיות עודפת, חוסר שקט גופני (בלתי פוסקים על הכיסא, משחק בחפצים)
- קושי לשמור על קשרים חברתיים
סימני קשב וריכוז במבוגרים
- קושי להתמקד בפגישות או בשיחות ארוכות
- דחיינות כרונית, קושי לארגן סדר יום וניהול זמן
- שכחה תכופה של תורים, משימות, פגישות או תשלומים
- חוסר יכולת להתחייב לפרויקטים גדולים או לסיים אותם
- תסכול עצמי, תחושת "פספוס" או מיצוי נמוך מהפוטנציאל
- קושי לשמור על יחסים בין אישיים עקב פיזור דעת או התפרצויות
- נטייה להחליף עיסוקים או מקומות עבודה בתדירות גבוהה
למה חשוב לאבחן? הסיכונים של אבחון מאוחר
בניגוד למה שנהוג לעיתים לחשוב, אבחון קשב וריכוז אינו מיועד רק לילדים מתקשים בלימודים. כאשר ההפרעה אינה מאובחנת, היא עלולה להוביל לשורה של קשיים:
פגיעה בדימוי העצמי: חוויות כישלון חוזרות יוצרות תחושת חוסר ערך עצמי, בושה ולעיתים אף דיכאון וחרדה.
הישגים לימודיים נמוכים: למרות אינטליגנציה תקינה או גבוהה, ילדים ומבוגרים מתקשים למצות את הפוטנציאל שלהם.
קשיים ביצירת קשרים חברתיים: אימפולסיביות או חוסר קשב עלולים להוביל לתגובות שליליות מהסביבה ולבדידות.
השלכות תפקודיות בבגרות: בעיות ניהול זמן, נטייה לשכחה, קושי לעמוד ביעדים, תחלופה גבוהה בעבודה ועוד.
בעיות נלוות: התמכרויות, הפרעות רגשיות וקשיים כלכליים.
אבחון מוקדם פותח דלת למגוון התערבויות אפקטיביות שיכולות לשנות מסלול חיים.
באילו מצבים כדאי לפנות לאבחון קשב וריכוז?
כאשר מתעוררים קשיים לימודיים שלא נפתרים
אם ילד או נער מתקשים בלימודים לאורך זמן, למרות מאמצים, שיעורי תגבור והשקעה ייתכן שהסיבה עמוקה יותר מקושי חומרי בלבד. בדומה, סטודנטים או מבוגרים שמתקשים להתמיד במטלות, לסיים עבודות או לעמוד בדד ליינים, עשויים להרוויח מאבחון.
כאשר הקושי משפיע על כמה תחומים בחיים
הפרעת קשב אינה מתבטאת רק בתחום אחד. אם אתם מזהים שהקשיים פוגעים גם בלמידה, גם בעבודה וגם במערכות יחסים זהו סימן מובהק לפנייה לאבחון.
כאשר יש היסטוריה משפחתית
ADHD הוא מצב בעל מרכיב תורשתי חזק. אם במשפחה יש בני משפחה שאובחנו, הסיכוי לליקוי חוזר עולה. במקרה כזה, הופעת סימנים אצל ילד או מבוגר מצדיקה התייעצות מקצועית.
כאשר התערבויות קודמות לא הועילו
לעיתים מייחסים קושי זמני לעייפות, מתח, או קשיים רגשיים. אם הנסיונות לשפר את התנאים, לשנות סביבת לימודים או לשפר ארגון עצמי לא עוזרים זה הזמן לבדוק אפשרות להפרעת קשב.
כאשר יש פער בין יכולות לתפקוד בפועל
ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב מתוארים פעמים רבות כ"אינטליגנטים אך לא מממשים את הפוטנציאל". אם קיים פער מובהק בין הבנה, שפה, חשיבה ויצירתיות לבין תפקוד יום יומי, יש מקום לאבחון. למידע נוסף על האבחון כנסו לאתר מרום.
