ארת עוז
הרב יהושע אודרברג
"בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז"
חַי אֲנִי בְּאֶרֶץ הַבְּכוֹרָה
וְכִי יַגִּידוּ לִי סוֹבְבַי
"מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי"
אַשִּׂיא פְּנֵיהֶם אֵלֶיךָ רוֹעִי
שֶׁאַתָּה עֻזִּי, סַלְעִי וּמְצוּדָתִי,
אַשִּׂיא פְּנֵיהֶם גַּם אֶל אַנְשֵׁי בְּאֵרִי
לְלֹא מְבוּכָה
כָּאן עוֹד נְסַפֵּר
עַל זֶה שֶׁבְּכָל עֹז רִקֵּד וְכִרְכֵּר
וּלְאֵלּוּ שֶׁיַּלִּינוּ עַל הַחֹסֶר הַמְּבַקֵּשׁ לִשְׁלֹט
נַשִּׂיא לִבָּם לְכָךְ
שֶׁעוֹד "יִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" יֵלֵךְ וְיִבְלֹט
הִנֵּה שָׁנָה שֶׁבָּהּ תָּבוֹא הַבַּקָּשָׁה מֵהַמְּנַחֵם
"יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עׇז.."
וְכִשְׁלִיחָיו יָקוּמוּ כָּל לוֹחֵם וְלוֹחֵם
"עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז"
כִּי "מִגְדַּל עֹז" תִּהְיֶה לָהֶם "לְמַחֲסֶה".
"שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵא-לֹהִים"
לְאֹרֶךְ הַדּוֹרוֹת
"תְּנוּ עֹז לֵא-לֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ"
רוֹצִים אָנוּ מִכֹּחֲךָ שׁוּב לִהְיוֹת.
929 במכשיר הנייד
הלל ש'
אם גם אתם מתחרטים על הזמן שמתבזבז על הטלפון, ויש לכם אפשרות שלא להיות זמינים בוואטסאפ, אני מניח לפניכם הצעה. פרויקט 929.
מדליקים את הנתונים בנייד בשעות 9:00, 14:00 ו־21:00, ומתעדכנים במה שצריך. בשאר הזמן הנתונים כבויים.
בהתחלה זה יהיה קשה, אך בהמשך זה מתגמל. מוזמנים לנסות.
השב הביתה אוהבים
ידידיה ג'
מֵאֲחוֹרַי הָעוֹטֵף, קָּדִימָה
בֵּית חַאנוּן וּבֵית לָאהִיָּא
שׁוֹרֶה כָּאן חֹשֶׁךְ, עֲלָטָה
הִנְנִי הַחוֹצֵץ בֵּין הַטּוֹב לָרַע
יָמִים שֶׁיָּצָאנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת
אַךְ טֶרֶם נִתְּנָה לְנַפְשֵׁנוּ הַפְּדוּת
טֶרֶם נִשְׁמָתֵנוּ יָצְאָה לִדְרוֹר
וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּאַרְצֵנוּ קוֹל הַתּוֹר
הָרֹעַ עוֹד קַיָּם
אֵי-שָׁם, לְיַד הַיָּם
וְהָאֵשׁ חָדְרָה לְמֵחֲנוֹתֵנוּ
הַיַּחַץ מֻרְגָּשׁ בְּעַמֵּנוּ
חָתַכְנוּ גּוּף לְאֵבָר אֵבָר
לֹא הִשְׂכַּלְנוּ לְהָבִין שֶׁבְּנַפְשֵׁנוּ הַדָּבָר
הִשְׁאַרְנוּ בַּבַּיִת אִמָּהוֹת דּוֹאֲגוֹת, דּוֹמְעוֹת
שׁוֹלְחוֹת גַּעְגּוּעִים, לְבָבוֹת וּתְפִלּוֹת
אָבוֹת שֶׁבְּשֶׁקֶט כְּשֶׁאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה נִשְׁבָּרִים
וְלֵילוֹת שְׁלֵמִים אֵינָם יְשֵׁנִים
לָבַשְׁנוּ אֶת הַמַּדִּים הַיָּפִים, הַיְּרֻקִּים
וְיָצָאנוּ לִשְׂדֵה הַקְּרָב, לַפִּיצוּצִים
נָטַשְׁנוּ אֲהָבוֹת, קַרְיֵרָה, אֶזְרָחוּת
לְמַעַן גִּלּוּי אֱ-לֹהוּת
בַּעֲבוּר חַיֵּי מַשְׁמָעוּת
שֶׁלַּיְּלָדִים תָּשׁוּב הַתְּמִימוּת.
אָנָּא אֱ-לֹהַי, גַּלֵּה גְּבוּרָתְךָ
הַשְׁמֵד אֶת הָאוֹיְבִים
תַּשְׁפִּיעַ חַסְדֶּךָ, הוֹשַׁע עַמְּךָ
אָחֵד לְבָבוֹת נִפְרָדִים וְכוֹאֲבִים
חֲדַל הַסְתָּרַת פָּנֶיךָ, תָּאִיר אוֹרְךָ
הָשֵׁב הַבַּיְתָה אוֹהֲבִים!
יוצא לחירות
נריה ש'
פַּעַם חָשַׁבְתִּי לִהְיוֹת חֵרוּתִי,
מָה שֶׁבָּא לָךְ הָרֶגַע זֶה הֲכִי אֲמִתִּי.
וְאָז הֵבַנְתִּי, יֵשׁ גַּם רָעִים שֶׁרוֹצִים,
וְ'חֵרוּת' זֶה לָדַעַת לוֹמַר 'לֹא' לִפְעָמִים.
אָדָם בְּלִי שִׁעְבּוּד לְכוֹחַ זָר,
שׁוֹלֵט בְּעַצְמוֹ וּבִגְבוּרָה נֶאְזָר.
בְּמַעֲלֵה הַחַיִּים הִכַּרְתִּי בֶּן חוֹרִין מְשֻׁכְלָל,
לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁהַשֵּׂכֶל לֹא מֵבִין כְּלָל.
לְשַׁחְרֵר לְעִתִּים מִמְּצָרֵי הַשֵּׂכֶל וְהַהֲבָנָה,
וּלְהוֹצִיא אֶת כּוֹחוֹתֶיךָ בָּעוֹלָם בֶּאֱמוּנָה.
לָתֵת לְמַשֶּׁהוּ גָּדוֹל מִמְּךָ לְהַשְׁפִּיעַ,
וְלָצֵאת בְּעַצְמְךָ לְחֵרוּת,
מִמְּקוֹמְךָ מַלְכֵּנוּ תּוֹפִיעַ.
להיות כמו הים
שלומית כץ
אני חושבת על הים
הוא לא מתייאש לעולם,
יודע שהשמש תחזור.
ממשיך לנוע בגלים
גם כשהרוח משתנה,
גם בחושך או באור.
אני חושבת איך
אין לו סוף וגבולות,
והוא תמיד בקשר
עם השמיים.
מקבל אליו
תקוות גדולות,
אנשים באים
עם תפילות בידיים.
לפעמים זה נראה
שהוא שומר זיכרונות,
ואולי מתגעגע
כמו בני אדם.
אם מקשיבים באמת,
שומעים לב פועם
ואולי גם שיר ישן.
ומה אם אנחנו
נהיה קצת כמוהו,
ניתן לחיים
לעבור דרכנו.
אולי נלמד
לאהוב יותר
את כל מה שעובר
עלינו.
