הרב אסף הר-נוי
"כמעט שלא היה יכול לעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה היהודית תעזוב מקור מים חיים, את תורתנו הקדושה, לחצוב לה בורות בורות נשברים. לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר. הלא זו היתה מהפכה איומה מבפנים, וחילול ה' נורא מבחוץ! זה היה בבחינת נתינת גט כריתות, ח"ו, לתורת ישראל".
מילים אלו כתב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל וסבו של נשיא מדינתנו יצחק הרצוג, שקרוי על שמו. הרב הרצוג, כמו רבים אחרים מבני דור תקומת מדינת ישראל, כאב את בחירת המדינה היהודית אשר נוסדה בציון במערכות חוקים זרות, כחוקים האנגליים והעות'מאניים, לאבני יסוד לחוקיה ולמשפטיה.
סוף-סוף, אחרי אלפיים שנות גלות שבה היה העם היהודי כפוף לשלטונות זרים בלי יכולת להרים ראש וקומה, והנה כעת, עם שיבתו לארצו, הייתה ציפייה כי מערכת החוקים של המדינה תושתת על בסיס נכסי צאן הברזל של תורתנו הקדושה. אך התקווה ועימה הציפייה התבדתה, ותחת אלו נכנסו חוקי משפט זר.
לפני בתי הדין לממונות באים שני צדדים שהתגלע ביניהם סכסוך ממוני. הם יכולים להיות שכנים שרבים על מרפסת או על נזילות של מים, עובד ומעסיק, קבלן ששיפץ דירה ובעלי הדירה, וגם חברות גדלות שיש ביניהן תביעה כספית
המצב כיום
בלבול רב מצוי בציבור כולו, גם בקרב ציבור שומרי המצוות, בנוגע לבתי הדין שדנים היום על פי דין התורה. מושגים כמו בית דין רבני ובתי דין לממונות מתערבבים זה בזה, ונדרש לעשות סדר פשוט כדי שהדברים יובהרו.
בתי הדין היחידים הפועלים מכוח המדינה הם בתי הדין הרבניים, שעיסוקם המרכזי הוא בענייני המעמד האישי, ובעיקר ענייני גירושין וכל הנכרך לכך, כענייני מזונות, מדור ומשמורת, וכן ענייני ירושה (אם כל היורשים הפוטנציאליים מסכימים לכך), ענייני יוחסין וכיו"ב. יש גם בתי דין מטעם המדינה שעוסקים בכל השייך לנושאי גיור.
ואולם יש מערכת גדולה, שברבות השנים הולכת ומתפתחת, והיא בתי הדין לממונות. בתי דין אלו אינם פועלים באופן רשמי מכוחה של המדינה, אך בפועל יש להחלטותיהם תוקף מחייב, ואפשר לאכוף את פסקיהם במערכות המדינה למיניהן, כגון בהוצאה לפועל.
איך זה עובד?
לפני בתי הדין לממונות באים שני צדדים שהתגלע ביניהם סכסוך ממוני. הם יכולים להיות שכנים שרבים על מרפסת או על נזילות של מים, עובד ומעסיק, קבלן ששיפץ דירה ובעלי הדירה, וגם חברות גדלות שיש ביניהן תביעה כספית.
הצדדים הללו חותמים על הסכם בוררות שבו כתובים סמכויותיו של הבורר, במקרה זה בית הדין שבחרו בו שידון אותם, וכך הדברים מקבלים תוקף מחייב גם מבחינת חוקי המדינה מכוח חוק הבוררות, המאפשר להביא את פסקיו של בית הדין גם להוצאה לפועל כדי לחייב את קיומם.
כך הצדדים מרוויחים פעמיים: מצד אחד הם הולכים בדרכה של תורה ומקבלים עליהם להידיין ולקבל פסק שמבוסס ומיוסד כולו על הפסיקה היהודית, דין התורה. מצד שני יש לפסק זה שיניים, משום שאפשר לאכוף את הפסק מכוחן של רשויות המדינה, שכן הכול נעשה מתוקפו של חוק הבוררות.
הולכת ומתעצמת
תופעת הפנייה לבתי הדין לממונות מוכרת היטב בקרב הציבור החרדי, שיודע בדרך כלל לפתור את בעיותיו הממוניות לפני בתי דין אלו, המצויים בקהילותיו. ואולם בשנים האחרונות היא תופסת תאוצה אדירה בקרב הציבור הדתי-לאומי והמסורתי, שהחל להכיר במקצועיות ובאמינות של בתי דין אלו, ובעיקר בצורך לנהל את הדברים על פי דרכה של תורה.
ועד שנזכה ל"השיבה שופטינו כבראשונה", בידיו של כל אחד מאיתנו לברר ולבדוק ולפנות לבתי הדין לממונות הפרוסים בכל רחבי הארץ, ולקיים "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך".
הכותב הוא אב"ד בבית הדין לממונות ארץ חמדה וראש בית מדרש מבקשי פניך ירושלים
